גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
הה...
על זה רק יש לי להגיד דבר אחד, יחד עם אנחה של הנאה כזו...
'...היינו כחולמים...'
לפעמים ממש קשה להאמין שכל זה זה לא חלום אחד גדול...
ברוך ד'.
הרב אמר בדיוק היום - המתים שלנו - לא מתים - כי הם אלה שבזכותם אנו חיים - הם בעצם החיים שלנו...
וצפירה אומרת כל כך הרבה, כל כך המון צפוף שם בתוך הצפירה הזו... מסרים של התחברות, של 'נתק - זה נגע...' [בנימת פ"הש...]
אשרינו שזכינו לחיבור המופלא הזה של שני ימים אלו. שתוכן שניהם הוא תוכן של קודש.
[ליצירה]
...יפה!
ולנגן...
אולי היה כדאי להוסיף בסוף את המאמר המקורי עליו הדבר מבוסס, או את הקטע מהרב זצ"ל... [או שמצד שני זה יהיה יותר מדי דחוס ככה?]
"...איזו היא חרות - חרות החרוטה על הלוחות...."
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
[ליצירה]
חחחח
חמוד.
מה שבטוח - אולי ד' שותק... אבל אנחנו -באמת- לא מפסיקים לדבר... ואין כמו בית מדרש כדי להבין עד כמה זה מצחיק...
אהבתי במיוחד את ה'פרקר'...:) [למרות שאני , אישית, עם פיילוט... {בייניש בלאי!!!}]
[ליצירה]
ההה...
איזה קטע.. אפעם לא חשבתי על מדבר ככה..... תמיד מדבר היה בשבילי חום וחול [רק חול וחול...] והרבה ללכת בעיקר....
אבל מצד שני כשאני חושב על זה.... אם אתה על הפאג'רו קינג, או על הלאנגקרוזר, או על הגראנד צ'ירוקי אז בעצם מדבר מקבל מה זה משמעות אחרת.... דיונות חולפים במהירות.... קפיצות וטלטולים.... רוח עזה על הפנים.... מדהים!! [במויחד כשאתה בפנים עם המזגן ועם O'straveganza במערכת 8 רמקולים..... נהנה ממרחבי החול האין סופיים הנראים במראה ומתרווח לך במרחבי העור האין סופיים שבפנים.... שיא הכיף מדבר!!!
אלוקי לחלוטין:)]
לאאא עופים!!! בכלל לא הבנת את הנקודהההה!!!! אוווף!
[ובריצונות - בכל מקום אפשר למצוא את אלוקים. יפה עשית כשמצאת אותו בכזו עוצמה במדבר:)]
[אה כן, זה גם כתוב יפה! אמנם קצר לטעמי [....] אבל יפיפה!]
[ליצירה]
אהההה
זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז...
חשבתם פעם למה זה קורה?
מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו....
...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו.
[לפחות משתדל...]
[ליצירה]
היי סחה בפתיחה
על אף ש'אני' ו'שורות קצרות' או 'שירים קצרים' או בכלל כל דבר שקשור איך שהוא לשורש 'ק.צ.ר' לא הולכים טוב ביחד - אני חייב לציין שהבאת אותה בפתיחה על מושג התשובה הפשוט ביותר! פשוט מגניב.
בטח יש על זה א דוזנט אור מור פסקאות ברב זצ"ל... [רגע רגע רגע... תנו לי לנחש.... באורות התשובה!]
האמת יש על זה [טוב נו, זה אני אחרי הכל...] בRב זצ"ל, ב'על התשובה' בחלק מהמאסות שם.
העניין הזה של תשובה, להתקרב להתקרב, לאט לאט, אסור שיהיה יותר מדי... שחורה אני ונאווה בנות ירושלים... ולפעמים זה לא הולך - ומרגישים ריחוק.. ניתוק... בריחה..... - אבל חייבים לדעת תמיד לאן הולכים - - -
כי תשובה זה מסלול מעגלי!
[תבדקו למשל אצל שמואל איפה הוא הלך ואיך שהפועל שם איך שהוא הוא קשור למושג תשובה...]
גם כשמתרחקים - זה תמיד כדי להתקרב. ירידה לשם עליה. 7 יפול צדיק - וקם. שהנפילה היא חלק מהותי מהצדיק.
איך הצלחת לקפל את כל זה ויותר מזה בכל כך קצת שורות ומילים - אני באמת לא יודע... יש לפעמים אנשים עם הכשרון הזה.. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעשות את זה...
- ואם כבר, אז כמה וכמה הערות קטן טנות לשיפור המראה החזות והצורה -
שורה שלישית, 'אני נמשכת אל הנקודה' - מאחר ואין מרווח בין זה לשורה שלפני זה [כי זה סה"כ שורה שלישית..] זה נראה יותר מדי קרוב, אולי המשכי מדי לשורה שקמדה לו - ההפסקה מהשורה הקודמת קצרה מדי - אולי כדאי לחבר את זה כדי שזה גם יקרא טוב יותר - להוסיף ו' החיבור בהתחלה... 'ואני נמשכת...'
וכן בקטע החשוב, 'אף לפתע' - הוא מגיע 'קרוב' מדי, ההקצנה, או הקונטרה, אולי כדאי להדגיש אותם יותר - אולי שווה לשים רווח בין השורה הזו לקודמתה שידעו שזה 'חלק אחר' בקטע? או אולי להוסיף איזו מילת חיץ שתפריד בין שני החלקים...משו שיכניס עוד טיפה זמן בין שתי השורות הללו?
[ודבר אחרון - זה באמת יישר כח - אין אפילו פעם אחת את שלשת הנקודות! אמרו לי שאפשר לכתוב יצירות בלי שלוש נקודות בכלל ולא האמנתי... הנה דוגמא... ...:])
בהצלחה בקהילתנו! מהקטן שבעופות.
תגובות