גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
טוב
אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף -
כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים..
אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר.
כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות...
הכל חוזר... רגעים קטנים...
הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים...
משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים!
ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף.
בקיצור -ממש טוב.
עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן?
וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?)
וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין...
והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים.
מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'...
[אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?]
במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]]
[ליצירה]
הייי
איזה יופי!
אהבתי את המשחק עם הצבעים והגדלים.. [סוף סוף אנשים משתמשים באופציות האלה!!!]
הפתיחה -מד-הי-מה- [!!!] אמנם היא מעט נשברת בקיטשיותה כשה'בייניש על השס הלבן' מגיע:)
מה גם, חשוב עשית, טוב שזה היה בחלום. צריך לזכור את ההפרדה הזו בין החלום, האידיאלים, למציאות.
ש, מה לעשות, במציאות לא כל הביינישים באים על שס לבן... [ולמה בכלל שנבוא -על- ספר?! ^_^:))]
השאלה בסוף חשובה.
יש תשובה:)?
[ליצירה]
?!?!?!
<פוער פה בתדהמה>
<מרים גבה ימין גבוה>
<מרים עוד יותר>
<משפשף את העניים>
<מצמצמץ>
<לוחץ על 'רענן' ליתר בטחון>
<מתקשר לאנשי קשר כדי לאמת>
<מקבל חיובי>
<פולט צעקת 'מההה' בהפתעה גמורה.>
מההההההההההההההההה?!?!?!?!??!?!?!
ב---א---מ---ת?!?!?! ב-ר-צ-י-נ-י?!?!?!
למה דווקא אני לשמוע אחרון על דברים כאלו הא?!
טוב, אז כ-עונש- במקום לייחל -לך- אני איחל -לעצמי-!
יהי"ר, פאלקון יקר, שכש-אתה- תתארס {למרות שכש-זה יגיע- לא בטוח שתזכור איך כותבים בכלל...} - גם לך תהיה יצירה כל כך נהדרת כמו זו!
כי זו יצירה נפלאה, ממש. בגלל המשמעות.
ושירים כאלה אני אוהב.
זהו.
[ליצירה]
לא הבנתי.
בעצם השיר הזה אומר לראות את מה שלא נראה כפשט במשהו... למשל כמו שמספריים אמורות לחתוך - הן בהתחלה מחוברות... 'חיבור שבמספריים'...
רגע... אז בעצם מה זה אומר לגבי ה'יופי שבאהבה'?
באהבה אין יופי בעצם?
[ליצירה]
לאאאא
מי ניקד את זה?? מה אתם לא יודעים שאנחנו 'דור בוגרי אלפי' לא יודעים לקרוא -עם- ניקוד?!?!?
יש מילים בעיתיות שצריך, אבל -הכ-ל??? זה כל כך הרבה פתאום בעניים...
[האמת, אני פשוט מתמרמר כֹל פעם מחדש על החולם המעצבן הזה שעושה רווח מעצבן באמצע המילה כאילו שחסר לו מקום....... זה ממש מפריע לקריאה החולם הזה... הכל רק לא חולם! תפסיקו לחלום!!]
וחוץ מזה, הייתי מדגיש את הכותרות משנה. עכשיו שהכל נראה 'מלא נקודות' [טוב טוב! אני יודע שהרב זצ"ל כתב מלא דברים על ניקוד, בסדר בסדר!] אבל אז הכותרות נבלעות, ולו רק מעצם העובדה שהן גלמודות ללא אף חולם מעצבן... :-)
האמת, היה לנו אחרי מנחה של ר"ה א' שיעור לנשים ע"י הגרימ"ש [הרב שרלו...] וכל הגברים הוכרחו לשמוע את השיעור מהעזרת נשים.. יעני 'נהפוך הוא' כדי שפעם אחת בשנה נדע 'איך זה לראות אנשים לבנים דרך בד לבן...' [האמת כל הנשים לבשו דווקא שחור... אז בקושי שמו לב...] אמנם בסוף מסתבר שחצי מהגברים ישבו פשוט בטור בצד ורק אני ועוד איזה אחד פרייאר ישב בעזרת נשים.....
אזז....
ככה נראת תפילת מוסף מעזרת נשים?? פססס... וכל זה עוד בלי לראות כלום... [האמת אני אפעם לא הבנתי איך אפשר להתרכז בתפילה שמולך יש תצוגת כובעים ומטפחות כל אחת עם השגעון שלה... אצלנו הגברים הכל פשוט... חולצה, גג זקט... הדבר הכי מרגש אצלנו במקרה הטוב זה הכיפה... אין שום דבר שיסיט את כיכר לבך מהסידור [אולי חוץ מהאלה שמתלהבים שיש להם קיטל {אולי אם הם היו יודעים איזה מן בגד זה הם היו פחות מתלהבים...}]
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
[ליצירה]
??
סתם שאלה, מקריאה שנייה [טוב, חמישית...]
איפה היא היתה? באומן? היא כותבת 'פגישה ראשונה שאחרי', ו'נסעת נסיעה ארוכה', ואפילו אחרי זה 'חייבת לנסוע קצת'... [לחזור לאומן?!]
נראה שהנסיעה שינתה אותה – אבל זה לא כל כך נשמע כמו אומן מאחר והבית כנסת ספרדי.... [פעמונים... סלסולים...]
אז איפה היא היתה? לאן היא נוסעת? מה מצאה שם ששינה אותה? [אפשר גם?]
תגובות