אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
הממממ....
לא יודעת עד כמה זה רסיסים שהם דווקא של *עצמך*. כאילו, הם רסיסים אנושיים, שנמצאים אולי גם בך, וגם באחר.
אולי- למצוא רסיסים שמזכירים לך את הרסיסים שלך. ואז זה הופך את זה ליותר אישי, וזאת ההזדהות.
ואולי זה סתם פורט על כמה מיתרים בלב.
[ליצירה]
מתקרבת,
(תגובה ראשונה)- את אומרת בעצם, שזה לאו דווקא שיש מטרה להגיע לדבר כלשהו, העיקר הכיף (והפחות כיף) שבנסיונות, והדרך לשם. (מזכיר לי את 'חולות התפילה' של יהודה עמיחי.)
זה קשה. צריך לחשוב על זה.
(תגובה שנייה)- יש שלם שהוא שניים והוא אמיתי וישאר לנצח? זה נראה בלתי אפשרי. לא מציאותי. איך זה שהזוגות שנראים הכי מושלמים שיכולים להיות מתפרקים. איך יכולה להיות אהבה נצחית. זה מושג מפחיד.
(תודה על החיבוק. שבוע טוב.)(נו ברור שיהיה שבוע טוב, כשצורה עולה, לשם שינוי.)(בלי עין הרע!)
תגובות