עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- פו"פ שלישי מהשמש - 1
- בחזרה לבית הישן. / כי אני – לא בתומי הלכתי.
- אמונה פשוטה
- מ(ה)פחי נפש...
- "כי קרבו לבוא..."
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... הממ... חזק. מוכר... סיום יפה! ואת הכותרת הייתי ממליץ להגדיל... [תפשת את המוטיב שתופש פה!!^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר עסק של 'אמונות ודעות'. השקר שלי סוביקטיבי, אתמהה. האם מה שהתורה אומרת הוא סוביקטיבי, אתמהה. גישת ה'אל תשפוט' כן מביאה ל'לית דין ולית דיין'. האמת סוביקטיבית, ואין לי שום גישה אליה. אז אין שום דבר שבעולם חוץ מהסכמות חברתיות. וכאדם דתי, אורתודוקסי, בייניש, איך שלא נקרא לזה אני שואל - היכן התורה בעסק? אם ניגשים ליצירה כאדם חילוני, נהדר. אך כאדם דתי אין דרך להסכים לדבר כזה. =========== לסיום, מה שאומרת טל בו אין מחלוקת בדברינו - אכן זה תלוי איך תופסים את המושג 'יצירה' - על זה התחלנו דבר במפגש בחנוכה שהיה איפה שהוא קרוב לביתי... מה יצירה באה לעשות - האם היא באה להעביר משהו מן הנפש, שמא משהו מסויים, האם יש לה מטרה כשלעצמה וכו'. אני הבאתי את דעתו של הרב קוק בעניין אז וגם היום, שיצירה צריכה לדבר על -הכל- וכל דבר שנמצא בנפש שיש לגלות צריך לגלות. רק עדיין יש לזה כמה מגבלות קטנות של הקב"ה. אז נכון, אם יצירה באה להעביר כל דבר שבא בליבי, וכל רחש שעובר בו - אז נכון, יש ליצירה זו מקום, אלא שאמרתי שלדעתי יצירה צריכה להיות משהו יותר מזה, גבוהה מזה, עמוק מזה. כל הזמן דנים בזה מחדש - האם יש מקום ליצירות 'ישנם 10 סוגים שונים של קורנפלקס' [למי שזוכר]. זוהי דעתי, ואותה אמרתי בנחרצות יתר אולי... ושוב - מה ההבדל בין יצירה כזו לבין יצירות שמצונזרות? [מבלי [!!] לעורר את שרשור הדיון על הצנזורא מחדש.] גם ריה"ל כתב דברים שנויים במחלוקת, נכון, גם היום הרבה אנשים כותבים דברים שנויים במחלוקת, נכון. לכתוב דברים שנויים במחלוקת זה לא בעיה... :) הרעיון הוא מה עושים עם הדברים האלה, ולמה הם משמשים... אמנם לא פגשתי את ריה"ל אף פעם - אך אני די בטוח שהוא -כן- עשה A Eילו תמורות בנפשו אחרי כל המחלוקות שהיו על שירו האלה, אין זה משנה לאיזה צד. אני לא חושב שיצירה כזו ראויה לפרסום, מאחר ואין זה מעשה שראוי לפרסום. לא כל דבר צריך להעלות על שולחן הדיונים [ובלי דוגמאות...]. [וד.א. אם התכוונת לגבי היצירה, נכון. אך אם התכוונת לגבי תוכנה - אשמח אם תאירי את עיננו היכן טמונה המחלקות, כמדומני שעוד לא קם הרב שאישר את מה שכתוב לעיל מבחינה הלכתית... {ו-גם- הרב שרלו שהולך בדרכו המיוחדת כתמיד.} ושוב, התחלתי את דברי מבחינה רעיונית ואמונית, הדברים שאומר הרב סולוביצ'יק חדים כטער בעניין, ואלכ"ל. [אין לי כח לצטט..] ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מצטרף להנ"ל... משל שועלים מצויין! [טוב בסדר.. משל צבים!] היה אפשר להוסיף עוד כמה דמויות מהמיתולוגיה וזה היה נהדר!! [סתם סתם צוחק..] רק דבר אחד באמת אני לא מבין...... ממתי צב יכול לשכב על הגב?! [ועוד לחזור בחזרה...] תקווה תקווה נכון.. אבל עדיין...:) [ליצירה]
- [ליצירה] היי שיר מובן! למרות שהוא קצר! מגניב! הפעם אחרוג ממנהגי ולא אאריך בכל מני ציטוטים וכדומה [נו.. זה בכל מקרה אחרי הכל 'שירה'... אני לא רוצה להרוס לעצמי את הפרמה של 'לא אוהב שירים...''... [סתם אני פשוט שפוך לחלוטין...] אבל רק אציין שיש בזה ממש הרבה הרבה! רק שתי טענות לסיום - האחת - למה דווקא מפסגות? פתח תקווה כבר לא טוב? :) והשניה - יש משו אחד שהורס את השיר הקצר הזה לחלוטין מכל מקום אפשרי ומכל צד...... אתם בטח כבר יודעים על מה אני מדבר... <תהיה בשקט נעל בית ותתן להפגין כבר!