[ליצירה]
חחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחח
ועוד קצת
חחחחחחחח
צוחק שעה!
ש-ו-נ-א את האנשים האלה!! שונא!!! זה פשוט אנשים נוראיים!! אני אומר לכם, יש להם איזו שהיא כת מיוחדת כזו וסודית - 'כת הסיפון' או משו כזה... שכל המטרה שלה היא להשליט את אידאולוגית ה'סופיות' שלהם בעולם ולגרום ל-כוווו-ללל---םםםם לדעת 'מה קורה בסוף' של מה שהם מתחילים! הם עד כדי כך נוראיים שאפילו שמעתי איזה דוקטור מביקורת המקרא [רחמנא לצלאן כמובן...] שהעיז ואפילו חשב שקהלת בעצמו הוא אחד מהכת הנבזית הזו.....
צריך לשים אותם בכלא!!! אין דבר יותר מרגיז משאתה יושב בסרט סוף סוף מתרווח והזו שלידך [אה.. אופס... הזה שלידך. לא יעלה על הדעת כמובן שתהיה לידך 'זו' כשמדובר בבית קולנוע כמובן... [אא"כ אתה אברך והיא האברכית שלך, אבל זה לא רלוונטי כי לא יכול להיות שהיית מתחתן איתה עם היא מהכת הזו.... {מצומרר}]] - ועל ההתחלה של הסרט זה שליידך ישר קוטל את כולם - 'טוב, זה מת תוך 10 דקות.' 'טוב, הזו תהיה עם ההוא לפחות עד אמצע הסרט', 'זה אבא של ההוא, והוא בכלל אח של ההיא'.. [טוב המשפט הזה יצא מאיזה טלנובלה בטעות...]
'אל תדאג הוא יתגלה שלא מת בכלל ושהטיל הגרעיני שירו בו לא פגע ממש בו אלא בתג השריף שלו והוא בעצם בכלל קרוב משפחה של ווקר, וזה שכולם עומדים פה בשורה ולא ישר קופצים עליו אלא אחד אחד זה בגלל זה....'
יופי! אז מה עם בסרט ה10023435 שאתם רואים אז אתם כבר יכולים לנחש את הכל! אז מה!! למה להרוס -לנו-- האנשים-- הרגילים -- התמימים - - והפשוטים את ההנאה מהסרט או מהספר!
למה?????
מעניין מה הסמל של הכת שלהם... סמל של 'STOP'?
או בטח כתוב על הכריכה של 'המדריך להורס הסופים המתחיל' באותיות גדולות וחברותיות 'THE END' או משו כמו 'GET NE1 PANICING [bcus uv just told them the end of the film...]'
אני פותח בעיצומים ושביתת רעב [וחבר'ה, זה רציני אני באמת לא יכול לעשות שביתה כזו הרבה זמן.. אני פשוט יעלם אחרי איזה שבוע...] עד שצה"ל יעשה איזה שהוא מבצע משו בסגנון 'להתחיל מבראשית' או שיקרא לו 'כל ההתחלות קשות - אז מה?!' או משו כזה, ויתפוס את חולית מחבלי המתח והפאן מהפיקשן!
נשבית את הנמלים! את הגמלים ואפילו את הסוסים והעופות כולם! לא נוותר על זכות השיבה - וגם לא על זכות השמונה, ואפילו לא על התשעה או השישה! לא נעצור עד שמנהיג הורסי הסופים 'יו-סופ-וס באד-אנד ארויינוס' יובא לדין!
:)) שווה סו. תביאי לנו אותה בקאמבאק!:))
[ליצירה]
יוווו
זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק...
קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'...
מה לעשות.
כן זה נכון.
כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם...
(כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד)
[ליצירה]
סניפ סניפ.
קשה השירים האלה... גם אני התחלתי לכתוב משהו היום אחרי 9 וחצי אבל בשלב מסויים ראיתי שאני כבר לא יכול לכתוב על זה...
נורא. פשוט נורא. הי"ד.
ד.א.
יש עניין מיוחד לניקוד? כבן של מורה ללשון אני אמנם חושב שזה נחמד ועוזר מאוד לקרוא - אבל, לנקד את כל המילים ניקוד מלא - ועוד במחשב - זה -נורא- מעיק על הקריאה. זה קוטע את הרצף של המשפט כי קוראים כל מילה בנפרד בגלל הניקוד. (חוץ מזה שיש כזה קטע עם חֹלם שעושה -כ-ז-ה- רווח שאי אפשר להבין כלום...)
בקיצור לגבי ניקוד - זה עוזר, אבל אם זה על הכל זה נורא מעיק... אפשר לנקד אותיות נבחרות ממילים נבחרות - ככה אני איך שהוא התרגלתי בשנתיים האחרונות...
[ליצירה]
גמני.
[אם אני כבר בסבב שירים איך שהוא...]
הנה דוגמא ליצירה לא מנוקדת... נו! אתם רואים איזה יופי זה יוכל להיות?? בלי כל מני ח ו למים שעושים רווחים נ ו ראיים באמצע המילים...
ספציפית - אילו לא הייתי עייף... כמה זה נושא חשוב...
אווירה קשה של יאוש בין השורות נקראת.
