[ליצירה]
מקסים מקסים מקסים!
לא קראתי את הגרסה הראשונה, אבל נהנתי מהנוכחית מאד. כתוב בצורה שממש מאפשרת הזדהות. המהלך עד ההבהרה בנוי יפה, חוץ מקטעים מסוימים בהם היה כדאי אולי קצת לקצר.
יישר כח.
[ליצירה]
מרגש
מדהים. כ"כ ריגש אותי. כל פעם שאני נזכרת בזה זה גורם לבוקר שלי (ולכל היום) להיראות אחרת. תודה.
קצת הפריע לי שזה קצת "מגשים" (הופך לגשמי), אבל זה לא מוריד מהערך הגבוה ומהתרומה הגדולה שזה יוצר. אני לא בטוחה שהיה אפשר להחדיר אהמסר העמוק הזה בצורה כ"כ טובה בדרך אחרת.
תודה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ואני חשבתי שאנחנו שכנים...
יש מלא פה בשכונה! (גם בדרך לבית כנסת יש) תסתובב יותר בנווה עוז החדשה ותתבשם מהריח הנפלא הזה... כל לילה האוויר מוצף פה בניחוח.
[ליצירה]
ברוך הבא חזרה לאתר !
( אתה מתפלל לחזור לפה, נכון? - תפילתך התגשמה מהרה, אני רואה)
( אמנם הרגע אמרתי לך בע"פ מה שאני כותב עכשיו , אך כדי שגם אחרים יראו ויראו אני משכתב את דברי לכאן )
זה תפילה על קברי צדיקים ?
( "הו קדוש פלוני , התפלל בעדי! " ?)
סתאאאם , אני יודע שלא ( כי אמרת לי) אבל ככה אני קראתי את זה...
[ליצירה]
עוווווווווווווף...
מקסים.
מקסים.
מקסים.
רעיון נפלא.
(כאחות של סו, חסר לי המשך של פגישה מקרית בדרך לוותיקין וסיום של "והם חיו באושר ובעושר...")
[ליצירה]
תשמע אחי א כל זכור בתפילות טוב לקצר שמא תחטא
חוץ מזה יש שם כמה קטעים של רמז והאם לנו לדבר אל אלוהים ברמז מי אנחנו חוץ חוץ תקרא תספר התפסן בשדה השיפון ממליץ אולי קרוב אליך זה על זיוף בני האדם משהו ענק וקצר בעמודים. עצתי עליך תשכח ממה שחושבים אנשים תעשה הטוב בעיניך וזכור כי הכל יביא לפניך האלוהים במשפט
[ליצירה]
[ליצירה]
אהההה
איך יכול להיות שראיתי את זה רק עכשיו?? מדהים!!!
[רק... צריך... דחוף מאוודדד גרסא יותר גדולהה, שיהיה אפשר להנות מהתמונה גם לקווים הקטנים!]
[ליצירה]
הממממ
הייתי מדפיס את זה ושם את זה במחברת על 'איש האמונה הבודד' של הרב סולוביצ'יק. מעביר תחושת בדידות חזקה מאוד, מעביר גם את נקודתו של האינדיוידואל בתוך עם ישראל מבחינות מסויימות, וכן מבחינות אחרות את עמ"י בעמים... [ד.א. מישו שם לב פעם שההבדל בין עמ"י לעמים זה סה"כ מ' סופית?]
אבל - מה שגם, כאחד שהיה בנקודה נורא דומה לזו, ביצירה הזו חסר משהו חזק מאוד וחשוב מאוד -
פתרון.
הפתרון לא פחות חשוב מהבעיה, היתה לי תקופה לא קצרה שהתמקדתי ביצירות על סף יאוש ללא אופטימיות או פתרון בסוף - רק בעיות - ולבסוף ראיתי את העניין הפשוט ש'קל מאוד להביא את הבעיה, החלק החשוב והאמיתי הוא להביא את השלילי - אבל גם את הפתרון...'
[ואוו.. כמה שיש בזה ברב זצל ובRב זצל.. חבלז...]
ואם כבר מדברים על פתרון, ועל הרב סולוביצ'יק - הפתרון שלו לבעיה הוא חזק מאוד.
[חלק מהפתרון הוא, ד.א., נובע מעצם העובדה שהאדם הוא יצור כריזמטי, חברתי, לא בודד, באופן אפריורי. מוטבע מראש. כך הוא נוצר.]
ולצורת היצירה?- כתוב חזק. וגם יפה.מקיף בהצלחה את כל חלקי החברתיות שיש לאדם כמעט. [אני משער שאת אלוקים אי אפשר בדיוק להכניס פה ליצירה....]
שווה. [רק הסיום הטוב? איכה?]
[ליצירה]
...יפה!
ולנגן...
אולי היה כדאי להוסיף בסוף את המאמר המקורי עליו הדבר מבוסס, או את הקטע מהרב זצ"ל... [או שמצד שני זה יהיה יותר מדי דחוס ככה?]
"...איזו היא חרות - חרות החרוטה על הלוחות...."
