עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ... אאוץ'. קשה לקריאה. שוב פותח את אותן שאלות שמקודם... רק הערה אחת קטנה, אפקט ה'טריילר השקט' שהובא כאן [סצנות אנושיות קצרות מאוד עם 'פייד אין ואאוט' בין לבין ללא משפטי מעבר אפילו - יש את זה בהרבה 'בקרובים' [טריילרים בלעז] לסרטים] מובא ממש מעולה! רק מה, חלק מהקטעים אולי היה עדיף להתמקד בהם יותר [למשל, בשלישי ולא רק באחרון] כי המעבר בין קטע קטע משאיר המון המון חורים בין לבין - אז אולי אם למשל תודגש יותר הקטע של ה'לימוד' כמשקל מרפא ל'מיכאל' זה ימלא אותן. מה שכן, לפעמים קשה להבחין בין הביטויים המורכבים מה מחשבה בראש ומה מחשבה במעשה. [אני, למעשה, עדיין מתלבט עם מיכאל עקב אחריה ואיך שהוא השיג אותה והיא לא שמה לב -בקטע האחרון...] חוץ מזה - זה פשוט רשעות!!! להשאיר את הסוף ככה??? שאנחנו מחזיקים את הדף ככה בידיים רועדות בחיל רטט ודאבה כולנו זועקים בקול 'נווווווווווווווווווו מה ה-ה-משךךךך'??? נותן תחושה מעולה של 'עוד' [על סף אובססיה..] מעולה. במיוחד המוטיבים. [תאור שלישי בכתיבולוגיה?] [ליצירה]
- [ליצירה] סניפ סניפ. קשה השירים האלה... גם אני התחלתי לכתוב משהו היום אחרי 9 וחצי אבל בשלב מסויים ראיתי שאני כבר לא יכול לכתוב על זה... נורא. פשוט נורא. הי"ד. ד.א. יש עניין מיוחד לניקוד? כבן של מורה ללשון אני אמנם חושב שזה נחמד ועוזר מאוד לקרוא - אבל, לנקד את כל המילים ניקוד מלא - ועוד במחשב - זה -נורא- מעיק על הקריאה. זה קוטע את הרצף של המשפט כי קוראים כל מילה בנפרד בגלל הניקוד. (חוץ מזה שיש כזה קטע עם חֹלם שעושה -כ-ז-ה- רווח שאי אפשר להבין כלום...) בקיצור לגבי ניקוד - זה עוזר, אבל אם זה על הכל זה נורא מעיק... אפשר לנקד אותיות נבחרות ממילים נבחרות - ככה אני איך שהוא התרגלתי בשנתיים האחרונות... [ליצירה]
- [ליצירה] חחח פחחחחח מזכיר לי סיפורים מאחותי כשהיא היתה בת שרות... הפאנץ' ליין - ע---נ---ק!!![במויחד אחרי שהבנתי אותו כמובן...] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. התלבטתי מאיפה להתחיל לגלול בשביל להגיע ל'תגובה', האם להתחיל מלמעלה ולעשות 'פייג' דאון' או מלמטה ולעשות 'פייג' אפ'... מה שלא בחרתי - כך או כך לקח לי שעה וחצי להגיע לאמצע... [בקיצור - כמו שאני הכי אוהב - יצירה ארוכה -לאאאלללההה- עם תגובות ארוכות -לאאאלללההה-!!] צדק מי שאמר שעל דברים בחסידות אפשר לעשות סיפורים חסידיים, וכשחושבים על זה סיפור כזה הוא לא אחר מאשר - סיפור חסידי! [אמנם אין פה רב שרואה רכבת נוסעת בשבת ומקלל אותם ואחרי שמספרים לו שכולם שם יולדות אז הוא חוזר בו - ואכן לא קרה לרכבת כלום בסוף... אבל בסיפור הזה יש מספיק 'קיץ'' כדי להכנס למסגרת... ומאחר והוא מסתמך לחלוטין על חסידות - כזה הוא.] צריך לשבת על המקורות לפני, ברם בכולאופן החלק האחרון של הסיפור לא היה ברור מספיק. נכון שעבודה קשה היא