רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 1
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם זה [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...] כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים. ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס. ^..^ מיאו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד יותר יפה. ישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש לך קומפוזיציה טובה עלי לומר. למרות שהיה יכול להיות יור יפה--קצת פחות שמיים ויותר ארץ.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] // תודה רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה... 'מעל לקיר בטון...' [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי מי שעיניו רואות את מה שמונח לנגד עיניו. לא זכרתי שיש לנו ארץ יפיפיה כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! : ) פשוט נוף מחייה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] . פשש... מדהים. [איפה?] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ נכון מאוד, שתי התגובות [ותודה על הראשנה גם]. [טוב, אני קצת נשפח פה גלויות לעייני כל... אז למי שציפה למכתב ולא לגלויה שידלג הלאה...] קודם כל - רצון תמיד עוזר. רצון זה מדריך, זה אור ללכת אליו, זה אור ללכת לאורו... רצון לאמונה פשוטה הוא דבר חשוב, אין זה יהיה נכון לוותר על הרצון לדעת את הקב"ה דרך הדברים הפשוטים גם, דרך 'כל קרן אור, בכלך נבט ופרח, ברוח קלה של בוקר ובדממה של ליליה מכוכב' [כלשונו של הRב] אני לא יכול להגיד שאין בי מבטי קנאה פעמים בכל מני אנשים מהזרמים הנאו-חסידיים מבחינה מסויימת... אני לא יכול להגיד שאני לא משתומם למראה בחורה המלאה כולה זוהר רקיע בעודה נעצרת באמצע שדה בראשיתו של הקיץ המרימה עיניה אל-על במבט ובתנועות ידיים של 'האחדות הכוללת', מדברת על התגלותו של ריבון כל העולמות בכל דבר, 'יוצר אור ובורא את הכל' ומצטטת לי את הפסקאות מעין איה... כל כולה אש קודש ודביקות בד' [בד' לא בה'...] ואני עומד כך ממול מביט בגמרא שאוחזת אותי בידי, מנסה להבין איפה המלאך הזה שהבטיחו לי שיישב לי על הכתף וילחש לי בקולו של רב הונא ורב אשי את דבריהם... מנסה בקושי למצוא איפה שמותיו של הקב"ה מתגלים בתוך דיון ועיון על דיני ק"ש שע"ה או באחרונים אין-סוף בדיני ברכת התורה העושים כמעט מכל פול פיל ומכל פיל פול...[כלשון עגנון] אין זו הרגשה פשוטה כלל וכלל לחיות אמונה מורכבת, עד כדי כך שלא פעם מתגעגעים לאמונה הפשוטה, התמימה כל כך, של ילדה בת שנתיים של אברך הנגשת אל ארון הקודש עת הוא פתוח בקריאת 'שמע ישראל...!' בתפילת ליל יום העצמאות.. כולה אור בעניים וברק ילדותי שכזה בשמחת חיים שכזו... 'ספר תורה!!!!!!' היא רצה.. שכן, לפעמים אנחנו נורא מתגעגעים דווקא ל'בשוב ד' את שיבת ציון - היינו כחולמים...' לחלום הזה שקשה להאמין שהוא קורה, ולמצב של החלום, שבו הכל כל כך נהדר... כי החיים הם כבר מזמן לא סרט מצוייר... כבר מזמן למדנו שהקב"ה נמצא 'בורא את הכל', שזה גם 'בורא רע' כבר מזמן למדנו ש'הערבים לא יכולים פשוט להעלם מחר על הבוקר סתם ככה ואז בטח הכל יהיה בסדר...' כבר מזמן למדנו את האמביוולונטיות של 'כשאתה תגיע לצבא, כבר לא יצטרכו את זה...' [ואני יודע שגם אני אגיד את זה לילידים שלי, וגם הם...] כבר מזמן למדנו את הערך של ברכת הגומל, ובכינו את הקושי של 'המקום ינחם אתכם...' כבר מזמן ראינו וחשנו בבשרינו ששום דבר לא מובן מאליו, ששום דבר לא בא לבד, ששום דבר לא יעשה אא"כ אנחנו נעשה אותו ונעמול עליו קשה קשה קשה קשה, עם הרבה סבל יזע ודמעות. וככה זה הכל - לימוד תורה, אמונה, מדעים, מידות... וכן, אפילו אהבה... כבר מזמן חשנו את ההרגשה הזו של 'אוף נמאס!', כי כבר כמה אפשר. יכולו לחוש כבר את החוסר רצון של נשמתנו לרדת בכלל לעולם הזה, לצאת מהחלום על מיכאל מקריב קורבנות בביהמ"ק של מעלה, את הסבל הזה שנשמה סובלת כל הזמן שאין היא מקבלת את מה שהיא צריכה, שממעיטים כל כך במזונה, שמתעלמים ממנה ושוכחים אותה כל כך... [ואז גם כותבים על זה יצירה...] כבר מזמן הרגשנו את הרגש העצום הזה אותו מתאר כל כך נפלא הRב בספרו - "...