[ליצירה]
חזק ובעייתי ביחד.
פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו"
המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק....
[ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...]
ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית -
ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']...
תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-...
ובסוף האף נשבר.......
הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...]
זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה.
אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך.
--- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו.
ואני אומר?
לא כעסנו, ולא כועסים.
בעיקר מעודדים.
-אל דאגה!- אומרים.
אט אט, החיים לוקחים זמן,
את תראי,
כמו כולנו,
איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה
מתענגים עליהם בנוסטלגיה
'היימים שהיו קשים לי'
'הימים שדרבנו אותי להתקדם'
'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'.
זה טוב יצירות כאלה.
<סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]>
[ליצירה]
ההה...
איזה קטע.. אפעם לא חשבתי על מדבר ככה..... תמיד מדבר היה בשבילי חום וחול [רק חול וחול...] והרבה ללכת בעיקר....
אבל מצד שני כשאני חושב על זה.... אם אתה על הפאג'רו קינג, או על הלאנגקרוזר, או על הגראנד צ'ירוקי אז בעצם מדבר מקבל מה זה משמעות אחרת.... דיונות חולפים במהירות.... קפיצות וטלטולים.... רוח עזה על הפנים.... מדהים!! [במויחד כשאתה בפנים עם המזגן ועם O'straveganza במערכת 8 רמקולים..... נהנה ממרחבי החול האין סופיים הנראים במראה ומתרווח לך במרחבי העור האין סופיים שבפנים.... שיא הכיף מדבר!!!
אלוקי לחלוטין:)]
לאאא עופים!!! בכלל לא הבנת את הנקודהההה!!!! אוווף!
[ובריצונות - בכל מקום אפשר למצוא את אלוקים. יפה עשית כשמצאת אותו בכזו עוצמה במדבר:)]
[אה כן, זה גם כתוב יפה! אמנם קצר לטעמי [....] אבל יפיפה!]
[ליצירה]
המממ
טוב..קצת קצר... :) אבל יפה בכולופן. [והלוואי וזה היה נכון לכולנו...]
רק רציתי להעיר משהו לגבי ההתגובה הראשונה כאן... היא נורא לא במקום. [לא אישי כמובן..] אמנם יש כאלה שמשום מה עדיין חושבים בצורה המעוותת הזו - אבל ח"ו לבוא ולהכליל שכך כולם/כך צריך להיות.
ברוך ד', השתנו הזמנים, היום הבחור יכול בפשטות מאוד לחפש באשתו גם חברותא - ואני אפילו אעיז לומר, שהיום בחלק מסויים מהמקרים דווקא צריך לשאול האם -הוא- יכול להיות חברותא -שלה-.
כן כן, יש כיום לא מעט מקרים שהבחורה כמה רמות מעל הבחור, לא משנה שהוא כבר 6 שנים בישיבה...
זה לא -בושה- מצב כזה, אני לא מבין למה יש כאלה שכל כך 'נרתעים' כשהם מדמיינים לעצמם את הסיטואציה שהם מעבירים חבורה לכמה מהשבוש"ים ומסבירים איזה משהו מהמהר"ל בפרק ל"ג - ואז האברכית מהמטבח אומרת להם 'נו באמת מויישה!! זה בכלל בתפארת, פרק ט"ז.....'
אפשר לחשוב... הלוואי שכולנו נגיע למצב כזה...:)
בע"ה! בקרוב אצל כולנו. [עוד השנה!!!!!! ^_^]
[ליצירה]
הממ...
אמיתי.
[אבל האמת, פרח גם לא מאזין למוזיקה.. [אני כבר שנתיים מנסה בבית לשים לפרחים מוזיקה... מה לא ניסיתי??? קלאסי, טראנסים, רוק.. אפילו חסידי!! {זה לא עזר אפילו לפרחים השחורים...} שום דבר.
[ואז נזכרתי להפעיל את מערכת ההשקייה...]}
זה מזכיר מעט את הפתיחה לחובת התלמידים...
[ליצירה]
הממממ
אני דווקא חושב שכן הבנתי את מה שהשיר הזה מנסה להעביר - הוא אמנם דבר יפה כשלעצמו...
אבל יש דרך.... כוונתך רצויה ומעשיך לא רצויים....
אני חושב שצריך להשתמש במילים אחרות מהמילים הללו, הספרות קודש צריכה היא להיות, היא לא אמורה לגלות את מה שצריך לכסות....
אפשר להעביר את אותו המסר - רק במילים אחרות.
ולגבי המסר - מצאת את מי לשאול לגבי 'אהבה'. את שיא המטריאליסטיות, את שיא החיצוניות והעצמיות...
ואני חשבתי - אין אהבה כאהבת ד'...
:)
תגובות