גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
היי
שיר מובן! למרות שהוא קצר! מגניב!
הפעם אחרוג ממנהגי ולא אאריך בכל מני ציטוטים וכדומה [נו.. זה בכל מקרה אחרי הכל 'שירה'... אני לא רוצה להרוס לעצמי את הפרמה של 'לא אוהב שירים...''... [סתם אני פשוט שפוך לחלוטין...]
אבל רק אציין שיש בזה ממש הרבה הרבה!
רק שתי טענות לסיום -
האחת - למה דווקא מפסגות? פתח תקווה כבר לא טוב? :)
והשניה - יש משו אחד שהורס את השיר הקצר הזה לחלוטין מכל מקום אפשרי ומכל צד...... אתם בטח כבר יודעים על מה אני מדבר... <תהיה בשקט נעל בית ותתן להפגין כבר!>
נ-י-ק-ו-ד!!!
[או יותר נכון נקודה אחת 'חולנית' לחלוטין.... שעושה כזה רווח כזה באמצע המילה [עד כדי כך שאפשר לשים מקף באמצע אפילו!!]....
אני עדיין דובק בעמדתי - ניקוד מלא לכתבים ויצירות - ---ר--ק--- אחרי שהתצורה של צורה תהיה כמו דף... שחור ע"ג לבן בגופן של עיתון או להבדיל כתב זצ"ל...
עד אז - די לניקוד!! צאו כולכם נגד החולם!
חולם צא - מחיינו נקודה סימן קריאה!
הפסק - להפריע לנו בקריאה!
תודה רבה.
עופים.
בוגר אלפי.
[ליצירה]
חחחח
אני?? רמזתי משו??? יאנוש?? רחלי??? ^_^
כן אני יודע, אבל סתם אנשים צריכים לדעת עובדות הסטוריות במקרים שכאלה... [זה כמו שאיזה אחד בצ'ט בתפוז פעם אמר לי בתמיהה 'מה?? אתה רוצה להגיד לי שיצאו מפה כבר 25 זוגות שהתחתנו??? איך אנשים מתחתנים מדבר כזה בכלל???'.. .אילו היה לו מושג...]
מה גם, נכון מאוד..
התגובות פה נורא מעניינות...")
[ליצירה]
כןןןן
Yes please (if you dont mind ofcourse...(
בטח בטח לקבל למיייל להדפיייססס מגניב!!:))
[ולו רק בשביל לראות אם זה באמת לא ברווז.. {-] ]
[וחבר'ה-- זה בכלל הכי מעניין לקרוא - 'התלבטתי אם לצבוע ככה או ככה וגם היה שיקול כזה' וכו'.... יש כאלה שסתם לוקחים דף ומקשקשים.. ויש כאלה, נו האמנים האלה, שגם חושבים מחשבות עמוקות עם הציור... מתקנים ומתכננים ומתלבטים ומביעים רעיון.... הנה דוגמא לעייניכם...]
הייתי מזמין אותך אלינו לצייר פה על אחד הקירות [דבר שכמעט ביקשתי מאחת האברכיות אצלנו שעושה דברים כאלה ממש מ-ד-ה-י-ם] אבל ההורים שלי לא בדיוק אוהבים את עצם הרעיון... {כאילו... לצייר על קירות?? מה האנשים האלה לא התבגרו אף פעם??? לוקחים תחביב של ילד בן 4 ועושים ממנו עוד כסף???:))) }
[ליצירה]
//
אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...]
יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד.
יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני.
ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי...
על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד.
להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...]
ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה.
ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!'
נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת...
קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני...
צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה...
כתוב יפה, בכל אופן..
[ליצירה]
חחחח
ע-----נ-----ק!!!!!!!
מדהים! באמת מדהים!! מדורדס להפליא!!!!!
כל כך דרדסיוטיפי ממש! נותן מבט מעניין על הסדרה הזו.... [תמיד אמרו שזו סדרה אנטישמית...]
מה גם, אהבמתי מאוד את דרדרגיל... מזכיר לי איזה קטע מפיוצ'ראמה - על מלך החייזרים הנטראלים.... הטיפוס הכי נטראלי ביקום כנראה......
"הוד נטרליוטו - מה יש לך להגיד על מבצע השלום הבין גלקטי הזה??'
"הממ.. אני אומר ש - - אין לי שום דבר מיוחד להגיד בעניין!"
... או אחרי זה שהוא כמעט מת...
"או, סגני הנאמן לפרקים, אם אני לא אשרוד את זה.... תמסור לאישתי -- - 'שלום.'"...
ענק!:!)
[ליצירה]
טוב
אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף -
כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים..
אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר.
כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות...
הכל חוזר... רגעים קטנים...
הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים...
משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים!
ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף.
בקיצור -ממש טוב.
עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן?
וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?)
וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין...
והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים.
מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'...
[אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?]
במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]]
[ליצירה]
טוב.
אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו.
צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם.
אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.]
זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד']
ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^]
העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא.
כמו אבא.
וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות.
ד.א.
אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]'
[ליצירה]
הה...
על זה רק יש לי להגיד דבר אחד, יחד עם אנחה של הנאה כזו...
'...היינו כחולמים...'
לפעמים ממש קשה להאמין שכל זה זה לא חלום אחד גדול...
ברוך ד'.
הרב אמר בדיוק היום - המתים שלנו - לא מתים - כי הם אלה שבזכותם אנו חיים - הם בעצם החיים שלנו...
וצפירה אומרת כל כך הרבה, כל כך המון צפוף שם בתוך הצפירה הזו... מסרים של התחברות, של 'נתק - זה נגע...' [בנימת פ"הש...]
אשרינו שזכינו לחיבור המופלא הזה של שני ימים אלו. שתוכן שניהם הוא תוכן של קודש.
תגובות