רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב עולה בי הדיון האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?] [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר עסק של 'אמונות ודעות'. השקר שלי סוביקטיבי, אתמהה. האם מה שהתורה אומרת הוא סוביקטיבי, אתמהה. גישת ה'אל תשפוט' כן מביאה ל'לית דין ולית דיין'. האמת סוביקטיבית, ואין לי שום גישה אליה. אז אין שום דבר שבעולם חוץ מהסכמות חברתיות. וכאדם דתי, אורתודוקסי, בייניש, איך שלא נקרא לזה אני שואל - היכן התורה בעסק? אם ניגשים ליצירה כאדם חילוני, נהדר. אך כאדם דתי אין דרך להסכים לדבר כזה. =========== לסיום, מה שאומרת טל בו אין מחלוקת בדברינו - אכן זה תלוי איך תופסים את המושג 'יצירה' - על זה התחלנו דבר במפגש בחנוכה שהיה איפה שהוא קרוב לביתי... מה יצירה באה לעשות - האם היא באה להעביר משהו מן הנפש, שמא משהו מסויים, האם יש לה מטרה כשלעצמה וכו'. אני הבאתי את דעתו של הרב קוק בעניין אז וגם היום, שיצירה צריכה לדבר על -הכל- וכל דבר שנמצא בנפש שיש לגלות צריך לגלות. רק עדיין יש לזה כמה מגבלות קטנות של הקב"ה. אז נכון, אם יצירה באה להעביר כל דבר שבא בליבי, וכל רחש שעובר בו - אז נכון, יש ליצירה זו מקום, אלא שאמרתי שלדעתי יצירה צריכה להיות משהו יותר מזה, גבוהה מזה, עמוק מזה. כל הזמן דנים בזה מחדש - האם יש מקום ליצירות 'ישנם 10 סוגים שונים של קורנפלקס' [למי שזוכר]. זוהי דעתי, ואותה אמרתי בנחרצות יתר אולי... ושוב - מה ההבדל בין יצירה כזו לבין יצירות שמצונזרות? [מבלי [!!] לעורר את שרשור הדיון על הצנזורא מחדש.] גם ריה"ל כתב דברים שנויים במחלוקת, נכון, גם היום הרבה אנשים כותבים דברים שנויים במחלוקת, נכון. לכתוב דברים שנויים במחלוקת זה לא בעיה... :) הרעיון הוא מה עושים עם הדברים האלה, ולמה הם משמשים... אמנם לא פגשתי את ריה"ל אף פעם - אך אני די בטוח שהוא -כן- עשה A Eילו תמורות בנפשו אחרי כל המחלוקות שהיו על שירו האלה, אין זה משנה לאיזה צד. אני לא חושב שיצירה כזו ראויה לפרסום, מאחר ואין זה מעשה שראוי לפרסום. לא כל דבר צריך להעלות על שולחן הדיונים [ובלי דוגמאות...]. [וד.א. אם התכוונת לגבי היצירה, נכון. אך אם התכוונת לגבי תוכנה - אשמח אם תאירי את עיננו היכן טמונה המחלקות, כמדומני שעוד לא קם הרב שאישר את מה שכתוב לעיל מבחינה הלכתית... {ו-גם- הרב שרלו שהולך בדרכו המיוחדת כתמיד.} ושוב, התחלתי את דברי מבחינה רעיונית ואמונית, הדברים שאומר הרב סולוביצ'יק חדים כטער בעניין, ואלכ"ל. [אין לי כח לצטט..] ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאין לי מה להגיד על זה... ל"נקיות" במסלש הגעתי בדיוק בזמן. [אתמול זתומרת] עוד שבוע וחצי הימים נגמרים... ועדיין עוד ארוכה הדרך... מתי כבר נהיה בריאים? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... טוב זה לא חכמה להגיד וואוו על יצירה של סו, אבל זה באמת וואוו ספיישל... לא הסגנון הרגיל שלך - אבל משובך ומעולה! פשוט... פשוט! עשר! בהתחלה חשבתי שעוד יהיה איזה משהו בסוף.. משהו מפתיע - אבל פה פשוט יש סוף טוב כזה... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] משו לא הבנתי.. למה בשורה 16 - 'אך...' למה 'אך'? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ובעייתי ביחד. פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו" המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק.... [ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...] ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית - ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']... תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-... ובסוף האף נשבר....... הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...] זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה. אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך. --- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו. ואני אומר? לא כעסנו, ולא כועסים. בעיקר מעודדים. -אל דאגה!- אומרים. אט אט, החיים לוקחים זמן, את תראי, כמו כולנו, איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה מתענגים עליהם בנוסטלגיה 'היימים שהיו קשים לי' 'הימים שדרבנו אותי להתקדם' 'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'. זה טוב יצירות כאלה. <סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]> [ליצירה]
- [ליצירה] ה ואוו... זה ממש, אה... ממש! כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!] נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...] והאמת האמת.... אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל.... זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עמית ממש שמח לשמוע על התגובות הרבות שיש לו!:) ואני נורא אוהב את אלה שעברו צבא ועד היום יש להם טראומות משם אז הם חיים כל הזמן את הטראומות האלה ומבטאים אותם בבדיחות הכה-בוגרות שלומדים בצבא בדמות ה'צעיר' וה'עזבו אותו - הוא גולני...' ברוך ד'. כמה טוב להיות שעל החולצה שלי כתוב 'צוות חיים' ולא משהו אחר... ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב! עומק השדה נראה לי אולי קטן -מדי-.. זה היה אולי אחרת אם היו רואים את כל החומה הולכת ומתמשכת לאי שם, אמנם לא בפיקוס אבל יותר מפוקס? (או שאולי היו ברקע דברים מפריעים לתמונה אז באמת היה עדיף להוריד את הפיקוס לגמרי...) המיקום של הכוס והנטיה של התכולה שלה פשוט מתאים! [ליצירה]
- [ליצירה] כן אני בעד. אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר. שמואל - מותר לך להתבטא. אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך..... .... :-) [ליצירה]
תגובות