כשנסענו חזרה
הייתה שתיקה
אותה שתיקה מלפני שנה
באותו תדר ממש
כאילו לא חלפה שנה
ונהגת היטב למרות העייפות
שמת לב לכל הרמזורים
קראת את כל התמרורים
ופעם אחת לא הפנית את ראשך
לבדוק מה איתי
לא פעם אחת
היטבת לקרוא
את הכתובת שעלי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך ארז (בעניין פרוור) תשמח, כיוונת לדעת גדולים. כשקראתי (תוך הנאה משורותיך) ישר חשבתי על " אף לא פעם אחת" ואז ראיתי שפרוזאי העיר על זה. אז כיוונתי לדעת גדולים. אוהבת את כתיבתך. כאן ובכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, נחמד. בקשר לשיר של פרוור, קראתי אותו פעם, בגרסה יפה יותר... חיפשתי ולא מצאתי, אבל זכור לי כך: נתן קפה בספל נתן חלב בספל הקפה נתן סוכר.... וכו', בצורה יותר משכנעת. [ליצירה]
- [ליצירה] לאילה אברהמי, אני מכיר את השיר בגרסה הצרפתית שקיצורו הוא כדלקמן: Il a mis le cafe` Dan la tasse `Il a mis le lait Dans la tasse de cafe Il a mis le sucre Dansle cafe` au lait .................................................................. Sans me parler Sans me Regader ............................................................... תרגמתי אותו תרגום חופשי לצורך הדגמה. שמחתי לשמוע שיש תרגום מוצלח לעברית וארכוש אותו בהקדם. תודה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מחליף את המילה "היטבת". במשהו אחר. אולי "טרחת". חוצמיזה- יש חזרות של מילים. אולי בכוונה ואולי לא. אך הן יותר גורעות ממוסיפות. והנה הן (הגורעות): "מלפני שנה- חלפה שנה" "נהגת היטב- היטבת" "ופעם אחת- לא פעם אחת" ועוד: אהבתי את נושא קריאת התמרורים ואי- קריאת הכתובת שעליך אך בשורה הראשונה אתה אומר שנהגתם "חזרה". ולמקום שחוזרים אליו, הכתובת כבר ידועה. הלא כן? ואולי כך יראה: וכשנסענו הייתה שתיקה. אותה שתיקה מלפני שנה באותו תדר ממש כאילו שנה לא חלפה. ונהגת היטב למרות העייפות הבחנת בכל הרמזורים קראת את כל התמרורים אך לא הפנית ראשך לבדוק מה איתי אף לא פעם אחת טרחת לקרוא את הכתובת שעלי. שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] היי יורם תודה על התגובה. שמחתי. תמיד שמח. לגבי פרוור - כמובן שאיני כועס, ויש לי שני דברים לומר: ראשית, לבושתי ולכלימתי, איני מכיר את השיר (או שירים שלו בכלל). בהחלט חור שצריך להימלא. שנית, מהמעט שציטטת לדעתי אין הקבלה או דמיון. כשאני מריץ במוחי סצינה של ישיבה בבית קפה ובחישת קפה אדישה אל מול סצינה של נסיעה בשתיקה רועמת, לדעתי מדובר בשתי סצינות שונות בתכלית. מה דעתך אתה ? :) ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כמה ששתיקה יכולה להכאיב הרבה יותר ממילים קשות...זה מדהים עד כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה פשוט יפה אין לי יותר מילים אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] יפה השיר יפה בפני עצמו, לאו דווקא כהספד. מישהו יכול לעדכן אותי במתרחש? מה "השיג מותו"? מה מתחולל? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות באמת המון תודה, תגובות חמות, מרגשות ומשכילות. 1. *מתקרבת* - תודה על ההצעה... היית מופתעת לגלות עד כמה קרבתי לדת גדולה משהאנשים כאן מעלים על דעתם, ומכאן גם האפשרות שלי - באם הייתי רוצה בכך - לספוג אווירה יהודית דתית בכל רגע נתון. 2. זר - תודה על הטעימה הנהדרת מעגנון ומאשרי; מאחר שאני לא טוב בבחירת כותרות ובחרתי את הדבר הכי פשוט שעלה לי בראש, אחליף בשמחה את הכותרת לפי הצעתך, כי זה נראה לי מתאים. ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים המיוחד הסוף המרגש עד צמרמורת: ב"לכל איש יש שם" היא לא הזכירה את השירים, וחתמה בכך שהמוות נותן שם, ואילו אתה בוחר לומר עליה, למרות ההקשר של מותה, ששמה ניתן לה על ידי שיריה. נפלא. ובכלל, רשימה מאד יפה ומקיפה, שגרמה לי לגשת למדף אל ספר שירי זלדה שמעולם לא עיינתי בו ביתר עיון, ולקרוא בו רבות. אכן איכויות רבות גלומות בו. כה לחי. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] הו זה נפלא פשוט מצער שזה כה קצר... [ליצירה]
- [ליצירה] :) ראשית, ברצוני לפרגן על השיר היפה והכן (אף שלא הבנתי הכל). שנית, אודרי, אני מוחמא מכך שאני נקודת התייחסות של השירה באתר בכלל והשירה ההומואית בפרט. לא ידעתי. שלישית, אני חושב ומאמין שיש פה מקום ליותר ממשורר גאה אחד, ועובדה - הנציגות שלנו כאן הולכת וגדלה ואני אוהב את זה (גיל גבעוני ועוד). בכל מקרה, אם לדבר על תכנים, תחושתי היא שכותב השיר הזה נמצא בשלב אחר של חייו ממני ולפיכך אין הרבה נקודות ממשק אפשריות בנושאי השירים שלנו. אולי אנחנו דווקא משלימים (כי כשהייתי בשלב שלו טרם הייתי בענייני השירה). יפה. אין מה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מהמם ממש אהבתי והתחברתי. ולגבי ההערה של ליתוש, אין טעות אלא משחק מילים נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מצטרף לשורת האוהבים והמתרגשים... [ליצירה]
- [ליצירה] לדאוג ? ממש לא :) את יכולה להרגע :) קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד. אין מה לדאוג. חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ.. אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?! בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל... [ליצירה]
תגובות