אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה? ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב... אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם קרועים אתם!!! בבקשה, פיקוח נפש- תגידו לבנץ שיראה את זה- ואולי נפשו תינצל במקצת, בכל אופן אני רוצה שהוא יראה את זה. מישהו הפנה אותי שוב לאותו 'הרהור' מקסים, קראתי אותו כמה פעמים, ירדתי לתגובות, ואז. טוב, בנץ, עכשיו לא נעים לי. אבל, נו באמת- עצה לחיים טובים ושלמים יותר- אף פעם, אבל אף פעם-- גם אם זה הדבר הגרוע ביותר ששמעת, שאתה הכי לא מסכים איתו בעולם, אף פעם אל תגיד על דעה של מישהו, או על דברים של מישהו אחר שהם מגעילים ומטומטמים, כי לפי דעתי, לפחות, זה מראה אך ורק על הרמה של האדם שאומר את זה. אתה יכול שלא להסכים, לחלוק, או במקרה שלך- לתקן דברים של מישהו אחר, שלפי דעתך זוהי טעות. בדבריך אלה, (טוב, חוץ מכך שממש בידחת אותי, אתה ממש בן אדם משעשע!!) כל מה שהשגת זה פירוד בעם ישראל, והרי נאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך - וכל שאר הדברים השחוקים האלה, שכנראה עדיין לא חדרו אלייך- אין שום סיבה לקלל ולהשמיץ סתם. עד כאן הקדמה. עכשיו- תגובה עניינית לדבריך- תראה, יש טעות בסיסית בדבריך- גש נא לראש העמוד, ותראה מה כתוב למעלה- זה הרהור. הרהור זה לא שיר, הרהור בהגדרתו- שנייה, אני אלך להביא מילון.. "הִרְהוּר- מחשבה או רעיון החולפים בראש." אכן, כמו שאמרת- הם חולפים. אף יותר משיר. למה אנשים שמים פה שירים שלהם? למה לא לשמור במגירה? כנראה שרוצים לשתף אחרים בזה, שאנשים יביעו את דעתם בנוגע לשיר, איך השיר- האם השיר יפה, הצורה, התוכן, דרכי עיצוב, וכו'. כנ"ל עם סיפור, תמונה--- אבל הרהור? למה שי יקירנו שם פה הרהור שלו? האם מחשבה או רעיון החולפים בראש יכולים(/צריכים) להיות יפים? זה משנה בכלל? הם אמורים להביע רעיון מסויים. ישנם רעיונות שמובעים באמצעות שיר- ומוגדרים שירים, בגלל צורתם, בגלל שהכותב החליט שהם יהיו שיר. שי החליט שמה שהוא כתב ייקרא הרהור. כנראה שהוא בא לומר שהוא לא רוצה שרק נסתכל על היופי, אם בכלל-- אלא על הרעיון, נטו. אני מניחה שגם הכותב הדגול של הרהור זה רצה שנדבר עליו. הוא לא רצה שנגיד על זה 'יפה', 'שכוייח'-- או כל תגובה שטחית אחרת. ואולי גם הוא המשיך לחשוב על אותו רעיון, להרהר בו- אולי הוא שם את זה פה בשביל לשמוע מה אחרים חושבים, אני בתור אחת שכותבת קצת פה ושם, יודעת שאם אני מפרסמת שיר, אני רוצה תגובות שיהיו קצת יותר מהנהון, או משהו. ועוד משהו- ברגע שמשורר מפרסם שיר, כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו עליו- אביא לדוגמא את המורה שלי לספרות שהתווכחה עם דויד גרוסמן בכבודו ובעצמו על סוף של ספר אחד שלו- וזה לגיטימי לחלוטין- הוצאת יצירה מהידיים שלך, היא כבר לא בידיים שלך-- אלא של הקוראים. משום מה, יש לי הרגשה שמישהו עובד עליי ומה שכתבת זה סתם בצחוק, לא ייתכן ש.... אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון, למרות שלא יודעת כמה פירושים יכולים להיות ל'מגעיל ומטומטם'. נו טוב. לא ברור לי למה הגבתי כל כך ברצינות ובאריכות, אבל זה הכל למטרה טובה. כל טוב, עדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה. ממש יפה. אהבתי. מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, "ומלמדין אותו [את העוּבּר] כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה." (נידה ל:) המחשבה האחרונה שעוד נותרה לו לנחוץ. (אוף. השיר של אמיר גלבוע לא כאן. הוא יפה, ומתאים.) הסקרנות התמימה של הילד. היעדרותה של האם מהתמונה. רק האב בעולם שלו. אוהב, שליו, שלווה כזאת, דממה, אומרים שממש שקט שם בשניה שאחרי. אהבתי את כל המשמעויות השונות של האצבע, שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם נעם.. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שפיספסת. צהוב. הכל צהוב. אם שותים בירה ואוכלים בוטנים, הרבה יותר קל לעבור בפעם הראשונה את כל העניין של פירוק האטומים והרכבתם מחדש במקום אחר. הנה ציטוט, יש לי רק את האנגלית, מצטערת: Ford Prefect said: "I bought some peanuts." Arthur Dent moved, and groaned again, muttering incoherently. "Here, have some," urged Ford, shaking the packet again, "if you've never been through a matter transference beam before you've probably lost some salt and protein. The beer you had should have cushioned your system a bit." לפני-כן הוא אמר לו גם לשתות הרבה בירה, אם אני לא טועה, כי זה מרגיע, בשביל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. כן, בטח, צודק, תודה (: ירד? כן! אפילו נערם! 0.2 מילימטר, במו עיניי! ראיתי לפחות שני פתיתים על המעיל שלי. באמת! וחלק מהטיפות עופפו אופקית. אין, גג שבת בצהריים, הכל לבן. אתה עוד תראה. (אגב, שתדעו לכם, כל פרט ופרט בקטע הנ"ל נכון. תאמינו לי, ירושלמית כבר (כמעט) 19 שנה.) ישו, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ..... ממש מציאה, הבחורה. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] עדיף הפוך? [ליצירה]
תגובות