ההתמודדות בלתי נמנעת בבוקר קריר מעין זה. ולא המדובר כאן על פקיחת עיניים או התמודדות עם קול סמכותי אלא תוך כדי קירצוף הקרקפת מתעוררת ועולה השאלה "ומתי סופה של זו"?
התשובה, צפה על בועית סבון שברירית ומתפוצצת.
פרוזאי מטומטם
-
זה מה שיש.
לקט יצירות
- נסיון חוזר
- אמא. בן. דאגה לעתיד.
- מתכות כבדות. בא חשבון. בתשלומים.
- תלוי בשיר
- מייסורי מחזר מיומן. אשמה.
קשור אלי
- [ליצירה] אפשר לומר שכבר היית בסרט הזה.....כנראה יותר מדי פעמים... [ליצירה]
- [ליצירה] צפה? כל כך עדין? נשמע שהתשובה דוקא מתפוצצת על שברירית, שאינה בועה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הפעם זה הסוף, צל:) [ליצירה]
- [ליצירה] שי, לא הבנתי. מה עניין השורות הארוכות ללא סוף? ניסית להעביר משהו. לא בטוח שהוא הועבר. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] האירוטיקה. שיר יפה. אך פשוט. עד כדי כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אין הביישן למד. [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה. אחרי העדר. מֶֶֶֶֶֶֶֶֶה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל השואלים והמתפלאות, פה גדול: "מה שעובר לו בראש". (עוד כפית אחת וזהו). [ליצירה]
- [ליצירה] סודות השירה. מעט= מכיל כל כך הרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שבוע. צומת גהה. חצייה לשניים. עכשיו, המנגינה צורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] את! [ליצירה]
- [ליצירה] בהשארת "חוצות היוצר". [ליצירה]
- [ליצירה] קצת חסר, אה? [ליצירה]
תגובות