אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מחדיר את הגשם והשמחה שלו לעצמות, גם בלי להרגיש אותו לבד :) (אבל בכל זאת יש פה מין הרגשה של ניגודיות שלא ירדתי לסוף דעתה..) [ליצירה]
- [ליצירה] שאלות.. א. עדיף רוחמה?! ב. עדיף לא רוחמה...? ג. השמשתמש באמת בא מ"לא רוחמה", של הושע? (מרגישה חכמה) [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתי אותך!! זהו. ממש יפה. חשבתי שאולי זה אתה, אבל אח"כ הצטברו עוד ועוד הוכחות, אז עכשיו בטוח שזה אתה. וואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, באמת מקסים. האתר הזה באמת מעולה, נתקלתי בו לפני כחודש. מוכיח הכל. לקרוא ולא להאמין. ואנחנו חשבנו שהכל תמים כל כך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אווּץ'. עשית את זה שוב. (ממש אוהבת את הסגנון שלך, כבר אמרתי?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך... להסתכל על אנשים מההשתקפות בחלון... ואתה בכלל לא צריך להסיט את המבט, מקסימום אתה יכול להסתכל מחוץ לחלון וזהו. שימושי. אהבתי את הסיפור. ממש מזדהה בהמון מהחלקים. (נו, החיים באוטובוס.)(והחיים בארץ, כמובן.) רן, הפעם הגזמת. אבל למה לנו לעשות דיון לא-סימפטי שכזה ע"ג יצירה מקסימה שכזו. קישטא! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] רן, יש שיר של דנה ברגר, שהשם שלו זה 'נכנעת' בהווה. "..כל יום אני מתפרקת כל יום אני מתאחה כל יום אני מתרסקת כל יום אני שלמה ... הפרח נובל הקרח נמס אני נכנעת..." בקיצור, היא מתארת מצב יומיומי. מה גרוע יותר? [ליצירה]
- [ליצירה] . .. אמיתי. . [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה מחמאה? מזכיר את אלתרמן. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
תגובות