רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 1
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- פו"פ שלישי מהשמש - 5
- קול ענות מבוכה.
- הדף האחרון. חלק ב
- "עוד היא שמה בהרי יהודה..." חלק ב'
- אמונה פשוטה
קשור אלי
- [ליצירה] גם זה [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...] כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים. ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס. ^..^ מיאו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד יותר יפה. ישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש לך קומפוזיציה טובה עלי לומר. למרות שהיה יכול להיות יור יפה--קצת פחות שמיים ויותר ארץ.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] // תודה רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה... 'מעל לקיר בטון...' [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי מי שעיניו רואות את מה שמונח לנגד עיניו. לא זכרתי שיש לנו ארץ יפיפיה כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! : ) פשוט נוף מחייה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] . פשש... מדהים. [איפה?] [ליצירה]
- [ליצירה] המממ ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו? אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_) האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...) אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה איך יכול להיות שראיתי את זה רק עכשיו?? מדהים!!! [רק... צריך... דחוף מאוודדד גרסא יותר גדולהה, שיהיה אפשר להנות מהתמונה גם לקווים הקטנים!] [ליצירה]
- [ליצירה] ד.א. זה נכתב מתוך עפיצות נוראה הכוללת חוסר בלחיצות על F7 בוורד, ואחרי שעתיים של 'המדריך לטרמפיסט' [כמובן...]... אז תיקוני שגיעות כתיב אשמח מאוד לתיבה האישית לשלוח... [ליצירה]
- [ליצירה] ד.א. אתם זקיייייייייייייייייייייייייייייינים!!!!!!!! עופים. אגודת הדור הצ-ע-יר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו. צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם. אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.] זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד'] ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^] העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא. כמו אבא. וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות. ד.א. אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]' [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... להגיד לך באמת מה זה מזכיר לי? אבל באמת באמת? זה פשוט סגנון של 'דרשות יום ראשון'... כל הקהילה מתאספת בכנסיה ואז בא הכומר ודורש להם על 'רידאמפשן!!' וצועק עליהם 'סינררררז!!!' וכל מני צעקות אחרות... או להבדיל 1000^2 הבדלות את הסגנון הישן של הרב אמנון יצחק... או במילים אחרות - מאד 'תוקפני'.. נורא 'צעקני'. נכון, לפעמים צעקות ליכולות לזעזע בנדם, לפעמים שצועקים על מישהו הוא 'תופס את עצמו' באיזה שהוא שוק ושם לב לכל מני דברים... אבל כבר יודעים אנחנו שאין זו הדרך האמיתית ו/או הנכונה לעיקרן של דברים... כשם שביהמ"ק לא בא במלחמה אלא בשלום, גם תשובה לא באה ב'ריב' אלא באהבה... [רש"י על התוכחה של משה לבנ"י בסוף המסע.. צריך לדעת גם -איך- להעביר את הביקורת ולא רק לבקר. אין זה אלא הדבר הכי אנושי להגיב ל'ביקורת מטיפה' בהרחקה, בהתנגדות, בדחיה... אם רוצים לקרב ולעורר - צריך לעשות זאת באהבה. באופטימיות, בשמחה. ב'יללה! בואו קידמה!' ולא ב'נווו!!' או ב'דייי כבר!!!' בלקיחת יד ומשיכה, נתינת כתף מעודדת - ולא בדחיפה ובעקיצה... לעולם ירגיז אדם יצר -טוב- על יצר רע... יש הרבה מן החיוב במה שכתבת, הרבה - אבל הוא 'מתכסה' בביקורת שמתחילה את הקטע, כל הנימה של הקטע מתחילה בעצם מהשורות הראשונות 'די!!'... הרבה יותר נכון יהיה להתחיל ב'יללה! בואו נצא אל הקודש! עד מתי נשארנה בחושך? עד מתי...' אך הכי חשוב, הכי הכי, זה הגוף המדובר - - שכן אתה פונה אל כולם בגוף שני - אתם - לא 'אנחנו', לא כולל את עצמך בכלל... [ואם כבר אנחנו קרובים לפסח... 'לכם ולא לנו...' בגלל שהוציא את עצמו מהכלל....וכו' ואכמ"ל...] הדרך ה-אחרונה- לעודד ולדחוף אנשים לעשות טוב - זה לדבר איתם מבחוץ... ללא שיתוף... - ועוד יותר, כשמדובר בנושאים כלל ישראלים כגון אלו - איך יכולת לזעוק זעקות כנביא, שאין אתה מכליל את עצמך כחלק, אתמהה... [ובכולופן, חזק וברוך על היצירה! שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך 'לחזור'...^_^ גוט טו סי יו באק...] [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח אהבתי את הציניות שבדברים, וכן את המסר הנכון... >מחייך< רק דבר אחד, חברה תשימו לב לזה בבקשה... אם אתם עושים יצירה וקוראים לה 'המדריך ל...' או 'המרדיך השלם ל...' - אתם חייבים לעמוד בקטגוריות הנכונות של מדריכים!! יצירה שנקראת 'מדריך' לא יכולה להיות יצירה יפה! וגם לא נוגה, או עם מסר מהררי עולם.... היא חייבת להיות דבר אחד פשוט מאוד -- - מצחיקה עד כדי טרוף הדעת! כל זאת כמובן לאור השקפתו ורוחו וראיתו של רועה הדורות והמדריכים על כל דולדותם - דגלאס אדמס זצוקלהלהלההוואיביזי"ע בספר קודשו 'המדריך לטרמפיסט בגלקסי"א'... וחבר'ה... זה יצירה 'נפלאה'! לא 'מצחיקה עד טירוף'!! זה לא עומד בקריטריונים!!! :) [בצחוק כמובן...] <חיוך>. אמינות - כמו איטונג. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור של כבשים מהההההההה? :) או במילים אחרות.. לא הבנתי...'כלום'...^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] זהו! אוקי, הנה הגרסא המתוקנת והמשופרת והמוגההת... [הורדתי בערך 70% מה'...' :)] תודה רבה לכל המגהיים הרבים [שהגהו רבות, והיה הרבה מה להגות] ולכל המגיבים המגניבים, גם אלה ששלחו הודעות אישיות [סליחה שAן לי זמן לענות... נו... 'בייניש טיימינג'...{עוד מעט שבת ארגון!!}] ו... כמובן כמובן -- לכם! [רגע... מי אתם בכלל?...:)] ו... מי ששאל מאיפה הציטטה - זה מספר שנקרא 'עולת תמיד', פירוש על התפילה... מאחר וכתבתי את הכל בבית, ובבית את ת'ספר או את פרויקט השו"ש [או הבמבה...] אז לא היתה לי אפשרות אלא לנחש ע"פ זכרון מה כתוב שם... בסוף בדקתי וראיתי שבטעות איחדתי שני מקורות שונים בספר... אז קראתי לזה 'ציטוט ספונטאני'.... [ד.א... כמה שורות לקח לכם להבין מה קורה פה, או יותר נכון איפה הסיפור מתרחש? מעניין לדעת עם שברו את השיא שאמרו לי שלשום...] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, לשם שינוי.. (:-)) כתוב, מבחינת מילים, נראה לי בסדר גמור ואפילו הייתי נותן לזה איזה מחמאה, או חמאה כזו או אחרת. והאמת הכי מגיע לך צלש (הזה של השעועית) ולו רק בגלל שאין פה אפילו לא סימן פיסוק אחד! (!!!!!) רק האמת זה דווקא חסר -מדי- פה הפיסוק, כי זה מבלבל מדי לקרוא. אולי לאחד שורות ולעשות איך שהוא משקל, כי קשה ליקרוא שיר בלי קצב. [ליצירה]
תגובות