בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
אבל..
אבל חייב להיות (כפל-לשון-לא-ברור-שכזה).
זה חוש הטעם שלך שהתקלקל מלעיסת-יתר. יש עוד טעם, אבל אולי התרגלת אליו. תחפש את עצמך, תסתכל על עצמך, פשוט לא שמת לב.
[ליצירה]
ככה הייתי רוצה למות.
(לא הלכתי והכל,
ובכל זאת. זה המוות המושלם.)
כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה.
[ליצירה]
באמת,
באמת שאף פעם לא הבנתי את יכולתו של הגבר להיות עם מישהי ולחשוב שהיא אחרת. זה מופיע בהמון סיפורים, מדרשים, וזה כל כך לא ברור.
רואים כאן את הבלבול, גם בושה, צער, ועוד מלא דברים, ובקיצור, שיר ממש נחמד, וכתוב טוב, וכו'.
תגובות