רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 1
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- ...שהחזרת בי טהורה היא...
- יום חמישי השחור.
- קול ענות מבוכה.
- עט עפרון
- אחת משישים בנבואה... [סיפור / חלום...]
קשור אלי
- [ליצירה] גם זה [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...] כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים. ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס. ^..^ מיאו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד יותר יפה. ישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש לך קומפוזיציה טובה עלי לומר. למרות שהיה יכול להיות יור יפה--קצת פחות שמיים ויותר ארץ.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] // תודה רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה... 'מעל לקיר בטון...' [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי מי שעיניו רואות את מה שמונח לנגד עיניו. לא זכרתי שיש לנו ארץ יפיפיה כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! : ) פשוט נוף מחייה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] . פשש... מדהים. [איפה?] [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי... אוי ואבוי.. ממש ממש אוי ואבוי... זה... מדהים זה... ולמרות שאני לא באמת אעשה את זה [בעיה אישית, עזבו עכשיו..] אבל אשתמש בתגובה שקיבלתי בעצמי פעם... 'בוכה עכשיו קצת, ברשותך...' מדהים. הדמויות בנויים לתלפיות, המקרה קלאסיקה אמיתית - אך בניגוד לכל סרט נורא שעושים מזה בקולנוע - פה זה יצא ממש... 'PURE'. הכוח בוקע פה מהמילים, מהמשפטים. ולו רק מהשמות של הספרים, או ההזכרה של ה'אורות' חוצוניים ופנימיים בסוף... עוצמה אמיתית. בדיוק היום דיברתי עם אחותי 'מה היה קורה עם למישהי בעמנו היום היה אחוז אחד מהכח של רות המואביה...' מהכח של ההקרבה, של הקורבן לה', של הקרבה שמביאה קדושה. שמורידה טהרה.. הנה דוגמא נהדרת... הקרבה אמיתית. הבחורה פה אמיתית כל כך, כל כך כל כך, עם עצמה. חזקה כל כך במעשיה. [ולו רק בגלל חצאית הצמר]. איך הגיעה לאש קודש, וקדושה, עד כדי כתיבה בתפילה [שזה, באמת, מדרגה גבוהה]... על וויתור חסד של הכל. של אחד שהיה כנראה החיים שלה, מתוך המילים הרעד נוצץ, קורבן אמיתי. ובשביל מה? בשביל האמת. כח אמיתי. לא בפראות, לא בדמיון, לא בגלל איזה שהוא מוביל חיצוני או אינטרסנטיות כל שהיא - אחרת אהבה הזו היתה מנצחת את הכל... אלא אהבה אחת גדולה יותר, אהבה שאהבת מיכאל היא כזעיר אנפין לעומת אהבה זו - רק היא זו שיכולה לבקע את כל המחסומים והקליפות ולהביא את האמת -באמת. אהבת הקב"ה. אהבתי נורא את החלק הראשון - הפסקא הראשונה - 'לאהוב לכבודו'. החלק המופרד הזה ממש עושה את זה! מתוך זה שאני רואה שזה 'חלק א' ואני משער שיהיה עוד חלק(ים?) (למרות שראיתי כמה שהעזרו לכתוב חלק א' לריק ורק אחרי שראו תגובות הוסיפו חלק ב'... [איזו חוצפה מצידם!]) - למרות שאני רואה את זה, מאחר ויכול להיות שההמשך יהיה קלאסי גם, אתעלם מזה ואתייחס לכל חלק כשלעצמו... החלק הזה ממש מעולה. [רק דבר אחד עוד לא הבנתי, אני יודע שלא היתה דרך אחרת - אבל חשבתם פעם איך לתאר למישהו משהו שהוא היה שם אתכם ובכלל הוא עשה? [זתומרת - למה היא מספרת =לו= את מה =שהוא עשה= בחדר שלה? זה לא קצת מוזר?] למרות