אווירה כזו של 'הנה גם שעוזרים לי זה לא עוזר...'
גם שעולים למיים - טובעים שוב בחזרה...
זה כל כך קשה... כי זה כמה לא נכון....
כמה שלפעמים נפילה זה דבר חשוב... כמה לפעמים צריך להרוס בניין קטן כדי שיהיה מקום לבניין הענק שלנו....
רחשי לב קשים, מזעזעים.
'להנאתי'. הו - כמה שזה מוכר.
להנות מהתלונה, מהיאוש, מההרגשה הקשה, מהצומי שנובע משידור המסכנות.... זה ממכר ממש.
זה ארס של נחש.
ברור שכיף ייותר להתלונן... הכי קשה זה להתמודד...
בשביל זה צריך אומץ - גבורה - לתת איזו שהיא הקרבה מהעצמי אל האלוקי. כדי להוריד קדושה.
מה גם, אופטימי מאוד.
אם הגעת לחלק -הזה- כבר בתשס"ד - - מובטחני שהתשס"ה לא תהיה אפילו 'יותר טובה' כפתרון ותשובת המשקל ליצירה זו - אלא הרבה יותר מזה.
כי הפתרון כבר כל כך קרוב.....
[מצפה מאוד שהוא גם יצטרף איך שהוא ליצירה זו... לא אוהב כבר יצירות חסרות סוף או פתרון...:-)]
[ליצירה]
חחחח
ע-----נ-----ק!!!!!!!
מדהים! באמת מדהים!! מדורדס להפליא!!!!!
כל כך דרדסיוטיפי ממש! נותן מבט מעניין על הסדרה הזו.... [תמיד אמרו שזו סדרה אנטישמית...]
מה גם, אהבמתי מאוד את דרדרגיל... מזכיר לי איזה קטע מפיוצ'ראמה - על מלך החייזרים הנטראלים.... הטיפוס הכי נטראלי ביקום כנראה......
"הוד נטרליוטו - מה יש לך להגיד על מבצע השלום הבין גלקטי הזה??'
"הממ.. אני אומר ש - - אין לי שום דבר מיוחד להגיד בעניין!"
... או אחרי זה שהוא כמעט מת...
"או, סגני הנאמן לפרקים, אם אני לא אשרוד את זה.... תמסור לאישתי -- - 'שלום.'"...
ענק!:!)
[ליצירה]
פחחחחחחחחחחחחחח
יאלה... כמה זה ----לא---- מצחיק!!!!
יש לכם מושג כמה זה לפעמים קורה???
[אה... לא ש-לי- זה קרה פעם, ח"ו... אני בייניש פור גוד סייק! [תרתי משמע...], ביינישים לא יכולים להגיע למצב כזה אפילו... מיילא להקשיב לשיחה של מישו מאחורה ולספור כמה פעמים היא חוזרת על 'בע"ה' ו'בלי נדר', מיילא להביט כשהיא הולכת לזרוק את העטיפה [כשר למהדרין כמובן {העטיפה!}],ומיייילאאאאא לחשוב על להסתובב ולהגיד משהו מטופש.... [תגידי, אפשר שניה את הטלפון שלך? אני רוצה לקחת משם איזה שהוא מספר של קרוב משפחה שלך כדי לשאול אותו אם הוא מכיר אותך והאם הוא יכול לתת לי ת'מספר שלך, כי ה..אה.... צחוק מלא יראת השמיים שלך, נורא הלהיב אותי...]
אבל -ה-ו-ד-ו-??? מה אנחנו בהלל?? [זה לא עמותה לחזרה בשאלה בכלל?] מה אנחנו מגדלי שיער ופרועי ראש ולענה???
[ועוד יותר... מה אנחנו יורדים מהארץ??!?!]
כמובן שלא.
לכן בייניש לא יכניס את עצמו למצב כזה, בכלל, ולא יעלה לאוטובוס כלל, שלא לדבר על לשבת מקום אחד לפני בחורה חסודה ויראת שמיים, כדי לא להכנס למצב שכזה כלל... [לגבי בחורה לא צנועה ולא יראת שמיים רח"ל, זה לא כל כך בעיה, כי בכל מקרה אין על מה לדבר או לעשות אז זה לא מפריע.....]
ענק, בקיצור...
בין דר... דאזנט אופ טיימז.. [לא שאני מעשן חסה וחלילה...]
במקרים האלה עדיף להסתמכך על החברה הטובה שלה שיושבת במקרה לידה וכן שמה לב אל הבייניש החסיד והעניו [והחמוד...] [והכמעט-פלסרניק-לולא-היה-מגבלות-של-שנה-ו4-שירות-בצהל-בגלל-ההסדר]... וכבר שתעשה את הצעד בשבילה... [היו הרבה סיפורים כאלה.. נכון סו? היא תמיד מספרת את הסיפורים היפים האלה... [ואיפה -אתה- בסיפורים האלה אתה שואל את עצמך...]
מגניב.
[ליצירה]
מצמרר באמת.
ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק.
עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם.
מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...'
החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם.
לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות....
מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.]
החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן.
האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע?
לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא?
אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו?
כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק...
לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל.
תגובות