זו להשתדל להדבק למקורות שמהם יוצאים ועדיין לסיים סיפור, ובכל זאת - ברבע האחרון של הסיפור פשוט -לא הבנתי כלום-. [היתה חתונה, לא היתה, בכתה לו, לא בכתה, מה הקטע שלו בסוף, ובכלל - - למה הוא לומד רק גמרא?! [אותה תקופה נחשבת לא פחות לתקופה מלאת פוסקים... מתי שהוא צריך ללמוד גם שו"ע וב"י על נושאי כליהם לא? אפילו אצלנו מתי שהוא עוברים מה'עיון' ל'הלוכה'...:)] בכל אופן, סיפור שנמשך מאוד ויפה מאד. והאמת, חבר'ה, אני לא חושב שצריך 'להגן' על טל מנושא אלומותיו... והאמת - מבחינה מסויימת, גם לא צריך לכל תגובה יבשנית לתת תגובה נרגשת נגד:) והיצירה טובה, מי שחושב אחרת כותב אחרת [וגם אנחנו ליצירה שאנחנו לא אוהבים אנחנו כותבים פורובקציות ולא מבינים למה כולם מתרגשים...אז כולנו צריכים לתקן את הנקודה הזו!], אפשר לקחת את הביקורת, אפשר לענות לה וכו'. וברוך ד'! חייך ויחייכו לך... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יפה וכתוב טוב!! רק הסוף? חסר סוף... (וגם לא הבנתי מדוע זה קשור לנסירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] יווו... חמוווווווודדדדדדד מעולה!:) [ליצירה]
- [ליצירה] ה ואוו... זה ממש, אה... ממש! כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!] נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...] והאמת האמת.... אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל.... זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... טוב זה לא חכמה להגיד וואוו על יצירה של סו, אבל זה באמת וואוו ספיישל... לא הסגנון הרגיל שלך - אבל משובך ומעולה! פשוט... פשוט! עשר! בהתחלה חשבתי שעוד יהיה איזה משהו בסוף.. משהו מפתיע - אבל פה פשוט יש סוף טוב כזה... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אמיתי. [אבל האמת, פרח גם לא מאזין למוזיקה.. [אני כבר שנתיים מנסה בבית לשים לפרחים מוזיקה... מה לא ניסיתי??? קלאסי, טראנסים, רוק.. אפילו חסידי!! {זה לא עזר אפילו לפרחים השחורים...} שום דבר. [ואז נזכרתי להפעיל את מערכת ההשקייה...]} זה מזכיר מעט את הפתיחה לחובת התלמידים... [ליצירה]
- [ליצירה] נ. לא תמיד -אפשר- לבכות. זו מדריגה גבוהה למדי. לפעמים מנסים ומנסים, באמת מנסים, וזה עדיין רחוק. צריך 'לחיות' את החורבן, אולי. או את התיקון שלו, כנראה. לאו דווקא אדישות של תשעבוב. אדישות של שנה שלימה. לפעמים לראות מישהו אחר בוכה זה מזיז משהו. (למשל מחר, או ביו"כ ובסליחות וכו') לראות איך מישהו, רחוק ממך כל כך, מבין באמת את מה שקורה מסביב... אבל בגלל זה הוא ראש הישיבה.... אנחנו צריכים רק להשתדל כמה שיותר, אולי איך שהוא, נצליח להבין את המשמעות של זה. לבכות צריך - אך האים זה פשוט? שמא אם נכריח את עצמנו לבכות - דמעות שווא אלו יהיו? .. אחי - היצירה שלך פגומה טכנית. (צעקת ה [7] שלך לא עבדה טוב, תתקן את זה.] [ליצירה]
תגובות