בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
היי, לא שמתי לב לזה..
עד עכשיו, הא הא הא.
בזכות אלול.
באמת קשה, שכמו שאמרה שקופית, הסוף כביכול אמור להיות בדיוק ההפך, שרוקנו את אלוהים מכל משמעות שקשורה אלינו.
אז יפה לחשוב על הדבר ההפוך בדיוק.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
נראה לי שמשפט המפתח בקטע הוא "ולאאאאאאא רוצה חברים אחרים..".
בד"כ אני דיי מחבבת את הכתיבה שלך, אבל זה פשוט לא כתוב טוב, ונכון שאמור להיות מנקודת מבט של ילד בכיתה ג', אבל זה פשוט לא זה, לפי דעתי הקטנה.
יום טוב.
[ליצירה]
מדהים.
מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה?
ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב...
אהבתי.
תגובות