עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני פשוט תוהה איפה לעזה-וירחו-תחילה מצאת מנועל כל כך רקוב?! סתם... יפה. הפוקוס מעצבן קצת את העין, אבל זה עדיין יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב... אוהב את התמני-משמע האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ אוקי טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח... סתם סתם... זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית... טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'. היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:)) מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...] אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:) אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים... המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'.... ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...] ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה? התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם. ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:) [ליצירה]
- [ליצירה] אמרתי שני דברים. [יווו שעה לגלול את כל התגובות האלה... מזכיר לי את האורך של היצירות שלי...] 1. לא חשבתי שהוא דווקא יגיע לנוער הגבעות.. יותר חשבתי על הודו, על פריקת עול הודו סטייל שכזה... במקרה האחר אולי הליכה ל'משריפה' [סליחה על הביטוי]... או כל משו סגנון 'סיקסטיז' שכזה... אז דווקא 'נוער הגבעות' זה הפתיע אותי... כנראה שאני לא מכיר מספיק את המושג הזה כדי לחשוב על אופציה שכזו... [האמת היה לי חבר שהלך לבית אדום ורבץ שם כמה זמן...] 2. ככה כותב ילד בתיכונית שעוד נהיה מנוער הגבעות??? על דברים כאלה הוא חושב בכלל??? השאלות האלה שלו נשמעות כמו איזה מישו מישיבת הסדר לפחות... 3. (בונוס) - סתם הייתי חייב לציין את זה גם - אמירה מאוד מפורסמת שמבוססת על פילוסופים טובים ורמב"ם יקר אומרת - 'פילוסוף זה ילד שלא התבגר.' פילוסוף אמיתי, זה שחוקר אמת, הוא זה שלא מתבגר מהשאלות הילדותיות ושואל אותן באמת שוב ושוב ומוצא להם גם תשובה. השאלות הגדולות ביותר והפתרון שלהן. או כמו שכותב הרמב"ם - 'מורה נבוכים'. זה לא דבר רע להיות נבוך כשאדם נבוך הוא מחפש אמת.. [הוו כמה ר' נחמן יש עלזה...] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ המיקוד לא על רוב הפרח בכוונה? מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] טחחחח גרנד אופניג לחזרתי המשופרת באופן חלקי ביותר חד צדדי ובלתי מובן בעליל! אני חייב לציין שבערך שתי שורות לקראת הסוף ממש כאב לי הראש במחשבה 'איפה הקאטצ'???' (יותר נכון 'איפה הקיטצ'??') כבר ניסיתי בראש את כל האפשרויות שיכולות להעלות החל מששניה לפני שהדלת נסגרת הוא מספר לה שבעצם את האחות הוא רוצה וכלה (חד משמע) בזה שהחץ שלה שובר את הקיר על השניה ומשאיר אותו המום....... והסוף מפתיע! אהבתי לחלוטין. תאורית ה'וואן אנד אולנדי איז רייט אין פרונט אוב יו אנד יוב ג'סט לאט הים סליפ אוואי' פועלת ממש וורי גוט!! [ליצירה]
