שיר קטן. לשטן שבפנים. לפעמים זה נעים, ללכת לאיבוד.
מחרֵזת:
אני יודעת על מה אתה חושב, כשאני חושבת על
בדידות. יוצרת בדידות. יוצרת.
החשיבה האחרת אומרת:
אל תעצור. ובהמשך המשיכה
משוך, חזק חזק שלא ארגיש
את מלבושי נפשי המעורטלת. היה. אדיש
למראה חסידה פגועה.
תן לתותחים לרעום בשדות אנדרלמוסיה
כשאתה נמצא איתי לפחות. היה איתי.
ועונה:
גם אם תרצי, את ידך ממני לא תתיכי בלהבות האש הנשלטות על ידי. המריחה, את ריחות החרטה העולים מן התחתית? שם. מִשכני. בלעדִי. לכוח כשלי.
התותחים ירעמו, המלבושים יוסרו וכתר הכבוד- יונח.
לכן, הניחי לרצונך. ותני לרוח חמה לאוורר את עורך העדין. יום הדין!- קרב ובא.
סיום:
אגדות על שדים. נסיכות ואבירים. דרקונים שיורקים. אש שאוכלת. מאכלת. נמצאים בספרים. אך הוא, חי ובועט, חי וצובט חי. ומת.
אין מקום ליאוש. אחרי החיים בא המוות. לאחריו- אחרית הימים. אחריתם של אחרים.
תגובות