[ליצירה]
כמעט
[לא רוצה להרוס עם ההערות הבונות שלי..אבל שיהיה...]
'כמעט' זה מה שאני יכול להגיד על התמונה הזו - 'כמעט'.
על זה למדנו בצילום שכדאי לנסות את אותה הסצנה מ7000 זוויות שונות ומכיוונים שונים...
הזווית של התמונה הזו, לדעתי, היא כמעט לכל דבר - השמש כמעט במרכז, בתמונות שקיעה - אם יש השתקפות עדיף לשים אותה במרכז ולא לשאוף 'לחוק השלישים' [ובתמונה הזו זה גם - 'כמעט' חוק השלישים]
ישנן כמה דמויות חשוכות בתמונה - מצד אחד רוכב אופניים, ברם אותו היה כדאי לצלם מעט יותר מרחוק כדי ליצור את הדבר היה שהיה אמור להיות. מצד שני יש אנשים משחקים על החוף - אותם היה עדיף לצלם יותר מקרוב - כדי שיראו אותם יותר. קו החשמל מעט מפריע, ואולי מעט גם העמוד...
דבר אחד חשוב שיצא מעולה בתמונה - חוק השלישים לגבי הגבולות - יחס שמיים - מיים הוא בדיוק שליש ושני שליש, השמיים דרמטיים והופכים לנושא כך שהם תפשו רוב התמונה זה מעולה!
בכולופן, ניסוי וטעיה זו הדרך - אילו הייתה אפשרות לעבור את הכביש[כדי להתחמק מהעמוד] , לזוז מעט עוד ימינה ולצלם מעט שמאלה ויותר מקרוב את האנשים על החוף [אולי מעט מיותר נמוך] אז זה היה יוצא מעולה.
צבעים טובים, ברם חשוכים מדי. יכול להיות מאד שהיתה תת-חשיפה בגלל השמש, היה עדיף לפצות על זה [ואם אפשר - למדוד מכרטיס אפור לפני...]
ואם כבר - כמובן, נשמח לפרטים... [מצלמה, עדשה, סרט, מהירות, גודל צמצמם, מיקום, שעה ביום, תאריך, סיטואציה וכו'וכו'...]
[ליצירה]
אהההה
זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז...
חשבתם פעם למה זה קורה?
מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו....
...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו.
[לפחות משתדל...]
[ליצירה]
...
אאוץ'.
קשה לקריאה. שוב פותח את אותן שאלות שמקודם...
רק הערה אחת קטנה, אפקט ה'טריילר השקט' שהובא כאן [סצנות אנושיות קצרות מאוד עם 'פייד אין ואאוט' בין לבין ללא משפטי מעבר אפילו - יש את זה בהרבה 'בקרובים' [טריילרים בלעז] לסרטים] מובא ממש מעולה!
רק מה, חלק מהקטעים אולי היה עדיף להתמקד בהם יותר [למשל, בשלישי ולא רק באחרון] כי המעבר בין קטע קטע משאיר המון המון חורים בין לבין - אז אולי אם למשל תודגש יותר הקטע של ה'לימוד' כמשקל מרפא ל'מיכאל' זה ימלא אותן. מה שכן, לפעמים קשה להבחין בין הביטויים המורכבים מה מחשבה בראש ומה מחשבה במעשה. [אני, למעשה, עדיין מתלבט עם מיכאל עקב אחריה ואיך שהוא השיג אותה והיא לא שמה לב -בקטע האחרון...]
חוץ מזה -
זה פשוט רשעות!!!
להשאיר את הסוף ככה??? שאנחנו מחזיקים את הדף ככה בידיים רועדות בחיל רטט ודאבה כולנו זועקים בקול 'נווווווווווווווווווו מה ה-ה-משךךךך'???
נותן תחושה מעולה של 'עוד' [על סף אובססיה..]
מעולה.
במיוחד המוטיבים. [תאור שלישי בכתיבולוגיה?]
[ליצירה]
טחחחח
גרנד אופניג לחזרתי המשופרת באופן חלקי ביותר חד צדדי ובלתי מובן בעליל!
אני חייב לציין
שבערך שתי שורות לקראת הסוף ממש כאב לי הראש במחשבה 'איפה הקאטצ'???' (יותר נכון 'איפה הקיטצ'??')
כבר ניסיתי בראש את כל האפשרויות שיכולות להעלות החל מששניה לפני שהדלת נסגרת הוא מספר לה שבעצם את האחות הוא רוצה וכלה (חד משמע) בזה שהחץ שלה שובר את הקיר על השניה ומשאיר אותו המום.......
והסוף מפתיע!
אהבתי לחלוטין.
תאורית ה'וואן אנד אולנדי איז רייט אין פרונט אוב יו אנד יוב ג'סט לאט הים סליפ אוואי' פועלת ממש וורי גוט!!
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה.
בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות.
הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה.
על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה.
ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו.
אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור.
אופי דיאלקטי.....
סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו.