[ליצירה]
שוב עולה בי הדיון
האם בכל יצירה שואלת צריכה להיות גם תשובה? [או - האם להגיד גם כאן ש'חסר סיום ליצירה - תשובה לשאלה' או שבעצם שאלות שכאלה, יותר נכון - הרגשות כאב שכאלה, לא אמורים להיות עם תשובה?]
[ליצירה]
הממ..
בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו')
בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...])
בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב...
הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!]
(סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[
[סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)]
המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם.
[ליצירה]
...
חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא.
כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם...
[וכמנהגי - רעיונות:
פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}]
ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט]
משו כמו:
שבר את הלבבות...
והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..."
[או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})]
ירבו יצירות כאלו בצורתנו.
[ליצירה]
קסום.
אבל ממש ממש ממש קסום. כתוב נפלא, מעולה, מצויין ומדוייק.
והאמת, הדבר הכי מדהים בו - - 'ציוץ הזמיר'... אם אני זוכר נכון יש איזה שהוא משו ב'זמיר', והקשר שלו למה שהוא בא לבשר...
והאמת האמת מה שעוד יותר אהבתי מאוד - פ--ת--ר--ו--ן!! חבר'ה! -זה -איכות! קשה קשה, וואחד קשה, וואלה קשה, סופר קשה....
אבל מה?
יש תקווה לאחריתך.
יש פתרון.
יש אור בסוף.
-ככה- מסתכלים על החיים חברס.
נהדר!
[וממש מתאים ליצירה כלואה בריקנות גיאומטרית... ותודה רבה למפנה ליצירה משם!]
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
יפה!
ארוך...
אבל חסר לי משהו ממש מבלבל...
פ י ס ו ק. (או פיסוק וריווח...) כי בכל זאת יש גבול כמה אוויר לקחת לראות.. אי אפשר לקרוא את כל השיר הזה בנשימה אחת. צריך לשים נקודות בסוף כל בית (אולי לפני כל חזרה על 'לא יכול...') ואולי אפילו איזה אנטר פה ושם...
[ליצירה]
המממ
ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו?
אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_)
האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...)
אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^)
[ליצירה]
ההה
כתוב מעולה.
מאוד מאפיין את סוג הדיבור הכואב במקרים כאלה - צעקות רבות וציניות רבה מאוד מאוד... [אהבתי את 'תהרגי אותי' ואת ה'בום'! ציני לחלוטין!] יש מקרים שציניות מאוד עוזרת להוציא כאב ולהתמודד איתו. [--אבל-- כשהיא מובעת ככה - כמו כאן, ביצירה איכותית - ולא בהאשמות עצמיות וביאוש!]
לצערי גם הבנתי את הדבר עוד ממש בהתחלה - אנחנו יותר מדי רגילים בזה כבר.
ברוך השם שהרחיקני מידע זה.
ברוך ה' שנתן לי את הכח ואת היכולת לנסות להכיר ולהבין את זה, ללא נגיעות אישיות.
יקום.
יקום נקמת דם עבדו השפוך.
שלא לחינם הם נפלו.
תגובות