רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 1
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם זה [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה לא מהונדס. ['ערוך' בלעז...] כמו שיצא מהמצלמה. אם זה היה מהונדס השמיים היו קצת יותר כחולים. ולעומת זאת, סתם לידיעה, הרקע של 'איכס-פייי' -כן- מהונדס. ^..^ מיאו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד יותר יפה. ישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש לך קומפוזיציה טובה עלי לומר. למרות שהיה יכול להיות יור יפה--קצת פחות שמיים ויותר ארץ.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהונדס? ערוגה, שבכל הנוגע לחזותי ועוד ירוק, היא אוהדת מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] // תודה רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה... 'מעל לקיר בטון...' [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי מי שעיניו רואות את מה שמונח לנגד עיניו. לא זכרתי שיש לנו ארץ יפיפיה כזו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! : ) פשוט נוף מחייה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] . פשש... מדהים. [איפה?] [ליצירה]
- [ליצירה] היי שינו פה את היצירה! צורה לה חדשה עכשיו!! BETTER! מגניב. (למרות שהחו ֹׁ לם עדיין מעצבן אותי) אפשר להשתמש בזה למשו שאני כותב לעלון הפנים-ישיבתי? אולי אחותי גם יכולה להשתמש בזה בשביל עבודה למדרשה?? [פליז...] [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה חברה!! שברו פה שיא!!! זה יותר ארוך אפילו מהיצירות שלי!!!! ועוד לא 'סתם ארוך ומרוח' אלא 'ארוך ואיכותי'! <משתומם בהלם קרב טוטאלי על הרס המחשבה שאני הוא זה שכותב פה הכי כאורך הגלות... אבל מסתבר שמישהו כותב פה כאורך הגאולה.... [תרתי משמע..]> [ליצירה]
- [ליצירה] נו - אז בדיוק מה שאמרתי. ברגע שמשנים את כל השיר הזה לנימה צינית - הוא בסדר... [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול??? אתה??? לאאא קיבללללתיייי!!!!! ועוד בפניו??!?!?!? לא מקבלללל!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא. כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם... [וכמנהגי - רעיונות: פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}] ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט] משו כמו: שבר את הלבבות... והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..." [או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})] ירבו יצירות כאלו בצורתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שיאו! חמוד! (רק לא בד"כ קונים טלית רק אחרי שמתארסים?! אז למה 'יום יבוא'?! אם כבר 'עוד קרב היום...') [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר באמת. ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק. עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם. מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...' החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם. לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות.... מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.] החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן. האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע? לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא? אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו? כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק... לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני לא טיפוס של שירים את זה אהבתי. פשוט קצת ולעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אני לא חושב.. [בד"כ אני כן, עכשיו אני לא..