גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
::)
על זה אני אומר - ברוך ד' שעשאני אולטרא-אורבאני, כך שבנתיים אני לא צריך להכנס לדיון שנורא מזמין כאן...
ואני לא מתחיל להבין בכלל את השיר הזה - הרי כל פעם מחדש כשיש ברית כולם שרים מה האידיאל ומה אנחנו -באמת- מצפים מהילדים -
"יברכך ד' מציון - - - וראה בשלום ירושלים.
אורבאנים לבניך - - - שלום על ישראל!"
ואני חוזר שוב - איך מגיע 'שלום על ישראל' - לכש, ומיתוך, ה'אורבאנים לבניך'!
יה"ר שתרבות הקניונים תכבוש את כולנו, ושלא יהיה עוד קניון אחד בארץ בו לא מכריזים בכריזה ש'עכשיו מתנהלת תפילת מנחה בביה"כ בקומה II'...ו'מבצע ש-ח-ב-ל על ספרי הרב זצ"ל!!! רק עכשיו!'...
[ליצירה]
המממ חזק..
כמה שזה נכון לפעמים, הרבה יותר קל לברוח מדברים ולהתחבא מאחורי סלעי הציניות כמחסה לשפנים... הרבה יותר פשוט להתכחש להכל ולהתעלם מהכל ולחיות את ה'נאבאכיות' העצמית... אדם כמהה לצומי ולפעמים יעשה הרבה דברים ראדיקאלים כדי לקבל אותה...
מצד אחד, כמה נעלמת היא האמת... בדור של פילוסופיה דואלית, כשהפילוסופיה פחות או יותר מיצתה את עצמה, או שבעצם אמרה שהיא לא יכולה להגיד כלום... בדור שכל אחד יכול להגיד ולחשוב מה שהוא רוצה בשם הפלורליזם הכמעט צרוף, בעולם שהאמת תהיה נעלמת... היכן היא האמת הזו? הכין?
ומצד שני, כמה נפוצה היא האמת.. בכל מקום, בכל שניה, בכל צד ושעל של המציאות... אמת! אמת אלוקית. רק צריך להסתכל בצורה הנכונה... - כמו שאומר הרב סולוביצ'יק על 'איש ההלכה' - שאצלו הכלים ההלכתיים הם אפריורים, קודמים להסתכלותו בעולם... איפה שמישהו אחר רואה מעיין יפה נובע איש ההלכה רואה הלכות מקוואות... רק צריך להסתכל ולראות בכל רגע איפה האמת פורצת מהמציאות... מזה אסור לברוח, המראה כל כך נהדר...
[מזכיר לי שעוד שעתיים בערך יש הרצאה פה בעיה"ק פ"ת של פרופ' נתן אביעזר... אני משער שזו תהיה ההרצאה שלו על בריאת העולם... סתם דוגמא, איך הקב"ה משתלב ממש יפה באמירה המדעית כיום... [וכמה טוב שהמדע כבר לא שואל 'למה' אלא סתם 'איך'...]
[ליצירה]
ואוו
מזכיר לי בערך את מה שיצא לי איך שהוא לכוון [טוב, אפשר לחשוב..] ביו"כ ובר"ה בברכה השלישית - 'ופתחון פה למייחלים לך'... - יש כאלה שפשוט מייחלים, אבל אינם יודעים איך... הבקשה עליהם היא שלפחות פשוט שיזכו לקבל ולדעת את המילים... שיצליחו לפחות לדעת למי ניגשים ולמצוא את המילים לגשת אליו....
מעביר יפה תחושת התנתקות מול בעית החוץ-פנים ביחס לטרנסצנדנטאלי... [אקיצר, חלק מהרעיון שמביא שיר השירים...] יש על זה הרבה הרב זצ"ל והRב זצ"L גם...:))
אולי כדאי להבהיר חלק מהקונטרות באיזו מילת ניגוד [כמו בשורה 'לא מוותרים' לבין השורה שלפני/אחרי - או 'ואני לא רוצה' כנ"ל? וגם לגבי הפ'אנצ' ליין בסוף, קשה היה (לי לפחות) לראות לאן ה'ו החיבור' מקשר...:))
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה.
בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות.
הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה.
על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה.
ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו.
אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור.
אופי דיאלקטי.....
סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו.
[ליצירה]
...יפה!
ולנגן...
אולי היה כדאי להוסיף בסוף את המאמר המקורי עליו הדבר מבוסס, או את הקטע מהרב זצ"ל... [או שמצד שני זה יהיה יותר מדי דחוס ככה?]
"...איזו היא חרות - חרות החרוטה על הלוחות...."
תגובות