עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ מעניין.... אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??} מה שכן את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור. ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה... וחוץ מזה... שווה! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך... אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון. נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה... נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן. ...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות... ואז אתה כבר לא תוכל לבכות... וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה... ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו... ... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור.... [ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] חחח פחחחחח מזכיר לי סיפורים מאחותי כשהיא היתה בת שרות... הפאנץ' ליין - ע---נ---ק!!![במויחד אחרי שהבנתי אותו כמובן...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא. כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם... [וכמנהגי - רעיונות: פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}] ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט] משו כמו: שבר את הלבבות... והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..." [או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})] ירבו יצירות כאלו בצורתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון... חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו... נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי... אוי ואבוי.. ממש ממש אוי ואבוי... זה... מדהים זה... ולמרות שאני לא באמת אעשה את זה [בעיה אישית, עזבו עכשיו..] אבל אשתמש בתגובה שקיבלתי בעצמי פעם... 'בוכה עכשיו קצת, ברשותך...' מדהים. הדמויות בנויים לתלפיות, המקרה קלאסיקה אמיתית - אך בניגוד לכל סרט נורא שעושים מזה בקולנוע - פה זה יצא ממש... 'PURE'. הכוח בוקע פה מהמילים, מהמשפטים. ולו רק מהשמות של הספרים, או ההזכרה של ה'אורות' חוצוניים ופנימיים בסוף... עוצמה אמיתית. בדיוק היום דיברתי עם אחותי 'מה היה קורה עם למישהי בעמנו היום היה אחוז אחד מהכח של רות המואביה...' מהכח של ההקרבה, של הקורבן לה', של הקרבה שמביאה קדושה. שמורידה טהרה.. הנה דוגמא נהדרת... הקרבה אמיתית. הבחורה פה אמיתית כל כך, כל כך כל כך, עם עצמה. חזקה כל כך במעשיה. [ולו רק בגלל חצאית הצמר]. איך הגיעה לאש קודש, וקדושה, עד כדי כתיבה בתפילה [שזה, באמת, מדרגה גבוהה]... על וויתור חסד של הכל. של אחד שהיה כנראה החיים שלה, מתוך המילים הרעד נוצץ, קורבן אמיתי. ובשביל מה? בשביל האמת. כח אמיתי. לא בפראות, לא בדמיון, לא בגלל איזה שהוא מוביל חיצוני או אינטרסנטיות כל שהיא - אחרת אהבה הזו היתה מנצחת את הכל... אלא אהבה אחת גדולה יותר, אהבה שאהבת מיכאל היא כזעיר אנפין לעומת אהבה זו - רק היא זו שיכולה לבקע את כל המחסומים והקליפות ולהביא את האמת -באמת. אהבת הקב"ה. אהבתי נורא את החלק הראשון - הפסקא הראשונה - 'לאהוב לכבודו'. החלק המופרד הזה ממש עושה את זה! מתוך זה שאני רואה שזה 'חלק א' ואני משער שיהיה עוד חלק(ים?) (למרות שראיתי כמה שהעזרו לכתוב חלק א' לריק ורק אחרי שראו תגובות הוסיפו חלק ב'... [איזו חוצפה מצידם!]) - למרות שאני רואה את זה, מאחר ויכול להיות שההמשך יהיה קלאסי גם, אתעלם מזה ואתייחס לכל חלק כשלעצמו... החלק הזה ממש מעולה. [רק דבר אחד עוד לא הבנתי, אני יודע שלא היתה דרך אחרת - אבל חשבתם פעם איך לתאר למישהו משהו שהוא היה שם אתכם ובכלל הוא עשה? [זתומרת - למה היא מספרת =לו= את מה =שהוא עשה= בחדר שלה? זה לא קצת מוזר?] למרות שזה די מסביר-הם מכירים כל כך, היא יכולה לעשות ניתוח ספרותי למעשים שלו... לקחת אותם בסלאט מושן לאט לאט [למרות שזה יותר מתאים לספר מהצד ולא ממבט ראשון] את מה שהוא עושה... וואו. אני אהבתי. האמת גם התאהבתי... במקרה שהבחורה הזו תשאר פנוייה אחרי חלק ג' [וכן בעוד שנתיים...] אפשר לשמור את הניק שלי, ככה בצד ל'עת הצורך'? [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... עלתה לי שאלה בראש עכשיו... האם אפשר לכוון את כל הכוונות האלה, או לחשוב עליהן בכלל, עוד לפני שנוטלים ידיים ו/או מברכים ברכת התורה? האם זה נחשב לימוד תורה בעצם? מעולה על הצהוב - סוף סוף אנשים באמת משתמשים ובקביעות באופציות שכן יש כאן... והייתי שם את זה ב'תפילה' בעצם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... הממ... חזק. מוכר... סיום יפה! ואת הכותרת הייתי ממליץ להגדיל... [תפשת את המוטיב שתופש פה!!^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט...... מה גם... האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה.... פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!! [מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?] האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...' [נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ] [אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)' [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה אני משוגע מהאנשים האלה.. האנשים האלה שתמיד יש להם את ההגיגים החכמים האלה... כמו כמעט בכל סרט יש את ה'זקן האינדיאני / סיני' שמייעץ לגיבור איזו שהיא עצה במשל חכם כזה ומביא לא משפטים כאלה 'אתה כבר החלטת... עכשיו אתה נמצא פה בשביל להבין -למה- החלטת את זה...' ובעצם עושים לגיבור את 'נקודת המפנה' בחיים וכל זה..... אשכרה אתם... גרייט פיפל... (ועוד יותר אתה גם, אוהב, יותר גרוע ממי שאומר שמפטים חכמים - זה זה שעונה לו במשפטים חכמים בחזרה...D-:) [ליצירה]
תגובות