[ליצירה]
המממ חזק..
כמה שזה נכון לפעמים, הרבה יותר קל לברוח מדברים ולהתחבא מאחורי סלעי הציניות כמחסה לשפנים... הרבה יותר פשוט להתכחש להכל ולהתעלם מהכל ולחיות את ה'נאבאכיות' העצמית... אדם כמהה לצומי ולפעמים יעשה הרבה דברים ראדיקאלים כדי לקבל אותה...
מצד אחד, כמה נעלמת היא האמת... בדור של פילוסופיה דואלית, כשהפילוסופיה פחות או יותר מיצתה את עצמה, או שבעצם אמרה שהיא לא יכולה להגיד כלום... בדור שכל אחד יכול להגיד ולחשוב מה שהוא רוצה בשם הפלורליזם הכמעט צרוף, בעולם שהאמת תהיה נעלמת... היכן היא האמת הזו? הכין?
ומצד שני, כמה נפוצה היא האמת.. בכל מקום, בכל שניה, בכל צד ושעל של המציאות... אמת! אמת אלוקית. רק צריך להסתכל בצורה הנכונה... - כמו שאומר הרב סולוביצ'יק על 'איש ההלכה' - שאצלו הכלים ההלכתיים הם אפריורים, קודמים להסתכלותו בעולם... איפה שמישהו אחר רואה מעיין יפה נובע איש ההלכה רואה הלכות מקוואות... רק צריך להסתכל ולראות בכל רגע איפה האמת פורצת מהמציאות... מזה אסור לברוח, המראה כל כך נהדר...
[מזכיר לי שעוד שעתיים בערך יש הרצאה פה בעיה"ק פ"ת של פרופ' נתן אביעזר... אני משער שזו תהיה ההרצאה שלו על בריאת העולם... סתם דוגמא, איך הקב"ה משתלב ממש יפה באמירה המדעית כיום... [וכמה טוב שהמדע כבר לא שואל 'למה' אלא סתם 'איך'...]
[ליצירה]
vvv
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ענק מארץ הענקים!!! פשוט מעולה!! (משווה את הסיפור למקור התנאי...)... שווה! (חשבת פעם להוציא 'משנה ברורה' הבא?)
הודפס - נשלח לביינישים - יפורסם אולי אפילו בעלון לחיילים...:)
[ליצירה]
כןןןן
Yes please (if you dont mind ofcourse...(
בטח בטח לקבל למיייל להדפיייססס מגניב!!:))
[ולו רק בשביל לראות אם זה באמת לא ברווז.. {-] ]
[וחבר'ה-- זה בכלל הכי מעניין לקרוא - 'התלבטתי אם לצבוע ככה או ככה וגם היה שיקול כזה' וכו'.... יש כאלה שסתם לוקחים דף ומקשקשים.. ויש כאלה, נו האמנים האלה, שגם חושבים מחשבות עמוקות עם הציור... מתקנים ומתכננים ומתלבטים ומביעים רעיון.... הנה דוגמא לעייניכם...]
הייתי מזמין אותך אלינו לצייר פה על אחד הקירות [דבר שכמעט ביקשתי מאחת האברכיות אצלנו שעושה דברים כאלה ממש מ-ד-ה-י-ם] אבל ההורים שלי לא בדיוק אוהבים את עצם הרעיון... {כאילו... לצייר על קירות?? מה האנשים האלה לא התבגרו אף פעם??? לוקחים תחביב של ילד בן 4 ועושים ממנו עוד כסף???:))) }
[ליצירה]
ד.א.
זה נכתב מתוך עפיצות נוראה הכוללת חוסר בלחיצות על F7 בוורד, ואחרי שעתיים של 'המדריך לטרמפיסט' [כמובן...]...
אז תיקוני שגיעות כתיב אשמח מאוד לתיבה האישית לשלוח...
[ליצירה]
לא הבנתי.
בעצם השיר הזה אומר לראות את מה שלא נראה כפשט במשהו... למשל כמו שמספריים אמורות לחתוך - הן בהתחלה מחוברות... 'חיבור שבמספריים'...
רגע... אז בעצם מה זה אומר לגבי ה'יופי שבאהבה'?
באהבה אין יופי בעצם?
[ליצירה]
אמרתי שני דברים.
[יווו שעה לגלול את כל התגובות האלה... מזכיר לי את האורך של היצירות שלי...]
1. לא חשבתי שהוא דווקא יגיע לנוער הגבעות.. יותר חשבתי על הודו, על פריקת עול הודו סטייל שכזה... במקרה האחר אולי הליכה ל'משריפה' [סליחה על הביטוי]... או כל משו סגנון 'סיקסטיז' שכזה...
אז דווקא 'נוער הגבעות' זה הפתיע אותי... כנראה שאני לא מכיר מספיק את המושג הזה כדי לחשוב על אופציה שכזו... [האמת היה לי חבר שהלך לבית אדום ורבץ שם כמה זמן...]
2. ככה כותב ילד בתיכונית שעוד נהיה מנוער הגבעות??? על דברים כאלה הוא חושב בכלל??? השאלות האלה שלו נשמעות כמו איזה מישו מישיבת הסדר לפחות...
3. (בונוס) - סתם הייתי חייב לציין את זה גם -
אמירה מאוד מפורסמת שמבוססת על פילוסופים טובים ורמב"ם יקר אומרת - 'פילוסוף זה ילד שלא התבגר.'
פילוסוף אמיתי, זה שחוקר אמת, הוא זה שלא מתבגר מהשאלות הילדותיות ושואל אותן באמת שוב ושוב ומוצא להם גם תשובה. השאלות הגדולות ביותר והפתרון שלהן.
או כמו שכותב הרמב"ם - 'מורה נבוכים'.
זה לא דבר רע להיות נבוך כשאדם נבוך הוא מחפש אמת..
[הוו כמה ר' נחמן יש עלזה...]
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
טוב.
אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו.
צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם.
אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.]
זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד']
ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^]
העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא.
כמו אבא.
וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות.
ד.א.
אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]'
[ליצירה]
או!
אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!'
בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.]
הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...]
וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה.
מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...]
---------אבל------------ברם, אולם.
הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה....
פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה.
בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...]
-לזה התכוונתי.
שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה...
בא נשים את הרגשות במרכז:))
[או בהר..]
מקווה שהבהיר את הדברים.
[אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))]
תגובות