רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קצת פרטים בבקשה? מי? מה? איך? איפה? כמה המהיר הצמצם? כמה החשיפה החשיפה? וכד'... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז איך אנשים עם 1024X768 אמורים להשתמש בזה?? ^..^ [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי. נפלא!!!! אני פשוט מנסה להבין מה עבר בראש כשראית את זה והחלטת לצלם! פשוט מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו. צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם. אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.] זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד'] ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^] העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא. כמו אבא. וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות. ד.א. אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]' [ליצירה]
- [ליצירה] vnnn הממ... רגע לא הבנתי משהו... למה את שונאת לקרוא דברים ארוכים בקיצור? [בעצם.. מה זה בכלל 'דברים ארוכים בקיצור' אתמהה...] :-) תודה. ההוספה למטה, היא למען הסר ספק שהיצירות הללו -לא- אמיתיות, היתה תקופה שהן "היו" כאלה... אז עכשיו שברור שהן לא - צריך לסמן, שידעו זאת מראש....:) איך אמר לי פעם מישו פה - 'עופים... בחיים האמיתיים אין כל כך הרבה שלוש נקודות...' ^_^. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... עלתה לי שאלה בראש עכשיו... האם אפשר לכוון את כל הכוונות האלה, או לחשוב עליהן בכלל, עוד לפני שנוטלים ידיים ו/או מברכים ברכת התורה? האם זה נחשב לימוד תורה בעצם? מעולה על הצהוב - סוף סוף אנשים באמת משתמשים ובקביעות באופציות שכן יש כאן... והייתי שם את זה ב'תפילה' בעצם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הי! זה לא הפוך? רעיון מגניב! (נו באמת, לא עלה לכם אפעם לראש שירים באמצע הסלעים בסוף העולם ימינה?) מה זה משמאל שם? טלית? [ליצירה]
- [ליצירה] ה ואוו... זה ממש, אה... ממש! כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!] נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...] והאמת האמת.... אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל.... זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ובעייתי ביחד. פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו" המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק.... [ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...] ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית - ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']... תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-... ובסוף האף נשבר....... הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...] זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה. אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך. --- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו. ואני אומר? לא כעסנו, ולא כועסים. בעיקר מעודדים. -אל דאגה!- אומרים. אט אט, החיים לוקחים זמן, את תראי, כמו כולנו, איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה מתענגים עליהם בנוסטלגיה 'היימים שהיו קשים לי' 'הימים שדרבנו אותי להתקדם' 'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'. זה טוב יצירות כאלה. <סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]> [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעניין שהסגנון הטיפוסי כל כך סטריוטיפי למקומות ההם יאלה... :) רק רציתי להוסיף - את הקטעים שבסוף, [מקורות בלעז] כדאי באמת להקטין... האם הם צריכים להיות שם - כמובן. מעולם לא אהבתי את היצירות של הביינישים האלה שכותבים מתוך כל מני מקורות במליון ו2 מליצות ורמזים ואולי כשתגיע לשיעור כ"ט תבין בכלל למה הם התכוונו. ומאחר ו,מה לעשות, הסיכויים שכל האנשים פה יגיעו לספרי חסידות מאוחרים באופן סדיר הוא די קטן [מה לעשות, יש עוד מלייארד ספרים בארון היהודי... לא כולם יכולים להתרכז באותה קבוצה...] טוב לדעת מה קורה בסיפור. האם לסיפור יש כללים? כבר אמר הרב זצ"ל ש'אני לא יכול להסתגר בתוך הכללים המליציים בחרוזים ובדימויים...' [ציטוט גרוע ומשובש]. הנפש לא יכולה תמיד לתחום את עצמה לכללים כאלה ואחרים, ולא תמיד אנחנו יכולים להכנס לדרישות של כולם.. אז אם הרב לא יכל... אז מי אנחנו שננסה?:) ^_^ [סתם בצחוק...] [ליצירה]
תגובות