זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
המממ
ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו?
אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_)
האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...)
אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^)
[ליצירה]
...
חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא.
כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם...
[וכמנהגי - רעיונות:
פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}]
ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט]
משו כמו:
שבר את הלבבות...
והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..."
[או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})]
ירבו יצירות כאלו בצורתנו.
[ליצירה]
//
אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...]
יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד.
יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני.
ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי...
על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד.
להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...]
ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה.
ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!'
נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת...
קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני...
צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה...
כתוב יפה, בכל אופן..
[ליצירה]
טחחחח
גרנד אופניג לחזרתי המשופרת באופן חלקי ביותר חד צדדי ובלתי מובן בעליל!
אני חייב לציין
שבערך שתי שורות לקראת הסוף ממש כאב לי הראש במחשבה 'איפה הקאטצ'???' (יותר נכון 'איפה הקיטצ'??')
כבר ניסיתי בראש את כל האפשרויות שיכולות להעלות החל מששניה לפני שהדלת נסגרת הוא מספר לה שבעצם את האחות הוא רוצה וכלה (חד משמע) בזה שהחץ שלה שובר את הקיר על השניה ומשאיר אותו המום.......
והסוף מפתיע!
אהבתי לחלוטין.
תאורית ה'וואן אנד אולנדי איז רייט אין פרונט אוב יו אנד יוב ג'סט לאט הים סליפ אוואי' פועלת ממש וורי גוט!!
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
[ליצירה]
המממ אוקי
טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח...
סתם סתם...
זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית...
טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'.
היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:))
מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...]
אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:)
אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים...
המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'....
ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...]
ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה?
התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם.
ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:)
[ליצירה]
המממ מעניין....
אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??}
מה שכן
את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור.
ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה...
וחוץ מזה...
שווה!
תגובות