גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
WOW!!!!
כתוב מ-ע-ו-ל-ה!!!!
מה שנקרא אצלנו בלעז 'סוחף'.
מאוד מתאים לENDCRADITS של 'לב אמיץ' (אחרי הדקה ה4 כמובן)....
דבר אחד חשוב - למרכך (מלשון מרכאות) את המשפטים שנאמרים. לפעמים (רוב הפעמים) יש גלישה מיידית בין מחשבה \ תיאור סצנה לבין משפט הנאמר - תחמי אותו בזוג "" נדיבות. יוסיף המון ליצירה.
דמיויות טובות, שילוב צבעים תואם (צמר, חום, [חם] פחם, תחול [קר אך עם פוטנציאל])
יפה מאוד.
[ליצירה]
ד.א.
זה נכתב מתוך עפיצות נוראה הכוללת חוסר בלחיצות על F7 בוורד, ואחרי שעתיים של 'המדריך לטרמפיסט' [כמובן...]...
אז תיקוני שגיעות כתיב אשמח מאוד לתיבה האישית לשלוח...
[ליצירה]
נ.
לא תמיד -אפשר- לבכות. זו מדריגה גבוהה למדי.
לפעמים מנסים ומנסים, באמת מנסים, וזה עדיין רחוק.
צריך 'לחיות' את החורבן, אולי. או את התיקון שלו, כנראה.
לאו דווקא אדישות של תשעבוב. אדישות של שנה שלימה. לפעמים לראות מישהו אחר בוכה זה מזיז משהו. (למשל מחר, או ביו"כ ובסליחות וכו') לראות איך מישהו, רחוק ממך כל כך, מבין באמת את מה שקורה מסביב...
אבל בגלל זה הוא ראש הישיבה....
אנחנו צריכים רק להשתדל כמה שיותר, אולי איך שהוא, נצליח להבין את המשמעות של זה.
לבכות צריך - אך האים זה פשוט? שמא אם נכריח את עצמנו לבכות - דמעות שווא אלו יהיו?
.. אחי - היצירה שלך פגומה טכנית. (צעקת ה [7] שלך לא עבדה טוב, תתקן את זה.]
[ליצירה]
ד.א...
שאלו אותי מה זה הסימון הזה שאני עושה הרבה...
^_^
הוא די מתאים כתגובה ליצירה הזו ומשדר את מה שעשיתי בסוף הקריאה - אז נסביר אותו פה...
^_^ אומר בעצם..
אה... איך נסביר את זה...
ראית פעם חתול? (אני משער שכן...) כשמדגדגים אותו/ מלטפים אותו ככה בצוואר תחת הראש הוא עושה כזה פרצוף מעונג... כמו ילד קטן ותמים שצחוק צחוק תמים כזה או מפסוט מעצמו... (אצל רוב החתולים זה ככה)
הכוונה היא ל'מפסוטיות מעצמי' או 'מאוד מאוד נהנה בחמודיות שכזו ממשו שעשיתי'
או כמו שניסחה את זה ממש טוב סו -
^_^ = החתול הנאצי שלנו
"_)
[ליצירה]
...
:-] או... זה באמת קיטצ'י...רק הייתי מצפה לאיזה שהוא פרפר שיתעופף שם [או שלא..] כדי להעצים את המעבר... {יוו.. בסיפורים האלה המעברים שלך ממש חלקים! <הייתי אומר 'נא לרדת למציאות בבקשה..' אבל היית עונה לי בטח 'מה, הרב זצ"ל לא מציאותי היה?!'..^_^>}
דוגמא טובה לדבר, 'הליכה והרהורי חזרה'... הרבה רעיונות ניגוד למדתי משם... [-בדר"כ צריך להעצים משבר כדי להגיע למסקנה חיובית, כ"כ.]
גרעין מעולה של סיפור, כתוב טוב ומסוגנן... [רק ל'טרגד' [מלשון טרגדיה] או 'להרא' [מלשון הראויות...] את הסיום... איך זה יכול להיות שתוך שניה יש פתאום קרן אור אם בכינו עכשיו שעתיים? [טוב, זה בד"כ כן.. לא דוגמא טובה אוף...P)]
והכי אהבתי - איך שבסיפורים אנשים יכולים לחשוב משפטים מעוצבים כאלה... {או - איך זה שכולנו בסיפורים חושבים כמו ש"י עגנון או מרים ילן שטקליס לפחות...
פשוט ניסיתי את זה פעם.. ואףפעם לא יצא לי שחשבתי 'להיות, או לא להיות! זו שאלה!!' אלא פשוט יצא לי 'יווו.. איזה באסה....' :))
[ליצירה]
אהה
[אהה... דנדן - הסיפור כבר הסתיים די מזמן... את יכולה לקרוא את ההמשך דרך הדפיוצר שלו...:)]
וזה סיפור משו!! לא סתם הוא נכנס לחוברת של מפגש חנוכה...
[ליצירה]
וואוו...
טוב זה לא חכמה להגיד וואוו על יצירה של סו, אבל זה באמת וואוו ספיישל... לא הסגנון הרגיל שלך - אבל משובך ומעולה!
פשוט...
פשוט!
עשר!
בהתחלה חשבתי שעוד יהיה איזה משהו בסוף.. משהו מפתיע - אבל פה פשוט יש סוף טוב כזה...
נהדר.
[ליצירה]
פחחחח
חמודדדדדד ממש יפה!
[האמת יש פה שאלה גדולה על הגב ול של 'החוק לפרטיות' או בכלל הגבול שבו אנחנו יכולים להחליט מה אחרים חושבים באותו רגע..:))]
אבל למה הוא לא נסע לאשדוד? בגלל זה הוא הסתכל במראה? לראות אם הוא יכול לפנות לכון ב"ש???? [רגע רגע רגע רגע... יש לסיפור הזה המשך????]
המסר מהסיפור חד וברור...
להעביר עכשיו לגלגלצ...
[והמסר שלי - אין כמו רוני מגלגלץ. כל בוקר באוטו - לשמוע בכיף איפה הפקקים... פשוט סופר.]
תגובות