זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
מההה??
שמעתם את החצוף הזה???
כותב בכותרת ליצירה 'חלק א'' - כשאין חלק ב'??!?!?!?!?!
זה...זה.......זההההה...... נוראאאא...זה.... מרושעעעע....זההההה התעללות לשמההההההה.....
יללהה! חלק ב' קדימההה:))
:)
[ליצירה]
הממממ
הייתי מדפיס את זה ושם את זה במחברת על 'איש האמונה הבודד' של הרב סולוביצ'יק. מעביר תחושת בדידות חזקה מאוד, מעביר גם את נקודתו של האינדיוידואל בתוך עם ישראל מבחינות מסויימות, וכן מבחינות אחרות את עמ"י בעמים... [ד.א. מישו שם לב פעם שההבדל בין עמ"י לעמים זה סה"כ מ' סופית?]
אבל - מה שגם, כאחד שהיה בנקודה נורא דומה לזו, ביצירה הזו חסר משהו חזק מאוד וחשוב מאוד -
פתרון.
הפתרון לא פחות חשוב מהבעיה, היתה לי תקופה לא קצרה שהתמקדתי ביצירות על סף יאוש ללא אופטימיות או פתרון בסוף - רק בעיות - ולבסוף ראיתי את העניין הפשוט ש'קל מאוד להביא את הבעיה, החלק החשוב והאמיתי הוא להביא את השלילי - אבל גם את הפתרון...'
[ואוו.. כמה שיש בזה ברב זצל ובRב זצל.. חבלז...]
ואם כבר מדברים על פתרון, ועל הרב סולוביצ'יק - הפתרון שלו לבעיה הוא חזק מאוד.
[חלק מהפתרון הוא, ד.א., נובע מעצם העובדה שהאדם הוא יצור כריזמטי, חברתי, לא בודד, באופן אפריורי. מוטבע מראש. כך הוא נוצר.]
ולצורת היצירה?- כתוב חזק. וגם יפה.מקיף בהצלחה את כל חלקי החברתיות שיש לאדם כמעט. [אני משער שאת אלוקים אי אפשר בדיוק להכניס פה ליצירה....]
שווה. [רק הסיום הטוב? איכה?]
[ליצירה]
מזכיר לי...
שיש קטע ממש טוב בגרי"ד, איזו שהיא פסקה, שאומרת למה אדם מרגיש רע כשמישהו נפטר לו... (בעיקרון זה 'חוסר ידיעה' ו'הרגשת בדידות' בערך צריך לעיין שם..)
זה ב'אדם וביתו' (אלא מה..)
מבחינה אנושית באמת אי אפשר להסביר מוות... ולא רק מוות פתאומי -בכלל.. 'למה לעזז...'?
אבל זה העניין שלנו באמת, עמ"י, להתעלות מעל המצב האנושי הרדוד, מההסתכלות הזו, להרים את המבט ולראות את התשובה האמיתית לאבל-
"המקום ינחם אתכם..." (סליחה על האשכנזיות, המשפט הספרדי פחות חזק...)
המקום.
לא אני, לא אתה, לא אף אחד אנושי.
רק הוא, הטרנסצנדנטלי, העל מותי, האין סופי, יכול להסביר דבר שכזה ולנחם.
רק מהמבט הזה שלו, האלוקי, רק משם אפשר להבין שאין דבר כזה 'סתם'. אין דבר כזה 'תרם עט'. העט עד שתרמה את עצמה כתבה הרבה הרבה ועשתה המון. אדם לא נלקח חזרה לפני שעשה את שליחותו...
[ועיינו בפירוש הרב זצ"ל ל'אלוקי עד שלא נוצרתי" (או ביצירה אחת שלי איפה שהוא...)]
היצירה הזו היא שלימה. ישנה פה קריאה ומסר -דווקא עם התאריך...
החלק הראשון מביא תמיהה קשה וזעקה... 'איך זה יכול להיות???' אדם שעדיין לא קצר, נקצר בדמי חייו... בלא עוול בכפו...
והתאריך הזה הוא בעצם התשובה...
"יוה"ז לחללי מערכות ישראל"... איזה חללי? מערכות של מי?? של ישראל.
לכולם היתה שם מטרה אחת נעלה ונשגבת - ישראל.
ההקצרות שלהם היתה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לזכות לו בעולם הזה. 'למות על קידוש ה''. למות בשביל עם ישראל.
אף אחד שם לא מת סתם. לא משנה כמה כתבות יעשו על מה שקרה בין האלופים בסיני.
אף אחד לא הלך סתם, אף אחד לא בא לשם אפילו להציל את 'העולם כולו' ואף לא אולי את 'כל העם'... כל אחד נלחם שם על ה'שלושה אנשים' שלו שהוא מכיר.. משפחתו.. חבריו... לא משו ארתילעי ועליון - משו אישי שעושה את כל ההבדל... ומתוך ההקרבה הקטנה הזו ל'סה"כשלושה אנשים" הם הקריבו הכל בשביל הגדול מהכל. ישראל ואלוקיו.
מתוך הכח של זה, מתוך האמת הגדולה של זה שהם לא היו סתם - כך נבין על המציאות כולה.. אין סתם.
זה המסר החזק מזה... כשאלה ותשובה... כזעקה קשה ותגובת 'שים לב איזה יום היום!'
חזק.
[ליצירה]
טוב
אין כמו פרסומת טובה, תודה על העלאה מהאוב...
שווה במיוחד. חזק גם במיוחד - אפילו בלי להכנס לפורום הקטן שצמח לו כאן מזמן... כתוב מעולה. [ועם ניצוץ של תקווה! ועוד במבצע! :)]
טוב.. אמנם לי אין את העניין הזה של כיסוי ראש כל כך.. [אבל שיער מת יש...{טוב, יהיה...} - ועדיין אני מאחל את זה גם לעצמכי... {לא את הכיסוי ראש.. את הקפה הנס...} [כי באמת צדק מי שצדק... החיים הם כמו קפה.. או שזה שחור, או שאתה בבוץ ואם לא זה ולא זה אז זה באמת נס...]
.. ואני בכלל אוהב שוקו...]
[ליצירה]
הממממ
אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
[ליצירה]
[ליצירה]
הממ
מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון...
חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו...
נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו?
[ליצירה]
שוב עולה בי הדיון
האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?]
[ליצירה]
ההה...
איזה קטע.. אפעם לא חשבתי על מדבר ככה..... תמיד מדבר היה בשבילי חום וחול [רק חול וחול...] והרבה ללכת בעיקר....
אבל מצד שני כשאני חושב על זה.... אם אתה על הפאג'רו קינג, או על הלאנגקרוזר, או על הגראנד צ'ירוקי אז בעצם מדבר מקבל מה זה משמעות אחרת.... דיונות חולפים במהירות.... קפיצות וטלטולים.... רוח עזה על הפנים.... מדהים!! [במויחד כשאתה בפנים עם המזגן ועם O'straveganza במערכת 8 רמקולים..... נהנה ממרחבי החול האין סופיים הנראים במראה ומתרווח לך במרחבי העור האין סופיים שבפנים.... שיא הכיף מדבר!!!
אלוקי לחלוטין:)]
לאאא עופים!!! בכלל לא הבנת את הנקודהההה!!!! אוווף!
[ובריצונות - בכל מקום אפשר למצוא את אלוקים. יפה עשית כשמצאת אותו בכזו עוצמה במדבר:)]
[אה כן, זה גם כתוב יפה! אמנם קצר לטעמי [....] אבל יפיפה!]
תגובות