> נ-י-ק-ו-ד!!! [או יותר נכון נקודה אחת 'חולנית' לחלוטין.... שעושה כזה רווח כזה באמצע המילה [עד כדי כך שאפשר לשים מקף באמצע אפילו!!].... אני עדיין דובק בעמדתי - ניקוד מלא לכתבים ויצירות - ---ר--ק--- אחרי שהתצורה של צורה תהיה כמו דף... שחור ע"ג לבן בגופן של עיתון או להבדיל כתב זצ"ל... עד אז - די לניקוד!! צאו כולכם נגד החולם! חולם צא - מחיינו נקודה סימן קריאה! הפסק - להפריע לנו בקריאה! תודה רבה. עופים. בוגר אלפי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו [אם זה מה שגורם לימוד במדרשה אני -מחר- מצטרף!] משל מעניין, רק מהיר מידי.. [נגמר כ"כ מוקדם... היה אפשר להמשיך את הסיפור עם משברים ובעיות ופתרונות...] ואת הפאנ'ץ ליין כדאי לסגנן אחרת [זה פשוט 'קל' מדי לכתוב 'הוא - .....' אולי עדיף משפט יותר 'מחוכם' מ'הוא', לתת לנו קצת לעוף עם הדמיון..משו יותר גראנדי שכזה אולי...{אפשר אפילו במקום כל המשפט איזה שורה מהרב קוק...שאומרת את המשפט}] [ליצירה]
- [ליצירה] המממ ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו? אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_) האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...) אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] כן אני בעד. אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר. שמואל - מותר לך להתבטא. אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך..... .... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ נכון מאוד, שתי התגובות [ותודה על הראשנה גם]. [טוב, אני קצת נשפח פה גלויות לעייני כל... אז למי שציפה למכתב ולא לגלויה שידלג הלאה...] קודם כל - רצון תמיד עוזר. רצון זה מדריך, זה אור ללכת אליו, זה אור ללכת לאורו... רצון לאמונה פשוטה הוא דבר חשוב, אין זה יהיה נכון לוותר על הרצון לדעת את הקב"ה דרך הדברים הפשוטים גם, דרך 'כל קרן אור, בכלך נבט ופרח, ברוח קלה של בוקר ובדממה של ליליה מכוכב' [כלשונו של הRב] אני לא יכול להגיד שאין בי מבטי קנאה פעמים בכל מני אנשים מהזרמים הנאו-חסידיים מבחינה מסויימת... אני לא יכול להגיד שאני לא משתומם למראה בחורה המלאה כולה זוהר רקיע בעודה נעצרת באמצע שדה בראשיתו של הקיץ המרימה עיניה אל-על במבט ובתנועות ידיים של 'האחדות הכוללת', מדברת על התגלותו של ריבון כל העולמות בכל דבר, 'יוצר אור ובורא את הכל' ומצטטת לי את הפסקאות מעין איה... כל כולה אש קודש ודביקות בד' [בד' לא בה'...] ואני עומד כך ממול מביט בגמרא שאוחזת אותי בידי, מנסה להבין איפה המלאך הזה שהבטיחו לי שיישב לי על הכתף וילחש לי בקולו של רב הונא ורב אשי את דבריהם... מנסה בקושי למצוא איפה שמותיו של הקב"ה מתגלים בתוך דיון ועיון על דיני ק"ש שע"ה או באחרונים אין-סוף בדיני ברכת התורה העושים כמעט מכל פול פיל ומכל פיל פול...[כלשון עגנון] אין זו הרגשה פשוטה כלל וכלל לחיות אמונה מורכבת, עד כדי כך שלא פעם מתגעגעים לאמונה הפשוטה, התמימה כל כך, של ילדה בת שנתיים של אברך הנגשת אל ארון הקודש עת הוא פתוח בקריאת 'שמע ישראל...!' בתפילת ליל יום העצמאות.. כולה אור בעניים וברק ילדותי שכזה בשמחת חיים שכזו... 'ספר תורה!!!!!!' היא רצה.. שכן, לפעמים אנחנו נורא מתגעגעים דווקא ל'בשוב ד' את שיבת ציון - היינו כחולמים...' לחלום הזה שקשה להאמין שהוא קורה, ולמצב של החלום, שבו הכל כל כך נהדר... כי החיים הם כבר מזמן לא סרט מצוייר... כבר מזמן למדנו שהקב"ה נמצא 'בורא את הכל', שזה גם 'בורא רע' כבר מזמן למדנו ש'הערבים לא יכולים פשוט להעלם מחר על הבוקר סתם ככה ואז בטח הכל יהיה בסדר...' כבר מזמן למדנו את האמביוולונטיות של 'כשאתה תגיע לצבא, כבר לא יצטרכו את זה...' [ואני יודע שגם אני אגיד את זה לילידים שלי, וגם הם...] כבר מזמן למדנו את הערך של ברכת הגומל, ובכינו את הקושי של 'המקום ינחם אתכם...' כבר מזמן ראינו וחשנו בבשרינו ששום דבר לא מובן מאליו, ששום דבר לא בא לבד, ששום דבר לא יעשה אא"כ אנחנו נעשה אותו ונעמול עליו קשה קשה קשה קשה, עם הרבה סבל יזע ודמעות. וככה זה הכל - לימוד תורה, אמונה, מדעים, מידות... וכן, אפילו אהבה... כבר מזמן חשנו את ההרגשה הזו של 'אוף נמאס!', כי כבר כמה אפשר. יכולו לחוש כבר את החוסר רצון של נשמתנו לרדת בכלל לעולם הזה, לצאת מהחלום על מיכאל מקריב קורבנות בביהמ"ק של מעלה, את הסבל הזה שנשמה סובלת כל הזמן שאין היא מקבלת את מה שהיא צריכה, שממעיטים כל כך במזונה, שמתעלמים ממנה ושוכחים אותה כל כך... [ואז גם כותבים על זה יצירה...] כבר מזמן הרגשנו את הרגש העצום הזה אותו מתאר כל כך נפלא הRב בספרו - "...