גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
יפה!
ארוך...
אבל חסר לי משהו ממש מבלבל...
פ י ס ו ק. (או פיסוק וריווח...) כי בכל זאת יש גבול כמה אוויר לקחת לראות.. אי אפשר לקרוא את כל השיר הזה בנשימה אחת. צריך לשים נקודות בסוף כל בית (אולי לפני כל חזרה על 'לא יכול...') ואולי אפילו איזה אנטר פה ושם...
[ליצירה]
גמני.
[אם אני כבר בסבב שירים איך שהוא...]
הנה דוגמא ליצירה לא מנוקדת... נו! אתם רואים איזה יופי זה יוכל להיות?? בלי כל מני ח ו למים שעושים רווחים נ ו ראיים באמצע המילים...
ספציפית - אילו לא הייתי עייף... כמה זה נושא חשוב...
אווירה קשה של יאוש בין השורות נקראת.
אווירה כזו של 'הנה גם שעוזרים לי זה לא עוזר...'
גם שעולים למיים - טובעים שוב בחזרה...
זה כל כך קשה... כי זה כמה לא נכון....
כמה שלפעמים נפילה זה דבר חשוב... כמה לפעמים צריך להרוס בניין קטן כדי שיהיה מקום לבניין הענק שלנו....
רחשי לב קשים, מזעזעים.
'להנאתי'. הו - כמה שזה מוכר.
להנות מהתלונה, מהיאוש, מההרגשה הקשה, מהצומי שנובע משידור המסכנות.... זה ממכר ממש.
זה ארס של נחש.
ברור שכיף ייותר להתלונן... הכי קשה זה להתמודד...
בשביל זה צריך אומץ - גבורה - לתת איזו שהיא הקרבה מהעצמי אל האלוקי. כדי להוריד קדושה.
מה גם, אופטימי מאוד.
אם הגעת לחלק -הזה- כבר בתשס"ד - - מובטחני שהתשס"ה לא תהיה אפילו 'יותר טובה' כפתרון ותשובת המשקל ליצירה זו - אלא הרבה יותר מזה.
כי הפתרון כבר כל כך קרוב.....
[מצפה מאוד שהוא גם יצטרף איך שהוא ליצירה זו... לא אוהב כבר יצירות חסרות סוף או פתרון...:-)]
[ליצירה]
vvv
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ענק מארץ הענקים!!! פשוט מעולה!! (משווה את הסיפור למקור התנאי...)... שווה! (חשבת פעם להוציא 'משנה ברורה' הבא?)
הודפס - נשלח לביינישים - יפורסם אולי אפילו בעלון לחיילים...:)
[ליצירה]
...
חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא.
כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם...
[וכמנהגי - רעיונות:
פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}]
ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט]
משו כמו:
שבר את הלבבות...
והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..."
[או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})]
ירבו יצירות כאלו בצורתנו.
[ליצירה]
פחחחח
מה זה דורש שאני אגיב לדבר כזה...
אבל אתם יודעים מה?? על הפרנציפ לא!
כי בעצם מה יעזור שאני אגיד את כל המנטרות הקבועות שלי כמו 'יש על זה ברב סולוביצ'יק...' וכל אלה... הרי גם ככה אתה 'תסתפק' אם אני בכלל צודק...
מגניב. הזכיר לי איזה פרק של פיוצ'רמה שראיתי בכנס איקון האחרון... משו על גזע חייזרים של 'נטראליות'.. שכשחושבים על זה זה בעצם הספקנות האידיאלית...
'במקרה שאני מת, אמר החייזר הנטראלי למשרתנו הנטראלי ביותר, תמסור לאישתי..... 'היי'....'
:-)
[ליצירה]
יווו
יופי טהור.
ממש מעולה!! [אני?? על שירה??? מההה?? ממתי??!?!]
אהה. את השיר הזה אהבתי. הוא ארוך, ומובן. משחקי מילים מעולים.
אין כמו הרגשת המלך במוסף. אין. הייתם פעם בהכתרה של מלך? הנה - היום היה.
נהדר.
[ליצירה]
....
זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-.
על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...]
כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת...
ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב...
ולקום...
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
כמעט
[לא רוצה להרוס עם ההערות הבונות שלי..אבל שיהיה...]
'כמעט' זה מה שאני יכול להגיד על התמונה הזו - 'כמעט'.
על זה למדנו בצילום שכדאי לנסות את אותה הסצנה מ7000 זוויות שונות ומכיוונים שונים...
הזווית של התמונה הזו, לדעתי, היא כמעט לכל דבר - השמש כמעט במרכז, בתמונות שקיעה - אם יש השתקפות עדיף לשים אותה במרכז ולא לשאוף 'לחוק השלישים' [ובתמונה הזו זה גם - 'כמעט' חוק השלישים]
ישנן כמה דמויות חשוכות בתמונה - מצד אחד רוכב אופניים, ברם אותו היה כדאי לצלם מעט יותר מרחוק כדי ליצור את הדבר היה שהיה אמור להיות. מצד שני יש אנשים משחקים על החוף - אותם היה עדיף לצלם יותר מקרוב - כדי שיראו אותם יותר. קו החשמל מעט מפריע, ואולי מעט גם העמוד...
דבר אחד חשוב שיצא מעולה בתמונה - חוק השלישים לגבי הגבולות - יחס שמיים - מיים הוא בדיוק שליש ושני שליש, השמיים דרמטיים והופכים לנושא כך שהם תפשו רוב התמונה זה מעולה!
בכולופן, ניסוי וטעיה זו הדרך - אילו הייתה אפשרות לעבור את הכביש[כדי להתחמק מהעמוד] , לזוז מעט עוד ימינה ולצלם מעט שמאלה ויותר מקרוב את האנשים על החוף [אולי מעט מיותר נמוך] אז זה היה יוצא מעולה.
צבעים טובים, ברם חשוכים מדי. יכול להיות מאד שהיתה תת-חשיפה בגלל השמש, היה עדיף לפצות על זה [ואם אפשר - למדוד מכרטיס אפור לפני...]
ואם כבר - כמובן, נשמח לפרטים... [מצלמה, עדשה, סרט, מהירות, גודל צמצמם, מיקום, שעה ביום, תאריך, סיטואציה וכו'וכו'...]
תגובות