ועם זאת, החברות והידידות אין בהן כדי להפיג את החווייה מליאת הסבל של בדידות המלווה אותי תדיר. אני בודד משום שמדי פעם חש אני שנעזבתי והורחקתי על ידי הכל, אפילו על ידי ידידי הקרובים ביותר...' של המפגש הבלתי אמצעי הזה עם הגילוי הקיומי עם הקב"ה - במרחק שבינך לבינו... על כך שהוא -כל-כך- רחוק, לאו דווקא במשמעות טרנסצנדנטאלית... אלא רחוק ממש... 'הורחקתי על ידי כל' ואת כל הדברים האלה, מזורם נמצא בתוך אותם דפים מצהיבים, או שצהובים הם מראש, עם הגופן המרתיע כל כך הקרוי 'וולינא' [עוד לפני גוטמן...] בתוך אותם מילים קשות להבנה המפוצצות כל כך באמת במשפטים ארוכים ארוכים בעלי תמורות רבות בתוך ספרים לבנים כשלג, בעוד ספרים רבים המונחים כאן מאחורי רק מחכים לתורם, אשר יגיע [אני מקווה...]. ומעל לכל, עדיין, הרצון נשאר. לאמונה פשוטה כזו, למשהו שקט כזה, עדין כזה, בתוך כל ההמולה הזו שמסביב.. בתוך כל הרעש הזה שמסביב... [בבחינת 'כולם מתחתנים סביבי ורק אני מחפשת רגע של שקט...' כמשל.] לרגעים קטנים כאלה של נסיעה ארוכה לייד נופים נהדרים ופורחים כשמוסיקה נהדרת מתנתנת לה ללא מילים באוזניות... בשירת ציפורים כה רבות על עצים גדולים המסככים את דרכך עוד לפני הנץ החמה עת אתה ממהר לבית הכנסת, ולמרות זאת עוצר לכמה שניות קטנות - לקבל קצת מהיופי, מהשלמות... מרגעים כאלה, קטנים כל כך וחולפים כל כך, שאתה יושב לך בבית המדרש ומביט באנשים שמסביבך, תופס פתאום כמה אנשים -טובים כל כך- מסובבים אותך, וכמה עגנון צודק בכל כך הרבה סיפורים... אנחנו חיים אמונה מורכבת כל כך שפעמים לא מעטות אולי יתישו אותנו ויעייפו אותנו - - דווקא אז נמצא, אולי, את הרגעים הקטנים האלה של האמונה הפשוטה, התמימה, שיפעלו בנו כמו תפילה בחסיד של ריה"ל, ויתדלקו אותנו להמשיך הלאה - בידיעה - שבכל מורכבות, ישנה גם אמת פשוטה. מסקנה מתבקשת - - כל שבת שלישית לעשות טיול לירושלים... [סתם סתם... ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] JAFFE גם בקוצים יש פרחים. וגם פרפרים (הייתי מנסה לראות אותו יותר) הניגודיות בין הקוץ לרקע הלא מפוקס קצת מעמעמת התמונה (כן כן זה מהסריקה אני יודע...) [ליצירה]
- [ליצירה] היי סחה בפתיחה על אף ש'אני' ו'שורות קצרות' או 'שירים קצרים' או בכלל כל דבר שקשור איך שהוא לשורש 'ק.צ.ר' לא הולכים טוב ביחד - אני חייב לציין שהבאת אותה בפתיחה על מושג התשובה הפשוט ביותר! פשוט מגניב. בטח יש על זה א דוזנט אור מור פסקאות ברב זצ"ל... [רגע רגע רגע... תנו לי לנחש.... באורות התשובה!] האמת יש על זה [טוב נו, זה אני אחרי הכל...] בRב זצ"ל, ב'על התשובה' בחלק מהמאסות שם. העניין הזה של תשובה, להתקרב להתקרב, לאט לאט, אסור שיהיה יותר מדי... שחורה אני ונאווה בנות ירושלים... ולפעמים זה לא הולך - ומרגישים ריחוק.. ניתוק... בריחה..... - אבל חייבים לדעת תמיד לאן הולכים - - - כי תשובה זה מסלול מעגלי! [תבדקו למשל אצל שמואל איפה הוא הלך ואיך שהפועל שם איך שהוא הוא קשור למושג תשובה...] גם כשמתרחקים - זה תמיד כדי להתקרב. ירידה לשם עליה. 7 יפול צדיק - וקם. שהנפילה היא חלק מהותי מהצדיק. איך הצלחת לקפל את כל זה ויותר מזה בכל כך קצת שורות ומילים - אני באמת לא יודע... יש לפעמים אנשים עם הכשרון הזה.. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעשות את זה... - ואם כבר, אז כמה וכמה הערות קטן טנות לשיפור המראה החזות והצורה - שורה שלישית, 'אני נמשכת אל הנקודה' - מאחר ואין מרווח בין זה לשורה שלפני זה [כי זה סה"כ שורה שלישית..] זה נראה יותר מדי קרוב, אולי המשכי מדי לשורה שקמדה לו - ההפסקה מהשורה הקודמת קצרה מדי - אולי כדאי לחבר את זה כדי שזה גם יקרא טוב יותר - להוסיף ו' החיבור בהתחלה... 'ואני נמשכת...' וכן בקטע החשוב, 'אף לפתע' - הוא מגיע 'קרוב' מדי, ההקצנה, או הקונטרה, אולי כדאי להדגיש אותם יותר - אולי שווה לשים רווח בין השורה הזו לקודמתה שידעו שזה 'חלק אחר' בקטע? או אולי להוסיף איזו מילת חיץ שתפריד בין שני החלקים...משו שיכניס עוד טיפה זמן בין שתי השורות הללו? [ודבר אחרון - זה באמת יישר כח - אין אפילו פעם אחת את שלשת הנקודות! אמרו לי שאפשר לכתוב יצירות בלי שלוש נקודות בכלל ולא האמנתי... הנה דוגמא... ...:]) בהצלחה בקהילתנו! מהקטן שבעופות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אני או שזה היצירה ה7000 בצורה? [אני זוכר שנלחמתי עם סוערה על ה2000... איך הזמן טס...] [ליצירה]
- [ליצירה] טווובב ע--נ--ק!!! פשוט אני חולה על הסגנון הזה! נורא אדם-צחי שכזה עם נגיעה קשה מאוד של דיימון ואדאמס [דאגלאס, לא צחי..] פשוט מ ע ו ל ה! אני שולח את זה לחייל שלנו בשריון ממש ממש מייד! איזה יופי. [ווו... ועוד עם מסר בסוף.... אני מרגיש כמו אחרי פעו...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... קליל ויפה. אבל נכון, יש הרבה מאפיינים ליהודי. זה תלוי ביותר בנימה של היצירה - מה אנחנו רוצים להדגיש.. [נו, ברור שלא -רק זה- יהודי נו בא'מת רדף..] הרי שכחנו כל כך הרבה דברים.... [כמו היחס לרמזור אפור, בנקים, מכולת, בית כנסת.. נו יש מלא שטיקים יהודיים...] זה פשוט תלוי איך היצירה כתובה - אם היא כתובה כמו מערכון של הגשש, או מערכון של החמישיה, או של משיב הרוח... או כקטע של שומאכר [למישו יש תרגום מידייש?] או לעומת זאת קטע רציני יותר, אז יש דברים אחרים... [או קטע מזעזע יותר, אני חושב שיש על זה איזה שהוא קטע של שומאכר - על ש'אתה יודע שאתה יהודי - גם בלי תלאי צהוב...' [לא יודע איך הצליחו לצחוק מזה אז... היום זה =נורא= עצוב... {אין כמו הומור שחור.. כ"כ יהודי...}] [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. בעצם השיר הזה אומר לראות את מה שלא נראה כפשט במשהו... למשל כמו שמספריים אמורות לחתוך - הן בהתחלה מחוברות... 'חיבור שבמספריים'... רגע... אז בעצם מה זה אומר לגבי ה'יופי שבאהבה'? באהבה אין יופי בעצם? [ליצירה]
- [ליצירה] ואו. עגנוני לחלוטין!, דבר הדורש בקיאות טובה במדרשים כמובן. כתוב ממש טוב בעגנוניותו. משומה, לא כל כך תפסתי את הסיפור עצמו, אולי נקרא שוב..:) [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה כמו שהחסיד המומר 'ניאו' במאטריקס הראשון [עוד שהוא היה טוב] אמר: "ואוו..." פעור פה יושב אנוכי מול כל מני דברים שבחיים שלי לא חשבתי על דייטי..אה...מספרים! ולגבי הסגנון של 'ציטוט מפה' ו'פסוק משם' כולם יודעים עד כמה שאני אוהב... מעולה!! נכנס לרשימה הלבנה של הפוזיטיבי...בעצם מה הקטע שאני ינסה להתלהב עם איזה מושג מספרי כאן.... דר איז נו לייק דה מאסטר... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע... עוד לא הגבתי לזה?? איך זה שהדפסתי את זה ולא הגבתי לזה??? מזל שזה צץ פה שוב ושמתי לב... לה-סופר! זה מניפיק!! אקסטראורדינר!!! כתוב ממש טוב. [חוץ מזה שזה, כמובן, מזכיר גם אותי כמו את כולם...] מעולה! [ליצירה]
תגובות