ההתמודדות בלתי נמנעת בבוקר קריר מעין זה. ולא המדובר כאן על פקיחת עיניים או התמודדות עם קול סמכותי אלא תוך כדי קירצוף הקרקפת מתעוררת ועולה השאלה "ומתי סופה של זו"?
התשובה, צפה על בועית סבון שברירית ומתפוצצת.
פרוזאי מטומטם
-
זה מה שיש.
לקט יצירות
- הורמונים מחושבים
- האמת באה מבפנים. תמיכה לעייפה.
- סופים. סוגים של כאב. התפכחות.
- עבודה שחורה
- חשבון נפש. אור אחרון.
קשור אלי
- [ליצירה] אפשר לומר שכבר היית בסרט הזה.....כנראה יותר מדי פעמים... [ליצירה]
- [ליצירה] צפה? כל כך עדין? נשמע שהתשובה דוקא מתפוצצת על שברירית, שאינה בועה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הפעם זה הסוף, צל:) [ליצירה]
- [ליצירה] שי, לא הבנתי. מה עניין השורות הארוכות ללא סוף? ניסית להעביר משהו. לא בטוח שהוא הועבר. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] דמותך על פי זאת. החמיצה. על אף כל ה "ללא כאב". קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך קטן. קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] תוד תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. ממש לא. הוא חתיכת ... סתם. חבר שלי. הוא עכשיו גם כן און ליין. שן- תגיד שלום [ליצירה]
- [ליצירה] טיפטוף הפנים למי? ומהיכן? לאן? הפנים הופשל המחיצות הוסרו לשעה קלה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: אין הכוונה לתינוק מלכתחילה. רק הפשוטים הבינו כך (רמז רמז) ואילו כישוף... את. תמיד מבינה. (סוד: היא קוראת יותר מפעם אחת). [ליצירה]
- [ליצירה] עורך. ומפרסם. ככה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מארי? [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה זה השינוי הזה? מקסים. אח! ריחות הסתו. [ליצירה]
תגובות