רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה כן... סתם מעניין - מישהו שם לב לציטוט מ'להציל את נמו'? [ועוד הערה - אני לא מכיר את המדריך בעברית - אז אני מקווה שהתרגום מאנגלית יצא נורמאלי...] [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. בעצם השיר הזה אומר לראות את מה שלא נראה כפשט במשהו... למשל כמו שמספריים אמורות לחתוך - הן בהתחלה מחוברות... 'חיבור שבמספריים'... רגע... אז בעצם מה זה אומר לגבי ה'יופי שבאהבה'? באהבה אין יופי בעצם? [ליצירה]
- [ליצירה] המ מגנוב! אני אוהב את הסגנון הזה... אמנם יותר ישיר ממה שמיכל כתבה, אך המסר יפה כאן גם! רק כמה הצעות עלו לי בראש כעת: ה'ניכתב לפי..' בסוף - להקטין גופן... [זה לא חלק מהיצירה באופן מהותי] ואולי לנסות להעצים את הניגודיות [הקטע של 'אבל - עם חלוקי הדעות...] בקטע ההוא, מאחר וההמשך נורא 'טבעי' כאן, למרות שהוא לא טבעי כלל... וכמו שאמר הגרי"ד 'חיי אמונה הם חיים טרגיים...' כי כשלעצמו זה נקרא נורא ברור ופשוט... [ותגידי לי את האם זה באמת כך ^_^] ו..דבר אחרון - - למה הוא לא בירך?! [לברך זה גם כיף... קצת קולטורא... קצת חוויה....] :-] [ליצירה]
- [ליצירה] ... קליל ויפה. אבל נכון, יש הרבה מאפיינים ליהודי. זה תלוי ביותר בנימה של היצירה - מה אנחנו רוצים להדגיש.. [נו, ברור שלא -רק זה- יהודי נו בא'מת רדף..] הרי שכחנו כל כך הרבה דברים.... [כמו היחס לרמזור אפור, בנקים, מכולת, בית כנסת.. נו יש מלא שטיקים יהודיים...] זה פשוט תלוי איך היצירה כתובה - אם היא כתובה כמו מערכון של הגשש, או מערכון של החמישיה, או של משיב הרוח... או כקטע של שומאכר [למישו יש תרגום מידייש?] או לעומת זאת קטע רציני יותר, אז יש דברים אחרים... [או קטע מזעזע יותר, אני חושב שיש על זה איזה שהוא קטע של שומאכר - על ש'אתה יודע שאתה יהודי - גם בלי תלאי צהוב...' [לא יודע איך הצליחו לצחוק מזה אז... היום זה =נורא= עצוב... {אין כמו הומור שחור.. כ"כ יהודי...}] [ליצירה]
- [ליצירה] WOWWW טוב. זה היה ארוך, אבל מעולה!! קבלו את המלצתי. [ואני לא עושה פרוטקציות... {בד"כ...}] אהבתי את הסגנון של הכתיבה - מהסוג הזה שגורם לך לכתוב באותו סגנון תגובה- שגרם לי לרצות לכתוב גם [שוב..]. אהבתי גם את הרעיון והמסר... פרוייד היה עושה מזה מטעמים...^_^ מה גם - פיסוק [חשוב מאוד שכעושים 'תמורות זצ"ל' [משפטי תמורה ארוכים מ-א-ד], לעשות יותר הפסקות במשפטים. ריווח - דחוס מדי החלקים השונים.. צפוף כזה.. ולהקצין יותר את הציניות... היא נורא בנימה חוששת ועדינה כזו... יללה!! להסתער קדימה!!! את השאר במסרישי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהה [אהה... דנדן - הסיפור כבר הסתיים די מזמן... את יכולה לקרוא את ההמשך דרך הדפיוצר שלו...:)] וזה סיפור משו!! לא סתם הוא נכנס לחוברת של מפגש חנוכה... [ליצירה]
- [ליצירה] יש גם יש. בזה אנחנו בטוחים. יה"ר שנצליח כולנו לפגוש את הקב"ה בתודעה גילויית - בסיטואציות טובות יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר באמת. ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק. עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם. מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...' החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם. לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות.... מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.] החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן. האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע? לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא? אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו? כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק... לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] יאאאא איזה יופי!!! בחיים שלי לא חשבתי על כזה רעיון מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ טוב..קצת קצר... :) אבל יפה בכולופן. [והלוואי וזה היה נכון לכולנו...] רק רציתי להעיר משהו לגבי ההתגובה הראשונה כאן... היא נורא לא במקום. [לא אישי כמובן..] אמנם יש כאלה שמשום מה עדיין חושבים בצורה המעוותת הזו - אבל ח"ו לבוא ולהכליל שכך כולם/כך צריך להיות. ברוך ד', השתנו הזמנים, היום הבחור יכול בפשטות מאוד לחפש באשתו גם חברותא - ואני אפילו אעיז לומר, שהיום בחלק מסויים מהמקרים דווקא צריך לשאול האם -הוא- יכול להיות חברותא -שלה-. כן כן, יש כיום לא מעט מקרים שהבחורה כמה רמות מעל הבחור, לא משנה שהוא כבר 6 שנים בישיבה... זה לא -בושה- מצב כזה, אני לא מבין למה יש כאלה שכל כך 'נרתעים' כשהם מדמיינים לעצמם את הסיטואציה שהם מעבירים חבורה לכמה מהשבוש"ים ומסבירים איזה משהו מהמהר"ל בפרק ל"ג - ואז האברכית מהמטבח אומרת להם 'נו באמת מויישה!! זה בכלל בתפארת, פרק ט"ז.....' אפשר לחשוב... הלוואי שכולנו נגיע למצב כזה...:) בע"ה! בקרוב אצל כולנו. [עוד השנה!!!!!! ^_^] [ליצירה]
תגובות