[ליצירה]
מצמרר באמת.
ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק.
עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם.
מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...'
החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם.
לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות....
מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.]
החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן.
האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע?
לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא?
אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו?
כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק...
לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל.
[ליצירה]
//
אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...]
יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד.
יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני.
ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי...
על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד.
להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...]
ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה.
ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!'
נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת...
קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני...
צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה...
כתוב יפה, בכל אופן..
[ליצירה]
איזה נדהר
תמיד אומרים שהתמונות הטובות יוצאות תוך כדי טעות...
מעניין אותי עדיין פרטים.. [בקובץ שהמצלמה צילמה בטוח יש פרטים על הצילום! [לחצן ימני עליו - פרטים...]] החשיפה נראת ארוכה מהרגיל, באור יום החשיפה די מהירה כך שהיית צריכה להזיז ממש בכח... מה גם שהעומק של התמונה יצא מעניין... או שיש לכם אגרטל בגובה מטר וחצי וצילמת אותו מאלכסון מלמעלה כזה או שאני לא יודע... הצמצם בטח נורא גדול יצר עומק שדה קטן ושטוח ומעניין.
כל הפרחים זה אגרטל אחד?
[ליצירה]
וואוו...
טוב זה לא חכמה להגיד וואוו על יצירה של סו, אבל זה באמת וואוו ספיישל... לא הסגנון הרגיל שלך - אבל משובך ומעולה!
פשוט...
פשוט!
עשר!
בהתחלה חשבתי שעוד יהיה איזה משהו בסוף.. משהו מפתיע - אבל פה פשוט יש סוף טוב כזה...
נהדר.
[ליצירה]
ואו
<בהלם טוטאלי>
זה פשוט מ-ש-ה-ו!!!
אני פשוט משתומם לנגד הפער שנוצר כאן פתאום, בין מה שחשבתי ל'טוב' לבין מה שאני מגלה עכשיו....
חשבתי שאת החיכוך בין הגוף לנשמה אפשר לבטא טוב בסיפור שכתבתי על כך.. [טהורה היא...]
אבל לא.
פשוט לא!
זה לקחת את הרעיון הזה ולהסביר אותו כל כך נהדר! להכניס את הדבר הזה כפשוטו למסגרת של דייטים זה פשוט ענק! [ועוד עם סוף כזה חיובי/ני]
המשל על בי מהר, 'משל לבת מלך שהתחתנה עם עני..' גם אם מביא לה את האוכל הכי טוב שלו - תמאס בו... שרגילה היא לדברים עליונים... ועוד כמה וכמה אימרות חז"ל שמבצבצות כאן בין השורות...
ובכולופן, שני נקודות שכדאי לשים עליהם את הלב...
- גודל גופן, עדיף לעשות גופן יותר קטן מגופן יותר גדול בטקסטים כאלה שאמורים להבדיל בין סצנות [מחשבה/קריינות למציאות וכו'] - פשוט הבשר של הסיפור בגופן גדול והשורות חתוכות בעקבות כך... [אא"F הם חתוכות בכוונה...]
- למה כתוב בהתחלה שזה 'הומור'?! זה רציני מאד... [באמת לא הבנתי...]
בקיצור - קליל ונפלא.
אני בנתיים אלך לנחם את היצירה שלי בעניין שיושבת לה בצד כאן...^_^
[ליצירה]
חחחח
אני?? רמזתי משו??? יאנוש?? רחלי??? ^_^
כן אני יודע, אבל סתם אנשים צריכים לדעת עובדות הסטוריות במקרים שכאלה... [זה כמו שאיזה אחד בצ'ט בתפוז פעם אמר לי בתמיהה 'מה?? אתה רוצה להגיד לי שיצאו מפה כבר 25 זוגות שהתחתנו??? איך אנשים מתחתנים מדבר כזה בכלל???'.. .אילו היה לו מושג...]
מה גם, נכון מאוד..
התגובות פה נורא מעניינות...")
[ליצירה]
היי תודה:)
הייתי מקדיש לך איזו יצירה בעצמי, רק שמסתבר לדאבוני הרב שאין לי מספיק 'קדושה' באמתחתי כדי לחלוק ולהקדיש משהו למישהו בכלל....
תודה רבה, שוב.
ושוב, פשוט לקרוא וללמוד. משו.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות