[ליצירה]
אהבתי מעט מן הרגע, שנבע במעין שיר
והפיץ ניחוחות מסקרנים, מפעימים ברכה הראויה לשימור.
הסיום, כל כך רך בעיני,
כמו ברכת הדרך לנתינה מתמשכת.
היכולת להודות - היא ברכה בפני עצמה.נפלא.
ועל כל זאת
תודה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
[ליצירה]
ציפורים=> ציפור אחת=>מנמנומן.
כך פתאום באמצע הלילה
עבים ודקים התגנבו
החלו להוריק מטענם על הארץ.
זרזיפי ברכה עדינים
הרוו רגבי אדמה למודי חמסינים
העירו מנמנומן ציפורים שלוות.
נקישות קטנות על גגות ותריסים
מבשרות על עונה חדשה
ריח מיוחד ובתולי נישא, נטול קידמה
ריח של אוויר טרי.
שן. לא יודע איך לומר אבל משהו כאן חסר לי. איזה "וורט". יש?
[ליצירה]
הייתי מחליף את המילה "היטבת". במשהו אחר. אולי "טרחת".
חוצמיזה- יש חזרות של מילים. אולי בכוונה ואולי לא. אך הן יותר גורעות ממוסיפות. והנה הן (הגורעות):
"מלפני שנה- חלפה שנה"
"נהגת היטב- היטבת"
"ופעם אחת- לא פעם אחת"
ועוד: אהבתי את נושא קריאת התמרורים ואי- קריאת הכתובת שעליך אך בשורה הראשונה אתה אומר שנהגתם "חזרה". ולמקום שחוזרים אליו, הכתובת כבר ידועה. הלא כן?
ואולי כך יראה:
וכשנסענו
הייתה שתיקה.
אותה שתיקה מלפני שנה
באותו תדר ממש
כאילו
שנה לא חלפה.
ונהגת היטב למרות העייפות
הבחנת בכל הרמזורים
קראת את כל התמרורים
אך לא הפנית ראשך
לבדוק מה איתי
אף לא פעם אחת
טרחת לקרוא
את הכתובת שעלי.
שלך.