גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
ההה
כתוב מעולה.
מאוד מאפיין את סוג הדיבור הכואב במקרים כאלה - צעקות רבות וציניות רבה מאוד מאוד... [אהבתי את 'תהרגי אותי' ואת ה'בום'! ציני לחלוטין!] יש מקרים שציניות מאוד עוזרת להוציא כאב ולהתמודד איתו. [--אבל-- כשהיא מובעת ככה - כמו כאן, ביצירה איכותית - ולא בהאשמות עצמיות וביאוש!]
לצערי גם הבנתי את הדבר עוד ממש בהתחלה - אנחנו יותר מדי רגילים בזה כבר.
ברוך השם שהרחיקני מידע זה.
ברוך ה' שנתן לי את הכח ואת היכולת לנסות להכיר ולהבין את זה, ללא נגיעות אישיות.
יקום.
יקום נקמת דם עבדו השפוך.
שלא לחינם הם נפלו.
[ליצירה]
...
קליל ויפה.
אבל נכון, יש הרבה מאפיינים ליהודי. זה תלוי ביותר בנימה של היצירה - מה אנחנו רוצים להדגיש.. [נו, ברור שלא -רק זה- יהודי נו בא'מת רדף..]
הרי שכחנו כל כך הרבה דברים.... [כמו היחס לרמזור אפור, בנקים, מכולת, בית כנסת.. נו יש מלא שטיקים יהודיים...]
זה פשוט תלוי איך היצירה כתובה - אם היא כתובה כמו מערכון של הגשש, או מערכון של החמישיה, או של משיב הרוח... או כקטע של שומאכר [למישו יש תרגום מידייש?] או לעומת זאת קטע רציני יותר, אז יש דברים אחרים... [או קטע מזעזע יותר, אני חושב שיש על זה איזה שהוא קטע של שומאכר - על ש'אתה יודע שאתה יהודי - גם בלי תלאי צהוב...' [לא יודע איך הצליחו לצחוק מזה אז... היום זה =נורא= עצוב... {אין כמו הומור שחור.. כ"כ יהודי...}]
[ליצירה]
ואני חשבתי שאנחנו שכנים...
יש מלא פה בשכונה! (גם בדרך לבית כנסת יש) תסתובב יותר בנווה עוז החדשה ותתבשם מהריח הנפלא הזה... כל לילה האוויר מוצף פה בניחוח.
[ליצירה]
טוב
אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף -
כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים..
אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר.
כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות...
הכל חוזר... רגעים קטנים...
הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים...
משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים!
ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף.
בקיצור -ממש טוב.
עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן?
וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?)
וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין...
והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים.
מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'...
[אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?]
במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]]
[ליצירה]
זהו!
אוקי, הנה הגרסא המתוקנת והמשופרת והמוגההת...
[הורדתי בערך 70% מה'...' :)]
תודה רבה לכל המגהיים הרבים [שהגהו רבות, והיה הרבה מה להגות] ולכל המגיבים המגניבים, גם אלה ששלחו הודעות אישיות [סליחה שAן לי זמן לענות... נו... 'בייניש טיימינג'...{עוד מעט שבת ארגון!!}]
ו... כמובן כמובן -- לכם! [רגע... מי אתם בכלל?...:)]
ו... מי ששאל מאיפה הציטטה - זה מספר שנקרא 'עולת תמיד', פירוש על התפילה... מאחר וכתבתי את הכל בבית, ובבית את ת'ספר או את פרויקט השו"ש [או הבמבה...] אז לא היתה לי אפשרות אלא לנחש ע"פ זכרון מה כתוב שם... בסוף בדקתי וראיתי שבטעות איחדתי שני מקורות שונים בספר... אז קראתי לזה 'ציטוט ספונטאני'....
[ד.א... כמה שורות לקח לכם להבין מה קורה פה, או יותר נכון איפה הסיפור מתרחש? מעניין לדעת עם שברו את השיא שאמרו לי שלשום...]
[ליצירה]
היי
איזה יופי!
ישר למדפסת ולחייל שלנו בשריון (שבא לבקר השבת .ד.א..)
אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מזה שזה פשוט יותר טוב מה'עוד היא שמה' שלי [שני החלקים, ובמיוחד חלק ב' כמובן]...
מוריד את הקובע [לא ח"ו את הכיפה..] בפנייך!
היה שווה לחכות. שווה שווה.
בקרוב אצל כולנו. [טוב, נו, באופן כזה או אחר...]
וסחה על ה'צורה' כמובן.
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה.
בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות.
הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה.
על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה.
ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו.
אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור.
אופי דיאלקטי.....
סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו.
[ליצירה]
הממממ
אני דווקא חושב שכן הבנתי את מה שהשיר הזה מנסה להעביר - הוא אמנם דבר יפה כשלעצמו...
אבל יש דרך.... כוונתך רצויה ומעשיך לא רצויים....
אני חושב שצריך להשתמש במילים אחרות מהמילים הללו, הספרות קודש צריכה היא להיות, היא לא אמורה לגלות את מה שצריך לכסות....
אפשר להעביר את אותו המסר - רק במילים אחרות.
ולגבי המסר - מצאת את מי לשאול לגבי 'אהבה'. את שיא המטריאליסטיות, את שיא החיצוניות והעצמיות...
ואני חשבתי - אין אהבה כאהבת ד'...
:)
תגובות