גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
היי
שיר מובן! למרות שהוא קצר! מגניב!
הפעם אחרוג ממנהגי ולא אאריך בכל מני ציטוטים וכדומה [נו.. זה בכל מקרה אחרי הכל 'שירה'... אני לא רוצה להרוס לעצמי את הפרמה של 'לא אוהב שירים...''... [סתם אני פשוט שפוך לחלוטין...]
אבל רק אציין שיש בזה ממש הרבה הרבה!
רק שתי טענות לסיום -
האחת - למה דווקא מפסגות? פתח תקווה כבר לא טוב? :)
והשניה - יש משו אחד שהורס את השיר הקצר הזה לחלוטין מכל מקום אפשרי ומכל צד...... אתם בטח כבר יודעים על מה אני מדבר... <תהיה בשקט נעל בית ותתן להפגין כבר!>
נ-י-ק-ו-ד!!!
[או יותר נכון נקודה אחת 'חולנית' לחלוטין.... שעושה כזה רווח כזה באמצע המילה [עד כדי כך שאפשר לשים מקף באמצע אפילו!!]....
אני עדיין דובק בעמדתי - ניקוד מלא לכתבים ויצירות - ---ר--ק--- אחרי שהתצורה של צורה תהיה כמו דף... שחור ע"ג לבן בגופן של עיתון או להבדיל כתב זצ"ל...
עד אז - די לניקוד!! צאו כולכם נגד החולם!
חולם צא - מחיינו נקודה סימן קריאה!
הפסק - להפריע לנו בקריאה!
תודה רבה.
עופים.
בוגר אלפי.
[ליצירה]
המממ חזק..
כמה שזה נכון לפעמים, הרבה יותר קל לברוח מדברים ולהתחבא מאחורי סלעי הציניות כמחסה לשפנים... הרבה יותר פשוט להתכחש להכל ולהתעלם מהכל ולחיות את ה'נאבאכיות' העצמית... אדם כמהה לצומי ולפעמים יעשה הרבה דברים ראדיקאלים כדי לקבל אותה...
מצד אחד, כמה נעלמת היא האמת... בדור של פילוסופיה דואלית, כשהפילוסופיה פחות או יותר מיצתה את עצמה, או שבעצם אמרה שהיא לא יכולה להגיד כלום... בדור שכל אחד יכול להגיד ולחשוב מה שהוא רוצה בשם הפלורליזם הכמעט צרוף, בעולם שהאמת תהיה נעלמת... היכן היא האמת הזו? הכין?
ומצד שני, כמה נפוצה היא האמת.. בכל מקום, בכל שניה, בכל צד ושעל של המציאות... אמת! אמת אלוקית. רק צריך להסתכל בצורה הנכונה... - כמו שאומר הרב סולוביצ'יק על 'איש ההלכה' - שאצלו הכלים ההלכתיים הם אפריורים, קודמים להסתכלותו בעולם... איפה שמישהו אחר רואה מעיין יפה נובע איש ההלכה רואה הלכות מקוואות... רק צריך להסתכל ולראות בכל רגע איפה האמת פורצת מהמציאות... מזה אסור לברוח, המראה כל כך נהדר...
[מזכיר לי שעוד שעתיים בערך יש הרצאה פה בעיה"ק פ"ת של פרופ' נתן אביעזר... אני משער שזו תהיה ההרצאה שלו על בריאת העולם... סתם דוגמא, איך הקב"ה משתלב ממש יפה באמירה המדעית כיום... [וכמה טוב שהמדע כבר לא שואל 'למה' אלא סתם 'איך'...]
[ליצירה]
או קי...
מצמרר...
צריך לקרוא לפחות פעמיים אחרי זה את החלום שלי כדי להרגע..... כתוב קשה וחזק, עם כל היופי שבכך שזה ממבט מהצד... תמיד חשבתי איך אפשר לתאר חורבן 'מהצד' - על אופן כזה בחיים שלי לא העליתי בדמיוני... מקורי מאוד!
כתוב חזק ועם מלא רמזים [מזכיר לי שאני צריך לרענן את התנך שלי ואת ההגדתות-חורבן שלי עוד לפני ט' באב הבא... [שיהיה ממה לצחוק משמחה ש'מה? ככה זה היה?? יאלה, איך אנחנו היום ב"ה...']]
דבר אחד אעיר, בשלב מסוים, אחרי ש...אה.... רגע אין שם לחתול???
אז איכשלאקוריםלו, אחרי שהוא על החומה פעם שניה ורואה את הבית נשרף עם ה'אנטי-ציפורים' החלק שאחרי זה קצת יותר מדי. אולי 'יותר מדי קשה במכה אחת' התוספת של הקטע הזה, לא בדיוק יודע. אני חושב שזה אולי בגלל המיקום של החלק עם החומה II, נראה לי שזה החלק העיקרי והחשוב שבסיפור אולי... [רגע, איפה ר' עקיבא? :-)] אז אולי היה עדיף לשים את החלק הזה בסוף, אחרי הקטע ההוא.
חוץ מזה - חובה!!.
תגובות