ועם זאת, החברות והידידות אין בהן כדי להפיג את החווייה מליאת הסבל של בדידות המלווה אותי תדיר. אני בודד משום שמדי פעם חש אני שנעזבתי והורחקתי על ידי הכל, אפילו על ידי ידידי הקרובים ביותר...' של המפגש הבלתי אמצעי הזה עם הגילוי הקיומי עם הקב"ה - במרחק שבינך לבינו... על כך שהוא -כל-כך- רחוק, לאו דווקא במשמעות טרנסצנדנטאלית... אלא רחוק ממש... 'הורחקתי על ידי כל' ואת כל הדברים האלה, מזורם נמצא בתוך אותם דפים מצהיבים, או שצהובים הם מראש, עם הגופן המרתיע כל כך הקרוי 'וולינא' [עוד לפני גוטמן...] בתוך אותם מילים קשות להבנה המפוצצות כל כך באמת במשפטים ארוכים ארוכים בעלי תמורות רבות בתוך ספרים לבנים כשלג, בעוד ספרים רבים המונחים כאן מאחורי רק מחכים לתורם, אשר יגיע [אני מקווה...]. ומעל לכל, עדיין, הרצון נשאר. לאמונה פשוטה כזו, למשהו שקט כזה, עדין כזה, בתוך כל ההמולה הזו שמסביב.. בתוך כל הרעש הזה שמסביב... [בבחינת 'כולם מתחתנים סביבי ורק אני מחפשת רגע של שקט...' כמשל.] לרגעים קטנים כאלה של נסיעה ארוכה לייד נופים נהדרים ופורחים כשמוסיקה נהדרת מתנתנת לה ללא מילים באוזניות... בשירת ציפורים כה רבות על עצים גדולים המסככים את דרכך עוד לפני הנץ החמה עת אתה ממהר לבית הכנסת, ולמרות זאת עוצר לכמה שניות קטנות - לקבל קצת מהיופי, מהשלמות... מרגעים כאלה, קטנים כל כך וחולפים כל כך, שאתה יושב לך בבית המדרש ומביט באנשים שמסביבך, תופס פתאום כמה אנשים -טובים כל כך- מסובבים אותך, וכמה עגנון צודק בכל כך הרבה סיפורים... אנחנו חיים אמונה מורכבת כל כך שפעמים לא מעטות אולי יתישו אותנו ויעייפו אותנו - - דווקא אז נמצא, אולי, את הרגעים הקטנים האלה של האמונה הפשוטה, התמימה, שיפעלו בנו כמו תפילה בחסיד של ריה"ל, ויתדלקו אותנו להמשיך הלאה - בידיעה - שבכל מורכבות, ישנה גם אמת פשוטה. מסקנה מתבקשת - - כל שבת שלישית לעשות טיול לירושלים... [סתם סתם... ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] ... קליל ויפה. אבל נכון, יש הרבה מאפיינים ליהודי. זה תלוי ביותר בנימה של היצירה - מה אנחנו רוצים להדגיש.. [נו, ברור שלא -רק זה- יהודי נו בא'מת רדף..] הרי שכחנו כל כך הרבה דברים.... [כמו היחס לרמזור אפור, בנקים, מכולת, בית כנסת.. נו יש מלא שטיקים יהודיים...] זה פשוט תלוי איך היצירה כתובה - אם היא כתובה כמו מערכון של הגשש, או מערכון של החמישיה, או של משיב הרוח... או כקטע של שומאכר [למישו יש תרגום מידייש?] או לעומת זאת קטע רציני יותר, אז יש דברים אחרים... [או קטע מזעזע יותר, אני חושב שיש על זה איזה שהוא קטע של שומאכר - על ש'אתה יודע שאתה יהודי - גם בלי תלאי צהוב...' [לא יודע איך הצליחו לצחוק מזה אז... היום זה =נורא= עצוב... {אין כמו הומור שחור.. כ"כ יהודי...}] [ליצירה]
- [ליצירה] // אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...] יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד. יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני. ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי... על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד. להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...] ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה. ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!' נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת... קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני... צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה... כתוב יפה, בכל אופן.. [ליצירה]
תגובות