גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
טחחחח
גרנד אופניג לחזרתי המשופרת באופן חלקי ביותר חד צדדי ובלתי מובן בעליל!
אני חייב לציין
שבערך שתי שורות לקראת הסוף ממש כאב לי הראש במחשבה 'איפה הקאטצ'???' (יותר נכון 'איפה הקיטצ'??')
כבר ניסיתי בראש את כל האפשרויות שיכולות להעלות החל מששניה לפני שהדלת נסגרת הוא מספר לה שבעצם את האחות הוא רוצה וכלה (חד משמע) בזה שהחץ שלה שובר את הקיר על השניה ומשאיר אותו המום.......
והסוף מפתיע!
אהבתי לחלוטין.
תאורית ה'וואן אנד אולנדי איז רייט אין פרונט אוב יו אנד יוב ג'סט לאט הים סליפ אוואי' פועלת ממש וורי גוט!!
[ליצירה]
ד.א...
שאלו אותי מה זה הסימון הזה שאני עושה הרבה...
^_^
הוא די מתאים כתגובה ליצירה הזו ומשדר את מה שעשיתי בסוף הקריאה - אז נסביר אותו פה...
^_^ אומר בעצם..
אה... איך נסביר את זה...
ראית פעם חתול? (אני משער שכן...) כשמדגדגים אותו/ מלטפים אותו ככה בצוואר תחת הראש הוא עושה כזה פרצוף מעונג... כמו ילד קטן ותמים שצחוק צחוק תמים כזה או מפסוט מעצמו... (אצל רוב החתולים זה ככה)
הכוונה היא ל'מפסוטיות מעצמי' או 'מאוד מאוד נהנה בחמודיות שכזו ממשו שעשיתי'
או כמו שניסחה את זה ממש טוב סו -
^_^ = החתול הנאצי שלנו
"_)
[ליצירה]
שוב עולה בי הדיון
האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?]
[ליצירה]
היי
איזה יופי!
ישר למדפסת ולחייל שלנו בשריון (שבא לבקר השבת .ד.א..)
אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מזה שזה פשוט יותר טוב מה'עוד היא שמה' שלי [שני החלקים, ובמיוחד חלק ב' כמובן]...
מוריד את הקובע [לא ח"ו את הכיפה..] בפנייך!
היה שווה לחכות. שווה שווה.
בקרוב אצל כולנו. [טוב, נו, באופן כזה או אחר...]
וסחה על ה'צורה' כמובן.
[ליצירה]
המממממעניין
כתוב יפה, רק אני אתן כמובן הערות טכניות...
ITS TOO BOLD! [מודגש מידי, אם לרגע לא הבינו מה כל כך קירח ביצירה הזו...] לא כדאי לעשות את היצירה לא מודגשת כל כך? [ואת השורה האחרונה פשוט להקטין במקום?]
ויש כמה שורות חתוכות.. ''ונזכרת בכל הפעמים...' הייתי מוריד שם את ה'ו' או את האנטר... יש עוד כמה בהמשך אבל אני עייף לאאלללהה....
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
תגובות