^_^] [מישו צריך לדבוק בעמדת הביינישים לא?] אם באמת היה לנו איזה שהוא דבר כזה שנקרא 'דת', משהו קולטורי נחמד כזה, קצת 'יידישקייט' ותרבותיות וכל מני דברים יפים כאלה - אז אולי היה אפשר להגיד 'להתנתק ולראות מה קורה בחוץ'... אבל עם כל הכבוד ליהדות, היא לא נצרות או אסלם או בודהיזם או כל שאר הדתות שקיימות... אי אפשר פשוט להגיד 'טוב, אולי ביום שני לא בא-לי אז אני אשאיר את היהדות בארון ככה לאיזה שעתיים...' כי, מה לעשות, תורה זה 'תורה חיים', נכון זה גימיק יפה ואיזו שהיא סיסמא נחמדה - אך נחשוב לרגע נראה שזה 'קצת' יותר עמוק מזה... אי אפשר להתנתק מזה אף לא ל'רגע' ולהגיד ש'למרות מה שהתורה שלי אומרת, אני אומר שהדבר הזה הוא כזה וכזה...' כי אנחנו והתורה הם דבר אחד, מה לעשות... ובאופן יותר מסויים - - [ואוו אפשר לכתוב על זה המון!] יכול להיות שזה יפה, האהבה שמתוארת כאן - אך זה לא אמיתי. דשים בזה עוד הרבה, עם זה 'פגם', 'פגם מולד' או לא, או מה שלא נגיד שזה - בכל אופן - זה לא -אמיתי-. שכן התורה גילתה לנו שאהבה כזו - כדי שהיא תהיה אמיתית- היא קיימת רק במודל או קבע הקב"ה. ובאופן יותר ספציפי - הרב קוק כתב בהקדמה לשיר השירים דברים מפורשים לגבי יצירה - - המטרה של יצירה זה להוציא אל הפועל את הדברים שנמצאים בכח - וכל עוד לא ביטאנו איזה שהוא משהו כזה חובה על הספרות לבטא אותו - -- [אבל!] חובה עלינו לבטא את הדברים שצריך לבטא, שטוב לבטא - - אך -אסור- לנו להשתמש בכלים של הספרות ו'לגלות' את מה שצריך לחסות, להשתמש בספרות במקום בעת שיחסה - עט שיגלה... אסור לנו לעוות את ה=אמת= כשאנחנו כותבים. לכן - יכול להיות שזה קיים, יכול להיות, 'אהבה' בין גברים באותה צורה עליה כתוב כאן - - אך זה יהיה -עוול- לספרות הישראלית במהותה אם לא נזכיר שזה -אסור-, שכן לכאורה נרמזת כאן גישה הנותנת לגיטימציה לדבר שהתורה אסרה... ולגבי האהבה הזו בעצמה - לא נרחיב יותר מדי, הרב סולוביצ'יק ב'אדם וביתו' במאסה על 'גאולת יחסי האישות' מסביר הרבה על כמה שלבים של 'אהבה' ועל ההבדלים בין חיה/אדם/ישראל... אני לא בטוח איפה הדבר הזה נכנס להגדרה שם [כנראה באדם, אך לא כהמשך לחיה.]. למי שיש כח - שילמד את המאסה כבר... וליצירה עצמה - אם זה היה בין גבר לאשה, זה היה קיטשי מדי אני חושב, אך עדיין בטעם טוב ו'חלומי' כזה. [וזו גם הבעיתיות הגדולה של זה, כזה -לא- מדבר על גבר ואשה.] [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי... אוי ואבוי.. ממש ממש אוי ואבוי... זה... מדהים זה... ולמרות שאני לא באמת אעשה את זה [בעיה אישית, עזבו עכשיו..] אבל אשתמש בתגובה שקיבלתי בעצמי פעם... 'בוכה עכשיו קצת, ברשותך...' מדהים. הדמויות בנויים לתלפיות, המקרה קלאסיקה אמיתית - אך בניגוד לכל סרט נורא שעושים מזה בקולנוע - פה זה יצא ממש... 'PURE'. הכוח בוקע פה מהמילים, מהמשפטים. ולו רק מהשמות של הספרים, או ההזכרה של ה'אורות' חוצוניים ופנימיים בסוף... עוצמה אמיתית. בדיוק היום דיברתי עם אחותי 'מה היה קורה עם למישהי בעמנו היום היה אחוז אחד מהכח של רות המואביה...' מהכח של ההקרבה, של הקורבן לה', של הקרבה שמביאה קדושה. שמורידה טהרה.. הנה דוגמא נהדרת... הקרבה אמיתית. הבחורה פה אמיתית כל כך, כל כך כל כך, עם עצמה. חזקה כל כך במעשיה. [ולו רק בגלל חצאית הצמר]. איך הגיעה לאש קודש, וקדושה, עד כדי כתיבה בתפילה [שזה, באמת, מדרגה גבוהה]... על וויתור חסד של הכל. של אחד שהיה כנראה החיים שלה, מתוך המילים הרעד נוצץ, קורבן אמיתי. ובשביל מה? בשביל האמת. כח אמיתי. לא בפראות, לא בדמיון, לא בגלל איזה שהוא מוביל חיצוני או אינטרסנטיות כל שהיא - אחרת אהבה הזו היתה מנצחת את הכל... אלא אהבה אחת גדולה יותר, אהבה שאהבת מיכאל היא כזעיר אנפין לעומת אהבה זו - רק היא זו שיכולה לבקע את כל המחסומים והקליפות ולהביא את האמת -באמת. אהבת הקב"ה. אהבתי נורא את החלק הראשון - הפסקא הראשונה - 'לאהוב לכבודו'. החלק המופרד הזה ממש עושה את זה! מתוך זה שאני רואה שזה 'חלק א' ואני משער שיהיה עוד חלק(ים?) (למרות שראיתי כמה שהעזרו לכתוב חלק א' לריק ורק אחרי שראו תגובות הוסיפו חלק ב'... [איזו חוצפה מצידם!]) - למרות שאני רואה את זה, מאחר ויכול להיות שההמשך יהיה קלאסי גם, אתעלם מזה ואתייחס לכל חלק כשלעצמו... החלק הזה ממש מעולה. [רק דבר אחד עוד לא הבנתי, אני יודע שלא היתה דרך אחרת - אבל חשבתם פעם איך לתאר למישהו משהו שהוא היה שם אתכם ובכלל הוא עשה? [זתומרת - למה היא מספרת =לו= את מה =שהוא עשה= בחדר שלה? זה לא קצת מוזר?] למרות שזה די מסביר-הם מכירים כל כך, היא יכולה לעשות ניתוח ספרותי למעשים שלו... לקחת אותם בסלאט מושן לאט לאט [למרות שזה יותר מתאים לספר מהצד ולא ממבט ראשון] את מה שהוא עושה... וואו. אני אהבתי. האמת גם התאהבתי... במקרה שהבחורה הזו תשאר פנוייה אחרי חלק ג' [וכן בעוד שנתיים...] אפשר לשמור את הניק שלי, ככה בצד ל'עת הצורך'? [ליצירה]
תגובות