בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
יש נקודה נוספת בקשר לצילום המ-א-מ-ם,
אש קודש. יש אספקט נוסף של קדושה -
הישיבה בל"ג בעומר, המאוחדת, סביב המדורה. רק כך, באחדות, הקדושה יכולה להתקיים. ואם כבר, אפשר גם לקשר לשבועות הבא עלינו לטובה, על האחדות שלפני קבלת התורה, ועל האחדות שבעליית כל העם לרגל.
גם העובדה שהאש עולה אחת וישרה מהקורבנות - מאוחדת למעלה. נו, אחדות, אתם יודעים, כל אלה. האש מסמלת את האחדות באופן מקסים, וקשורה אליה כל כך. כך שאפילו, כשהכל מסביב מלא שחור, האש יכולה לבעור - כל עוד חלקיה לא מתפרדים, אזי החושך והרוח יוכלו להכניעם.
אז לכולכם, שבוע טוב ומלא-מלא אחדות.
גם לך, נושא אלומותיו.
[ליצירה]
חשבתי דווקא
שמדינת ישראל ידועה באובר-סוציאליזם שלה. מעט קפיטליזם יוכל רק לעזור. מיסוי גבוה, יצירת מקומות עבודה בעזרת הכסף של המיסים, לאכוף אותם באופן מוחלט מכולם, להכשיר עובדים, וכל אחד שכשיר לעבודה (ואינו נכה או קשיש) יעבוד. אין סיבה שלא.
כשאתה נותן לאדם כסף כי הוא מסכן ואתה צריך כמדינה לדאוג לו, הוא לא יזיז אצבע לטובת שינוי המצב.
[ליצירה]
אויש,
שי, שוב אתה עם הדברים האלה שלך?
זה לא בסדר, סוף כזה, הרי זה ברור שהוא מגביה את "קול המוזיקה" ברדיו, ותסלח לי, אבל זה פשוט לא שייך באתר כזה. איפה הצנזורה??
זה מסוכן, לעשות דבר כזה בכביש.
אתה לא בסדר.
זה בעצם שיר על אדם שניסה, והשתדל, אבל החיים שוחקים אותו, והוא שט בזרם כמו דג מת שלא חושב, מוזיקת חייו כבר לא משפיעה עליו, ואתה מדמיין לעצמך את התמונה, ושומע את המוזיקה הרגועה, ורואה אותו מציץ מהחלון, מוציא את הראש, המוזיקה נפסקת ככה, שומע את הצפירות, מכניס שוב את הראש, הסונטה של באך (או מה שזה לא יהיה, לא מבינה בזה) מגיע לקטע הגבוה, חזק, בומבסטי הזה שלה, הוא מוציא שוב את הראש מהחלון ודופק קללה עסיסית כזאת.
זהו. אבוד לו. הוא נכנע, הוא כל כך חלש, ואפילו לא מודע לזה. האוויר המזוהם הרעיל אותו. אולי הוא מתרץ לעצמו, זהו, אם אני רוצה להמשיך לחיות בעולם הזה, אני חייב להתרגל לזיהום. רק ככה,
כמו דג מת.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
אהבתי את התיאור בהתחלה,
יאמי!
[סאדיסטית שכמותי.]
--
סתם, לא. אבל יפה ההליכה אל עבר הגורל שהיא החליטה שהוא יהיה כזה. יכלה לומר, אני לא אשמה, החיים אשמים. יכלה לעשות הרבה דברים.
[ליצירה]
**.
שיר שיוצר תחושת הזדהות עמוקה.
הרגשות שמוכרים לכל אחד - השליטה, לאבד שליטה=לאהוב, החולשה שבשחרור הרגש.. אני חזקה - אף אחד לא משפיע עליי, לא שולט עליי.
המילים שלך. יש איזה שיר שמדבר על זה, של ויטני יוסטון,
And so you know the way it feels to cry
The way that I cried when you broke my world in two
And baby I learnt the way to break a heart
I learnt from the best
I learnt from you
סתם, הזכיר לי.
תגובות