אתר האינטרנט נמצא.
ממתין לתשובה.
מתחיל להוריד מן האתר.
פותח דף.
(מתוך שורת המצב באינטרנט)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מישי ואוהב, למה לרדת? זה דווקא ממש מקורי. חמוד. גם אני תמיד מסתכלת שם, זה כ"כ מעצבן, כל פעם מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. איזה חמוד זה. נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד. ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד? תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייים!!! ב"ה כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור. והרי הפירוט: "אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. "ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה... "מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו. "פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי... איזו יצירה עמוקה. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין ש ב"ה העובדה שאחרי כל משפט מופיעה נקודה מעידה על החתירה לנקודה העמוקה שבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת אוד משהו מישי אתר האינטרנט נמצא - אינטר מלשון להיכנס - פנימה - בתוך, האדם מחפש את האני העצמי שלו. איך שכחת?!!?!!?!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אבל...... לא. שימי לב שלא רק מהקטע הרוחני, כל מקום אליו את נכנסת אליו. חברה חדשה, אפילו חברה מוכרת- כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת קודם כל- אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח יותר מהיצירה אתם הצחקתם אותי לאללה....חח חמוד מאוד שצוטט את זה.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה, אני התעללתי פעם בחתול, מבחינה נפשית. הוא היה כל כך מסכן... |מוואהאההאה...| [ליצירה]
- [ליצירה] הכוס הזאת, היא חייבת להיות כוס של יין. נכון? והצחוק, עד כמה הוא אמיתי? הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם, אבל היא שבירה. אוי. (שלוש וחצי לפנות בוקר. מה אני עושה כאן ערה. לילה טוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] ככה הייתי רוצה למות. (לא הלכתי והכל, ובכל זאת. זה המוות המושלם.) כל כך כל כך כל כך רומנטי. ועם זאת מקסים, נראה לי, גם בעידן הפוסט מודרניזם. זה יפה. מושלם, ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ללומשנה גמלו- יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע. "זה מגיע ממקומות שונים הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה. היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי? והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות?? והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים. כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים, כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים. " קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן. השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?] הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת - "ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות." - מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום. לילה טוב, עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי דברים טיפשיים. ואז זרקתי אותם. אחר כך רציתי לקרוא, רק בשביל לזכור מה הייתי... אבל לא יכולתי. כי זרקתי. תאר לך מה היה קורה אם החבר של קפקא אכן היה שורף את כל כתביו? האמת, התוצאה הייתה מעולה מבחינתי, כי עוד לא סיימתי לקרוא את "המשפט" ויש לי בגרות על זה השנה, אבל יש אנשים שטוענים שזה היה יכול להיות חבל מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וחוצמזה, שהוא נראה כזה גם ככה. זה מעולה!! מעביר את ההרגשה, והשפתיים, והכל. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים, לפעמים הלב צריך להראות שהוא נפגע, בשביל שיהיה לה למה לחשוב פעמיים! ובסוף פוגעת גם בעצמה, רק בגלל שהוא לא צעק. אוף. שיר נכון. לא הייתה אחיזה. העשן. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש! זה איום ונורא! בהתחלה זה ריגש, היה עצוב, אבל הסיום פשוט דפוק למצב אומלל. אם היו עושים לי את זה, הייתי עוזבת מייד. זה נושא רגיש,ז ולא אומרים דברים כאלה, אפילו בצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, התכוונתי שזה סתם הזכיר מאורע שהיה בעולמנו הגשמי. (מסרישי..) [ליצירה]
תגובות