שזה די מסביר-הם מכירים כל כך, היא יכולה לעשות ניתוח ספרותי למעשים שלו... לקחת אותם בסלאט מושן לאט לאט [למרות שזה יותר מתאים לספר מהצד ולא ממבט ראשון] את מה שהוא עושה... וואו. אני אהבתי. האמת גם התאהבתי... במקרה שהבחורה הזו תשאר פנוייה אחרי חלק ג' [וכן בעוד שנתיים...] אפשר לשמור את הניק שלי, ככה בצד ל'עת הצורך'? [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז... חשבתם פעם למה זה קורה? מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו.... ...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו. [לפחות משתדל...] [ליצירה]
- [ליצירה] מההה?? שמעתם את החצוף הזה??? כותב בכותרת ליצירה 'חלק א'' - כשאין חלק ב'??!?!?!?!?! זה...זה.......זההההה...... נוראאאא...זה.... מרושעעעע....זההההה התעללות לשמההההההה..... יללהה! חלק ב' קדימההה:)) :) [ליצירה]
- [ליצירה] היי וווא עדיף מאוחר מלעולם לא. אחלה סיפור, אחלה מסר! [אני ממליץ! ג. פאלקון.] מה שכן, אולי היה כדאי להקצין, אולי להדגיש, את משפט הקונטרא, מה שקרוי בסיפורות שכאלו 'נקודת המפנה' [יעני השורה שאחרי 'אז הוא מת'...] כי ההמשך נראה עדיין כמו 'סתם' המשך של המחשבה הקודמת ולא באמת איזה שהוא שינוי בחיים... אולי גם את החלק שהוא חוזר היה עדיף להעצים [בפתח לא בצירה... עצים יש מספיק בסיפור..:)] שיהיה סוף אנרגטי. נקודת התמודדות עם שכול אישי טובה, מעבירה גם את הביקורת על היחס הלפעמים מעיק מבחוץ, וכן את הכעס העצמי מבפנים. [רק איפה הציטוטים של הרבזצ"ל? איפה??? {סתם סתם...} :--]]] [ליצירה]
- [ליצירה] המממ מעניין.... אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??} מה שכן את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור. ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה... וחוץ מזה... שווה! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחח ועוד קצת חחחחחחחח צוחק שעה! ש-ו-נ-א את האנשים האלה!! שונא!!! זה פשוט אנשים נוראיים!! אני אומר לכם, יש להם איזו שהיא כת מיוחדת כזו וסודית - 'כת הסיפון' או משו כזה... שכל המטרה שלה היא להשליט את אידאולוגית ה'סופיות' שלהם בעולם ולגרום ל-כוווו-ללל---םםםם לדעת 'מה קורה בסוף' של מה שהם מתחילים! הם עד כדי כך נוראיים שאפילו שמעתי איזה דוקטור מביקורת המקרא [רחמנא לצלאן כמובן...] שהעיז ואפילו חשב שקהלת בעצמו הוא אחד מהכת הנבזית הזו..... צריך לשים אותם בכלא!!! אין דבר יותר מרגיז משאתה יושב בסרט סוף סוף מתרווח והזו שלידך [אה.. אופס... הזה שלידך. לא יעלה על הדעת כמובן שתהיה לידך 'זו' כשמדובר בבית קולנוע כמובן... [אא"כ אתה אברך והיא האברכית שלך, אבל זה לא רלוונטי כי לא יכול להיות שהיית מתחתן איתה עם היא מהכת הזו.... {מצומרר}]] - ועל ההתחלה של הסרט זה שליידך ישר קוטל את כולם - 'טוב, זה מת תוך 10 דקות.' 'טוב, הזו תהיה עם ההוא לפחות עד אמצע הסרט', 'זה אבא של ההוא, והוא בכלל אח של ההיא'.. [טוב המשפט הזה יצא מאיזה טלנובלה בטעות...] 