- [ליצירה] או קי... מצמרר... צריך לקרוא לפחות פעמיים אחרי זה את החלום שלי כדי להרגע..... כתוב קשה וחזק, עם כל היופי שבכך שזה ממבט מהצד... תמיד חשבתי איך אפשר לתאר חורבן 'מהצד' - על אופן כזה בחיים שלי לא העליתי בדמיוני... מקורי מאוד! כתוב חזק ועם מלא רמזים [מזכיר לי שאני צריך לרענן את התנך שלי ואת ההגדתות-חורבן שלי עוד לפני ט' באב הבא... [שיהיה ממה לצחוק משמחה ש'מה? ככה זה היה?? יאלה, איך אנחנו היום ב"ה...']] דבר אחד אעיר, בשלב מסוים, אחרי ש...אה.... רגע אין שם לחתול??? אז איכשלאקוריםלו, אחרי שהוא על החומה פעם שניה ורואה את הבית נשרף עם ה'אנטי-ציפורים' החלק שאחרי זה קצת יותר מדי. אולי 'יותר מדי קשה במכה אחת' התוספת של הקטע הזה, לא בדיוק יודע. אני חושב שזה אולי בגלל המיקום של החלק עם החומה II, נראה לי שזה החלק העיקרי והחשוב שבסיפור אולי... [רגע, איפה ר' עקיבא? :-)] אז אולי היה עדיף לשים את החלק הזה בסוף, אחרי הקטע ההוא. חוץ מזה - חובה!!. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בבחינת 'אין לי זמן!!!'.... מזכיר לי שאני חייב עוד סיום לאיזו שהיא יצירה שהבטחתי שיהיה לה המשך..... שמח לדעת שיש כאלה שיכלו לעשות גם את הסיום באותה יצירה..:) [ליצירה]
- [ליצירה] JAFFE גם בקוצים יש פרחים. וגם פרפרים (הייתי מנסה לראות אותו יותר) הניגודיות בין הקוץ לרקע הלא מפוקס קצת מעמעמת התמונה (כן כן זה מהסריקה אני יודע...) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. התלבטתי מאיפה להתחיל לגלול בשביל להגיע ל'תגובה', האם להתחיל מלמעלה ולעשות 'פייג' דאון' או מלמטה ולעשות 'פייג' אפ'... מה שלא בחרתי - כך או כך לקח לי שעה וחצי להגיע לאמצע... [בקיצור - כמו שאני הכי אוהב - יצירה ארוכה -לאאאלללההה- עם תגובות ארוכות -לאאאלללההה-!!] צדק מי שאמר שעל דברים בחסידות אפשר לעשות סיפורים חסידיים, וכשחושבים על זה סיפור כזה הוא לא אחר מאשר - סיפור חסידי! [אמנם אין פה רב שרואה רכבת נוסעת בשבת ומקלל אותם ואחרי שמספרים לו שכולם שם יולדות אז הוא חוזר בו - ואכן לא קרה לרכבת כלום בסוף... אבל בסיפור הזה יש מספיק 'קיץ'' כדי להכנס למסגרת... ומאחר והוא מסתמך לחלוטין על חסידות - כזה הוא.] צריך לשבת על המקורות לפני, ברם בכולאופן החלק האחרון של הסיפור לא היה ברור מספיק. נכון שעבודה קשה היא זו להשתדל להדבק למקורות שמהם יוצאים ועדיין לסיים סיפור, ובכל זאת - ברבע האחרון של הסיפור פשוט -לא הבנתי כלום-. [היתה חתונה, לא היתה, בכתה לו, לא בכתה, מה הקטע שלו בסוף, ובכלל - - למה הוא לומד רק גמרא?! [אותה תקופה נחשבת לא פחות לתקופה מלאת פוסקים... מתי שהוא צריך ללמוד גם שו"ע וב"י על נושאי כליהם לא? אפילו אצלנו מתי שהוא עוברים מה'עיון' ל'הלוכה'...:)] בכל אופן, סיפור שנמשך מאוד ויפה מאד. והאמת, חבר'ה, אני לא חושב שצריך 'להגן' על טל מנושא אלומותיו... והאמת - מבחינה מסויימת, גם לא צריך לכל תגובה יבשנית לתת תגובה נרגשת נגד:) והיצירה טובה, מי שחושב אחרת כותב אחרת [וגם אנחנו ליצירה שאנחנו לא אוהבים אנחנו כותבים פורובקציות ולא מבינים למה כולם מתרגשים...אז כולנו צריכים לתקן את הנקודה הזו!], אפשר לקחת את הביקורת, אפשר לענות לה וכו'. וברוך ד'! חייך ויחייכו לך... [ליצירה]
תגובות