גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
חחחח
למי שיצא לקרוא במקרה את החוברת הוורודה - הקונטרה של 'מגדל עוז' לחוברת של הרב אבינר...
שהיא פשוט בקיצור -ע-נ-ק-י-ת-!!! פשוט מדהימה!
[למשל ציטוט - 'דעי לך, חזרה אחרי 9 נחשבת לרחובית...' (?!?!)]
האמת לגבי הרבה דברים כאלה זה פשוט תלוי מאיזה בית אתה, ובמיוחד כמה פולניה/ייקית אמא שלך...
[כאילו.. מזתומרת? לא לצחצח שיניים אחרי -כל- ארוחה??? ומחר בטח תגיד לי שאתם אוכלים ביום חול את המנה הראשנה והשניה באותה צלחת......]
מה שגם, רוב הביינישים באמת לא צריכים את החוברת ההיא... יש חוברת יותר חשובה בעניין [למלך אין מלכה או משו כזה...]
[ליצירה]
או אה...
כלנית, ברוכה הבאה למציאות...
אמנם אני שמח מאד על האופטימיות המבורכת שלך
, היא הרבה יותר נכונה ואמיתית מהרגשת ה'שחור' שיש לאנשים.... ברם מה לעשות - יש אנשים כאלה.
ולא צריך ללכת כל כך הרבה רחוק בשביל זה - אני יכול לתת לך דוגמא מספיק פשוטה לאחד כזה..
אני.
[פמ פמ פמ!!!! <בנימה דרמטית שכזו...>]
שמח לדעת אל מי השיר מדבר... [חוץ מהקטע הברסלבי של 'אבא!!!!' שלא כל כך מתאים לי...^_^]
[ליצירה]
המממ
ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו?
אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_)
האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...)
אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^)
[ליצירה]
רגע
אבל רק תיקון אחד...
חסר הרבה הרבה הרבה סימני פיסוק, בעיקר נקודות. בטח זה קרה בגלל שעשית הרבה '...' והוא לא מציג אותם... [בעצם לא יכול להיות... ראית פעם את היצירות שלי? ^_^]
וגם יש פה ושם שגיעות כתיב, בעיקר בגלל שהקלדת מהר ויד שמאל הקדימה את ימין...
[ליצירה]
אאוץ'.
מדהים איך שהיצירות האלו מתחילות להגיע עוד ועוד עם הזמן... [האמת זה עוד בסדר... מישו פעם יצא לו לשמוע את שירי הפיגועים של חלק ממשוררי משיב הרוח??? משו מ-ז-ז-ע-ע-ז-ז-ז-ע-ע-ע!!!! איך הגענו למצב כזה??? זה מה שאתם מרגישים?????]
הרבה פעמים זה גם נוקף אותי, האם לכתוב על זה או לא... חשוב לכתוב על זה, לבטא את הרוחניות שבזה. את הזעקה לקב"ה.
הזעקה.
הבקשה.
התחינה.
אל מרומי השמיים.
שישמע. אולי דרך האותיות. השורות.
אבל בד בבד- - המילים האלו, התגים, הנקודות - מכוונות אלינו.
שנשמע אותן אנחנו.
חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד
עם היצירות האלה
שלא ישארו גלמודות,
[כי זה כמו להרדם באצמע האברבנל...]
לשים ולהוסיף
גם את הפתרון.
את התשובה.
התשובה האמיתית לכל זה
למצב הזה.
התשובה - שאנחנו נותנים לעצמנו
איך להתמודד ומה לעשות,
התשובה - שהקב"ה נותן לנו -
שהיא היא האמת,
והוא, רק הוא, המנחם.
'המקום ינחם אתכם'.
המקום.
הרבה אמונה צריך בדור הזה,
הרבה.
בשביל זה אנחנו פה-
לכתוב.
לכתוב אמונה.
[ליצירה]
טוב נו.
אני מייצג את מה שאני מאמין בו... אני משער שזה עמדת הביינישים כי אני ביינישי נורא...:-]
העמדה הזו היא אכן כנראה כמו אלה שחושבים כמוני. לגיטימי לחשוב אחרת, לא כאן כנראה המקום לדיון מה נכון מה לא, ברם יש לציין את העובדה כשלעצמה.
וטל - נכון שיש לכולנו 'בעיות' עם התורה, אך השאלה היא איך אנחנו מתמודדים איתם. האם אנחנו מבטלים את התורה או את עצמנו? אין הכוונה ש'אה, אוקי, אז אין אני, אני לא חושב כלום!' - אלא שקודם כל אנחנו צריכים את המינימום הזה של הענווה הכי בסיסית שאומרת - 'עם כל הכבוד שיש לי לעצמי כאדם חושב ומשכיל - אנו מקבלים את התורה כאקסיומה עקרונית.' ז"א שכשהתורה אומרת דבר אחד, ואני חושב אחרת, קודם כל נראה למה טעיתי. [ויכול להיות גם שלא קראתי טוב את מה שכתוב בתורה.]
יחס בסיסי לתורה קוראים לזה, עיקר אמונה. 'תורה מן השמיים'. הרמב"ם היה די נחרץ לגבי העניין הזה - ורק אתמול הזכרנו בשיעור אחד שאחד המאפיינים של התנועה הרפורמית זה האמירה של תורה -לא- מן השמיים... אז באמת עם כל הכבוד למה שאנחנו חושבים - קורה לפעמים שהקב"ה חשב אחרת... אז נבטל את הקב"ה או שנשב ונבדוק 'איפה הבאג'?
לגבי שירי חשק - הם קיימים, נכון. ושוב - תלוי מה התוכן, המסר, היחס. כמה טוב ונכון לכתוב שיר על רצח או על רוצח שממלא את רגשותיו תוך כדי ירי באנשים, יש תרבויות בהם זה 'כשר' ואפילו 'למהדרין לא שרויה'... אם אני כותב את הדברים כדי להעלותם לסדר היום - צריך להדגיש, די בחוזקה, את הלבט. אם אכן אני מרגיש שיש, אולי, בין מה שאני חשוב לבין מה שהתורה חושבת התנגשות - אני צריך להביע את זה, אחרת האמת תהיה חלקית- תהא לשקר.
אפשר לכתוב על חשק מיני בין גבר לאשה, תלוי מתי איך ואיפה, יש צדדים שהחשק הזה שלילי, נכון. אך כשלעצמו הוא חיובי ומחויב. היכן הצד החיבוי בחשק הזה כשהוא בין גבר לגבר? [זה סתם בשביל הקטנוניות...]
^_^
[שמח שעוד שיר הפך להודעת פורום...]
תגובות