[ליצירה]
מרק!
'נו, נונסנס, נקרא. האמת, לפעמים צריך להתאמץ כדי למצוא דברים טובים שם, אבל נו, שם חדש בשמי הנונסנס, נקרא.
---- (קוראת)
וואו. טוב. איזה יופי. עוד בן אדם שיודע לשגע את השכל מעולה וכמו שצריך, איזה כיף!
---- (קוראת)
הוי, זה מרק שיינקמן! אין עוד אחד! זה אותו האחד!'
מרק דגים? בטח. אתה לוקח מרק, ואז אתה שם בו דגים. (יש גם מרק כרישים. פעם קנינו לחברה שלי קופסת שימורים עם מרק כרישים. לפחות ככה היה כתוב על הקופסה.)
[ליצירה]
הכוס הזאת,
היא חייבת להיות כוס של יין. נכון?
והצחוק, עד כמה הוא אמיתי?
הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם,
אבל היא שבירה.
אוי.
(שלוש וחצי לפנות בוקר.
מה אני עושה כאן ערה.
לילה טוב.)
[ליצירה]
איך זה שהשיר מסומן כשיר שאהבתי
ואני לא זוכרת את זה..
אהההה!!!!!!!!!! איזה יופי.. איזה מתוקים..
שרשור התגובות פה הוא יצירה מקסימה, אין, לקרוא כל לילה לפני השינה שיהיו חלומות טובים..
[ליצירה]
יגד, קר
מנסיון,
כן, זה שיר אופטימי וכיפי. היו קטעים שפתאום היה דרוש ניקוד, "חיים שבו לך-הוא".
וואטאבר.
איך אומרים בבמה, 4.5.
וכמובן, כדאי להשקיע יותר מבחינה חיצונית, סוגריים במקום הנכון, רווח אחרי פסיקים, וכו'. זה מוזיל את הקריאה, ולכן גם את הכתוב.
[ליצירה]
...
כתוב טוב.
אבל, לפי דעתי, יש עוד מקום לרומנטיקה ה'ישנה'...
אבל היא ישנה. למה? ההרגל שמתאים עצמו למציאות, חוסר ברירה? המצב הנפשי בתקופתנו הפוסט-מודרניסטית?
הכל זה פשוט מבחירה מודעת. ואם היה רוצה, היה יכול לאהוב אותה עוד לפני הסוף הנחוץ כל-כך, המזוייף כל-כך, של האהבה המלאכותית כל-כך, שלא הייתה בעצם.
[ליצירה]
אמממ....
ברוקלין זה יותר רחוק. אבל- כשחושבים על זה, אולי אפשר לשים את בני-ברק במקום בנימינה.
לאס-וגאס זה ביטוי, בדיוק כמו בן-דודי. לכן נחשב כמילה אחת, מובן?
רן, זה מילה אחת. אין שום סיבה שזה יהיה 2. וזהו. נקודה.
תגובות