אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... הדס כותבת תגובה שנראית לחלוטין לא קשורה ליצירה. ואני אומרת: מה? בכל אופן: מסכימה עם הרעיון, הכתיבה טובה, עדיף להקפיד על המראה החיצוני - זה משפר את הרמה. רווחים אחרי פסיקים. והעניין של המרכוז, גם קצת מפריע. אבל שיר טוב. שכחת להוסיף את העניין של שלושת הפלאפונים. לפחות. שיש למשפחה ענייה ממוצעת. ויש שיאמרו - טלויזיה זה מוצר הכרחי. עם כל הערוצים. ענייה שכמותי. יש לי רק שניים. [ליצירה]
- [ליצירה] זר, פשוט רעיונות מעולים לכותרות, אין, אתה העגנון הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שמשפט המפתח בקטע הוא "ולאאאאאאא רוצה חברים אחרים..". בד"כ אני דיי מחבבת את הכתיבה שלך, אבל זה פשוט לא כתוב טוב, ונכון שאמור להיות מנקודת מבט של ילד בכיתה ג', אבל זה פשוט לא זה, לפי דעתי הקטנה. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי.. כל מיני מילים, אם זה שגיאות כתיב או בכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי!! חמוד להפליא. מאז שיש לי משהו שהוא לא נוקיה, הסנייק שלי משעמם, עם שלבים מוגדרים ומספר מוגבל של מעויינים לכל פעם, ועם מלא אבנים בדרך שמונעות ממנו להגשים את חלומו. בעצם, אני אפילו לא בטוחה שזה מעויינים! אבל יש בזה דברים טובים בהחלט. עכשיו אני מכורה לבלק-ג'ק. [ליצירה]
- [ליצירה] . (צריכה עוד לחשוב על זה. יפה. שבת שלום.) [ליצירה]
- [ליצירה] למה צריך בכלל להחליט? להתיישב? הנפש יותר עשירה ככה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ....................... זה אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת? גם בתור זאת שהתיימרה להיות המעריצה מספר אחת (א לונג טיים אגו..) - תחדש, נבקר. בכל פעם זה נוגע, נותן את ההרגשה שבוודאי שרצית לתת, כמו קסם, מכניס את כל הכאב, היופי, בכל פעם זה מדהים. תחדש, נבקר (: [ואתה גם יכול לבקר, אהם אהם.] שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... ...כי עדית מטפחתך, ביתי, כי אמרת לי: הבט וראנה, ואדור לא לנשוך פיתי, עד שיני מבסרך תקהינה. ואדור לראותך, ביתי, עד עיני מראותך תכהינה.... (א. שיר לאשת-נעורים/נתן אלתרמן) [ליצירה]
תגובות