'אל תדאג הוא יתגלה שלא מת בכלל ושהטיל הגרעיני שירו בו לא פגע ממש בו אלא בתג השריף שלו והוא בעצם בכלל קרוב משפחה של ווקר, וזה שכולם עומדים פה בשורה ולא ישר קופצים עליו אלא אחד אחד זה בגלל זה....' יופי! אז מה עם בסרט ה10023435 שאתם רואים אז אתם כבר יכולים לנחש את הכל! אז מה!! למה להרוס -לנו-- האנשים-- הרגילים -- התמימים - - והפשוטים את ההנאה מהסרט או מהספר! למה????? מעניין מה הסמל של הכת שלהם... סמל של 'STOP'? או בטח כתוב על הכריכה של 'המדריך להורס הסופים המתחיל' באותיות גדולות וחברותיות 'THE END' או משו כמו 'GET NE1 PANICING [bcus uv just told them the end of the film...]' אני פותח בעיצומים ושביתת רעב [וחבר'ה, זה רציני אני באמת לא יכול לעשות שביתה כזו הרבה זמן.. אני פשוט יעלם אחרי איזה שבוע...] עד שצה"ל יעשה איזה שהוא מבצע משו בסגנון 'להתחיל מבראשית' או שיקרא לו 'כל ההתחלות קשות - אז מה?!' או משו כזה, ויתפוס את חולית מחבלי המתח והפאן מהפיקשן! נשבית את הנמלים! את הגמלים ואפילו את הסוסים והעופות כולם! לא נוותר על זכות השיבה - וגם לא על זכות השמונה, ואפילו לא על התשעה או השישה! לא נעצור עד שמנהיג הורסי הסופים 'יו-סופ-וס באד-אנד ארויינוס' יובא לדין! :)) שווה סו. תביאי לנו אותה בקאמבאק!:)) [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט [לא רוצה להרוס עם ההערות הבונות שלי..אבל שיהיה...] 'כמעט' זה מה שאני יכול להגיד על התמונה הזו - 'כמעט'. על זה למדנו בצילום שכדאי לנסות את אותה הסצנה מ7000 זוויות שונות ומכיוונים שונים... הזווית של התמונה הזו, לדעתי, היא כמעט לכל דבר - השמש כמעט במרכז, בתמונות שקיעה - אם יש השתקפות עדיף לשים אותה במרכז ולא לשאוף 'לחוק השלישים' [ובתמונה הזו זה גם - 'כמעט' חוק השלישים] ישנן כמה דמויות חשוכות בתמונה - מצד אחד רוכב אופניים, ברם אותו היה כדאי לצלם מעט יותר מרחוק כדי ליצור את הדבר היה שהיה אמור להיות. מצד שני יש אנשים משחקים על החוף - אותם היה עדיף לצלם יותר מקרוב - כדי שיראו אותם יותר. קו החשמל מעט מפריע, ואולי מעט גם העמוד... דבר אחד חשוב שיצא מעולה בתמונה - חוק השלישים לגבי הגבולות - יחס שמיים - מיים הוא בדיוק שליש ושני שליש, השמיים דרמטיים והופכים לנושא כך שהם תפשו רוב התמונה זה מעולה! בכולופן, ניסוי וטעיה זו הדרך - אילו הייתה אפשרות לעבור את הכביש[כדי להתחמק מהעמוד] , לזוז מעט עוד ימינה ולצלם מעט שמאלה ויותר מקרוב את האנשים על החוף [אולי מעט מיותר נמוך] אז זה היה יוצא מעולה. צבעים טובים, ברם חשוכים מדי. יכול להיות מאד שהיתה תת-חשיפה בגלל השמש, היה עדיף לפצות על זה [ואם אפשר - למדוד מכרטיס אפור לפני...] ואם כבר - כמובן, נשמח לפרטים... [מצלמה, עדשה, סרט, מהירות, גודל צמצמם, מיקום, שעה ביום, תאריך, סיטואציה וכו'וכו'...] [ליצירה]
- [ליצירה] רגע... עוד לא הגבתי לזה?? איך זה שהדפסתי את זה ולא הגבתי לזה??? מזל שזה צץ פה שוב ושמתי לב... לה-סופר! זה מניפיק!! אקסטראורדינר!!! כתוב ממש טוב. [חוץ מזה שזה, כמובן, מזכיר גם אותי כמו את כולם...] מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון... חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו... נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה. בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות. הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה. על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה. ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו. אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור. אופי דיאלקטי..... סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו. [ליצירה]
תגובות