עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- קול ענות מבוכה.
- לבנים לבנות.
- בחזרה לבית הישן. / כי אני – לא בתומי הלכתי.
- רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
- לב שלם
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך... אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון. נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה... נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן. ...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות... ואז אתה כבר לא תוכל לבכות... וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה... ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו... ... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור.... [ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] סתםסתם.. חמוווווווודד!:) [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב! מזכיר לי את אבאניביאובואבה... [ליצירה]
- [ליצירה] יווו יופי טהור. ממש מעולה!! [אני?? על שירה??? מההה?? ממתי??!?!] אהה. את השיר הזה אהבתי. הוא ארוך, ומובן. משחקי מילים מעולים. אין כמו הרגשת המלך במוסף. אין. הייתם פעם בהכתרה של מלך? הנה - היום היה. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז... חשבתם פעם למה זה קורה? מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו.... ...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו. [לפחות משתדל...] [ליצירה]
- [ליצירה] לנו המליצו לא לבקר אותכם בביקורי חיילים [זתומרת, לא לעשות ביקורי חיילים עם אנשים מתחת לשיעור ג'...] בגלל שהם יקבלו שוק מאיך שהחיילים נראים, ואיך שהם מרגישים, ומה שהם עושים וכו' עי' שם שם שם... אבל מה אני אגיד לך אש... בביקורים שלך - אף אחד לא יקבל שוק.... אתה תהיה בדיוק אותו דבר.... [ואלה שאתך גם, אבל אחרי ביקורים רבים אצל הקב"ן של הגזרה...] גיוס קל! מקווים לפלסטרים! [בשביל שיהיה לך מסיבת גיוס..] ובעצם גם לברזלים! [כדי שלא תגיד שאתה מבוזבז...] בעצם מה אני עושה לך צחוקים... גיום קשה!!! ואל תדאג, גם לנו זה יהיה קשה.. אז תשאיר את היחולים בבית... :-))) ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] ה העיקר תגיד שהתגובות שלי לא שוות... אבל זו יצירה טובה הפעם.... [ממש.] [ליצירה]
- [ליצירה] הייי... דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...] חחחחחחחחחחחח באמת. כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים: בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון. בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'... כי, גברת, את מסוגלת... [רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..] ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...] הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...] רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מגניב... אוהב את התמני-משמע האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח מה זה דורש שאני אגיב לדבר כזה... אבל אתם יודעים מה?? על הפרנציפ לא! כי בעצם מה יעזור שאני אגיד את כל המנטרות הקבועות שלי כמו 'יש על זה ברב סולוביצ'יק...' וכל אלה... הרי גם ככה אתה 'תסתפק' אם אני בכלל צודק... מגניב. הזכיר לי איזה פרק של פיוצ'רמה שראיתי בכנס איקון האחרון... משו על גזע חייזרים של 'נטראליות'.. שכשחושבים על זה זה בעצם הספקנות האידיאלית... 'במקרה שאני מת, אמר החייזר הנטראלי למשרתנו הנטראלי ביותר, תמסור לאישתי..... 'היי'....' :-) [ליצירה]
תגובות