אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, הייתי בטוחה שהגבתי פה כבר! ואיך אפשר שלא, כל כך - מלא חיוּת, לעומת הניגוד של האפור שיש לכאורה בשמים, אבל - לא! ובמיוחד כיף להיות צבעוני כשהכל מסביב אפור, הידיעה שיצאת מהמסגרת האפורה הזאת, מכל האנשים הזעופים.. מעביר את התחושה, [ליצירה]
- [ליצירה] !! ! (להתחיל את השנה בחיוך...) :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מחדיר את הגשם והשמחה שלו לעצמות, גם בלי להרגיש אותו לבד :) (אבל בכל זאת יש פה מין הרגשה של ניגודיות שלא ירדתי לסופה..) [ליצירה]
- [ליצירה] היי. מה הקטע שהעוגה מיוחדת ולא נפגמת אם היא פחם? יופי, תפילו אותה. ביג דיל. סתם. לא משנה. תעזבו. הוצאת רגשות. בזמן האחרון אני כותבת יותר למגירה מה שנקרא, אבל הרגשתי צורך לשים את השיר הזה. (אגב, אם תוכלו בבקשה ללמוד היום משהו לעילוי נשמתו של סבא שלי שנפטר, אודה לכם מאוד. יוסף בן שרה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו, ועוד איזה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] לצחי נוי- לא יודעת עד כמה זה לא מודע. יכול להיות שזה לא מודע. אבל אני בהחלט מסכימה איתך. מכל האווירה של השיר ה'צעקני', קריאת האינדיבידואליסט - קריאה, מניפסט צעקני, אני לא אלך בשביל - רק בגלל שמישהו צעד שם קודם. אהיה אינדיבידואליסט - אשליט זאת על עצמי. לא אעשה משהו שמישהו עשה מקודם. חייב לחדש. אבל לא תמיד זה טוב לחדש. לפעמים עדיף ללכת בדרך בה כולם הולכים. לא חייבים לדרוך על העקבות של הקודמים. אפשר לחדש גם בשבילים הקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] "חשיבה מיוחדת" (: צ'מעי, באתר הזה, זה הדבר הראשון שחושבים עליו... אבל כשמתעמקים, רואים שזה לא... זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אייאייאיי! לא צנוע! רואים לה את הבטן! איך הכניסו את זה לכאן, השם ישמור?! התקוממו כולכם, רוח האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] יגד, קר מנסיון, כן, זה שיר אופטימי וכיפי. היו קטעים שפתאום היה דרוש ניקוד, "חיים שבו לך-הוא". וואטאבר. איך אומרים בבמה, 4.5. וכמובן, כדאי להשקיע יותר מבחינה חיצונית, סוגריים במקום הנכון, רווח אחרי פסיקים, וכו'. זה מוזיל את הקריאה, ולכן גם את הכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
תגובות