גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
איזה יופי
עמית ממש שמח לשמוע על התגובות הרבות שיש לו!:)
ואני נורא אוהב את אלה שעברו צבא ועד היום יש להם טראומות משם אז הם חיים כל הזמן את הטראומות האלה ומבטאים אותם בבדיחות הכה-בוגרות שלומדים בצבא בדמות ה'צעיר' וה'עזבו אותו - הוא גולני...'
ברוך ד'. כמה טוב להיות שעל החולצה שלי כתוב 'צוות חיים' ולא משהו אחר... ^_^
[ליצירה]
חזק ובעייתי ביחד.
פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו"
המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק....
[ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...]
ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית -
ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']...
תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-...
ובסוף האף נשבר.......
הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...]
זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה.
אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך.
--- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו.
ואני אומר?
לא כעסנו, ולא כועסים.
בעיקר מעודדים.
-אל דאגה!- אומרים.
אט אט, החיים לוקחים זמן,
את תראי,
כמו כולנו,
איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה
מתענגים עליהם בנוסטלגיה
'היימים שהיו קשים לי'
'הימים שדרבנו אותי להתקדם'
'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'.
זה טוב יצירות כאלה.
<סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]>
[ליצירה]
...
כאחד שבזמן האחרון די נדלק על יפנית [על השפה!!] אני חייב להגיד שממש הפסדת...:)
סאברו! לך ללמוד!
^_^
[ולמי שתמיד תהה מה זה האיקון הזה שאני תמיד שם - זה ילד יפני מחייך!]
[ליצירה]
הממ..
התלבטתי מאיפה להתחיל לגלול בשביל להגיע ל'תגובה', האם להתחיל מלמעלה ולעשות 'פייג' דאון' או מלמטה ולעשות 'פייג' אפ'... מה שלא בחרתי - כך או כך לקח לי שעה וחצי להגיע לאמצע...
[בקיצור - כמו שאני הכי אוהב - יצירה ארוכה -לאאאלללההה- עם תגובות ארוכות -לאאאלללההה-!!]
צדק מי שאמר שעל דברים בחסידות אפשר לעשות סיפורים חסידיים, וכשחושבים על זה סיפור כזה הוא לא אחר מאשר - סיפור חסידי!
[אמנם אין פה רב שרואה רכבת נוסעת בשבת ומקלל אותם ואחרי שמספרים לו שכולם שם יולדות אז הוא חוזר בו - ואכן לא קרה לרכבת כלום בסוף... אבל בסיפור הזה יש מספיק 'קיץ'' כדי להכנס למסגרת... ומאחר והוא מסתמך לחלוטין על חסידות - כזה הוא.]
צריך לשבת על המקורות לפני, ברם בכולאופן החלק האחרון של הסיפור לא היה ברור מספיק. נכון שעבודה קשה היא זו להשתדל להדבק למקורות שמהם יוצאים ועדיין לסיים סיפור, ובכל זאת - ברבע האחרון של הסיפור פשוט -לא הבנתי כלום-. [היתה חתונה, לא היתה, בכתה לו, לא בכתה, מה הקטע שלו בסוף, ובכלל - - למה הוא לומד רק גמרא?! [אותה תקופה נחשבת לא פחות לתקופה מלאת פוסקים... מתי שהוא צריך ללמוד גם שו"ע וב"י על נושאי כליהם לא? אפילו אצלנו מתי שהוא עוברים מה'עיון' ל'הלוכה'...:)]
בכל אופן, סיפור שנמשך מאוד ויפה מאד.
והאמת, חבר'ה, אני לא חושב שצריך 'להגן' על טל מנושא אלומותיו... והאמת - מבחינה מסויימת, גם לא צריך לכל תגובה יבשנית לתת תגובה נרגשת נגד:)
והיצירה טובה, מי שחושב אחרת כותב אחרת [וגם אנחנו ליצירה שאנחנו לא אוהבים אנחנו כותבים פורובקציות ולא מבינים למה כולם מתרגשים...אז כולנו צריכים לתקן את הנקודה הזו!], אפשר לקחת את הביקורת, אפשר לענות לה וכו'.
וברוך ד'! חייך ויחייכו לך...
[ליצירה]
???
עוף זה בטח לא אני.....
ממתי מקדישים יצירה -לי-?? מזל שאני לא העוף היחידי כאן כך שאני יכול להיות בשקט:)
המממ גבי יצירה זו המסויימת:))
הייתי אומר כמה נכון, אבל אז זה היה ארוך מאוד...:-]
יאלה זה נכון.
ואיך שר את זה נפתלי אברמסון בדיסק?
...'אני מאמין בך!'
[טוב הוא שר את זה על הקב"ה... אבל לא משנה...-)]
תגובות