עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! ארוך... אבל חסר לי משהו ממש מבלבל... פ י ס ו ק. (או פיסוק וריווח...) כי בכל זאת יש גבול כמה אוויר לקחת לראות.. אי אפשר לקרוא את כל השיר הזה בנשימה אחת. צריך לשים נקודות בסוף כל בית (אולי לפני כל חזרה על 'לא יכול...') ואולי אפילו איזה אנטר פה ושם... [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז... חשבתם פעם למה זה קורה? מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו.... ...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו. [לפחות משתדל...] [ליצירה]
- [ליצירה] .... זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-. על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...] כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת... ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב... ולקום... אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... עלתה לי שאלה בראש עכשיו... האם אפשר לכוון את כל הכוונות האלה, או לחשוב עליהן בכלל, עוד לפני שנוטלים ידיים ו/או מברכים ברכת התורה? האם זה נחשב לימוד תורה בעצם? מעולה על הצהוב - סוף סוף אנשים באמת משתמשים ובקביעות באופציות שכן יש כאן... והייתי שם את זה ב'תפילה' בעצם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה אני משוגע מהאנשים האלה.. האנשים האלה שתמיד יש להם את ההגיגים החכמים האלה... כמו כמעט בכל סרט יש את ה'זקן האינדיאני / סיני' שמייעץ לגיבור איזו שהיא עצה במשל חכם כזה ומביא לא משפטים כאלה 'אתה כבר החלטת... עכשיו אתה נמצא פה בשביל להבין -למה- החלטת את זה...' ובעצם עושים לגיבור את 'נקודת המפנה' בחיים וכל זה..... אשכרה אתם... גרייט פיפל... (ועוד יותר אתה גם, אוהב, יותר גרוע ממי שאומר שמפטים חכמים - זה זה שעונה לו במשפטים חכמים בחזרה...D-:) [ליצירה]
- [ליצירה] // אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...] יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד. יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני. ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי... על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד. להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...] ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה. ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!' נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת... קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני... צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה... כתוב יפה, בכל אופן.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב משו לא מובן לי... למה כל הזמן אותה כותרת??? [אולי למספר?] זה פשוט מבלבל נורא...:) אבל שיר חמוד! (לו הייתי ילד...) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יפה וכתוב טוב!! רק הסוף? חסר סוף... (וגם לא הבנתי מדוע זה קשור לנסירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] הה... על זה רק יש לי להגיד דבר אחד, יחד עם אנחה של הנאה כזו... '...היינו כחולמים...' לפעמים ממש קשה להאמין שכל זה זה לא חלום אחד גדול... ברוך ד'. הרב אמר בדיוק היום - המתים שלנו - לא מתים - כי הם אלה שבזכותם אנו חיים - הם בעצם החיים שלנו... וצפירה אומרת כל כך הרבה, כל כך המון צפוף שם בתוך הצפירה הזו... מסרים של התחברות, של 'נתק - זה נגע...' [בנימת פ"הש...] אשרינו שזכינו לחיבור המופלא הזה של שני ימים אלו. שתוכן שניהם הוא תוכן של קודש. [ליצירה]
- [ליצירה] טיי. לא שמתי לב שמפתח פה הוא עשוי מפ' בעצם... [ליצירה]
תגובות