בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
אוי, זה פשוט
חמוד באופן מטורף!!!
הא, אני קיבלתי היום שתי הצעות נישואין. ביום אחד!! שברתי את השיא הקודם שלי, מה?
אבל - שזה יהיה טעות במספר? זה דבר מעצבן!
[ליצירה]
לשקוע בשינה,
לתת לשינה לשקוע בך.
תתקע את השינה
במקום הראוי לה.
בהישג יד,
אבל לא קרוב מידי.
היא עמוקה,
תיכנס ולא תדע איך לצאת,
תחשוב שאין כבר שום סיבה לצאת,
צריך לדעת להפסיק.
שים אותה על המדף.
היא הסוד שלך,
שאף אחד לא יגלה לעולם.
תעטוף אותה
בספר,
בכדורים,
בחלב חם.
כשעוטפים משהו הוא פחות נגיש.
אז מה יצא לך, הא?
השינה האידיאלית לא צריכה תחפושות.
אתה כבר תזהה אותה
בחלומות טעימים
שיעבירו לך את הלילה בנעימים
ולא תזכור אותם כשתקום -
הם שייכים לה,
הם ילכו איתה.
====================
מלא ניגודים. ניגודים של אמצע הלילה. ניגודים טהורים. מזדהה בכמה קטעים. ואני התחלתי ללמוד תורה מתוך שינה. וחבל על דאבדין ומשתכחין.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
למה?
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
תגובות