זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
לא.
זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...]
כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים.
ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס.
^..^
מיאו.
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
שוב עולה בי הדיון
האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?]
[ליצירה]
הווי...
אם -אתה- כותב ככה...
אז אני לא רוצה לדמיין מה יקרה אחרי ש-אני- אתגייס...
[יווו זה ממש לא עוד הרבה זמן!!!! אהההההההההההה!!!]
רק הייתי משנה את 'שמו לנו רגל' את 'שמנו לנו רגל'... ככה זה ברוב המקרים בכל אופן.... ציניות מאורגת מאוד:)
בלי כל הפלסופים שאתה כבר לא אוהב ^_^... איפה אתה?
במקום החשוב ביותר בו אתה יכול להמצא עכשיו....
'בתיקון של יום כיפור.
של מלחמת יום כיפור'... [אם להיות גם פוליטיקלי קורקט וגם אחד שזוכר טוב את הביקור שעשינו...:_)]
העיקר שתשלח יצירות:))
[ליצירה]
הממממ
אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
[ליצירה]
[ליצירה]
מצמרר באמת.
ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק.
עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם.
מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...'
החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם.
לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות....
מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.]
החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן.
האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע?
לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא?
אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו?
כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק...
לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל.
[ליצירה]
אהההה
איך יכול להיות שראיתי את זה רק עכשיו?? מדהים!!!
[רק... צריך... דחוף מאוודדד גרסא יותר גדולהה, שיהיה אפשר להנות מהתמונה גם לקווים הקטנים!]
[ליצירה]
אההה...
איפה הצד השני?
קצת דמגוגי מדי אני חושב.... [ואני אומר את זה כאולטרא-אורבאני...{שנורא הזדעזע כששמע 'יחפים'...:)}] אולי זה נראה לפעמים 'מוזר'...
הסיום קצת אה.... אה.... הממ........
אני חושב שהמשפט היה קצת אחרת במקור:
"היי, הנה ערבי!!" {ויש לו משאית מלאה זבל... ואם באמבולנסים הם שמים כל מני.. מה הם ישימו פה?!}
{או... שמימו יקרא למאבטח רגע...} <אוקי... שמימו ישים רגע את העין על האקילה....סבתא... למה יש לו כזה מעיל רחב?.... {כי יורד גשם...} למה יש לו כאלה חוטים שמבצבצים לו מתחת לחולצה? {זה הכבל של השלט של הדיסקמן...}>
סבתא...
מה זה 'בום'?
[ליצירה]
מה???
אני?!?!?!?!!? נודניק?!??!?!?!
ולא סתם נודניק אלא נודניק ישן??!?!?!? [אז מה אם אני כל הזמן יושן בשיעורים! אז מה!!!]:)
סתם סתם.. תודה:)
טוב לדעת שאיך שהוא אנשים מצליחים להגיע לארכיון אי שם במחסן איפה שהיצירות שלי נמצאות..:)
ונועה - נכון. ואפילו נכון מאוד. זה אפילו מזכיר לי איזה משו מאיזה שיעור שלמד...[טוב טוב בלי להתמרח סתם... ] - בקיצור... נכון.
[קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים...]:)
[ליצירה]
חחח
זה פשוט דיון מצחיק ונסתר על 'לימוד גמרא לבנות'!
אדם - מדהים! הרבה יותר טוב מהיצירה המוזרה שלי על מסכת ברכות... [שהיתה דחוסה מדי לטעמי..]
וחוץ מזה, אני לא בטוח שבנות לא יבינו את זה... מסתובבים קצת במסכת בבאקמא... [אפילו קצם עם המשניות] זה כבר עוזר מאוד... וחוץ מזה יש בנות שגם לומדות עיון...... ]
בקיצור - ענק! [במיוחד הדיוק שם עם הריטב"א! {סתם סתם..}]
תגובות