גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
המממממעניין
כתוב יפה, רק אני אתן כמובן הערות טכניות...
ITS TOO BOLD! [מודגש מידי, אם לרגע לא הבינו מה כל כך קירח ביצירה הזו...] לא כדאי לעשות את היצירה לא מודגשת כל כך? [ואת השורה האחרונה פשוט להקטין במקום?]
ויש כמה שורות חתוכות.. ''ונזכרת בכל הפעמים...' הייתי מוריד שם את ה'ו' או את האנטר... יש עוד כמה בהמשך אבל אני עייף לאאלללהה....
[ליצירה]
פחחחח
חמודדדדדד ממש יפה!
[האמת יש פה שאלה גדולה על הגב ול של 'החוק לפרטיות' או בכלל הגבול שבו אנחנו יכולים להחליט מה אחרים חושבים באותו רגע..:))]
אבל למה הוא לא נסע לאשדוד? בגלל זה הוא הסתכל במראה? לראות אם הוא יכול לפנות לכון ב"ש???? [רגע רגע רגע רגע... יש לסיפור הזה המשך????]
המסר מהסיפור חד וברור...
להעביר עכשיו לגלגלצ...
[והמסר שלי - אין כמו רוני מגלגלץ. כל בוקר באוטו - לשמוע בכיף איפה הפקקים... פשוט סופר.]
[ליצירה]
המממ אוקי
טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח...
סתם סתם...
זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית...
טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'.
היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:))
מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...]
אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:)
אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים...
המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'....
ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...]
ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה?
התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם.
ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:)
[ליצירה]
הממממ
אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
[ליצירה]
[ליצירה]
בעצם...
בעצם אני מתלבט...
כי הפסקא הממש אחרונה מעולה מאוד מאוד לסיום [למשל שועלים וכו'...] אז אולי היה אפשר לשלב את שתי הפסקאות הנ"ל יחד... [אודה ואתוודה שאת הפסקה האחרונה הזו הבנתי רק מפעם שניה...]
[ליצירה]
נ.
לא תמיד -אפשר- לבכות. זו מדריגה גבוהה למדי.
לפעמים מנסים ומנסים, באמת מנסים, וזה עדיין רחוק.
צריך 'לחיות' את החורבן, אולי. או את התיקון שלו, כנראה.
לאו דווקא אדישות של תשעבוב. אדישות של שנה שלימה. לפעמים לראות מישהו אחר בוכה זה מזיז משהו. (למשל מחר, או ביו"כ ובסליחות וכו') לראות איך מישהו, רחוק ממך כל כך, מבין באמת את מה שקורה מסביב...
אבל בגלל זה הוא ראש הישיבה....
אנחנו צריכים רק להשתדל כמה שיותר, אולי איך שהוא, נצליח להבין את המשמעות של זה.
לבכות צריך - אך האים זה פשוט? שמא אם נכריח את עצמנו לבכות - דמעות שווא אלו יהיו?
.. אחי - היצירה שלך פגומה טכנית. (צעקת ה [7] שלך לא עבדה טוב, תתקן את זה.]
[ליצירה]
vnnn
הממ... רגע לא הבנתי משהו...
למה את שונאת לקרוא דברים ארוכים בקיצור? [בעצם.. מה זה בכלל 'דברים ארוכים בקיצור' אתמהה...]
:-)
תודה.
ההוספה למטה, היא למען הסר ספק שהיצירות הללו -לא- אמיתיות, היתה תקופה שהן "היו" כאלה... אז עכשיו שברור שהן לא - צריך לסמן, שידעו זאת מראש....:)
איך אמר לי פעם מישו פה - 'עופים... בחיים האמיתיים אין כל כך הרבה שלוש נקודות...' ^_^.
תגובות