גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
הממ...
אמיתי.
[אבל האמת, פרח גם לא מאזין למוזיקה.. [אני כבר שנתיים מנסה בבית לשים לפרחים מוזיקה... מה לא ניסיתי??? קלאסי, טראנסים, רוק.. אפילו חסידי!! {זה לא עזר אפילו לפרחים השחורים...} שום דבר.
[ואז נזכרתי להפעיל את מערכת ההשקייה...]}
זה מזכיר מעט את הפתיחה לחובת התלמידים...
[ליצירה]
המממ...
עלתה לי שאלה בראש עכשיו...
האם אפשר לכוון את כל הכוונות האלה, או לחשוב עליהן בכלל, עוד לפני שנוטלים ידיים ו/או מברכים ברכת התורה? האם זה נחשב לימוד תורה בעצם?
מעולה על הצהוב - סוף סוף אנשים באמת משתמשים ובקביעות באופציות שכן יש כאן...
והייתי שם את זה ב'תפילה' בעצם לא?
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
ההה
אהבתי שם, למרות שזה היה צריך להיות פה קודם כמובן... [טענות אתם יודעים למי להביא...] :)
פשוט מעולה. חורפי מתמיד.
רק מה, אני אישית ש-ו-נ-א גשם!!! נסו אתם באיזה יום שני אחד 'להתקע' בתחנת אוטובוס ב12 בלילה במשך שעה וחצי כשסופת הוריקן וטייפון מתחוללות מחוץ לתחנת האוטובוס, גשם זלעפות מהסוג מהמזלעפים ביותר שיכולים להיות.. קור איימים ומטריה אחת שבורה.... נראה אותכם עומדים שם כשאף נפש חייב לא נראת גם בכביש כה ראשי כמו הכביש מקסטינה לאשקלון... נראה....
מה כן, זה פותח את הראש... לא להאמין מה שעה וחצי של סף מוות יכולה לעשות בקשר הזה עם אלוקים... [מה שבטוח כיוונתי את כל הכוונות שאפשר ב'מאין יבוא עזרי!!! פליייייייזזזזז!!!!']
אה כן, ודבר אחד נוסף..
באמת סו, עם כל הכבוד...
מ-כ-נ-ס-י-י-ם א-ד-ו-מ-י-ם?!?!?!?!
לא הגזמנו?
אפילו -אני- לא הייתי מעיז לצאת ככה לרחוב... אפילו פיג'מה לא הייתי מעלה על דעתי בצבע הנוראי הזה...
רק חסר לי שהיתה לו חולצה צהובה... אז בכלל הוא היה נראה כמו איזה קרטיב...:)
[ליצירה]
המממ אוקי
טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח...
סתם סתם...
זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית...
טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'.
היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:))
מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...]
אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:)
אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים...
המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'....
ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...]
ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה?
התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם.
ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:)
[ליצירה]
לאאאא
מי ניקד את זה?? מה אתם לא יודעים שאנחנו 'דור בוגרי אלפי' לא יודעים לקרוא -עם- ניקוד?!?!?
יש מילים בעיתיות שצריך, אבל -הכ-ל??? זה כל כך הרבה פתאום בעניים...
[האמת, אני פשוט מתמרמר כֹל פעם מחדש על החולם המעצבן הזה שעושה רווח מעצבן באמצע המילה כאילו שחסר לו מקום....... זה ממש מפריע לקריאה החולם הזה... הכל רק לא חולם! תפסיקו לחלום!!]
וחוץ מזה, הייתי מדגיש את הכותרות משנה. עכשיו שהכל נראה 'מלא נקודות' [טוב טוב! אני יודע שהרב זצ"ל כתב מלא דברים על ניקוד, בסדר בסדר!] אבל אז הכותרות נבלעות, ולו רק מעצם העובדה שהן גלמודות ללא אף חולם מעצבן... :-)
האמת, היה לנו אחרי מנחה של ר"ה א' שיעור לנשים ע"י הגרימ"ש [הרב שרלו...] וכל הגברים הוכרחו לשמוע את השיעור מהעזרת נשים.. יעני 'נהפוך הוא' כדי שפעם אחת בשנה נדע 'איך זה לראות אנשים לבנים דרך בד לבן...' [האמת כל הנשים לבשו דווקא שחור... אז בקושי שמו לב...] אמנם בסוף מסתבר שחצי מהגברים ישבו פשוט בטור בצד ורק אני ועוד איזה אחד פרייאר ישב בעזרת נשים.....
אזז....
ככה נראת תפילת מוסף מעזרת נשים?? פססס... וכל זה עוד בלי לראות כלום... [האמת אני אפעם לא הבנתי איך אפשר להתרכז בתפילה שמולך יש תצוגת כובעים ומטפחות כל אחת עם השגעון שלה... אצלנו הגברים הכל פשוט... חולצה, גג זקט... הדבר הכי מרגש אצלנו במקרה הטוב זה הכיפה... אין שום דבר שיסיט את כיכר לבך מהסידור [אולי חוץ מהאלה שמתלהבים שיש להם קיטל {אולי אם הם היו יודעים איזה מן בגד זה הם היו פחות מתלהבים...}]
תגובות