רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 1
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם זה [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...] כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים. ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס. ^..^ מיאו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד יותר יפה. ישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש לך קומפוזיציה טובה עלי לומר. למרות שהיה יכול להיות יור יפה--קצת פחות שמיים ויותר ארץ.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] // תודה רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה... 'מעל לקיר בטון...' [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי מי שעיניו רואות את מה שמונח לנגד עיניו. לא זכרתי שיש לנו ארץ יפיפיה כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! : ) פשוט נוף מחייה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] . פשש... מדהים. [איפה?] [ליצירה]
- [ליצירה] הההיי!! אתה כאן!!!! יפיייי!!! ברוך הבא/הנמצא... למרות שאני לא טיפוס שירי, האורך הפעם התאים לי...^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] הה... שירות לאומי הא... מזכיר לי את הטראומות של אחותי מהשירות... אפעם לא הבנתי איך ב-סוף השנה- היא בכתה שהיא לא רוצה להפרד מהילדים החמודים... (כן?? מעניין שבתחילת השנה אמרת שהם נוראייים!) ככה זה שמתעסקים עם אידיאלים...:)) כתוב טוב מאוד, לפעמים חלק מהמעברים בין אפיזודה לאפיזודה מרוחק מדי ולא חלק מדי (תכלס' זה נראה כמו טריילר לסרט... אבל ככה זה אמור להיות)... אז חוץ מהוצאת הלע"ז שלא תנוקה על עיה"ק פ"ת תובב"א שהיא עיר מצויינת לחלוטין. וחוץ מזה שתמיד אפשר במקום להסתובב במדרחוב לקפוץ לקניון הממוזג... זה סה"כ יעלה את המחירים באיזה 300 אחוז......:)) 'האורות של פתח תקווה'... - משפט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת זה לא כל כך מדוייק. צריך להפסיק גם את בניית גדר ההפרדה בשביל לחסוך ככה, ומעבר לכך, גם להקטין את קצבאות הילדים, ואת הכספים לישיבות. בביקור האחרון שאני ביקרתי כשהייתי בהתנחלויות, לא היו שם בתי רפאים או בתים ריקים. אמנם היו כמה שעדיין לא עברו אליהם, ועוד כמה שהם נסעו לטיול בצפון ועוד כמה שלא סיימו לבנות - אבל הרוב היה בתים מלאים באנשים, וכן ירבו. אם כבר צריך להפסיק את השחיטות המיותרת לשכונות היוקרה המיותרות, כמו השכונה בה אני גר, שבעוד שבית בהתנחלות לא ישלמו עליו יותר מ100 אלף דולר, אצלנו הבתים מתחילים בלא פחות מפי4. זו סחיטה מיותרת של אנשים חסרי אונים. בעוד שלנו אין מתנסים או מרכזי קניות צמודים לבית, אפילו מדרכה או גנים כמעט אין - אנחנו משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר בעיר, הכוללת רעש בניה בלתי פוסק [גם בשבת ובחג ד.א.] - - וכי למה שקרקע בפ"ת תעלה פי 4 מאשר קרקע ביו"ש?! ואין כמו לעודד את ההתנתקות כדי לחסוך בכסף! תוכנית שעלותה כמליארד שקל [רק ככספי פיצויים ולא של הפינוי בפועל וההוצאות הנלוות!] ולעומת כל הכסף שהושקע בגוש קטיף מאז הקמתו - כ100 מליון דולר [שזה נגיד 450 מליון שקל - פחות מחצי]. אז מה אתם אומרים, לשלם עכשיו בנוסף עוד פי 2 כדי לפנות כמה מתנחלים פנאטים כדי שיהיה כסף למסכנים של שינקין? חשיבה כלכלים מעולה. [ד.א. שורה 4 זה לא צריך להיות 'ה'אנשים?] עופים. אחד שלחמו לא דל [ברוך ד'!] {טוב, בעצם דל קלוריות...} , ושמסתבר שהוא מאלה שמממנים 85% מהמיסים במדינה, בניגוד לכאלה שלא משלמים מיסים כלל... [וגם לא הולכים לצבא, אם אנחנו כבר בקטנוניות חברתית...] [ליצירה]
- [ליצירה] זה אני או שזה היצירה ה7000 בצורה? [אני זוכר שנלחמתי עם סוערה על ה2000... איך הזמן טס...] [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי... מישו צריך אשפוז? מה הקשר לבייניש?!?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] האאאא אני מכיר את הסיפור הזה מזווית אחרת לחלוטין!!! ענק עמית! ממש יפה. תמיד ידעתי שאתה יכול. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ חזק.. כמה שזה נכון לפעמים, הרבה יותר קל לברוח מדברים ולהתחבא מאחורי סלעי הציניות כמחסה לשפנים... הרבה יותר פשוט להתכחש להכל ולהתעלם מהכל ולחיות את ה'נאבאכיות' העצמית... אדם כמהה לצומי ולפעמים יעשה הרבה דברים ראדיקאלים כדי לקבל אותה... מצד אחד, כמה נעלמת היא האמת... בדור של פילוסופיה דואלית, כשהפילוסופיה פחות או יותר מיצתה את עצמה, או שבעצם אמרה שהיא לא יכולה להגיד כלום... בדור שכל אחד יכול להגיד ולחשוב מה שהוא רוצה בשם הפלורליזם הכמעט צרוף, בעולם שהאמת תהיה נעלמת... היכן היא האמת הזו? הכין? ומצד שני, כמה נפוצה היא האמת.. בכל מקום, בכל שניה, בכל צד ושעל של המציאות... אמת! אמת אלוקית. רק צריך להסתכל בצורה הנכונה... - כמו שאומר הרב סולוביצ'יק על 'איש ההלכה' - שאצלו הכלים ההלכתיים הם אפריורים, קודמים להסתכלותו בעולם... איפה שמישהו אחר רואה מעיין יפה נובע איש ההלכה רואה הלכות מקוואות... רק צריך להסתכל ולראות בכל רגע איפה האמת פורצת מהמציאות... מזה אסור לברוח, המראה כל כך נהדר... [מזכיר לי שעוד שעתיים בערך יש הרצאה פה בעיה"ק פ"ת של פרופ' נתן אביעזר... אני משער שזו תהיה ההרצאה שלו על בריאת העולם... סתם דוגמא, איך הקב"ה משתלב ממש יפה באמירה המדעית כיום... [וכמה טוב שהמדע כבר לא שואל 'למה' אלא סתם 'איך'...] [ליצירה]
- [ליצירה] היי סחה בפתיחה על אף ש'אני' ו'שורות קצרות' או 'שירים קצרים' או בכלל כל דבר שקשור איך שהוא לשורש 'ק.צ.ר' לא הולכים טוב ביחד - אני חייב לציין שהבאת אותה בפתיחה על מושג התשובה הפשוט ביותר! פשוט מגניב. בטח יש על זה א דוזנט אור מור פסקאות ברב זצ"ל... [רגע רגע רגע... תנו לי לנחש.... באורות התשובה!] האמת יש על זה [טוב נו, זה אני אחרי הכל...] בRב זצ"ל, ב'על התשובה' בחלק מהמאסות שם. העניין הזה של תשובה, להתקרב להתקרב, לאט לאט, אסור שיהיה יותר מדי... שחורה אני ונאווה בנות ירושלים... ולפעמים זה לא הולך - ומרגישים ריחוק.. ניתוק... בריחה..... - אבל חייבים לדעת תמיד לאן הולכים - - - כי תשובה זה מסלול מעגלי! [תבדקו למשל אצל שמואל איפה הוא הלך ואיך שהפועל שם איך שהוא הוא קשור למושג תשובה...] גם כשמתרחקים - זה תמיד כדי להתקרב. ירידה לשם עליה. 7 יפול צדיק - וקם. שהנפילה היא חלק מהותי מהצדיק. איך הצלחת לקפל את כל זה ויותר מזה בכל כך קצת שורות ומילים - אני באמת לא יודע... יש לפעמים אנשים עם הכשרון הזה.. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעשות את זה... - ואם כבר, אז כמה וכמה הערות קטן טנות לשיפור המראה החזות והצורה - שורה שלישית, 'אני נמשכת אל הנקודה' - מאחר ואין מרווח בין זה לשורה שלפני זה [כי זה סה"כ שורה שלישית..] זה נראה יותר מדי קרוב, אולי המשכי מדי לשורה שקמדה לו - ההפסקה מהשורה הקודמת קצרה מדי - אולי כדאי לחבר את זה כדי שזה גם יקרא טוב יותר - להוסיף ו' החיבור בהתחלה... 'ואני נמשכת...' וכן בקטע החשוב, 'אף לפתע' - הוא מגיע 'קרוב' מדי, ההקצנה, או הקונטרה, אולי כדאי להדגיש אותם יותר - אולי שווה לשים רווח בין השורה הזו לקודמתה שידעו שזה 'חלק אחר' בקטע? או אולי להוסיף איזו מילת חיץ שתפריד בין שני החלקים...משו שיכניס עוד טיפה זמן בין שתי השורות הללו? [ודבר אחרון - זה באמת יישר כח - אין אפילו פעם אחת את שלשת הנקודות! אמרו לי שאפשר לכתוב יצירות בלי שלוש נקודות בכלל ולא האמנתי... הנה דוגמא... ...:]) בהצלחה בקהילתנו! מהקטן שבעופות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ובעייתי ביחד. פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו" המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק.... [ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...] ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית - ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']... תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-... ובסוף האף נשבר....... הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...] זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה. אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך. --- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו. ואני אומר? לא כעסנו, ולא כועסים. בעיקר מעודדים. -אל דאגה!- אומרים. אט אט, החיים לוקחים זמן, את תראי, כמו כולנו, איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה מתענגים עליהם בנוסטלגיה 'היימים שהיו קשים לי' 'הימים שדרבנו אותי להתקדם' 'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'. זה טוב יצירות כאלה. <סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]> [ליצירה]
- [ליצירה] טוב משו לא מובן לי... למה כל הזמן אותה כותרת??? [אולי למספר?] זה פשוט מבלבל נורא...:) אבל שיר חמוד! (לו הייתי ילד...) [ליצירה]
תגובות