אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יווּ, שוס!! אהבתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. כן, בטח, צודק, תודה (: ירד? כן! אפילו נערם! 0.2 מילימטר, במו עיניי! ראיתי לפחות שני פתיתים על המעיל שלי. באמת! וחלק מהטיפות עופפו אופקית. אין, גג שבת בצהריים, הכל לבן. אתה עוד תראה. (אגב, שתדעו לכם, כל פרט ופרט בקטע הנ"ל נכון. תאמינו לי, ירושלמית כבר (כמעט) 19 שנה.) ישו, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אוי, זה טוב ומשמח. מזל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה, אתה ספרן חמוד ביותר. (כמעט כמו מר סופר!)(עדי, הוא בכלל מרחוב סומסום. והוא סופר מספרים.) [ליצירה]
- [ליצירה] .. רדפוש, אני פשוט אוהבת אותך! (; אין עליך. זהו. הייתי בטוחה שכתבתי על זה אבל מסתבר שלא; יש את העניין של ההדרגתיות בהבנה. בהתחלה הכלים - אז הלא מובן - החצי מובן - המובן והמסודר באופן שלם. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ..... ממש מציאה, הבחורה. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זה היה ברור שאלה השעות, לא? כאילו- הזריחה- השעות עוברות. ממש אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. כואב. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם, לשם שינוי, אני אהיה לטובת הרן (: זה לא הקטע של להתבייש במוצא. חס וחלילה. אבל - כולנו יהודים. במה יש להתגאות? התוניסאים יותר טובים מהארגנטינאים? אף אחד לא ינסה להסתיר את המוצא, אבל אין שום סיבה לתלות אותו בשלטי-חוצות, הרי - מה זה סך הכל? לכולנו יש עבר משותף, כמו שאמר עייזר ויצמן (שירגיש טוב...). עבר משותף, הנפש היהודיה שלנו הייתה בכל המקומות, אין שום סיבה להיבדל. אנחנו הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, עדיף להיוולד יום לפני 9 באב?? [ליצירה]
תגובות