אני לא בודדה. מתבודדת, יש הבדל. אתה לא התשובה. היא יושבת עכשיו בחוץ, מסתכלת על ההרים. מה רבּוּ. הייתה צועקת בקול, מרעידה את השמיים אבל - נו, לא נעים. אז היא בוכה. היא לא מכאן. לרחף, הרים - תחזיקו אותי! ילטפו אותי בחול רך רוחות ישאוני אל הלילה הגדול יגישו לעננים בחיוך שובב אשחק לי שם במחבואים עם א-לוקים וכשימצאני יחבקני כמו את ביתו הקטנה ויהיה לי חם וטוב עם רוחות סוערות ושיכרון גבהים ושיכרון אהבה בלי מילים לנחות בחזרה כמו נוצה לשכב פרושת איברים על האדמה המתוקה לישון.