[ליצירה]
טוב.
אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו.
צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם.
אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.]
זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד']
ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^]
העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא.
כמו אבא.
וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות.
ד.א.
אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]'
[ליצירה]
מזכיר לי...
שיש קטע ממש טוב בגרי"ד, איזו שהיא פסקה, שאומרת למה אדם מרגיש רע כשמישהו נפטר לו... (בעיקרון זה 'חוסר ידיעה' ו'הרגשת בדידות' בערך צריך לעיין שם..)
זה ב'אדם וביתו' (אלא מה..)
מבחינה אנושית באמת אי אפשר להסביר מוות... ולא רק מוות פתאומי -בכלל.. 'למה לעזז...'?
אבל זה העניין שלנו באמת, עמ"י, להתעלות מעל המצב האנושי הרדוד, מההסתכלות הזו, להרים את המבט ולראות את התשובה האמיתית לאבל-
"המקום ינחם אתכם..." (סליחה על האשכנזיות, המשפט הספרדי פחות חזק...)
המקום.
לא אני, לא אתה, לא אף אחד אנושי.
רק הוא, הטרנסצנדנטלי, העל מותי, האין סופי, יכול להסביר דבר שכזה ולנחם.
רק מהמבט הזה שלו, האלוקי, רק משם אפשר להבין שאין דבר כזה 'סתם'. אין דבר כזה 'תרם עט'. העט עד שתרמה את עצמה כתבה הרבה הרבה ועשתה המון. אדם לא נלקח חזרה לפני שעשה את שליחותו...
[ועיינו בפירוש הרב זצ"ל ל'אלוקי עד שלא נוצרתי" (או ביצירה אחת שלי איפה שהוא...)]
היצירה הזו היא שלימה. ישנה פה קריאה ומסר -דווקא עם התאריך...
החלק הראשון מביא תמיהה קשה וזעקה... 'איך זה יכול להיות???' אדם שעדיין לא קצר, נקצר בדמי חייו... בלא עוול בכפו...
והתאריך הזה הוא בעצם התשובה...
"יוה"ז לחללי מערכות ישראל"... איזה חללי? מערכות של מי?? של ישראל.
לכולם היתה שם מטרה אחת נעלה ונשגבת - ישראל.
ההקצרות שלהם היתה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לזכות לו בעולם הזה. 'למות על קידוש ה''. למות בשביל עם ישראל.
אף אחד שם לא מת סתם. לא משנה כמה כתבות יעשו על מה שקרה בין האלופים בסיני.
אף אחד לא הלך סתם, אף אחד לא בא לשם אפילו להציל את 'העולם כולו' ואף לא אולי את 'כל העם'... כל אחד נלחם שם על ה'שלושה אנשים' שלו שהוא מכיר.. משפחתו.. חבריו... לא משו ארתילעי ועליון - משו אישי שעושה את כל ההבדל... ומתוך ההקרבה הקטנה הזו ל'סה"כשלושה אנשים" הם הקריבו הכל בשביל הגדול מהכל. ישראל ואלוקיו.
מתוך הכח של זה, מתוך האמת הגדולה של זה שהם לא היו סתם - כך נבין על המציאות כולה.. אין סתם.
זה המסר החזק מזה... כשאלה ותשובה... כזעקה קשה ותגובת 'שים לב איזה יום היום!'
חזק.
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה.
בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות.
הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה.
על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה.
ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו.
אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור.
אופי דיאלקטי.....
סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו.
[ליצירה]
אהההה
איך יכול להיות שראיתי את זה רק עכשיו?? מדהים!!!
[רק... צריך... דחוף מאוודדד גרסא יותר גדולהה, שיהיה אפשר להנות מהתמונה גם לקווים הקטנים!]
[ליצירה]
מההה??
שמעתם את החצוף הזה???
כותב בכותרת ליצירה 'חלק א'' - כשאין חלק ב'??!?!?!?!?!
זה...זה.......זההההה...... נוראאאא...זה.... מרושעעעע....זההההה התעללות לשמההההההה.....
יללהה! חלק ב' קדימההה:))
:)
[ליצירה]
המממ
טוב..קצת קצר... :) אבל יפה בכולופן. [והלוואי וזה היה נכון לכולנו...]
רק רציתי להעיר משהו לגבי ההתגובה הראשונה כאן... היא נורא לא במקום. [לא אישי כמובן..] אמנם יש כאלה שמשום מה עדיין חושבים בצורה המעוותת הזו - אבל ח"ו לבוא ולהכליל שכך כולם/כך צריך להיות.
ברוך ד', השתנו הזמנים, היום הבחור יכול בפשטות מאוד לחפש באשתו גם חברותא - ואני אפילו אעיז לומר, שהיום בחלק מסויים מהמקרים דווקא צריך לשאול האם -הוא- יכול להיות חברותא -שלה-.
כן כן, יש כיום לא מעט מקרים שהבחורה כמה רמות מעל הבחור, לא משנה שהוא כבר 6 שנים בישיבה...
זה לא -בושה- מצב כזה, אני לא מבין למה יש כאלה שכל כך 'נרתעים' כשהם מדמיינים לעצמם את הסיטואציה שהם מעבירים חבורה לכמה מהשבוש"ים ומסבירים איזה משהו מהמהר"ל בפרק ל"ג - ואז האברכית מהמטבח אומרת להם 'נו באמת מויישה!! זה בכלל בתפארת, פרק ט"ז.....'
אפשר לחשוב... הלוואי שכולנו נגיע למצב כזה...:)
בע"ה! בקרוב אצל כולנו. [עוד השנה!!!!!! ^_^]
[ליצירה]
רגע
אבל רק תיקון אחד...
חסר הרבה הרבה הרבה סימני פיסוק, בעיקר נקודות. בטח זה קרה בגלל שעשית הרבה '...' והוא לא מציג אותם... [בעצם לא יכול להיות... ראית פעם את היצירות שלי? ^_^]
וגם יש פה ושם שגיעות כתיב, בעיקר בגלל שהקלדת מהר ויד שמאל הקדימה את ימין...
[ליצירה]
ייי אא לל הה
איך לא הגבתי לזה??? איך לא ידעתי על זה עד עכשיו בכלל????
הרצתי את זה עכשיו לחבר בטלפון כסטאנד-אף והוא ממש הפיל את הטלפון מרוב צחוק!
ענננננננננננננננק!
אני באמת לא מבין אותך, שאלה אישית:
מה את אוכלת לארוחת בוקר?
כאילו, זתומרת.. גם אני אוכל ברנפלקס עם חלק 1 אחוז מועשר כל בוקר [טוב חוץ מזה שאני בישיבה שאז אני לא אוכל בכלל...] וגם אני שותה שוקולית [או קפה תלוי מתי] ואולי איזה חתיכת עוגת שוקולד וכו'....
אבל איך זה ש-לי- אין את הסרקזם הבריא הזה שפשוט נשפך לך מהאוזנים ומוקרן ומשוגר מכל שערה בראש שלך??? מאיפה????
גם אני רוצה כזהההההה גמני!!!\
:))
מעולה!
[ליצירה]
JAFFE
גם בקוצים יש פרחים.
וגם פרפרים (הייתי מנסה לראות אותו יותר)
הניגודיות בין הקוץ לרקע הלא מפוקס קצת מעמעמת התמונה (כן כן זה מהסריקה אני יודע...)
תגובות