זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
הממממ
הייתי מדפיס את זה ושם את זה במחברת על 'איש האמונה הבודד' של הרב סולוביצ'יק. מעביר תחושת בדידות חזקה מאוד, מעביר גם את נקודתו של האינדיוידואל בתוך עם ישראל מבחינות מסויימות, וכן מבחינות אחרות את עמ"י בעמים... [ד.א. מישו שם לב פעם שההבדל בין עמ"י לעמים זה סה"כ מ' סופית?]
אבל - מה שגם, כאחד שהיה בנקודה נורא דומה לזו, ביצירה הזו חסר משהו חזק מאוד וחשוב מאוד -
פתרון.
הפתרון לא פחות חשוב מהבעיה, היתה לי תקופה לא קצרה שהתמקדתי ביצירות על סף יאוש ללא אופטימיות או פתרון בסוף - רק בעיות - ולבסוף ראיתי את העניין הפשוט ש'קל מאוד להביא את הבעיה, החלק החשוב והאמיתי הוא להביא את השלילי - אבל גם את הפתרון...'
[ואוו.. כמה שיש בזה ברב זצל ובRב זצל.. חבלז...]
ואם כבר מדברים על פתרון, ועל הרב סולוביצ'יק - הפתרון שלו לבעיה הוא חזק מאוד.
[חלק מהפתרון הוא, ד.א., נובע מעצם העובדה שהאדם הוא יצור כריזמטי, חברתי, לא בודד, באופן אפריורי. מוטבע מראש. כך הוא נוצר.]
ולצורת היצירה?- כתוב חזק. וגם יפה.מקיף בהצלחה את כל חלקי החברתיות שיש לאדם כמעט. [אני משער שאת אלוקים אי אפשר בדיוק להכניס פה ליצירה....]
שווה. [רק הסיום הטוב? איכה?]
[ליצירה]
שוב עולה בי הדיון
האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?]
[ליצירה]
הממ..
בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו')
בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...])
בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב...
הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!]
(סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[
[סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)]
המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם.
[ליצירה]
אהההה
חברה!! שברו פה שיא!!!
זה יותר ארוך אפילו מהיצירות שלי!!!!
ועוד לא 'סתם ארוך ומרוח' אלא 'ארוך ואיכותי'!
<משתומם בהלם קרב טוטאלי על הרס המחשבה שאני הוא זה שכותב פה הכי כאורך הגלות... אבל מסתבר שמישהו כותב פה כאורך הגאולה.... [תרתי משמע..]>
[ליצירה]
איזה יופי
עמית ממש שמח לשמוע על התגובות הרבות שיש לו!:)
ואני נורא אוהב את אלה שעברו צבא ועד היום יש להם טראומות משם אז הם חיים כל הזמן את הטראומות האלה ומבטאים אותם בבדיחות הכה-בוגרות שלומדים בצבא בדמות ה'צעיר' וה'עזבו אותו - הוא גולני...'
ברוך ד'. כמה טוב להיות שעל החולצה שלי כתוב 'צוות חיים' ולא משהו אחר... ^_^
[ליצירה]
מה???
אני?!?!?!?!!? נודניק?!??!?!?!
ולא סתם נודניק אלא נודניק ישן??!?!?!? [אז מה אם אני כל הזמן יושן בשיעורים! אז מה!!!]:)
סתם סתם.. תודה:)
טוב לדעת שאיך שהוא אנשים מצליחים להגיע לארכיון אי שם במחסן איפה שהיצירות שלי נמצאות..:)
ונועה - נכון. ואפילו נכון מאוד. זה אפילו מזכיר לי איזה משו מאיזה שיעור שלמד...[טוב טוב בלי להתמרח סתם... ] - בקיצור... נכון.
[קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים...]:)
תגובות