אתר האינטרנט נמצא.
ממתין לתשובה.
מתחיל להוריד מן האתר.
פותח דף.
(מתוך שורת המצב באינטרנט)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מישי ואוהב, למה לרדת? זה דווקא ממש מקורי. חמוד. גם אני תמיד מסתכלת שם, זה כ"כ מעצבן, כל פעם מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. איזה חמוד זה. נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד. ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד? תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייים!!! ב"ה כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור. והרי הפירוט: "אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. "ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה... "מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו. "פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי... איזו יצירה עמוקה. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין ש ב"ה העובדה שאחרי כל משפט מופיעה נקודה מעידה על החתירה לנקודה העמוקה שבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת אוד משהו מישי אתר האינטרנט נמצא - אינטר מלשון להיכנס - פנימה - בתוך, האדם מחפש את האני העצמי שלו. איך שכחת?!!?!!?!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אבל...... לא. שימי לב שלא רק מהקטע הרוחני, כל מקום אליו את נכנסת אליו. חברה חדשה, אפילו חברה מוכרת- כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת קודם כל- אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח יותר מהיצירה אתם הצחקתם אותי לאללה....חח חמוד מאוד שצוטט את זה.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים ממש את הציפיה. העצבנות שבציפיה. הועבר טוב, רק- לא הבנתי את השורה הלפני-אחרונה, היא לא מתחברת לי לכל שאר השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכים מוחלטים? האם ערכים מוחלטים נובעים מאחורי כל התאבדות כזאת? זאת הנקודה, אני חושבת. חוסר האונים של המתאבד. הם אנשים חלשים. כמו אנשים שמתאבדים מטעמים אחרים. מנצלים אותם. אני חושבת שהיצירה באה להראות ש - ערכים מוחלטים הם לא תמיד הסיבה. (והייתי הולכת עוד ואומרת שאפילו לרוב.) (ולקרוא חצי יצירה? נו נו נו.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה, כן, כן. ממש מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אהבתי את השפה שכתבת את השיר. זה מקסים. והרעיון הועבר, ממש טוב, לפי דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] ......... שתהיו בריאים. וזמן טוב, שיהיה. (: [ליצירה]
- [ליצירה] מכל-מיני סיבות שונות, סיפור זה העלה בי מחשבות ושאלות רבות. צריכה עוד לחשוב על זה, גם קטעים שוליים-לכאורה. והוא, המספר, לא יודע לאן הוא רוצה להשתייך. הוא גם כאן וגם שם. איכשהוא, הוא תמיד מעל. מעל שיטות-הלימוד, מעל הילדים והאימהות. רואה את החסרונות והיתרונות בכל עולם, אם כן, ביקורתיות. זהו. ביקורתיות. משפט שאהבתי, "תמיד ראיתי את ההסתובבות בקרוסלה כמעשה קצת מזוכיסטי, שכוונתו היא יותר להוכיח גבורה מאשר לגרום להנאה." סיפור אישי. ומצטערת שאני נטפלת למשפט הקטן הזה. לפני כמה חודשים הרגשתי ממש רע מבחינה נפשית, הלכתי לגן המשחקים שליד המדרשה, עליתי על הקרוסלה, הסתובבתי, הסתובבתי... שמעתי קולות מהספסל שליד, לאט-לאט הדיבורים חדרו אל הכרתי, היו אלו נערות עם פיגור שכלי, שרו לי שיר-ילדים, במעין לגלוג על כך שאני, גדולה, מסתובבת על הקרוסלה. לפתע, אחת מהן התקרבה, גדולה כזאת, ראו שיש לה כוח בידיים. עלתה על הקרוסלה, והתחילה לסובב. אמרה שהיא מסובבת חזק. וסובבה. בכל הכוח. כמה שניות עברו והרגשתי שאך פסע מפריד בין הסתובבות מהירה על פני הקרקע להתנתקות הקרוסלה מהאדמה. עוד כמה שניות וביקשתי ממנה להפסיק. עד אז הלהבתי אותה, כן, וואו, את באמת חזקה. אבל ביקשתי ממנה להפסיק. היא לא רצתה. המדריכה שלהן, שהיתה איתן, שיכנעה אותה להפסיק, כמו אדם שמשכנע את חברו לא לקפוץ מהבניין הגבוה. עצרה, המדריכה התנצלה בפני, אמרתי לה שאין צורך, וחזרתי למדרשה. ההיה זה מזוכיזם? גבורה מעושה המבטאת מצוקה כלשהי, רצון להפגין כוח, שכנוע עצמי... הסתובבות, לשכוח הכל, שימת האני במרכז, האדמה נשארת שם ואת מרחפת, ההגה לא מסתובב, זאת את שמניעה את עצמך, ואת מצליחה, היי, את כמעט עפה. את חזקה. את משהו בעולם הזה. -- המבנה והכל, העניין של נקודת ההסתכלות והתזוזה היחסית והאמת שמתגלה לפתע, טוב. טל, ההבדל בינו לבין הרב סבתו (אחד מהם, אני מניחה) הוא, שהכתיבה של רן (בקטע זה) לא אחידה כמו שלו. יש לזה יתרונות וחסרונות, כמובן. וגם העולם. תודי שדיברת בעיקר על המשפט הראשון. אולי השני. לא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז כמה דברים: דבר ראשון, מישי, זה לא שיר ילדים. דבר שני, טל, אהבתי את הרעיון. דבר שלישי, אני כל כך לא מסכימה איתו. ראית את מפלצות בע"מ? לבכי, לצרחה, יש כוח. כי בהם אתה חלש, אתה חושף את עצמך, בצורה הטובה ביותר. בכי משחרר. בכי זה דבר חזק. אבל צחוק, פשוט צחוק, אמיתי, של אושר, חזק אפילו יותר. לא כי משהו הצחיק אותך, צחוק של אושר. אומנם, הוא יותר נדיר מבכי אמיתי, אבל הוא קיים, והוא הדבר ההכי משחרר שקיים, נטול המחסומים, הוא נפלא. זה מה שאני חושבת. דבר רביעי, אישית, שורות קצרות מידי ובערך מילה בשורה זה לא הדבר שאני הכי אוהבת, אבל זה מעניין גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, פרשן לקשת-הבנה שכמותי- הוא כאילו לא היה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אייאייאיי! לא צנוע! רואים לה את הבטן! איך הכניסו את זה לכאן, השם ישמור?! התקוממו כולכם, רוח האתר. [ליצירה]
תגובות