גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
ד.א...
שאלו אותי מה זה הסימון הזה שאני עושה הרבה...
^_^
הוא די מתאים כתגובה ליצירה הזו ומשדר את מה שעשיתי בסוף הקריאה - אז נסביר אותו פה...
^_^ אומר בעצם..
אה... איך נסביר את זה...
ראית פעם חתול? (אני משער שכן...) כשמדגדגים אותו/ מלטפים אותו ככה בצוואר תחת הראש הוא עושה כזה פרצוף מעונג... כמו ילד קטן ותמים שצחוק צחוק תמים כזה או מפסוט מעצמו... (אצל רוב החתולים זה ככה)
הכוונה היא ל'מפסוטיות מעצמי' או 'מאוד מאוד נהנה בחמודיות שכזו ממשו שעשיתי'
או כמו שניסחה את זה ממש טוב סו -
^_^ = החתול הנאצי שלנו
"_)
[ליצירה]
יוווו
זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק...
קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'...
מה לעשות.
כן זה נכון.
כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם...
(כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד)
[ליצירה]
טוב
אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף -
כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים..
אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר.
כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות...
הכל חוזר... רגעים קטנים...
הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים...
משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים!
ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף.
בקיצור -ממש טוב.
עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן?
וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?)
וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין...
והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים.
מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'...
[אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?]
במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]]
[ליצירה]
המממממעניין
כתוב יפה, רק אני אתן כמובן הערות טכניות...
ITS TOO BOLD! [מודגש מידי, אם לרגע לא הבינו מה כל כך קירח ביצירה הזו...] לא כדאי לעשות את היצירה לא מודגשת כל כך? [ואת השורה האחרונה פשוט להקטין במקום?]
ויש כמה שורות חתוכות.. ''ונזכרת בכל הפעמים...' הייתי מוריד שם את ה'ו' או את האנטר... יש עוד כמה בהמשך אבל אני עייף לאאלללהה....
[ליצירה]
הממ...
תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך...
אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון.
נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה...
נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן.
...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות...
ואז אתה כבר לא תוכל לבכות...
וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה...
ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו...
... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור....
[ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^]
[ליצירה]
טווובב
ע--נ--ק!!!
פשוט אני חולה על הסגנון הזה! נורא אדם-צחי שכזה עם נגיעה קשה מאוד של דיימון ואדאמס [דאגלאס, לא צחי..]
פשוט
מ ע ו ל ה!
אני שולח את זה לחייל שלנו בשריון ממש ממש מייד!
איזה יופי.
[ווו... ועוד עם מסר בסוף.... אני מרגיש כמו אחרי פעו...]
[ליצירה]
פחחח
מתמטיקה... בעע...
טוב טוב סתם...
סו!!
א-ה-ב-ת-י את מה שכתבת!!! [מתמטיקאים - קבוצה שלילית]... זה פשוט מגניב! תשימי את זה ב'במשפט אחד'!! [ואפילו יהיה עוד יותר מגניב אם תנחסי את זה גם בסימונם המתמטיים... [מתמטיקאים = קבוצה ריקה או משו כזה...:))]
מצחיק להשם!!
ולגבי מורים למתמטיקה -
המורה שלי למתמטיקה הוא הבנדם, כבנדם, אחד מהאנשים הכי טובים וחבר'מנים שיכולים להיות. אדם נהדר.
כמורה למתמטיקה- הוא התגלמותו של דארת-ווידר בעולם הזה... המבחנים שלו היו ק-ש-י-ם, הוא היה מ-ק-פ-י-ד על הכל ומתעצבן בצעקות רמות כשאנחנו לא מבינים או תופשים...
אבל הוא מורה מעולה שהשיטות חישוב שהוא לימד פשוט מצויינות.
ומתמטיקה - כמו כל מקצוע שקשור לידע או משו שצריך לאמץ בו קצת את הראש - כמעט אף אחד לא יאהב אותו כשם שהוא לא אוהב אף מקצוע. כי, מה לעשות, אנשים לא קולטים תמיד את הערך של 'ידע'.
אילו הייתי יודע לפני שנתיים את מה שאני יודע היום- הייתי משקיע -ה-ר-ב-ה- יותר למבחנים ולא הייתי צריך להתחפש בכל מני פסיכומטרים בגלל שהמצרף שלי היה מספיק לעשות לי את החיים טובים... [לא שזה משנה עכשיו משו.. הרי אני בייניש ודברים 'זוטרים' שכאלה לא מעיינים אותנו כמובן...]
[ליצירה]
אה כן...
סתם מעניין - מישהו שם לב לציטוט מ'להציל את נמו'?
[ועוד הערה - אני לא מכיר את המדריך בעברית - אז אני מקווה שהתרגום מאנגלית יצא נורמאלי...]
תגובות