עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- "זה ראה והתקדש"
- ספק ברכות להקל.
- פו"פ שלישי מהשמש - 1
- "עוד היא שמה בהרי יהודה..." חלק ב'
- אחת משישים בנבואה... [סיפור / חלום...]
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ואו. עגנוני לחלוטין!, דבר הדורש בקיאות טובה במדרשים כמובן. כתוב ממש טוב בעגנוניותו. משומה, לא כל כך תפסתי את הסיפור עצמו, אולי נקרא שוב..:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי... אוי ואבוי.. ממש ממש אוי ואבוי... זה... מדהים זה... ולמרות שאני לא באמת אעשה את זה [בעיה אישית, עזבו עכשיו..] אבל אשתמש בתגובה שקיבלתי בעצמי פעם... 'בוכה עכשיו קצת, ברשותך...' מדהים. הדמויות בנויים לתלפיות, המקרה קלאסיקה אמיתית - אך בניגוד לכל סרט נורא שעושים מזה בקולנוע - פה זה יצא ממש... 'PURE'. הכוח בוקע פה מהמילים, מהמשפטים. ולו רק מהשמות של הספרים, או ההזכרה של ה'אורות' חוצוניים ופנימיים בסוף... עוצמה אמיתית. בדיוק היום דיברתי עם אחותי 'מה היה קורה עם למישהי בעמנו היום היה אחוז אחד מהכח של רות המואביה...' מהכח של ההקרבה, של הקורבן לה', של הקרבה שמביאה קדושה. שמורידה טהרה.. הנה דוגמא נהדרת... הקרבה אמיתית. הבחורה פה אמיתית כל כך, כל כך כל כך, עם עצמה. חזקה כל כך במעשיה. [ולו רק בגלל חצאית הצמר]. איך הגיעה לאש קודש, וקדושה, עד כדי כתיבה בתפילה [שזה, באמת, מדרגה גבוהה]... על וויתור חסד של הכל. של אחד שהיה כנראה החיים שלה, מתוך המילים הרעד נוצץ, קורבן אמיתי. ובשביל מה? בשביל האמת. כח אמיתי. לא בפראות, לא בדמיון, לא בגלל איזה שהוא מוביל חיצוני או אינטרסנטיות כל שהיא - אחרת אהבה הזו היתה מנצחת את הכל... אלא אהבה אחת גדולה יותר, אהבה שאהבת מיכאל היא כזעיר אנפין לעומת אהבה זו - רק היא זו שיכולה לבקע את כל המחסומים והקליפות ולהביא את האמת -באמת. אהבת הקב"ה. אהבתי נורא את החלק הראשון - הפסקא הראשונה - 'לאהוב לכבודו'. החלק המופרד הזה ממש עושה את זה! מתוך זה שאני רואה שזה 'חלק א' ואני משער שיהיה עוד חלק(ים?) (למרות שראיתי כמה שהעזרו לכתוב חלק א' לריק ורק אחרי שראו תגובות הוסיפו חלק ב'... [איזו חוצפה מצידם!]) - למרות שאני רואה את זה, מאחר ויכול להיות שההמשך יהיה קלאסי גם, אתעלם מזה ואתייחס לכל חלק כשלעצמו... החלק הזה ממש מעולה. [רק דבר אחד עוד לא הבנתי, אני יודע שלא היתה דרך אחרת - אבל חשבתם פעם איך לתאר למישהו משהו שהוא היה שם אתכם ובכלל הוא עשה? [זתומרת - למה היא מספרת =לו= את מה =שהוא עשה= בחדר שלה? זה לא קצת מוזר?] למרות שזה די מסביר-הם מכירים כל כך, היא יכולה לעשות ניתוח ספרותי למעשים שלו... לקחת אותם בסלאט מושן לאט לאט [למרות שזה יותר מתאים לספר מהצד ולא ממבט ראשון] את מה שהוא עושה... וואו. אני אהבתי. האמת גם התאהבתי... במקרה שהבחורה הזו תשאר פנוייה אחרי חלק ג' [וכן בעוד שנתיים...] אפשר לשמור את הניק שלי, ככה בצד ל'עת הצורך'? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח למי שיצא לקרוא במקרה את החוברת הוורודה - הקונטרה של 'מגדל עוז' לחוברת של הרב אבינר... שהיא פשוט בקיצור -ע-נ-ק-י-ת-!!! פשוט מדהימה! [למשל ציטוט - 'דעי לך, חזרה אחרי 9 נחשבת לרחובית...' (?!?!)] האמת לגבי הרבה דברים כאלה זה פשוט תלוי מאיזה בית אתה, ובמיוחד כמה פולניה/ייקית אמא שלך... [כאילו.. מזתומרת? לא לצחצח שיניים אחרי -כל- ארוחה??? ומחר בטח תגיד לי שאתם אוכלים ביום חול את המנה הראשנה והשניה באותה צלחת......] מה שגם, רוב הביינישים באמת לא צריכים את החוברת ההיא... יש חוברת יותר חשובה בעניין [למלך אין מלכה או משו כזה...] [ליצירה]
- [ליצירה] OMG אוי זה כל כך אחת מהצד!!!!!! אפילו האנטרים בסוף פשוט בדיוק במקום!!!!!!! מ ע ו ל ה!!! [אוף לא מתאים כל כך ליום הזה... קצת באסה לי להקרע מצחוק עכשיו... לא יכולת להתאפק עד אחרי ט' באב?!] [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ובעייתי ביחד. פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו" המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק.... [ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...] ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית - ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']... תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-... ובסוף האף נשבר....... הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...] זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה. אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך. --- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו. ואני אומר? לא כעסנו, ולא כועסים. בעיקר מעודדים. -אל דאגה!- אומרים. אט אט, החיים לוקחים זמן, את תראי, כמו כולנו, איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה מתענגים עליהם בנוסטלגיה 'היימים שהיו קשים לי' 'הימים שדרבנו אותי להתקדם' 'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'. זה טוב יצירות כאלה. <סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]> [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מגנוב! כתוב בסגנון נורא 'ילדותי', משפטים רבים מדי וקצרים מדי, יותר מדי 'נקודות'... פשוט מתאים! המעבר בסוף לחיי כלב מפתיע למדי, לרגע חשבתי שזה יהיה סיפור סתמי כמעט, ברם - המעבר לא חלק מספיק [אני לא סגור על זה אם הוא מעומעם מדי או חד מדי...] משלים די יפה את הרמיזות בהתחלה, חוץ מהשתיה שלא כל כך תפסתי ממתי כלבים יוצאים לשתות... כך או כך - אני עליתי על זה ב'פריזבי'...:) [בתהחלה זה נראה כמו קטע אמריקאי-בלאי-קלאסי-עד-כדי-לשים-בפרסומת-של-קינדר-או-קולגייט אבל אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות... אז זה בטח כלב... [והאמת - גם זה לא 'כזה' טיפוסי לנוף שלנו ויכול די בקלות להכנס לפרוסמת של מנטוס..] ומעבר לכך - עם כל הכבוד - - - ^..^ CATS RULES! [ליצירה]
- [ליצירה] לא אוהב להרוס מסיבות אבל 'לחיות את הקב"ה' זה הגשמה....:) [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח ע-----נ-----ק!!!!!!! מדהים! באמת מדהים!! מדורדס להפליא!!!!! כל כך דרדסיוטיפי ממש! נותן מבט מעניין על הסדרה הזו.... [תמיד אמרו שזו סדרה אנטישמית...] מה גם, אהבמתי מאוד את דרדרגיל... מזכיר לי איזה קטע מפיוצ'ראמה - על מלך החייזרים הנטראלים.... הטיפוס הכי נטראלי ביקום כנראה...... "הוד נטרליוטו - מה יש לך להגיד על מבצע השלום הבין גלקטי הזה??' "הממ.. אני אומר ש - - אין לי שום דבר מיוחד להגיד בעניין!" ... או אחרי זה שהוא כמעט מת... "או, סגני הנאמן לפרקים, אם אני לא אשרוד את זה.... תמסור לאישתי -- - 'שלום.'"... ענק!:!) [ליצירה]
- [ליצירה] הההאא!! ענק!!!! [למרות שאפשר להמשיך את השיר הזה עוד...הרגישי חופשית להוסיף כיד המלך האדומה[או הקידומאישי...] מזכיר את סגנון השירים של שבת זכור... [אני זוכר את זה... כאילו זה היה אתמול...... בעצם זה היה אתמול!! ^_^] הערה אחרונה - הייתי ממליץ את השורה הראשונה והאחרונה, שלא קשורות לשיר, להקטין. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאין לי מה להגיד על זה... ל"נקיות" במסלש הגעתי בדיוק בזמן. [אתמול זתומרת] עוד שבוע וחצי הימים נגמרים... ועדיין עוד ארוכה הדרך... מתי כבר נהיה בריאים? [ליצירה]
תגובות