[ליצירה]
OMG
אוי זה כל כך אחת מהצד!!!!!!
אפילו האנטרים בסוף פשוט בדיוק במקום!!!!!!!
מ ע ו ל ה!!!
[אוף לא מתאים כל כך ליום הזה... קצת באסה לי להקרע מצחוק עכשיו... לא יכולת להתאפק עד אחרי ט' באב?!]
[ליצירה]
המממ...
להגיד לך באמת מה זה מזכיר לי? אבל באמת באמת?
זה פשוט סגנון של 'דרשות יום ראשון'... כל הקהילה מתאספת בכנסיה ואז בא הכומר ודורש להם על 'רידאמפשן!!' וצועק עליהם 'סינררררז!!!' וכל מני צעקות אחרות... או להבדיל 1000^2 הבדלות את הסגנון הישן של הרב אמנון יצחק...
או במילים אחרות - מאד 'תוקפני'.. נורא 'צעקני'.
נכון, לפעמים צעקות ליכולות לזעזע בנדם, לפעמים שצועקים על מישהו הוא 'תופס את עצמו' באיזה שהוא שוק ושם לב לכל מני דברים... אבל כבר יודעים אנחנו שאין זו הדרך האמיתית ו/או הנכונה לעיקרן של דברים... כשם שביהמ"ק לא בא במלחמה אלא בשלום, גם תשובה לא באה ב'ריב' אלא באהבה... [רש"י על התוכחה של משה לבנ"י בסוף המסע.. צריך לדעת גם -איך- להעביר את הביקורת ולא רק לבקר. אין זה אלא הדבר הכי אנושי להגיב ל'ביקורת מטיפה' בהרחקה, בהתנגדות, בדחיה... אם רוצים לקרב ולעורר - צריך לעשות זאת באהבה. באופטימיות, בשמחה.
ב'יללה! בואו קידמה!' ולא ב'נווו!!' או ב'דייי כבר!!!'
בלקיחת יד ומשיכה, נתינת כתף מעודדת - ולא בדחיפה ובעקיצה... לעולם ירגיז אדם יצר -טוב- על יצר רע...
יש הרבה מן החיוב במה שכתבת, הרבה - אבל הוא 'מתכסה' בביקורת שמתחילה את הקטע, כל הנימה של הקטע מתחילה בעצם מהשורות הראשונות 'די!!'... הרבה יותר נכון יהיה להתחיל ב'יללה! בואו נצא אל הקודש! עד מתי נשארנה בחושך? עד מתי...'
אך הכי חשוב, הכי הכי, זה הגוף המדובר - - שכן אתה פונה אל כולם בגוף שני - אתם - לא 'אנחנו', לא כולל את עצמך בכלל... [ואם כבר אנחנו קרובים לפסח... 'לכם ולא לנו...' בגלל שהוציא את עצמו מהכלל....וכו' ואכמ"ל...] הדרך ה-אחרונה- לעודד ולדחוף אנשים לעשות טוב - זה לדבר איתם מבחוץ... ללא שיתוף... - ועוד יותר, כשמדובר בנושאים כלל ישראלים כגון אלו - איך יכולת לזעוק זעקות כנביא, שאין אתה מכליל את עצמך כחלק, אתמהה...
[ובכולופן, חזק וברוך על היצירה! שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך 'לחזור'...^_^ גוט טו סי יו באק...]
[ליצירה]
?!?!?!
<פוער פה בתדהמה>
<מרים גבה ימין גבוה>
<מרים עוד יותר>
<משפשף את העניים>
<מצמצמץ>
<לוחץ על 'רענן' ליתר בטחון>
<מתקשר לאנשי קשר כדי לאמת>
<מקבל חיובי>
<פולט צעקת 'מההה' בהפתעה גמורה.>
מההההההההההההההההה?!?!?!?!??!?!?!
ב---א---מ---ת?!?!?! ב-ר-צ-י-נ-י?!?!?!
למה דווקא אני לשמוע אחרון על דברים כאלו הא?!
טוב, אז כ-עונש- במקום לייחל -לך- אני איחל -לעצמי-!
יהי"ר, פאלקון יקר, שכש-אתה- תתארס {למרות שכש-זה יגיע- לא בטוח שתזכור איך כותבים בכלל...} - גם לך תהיה יצירה כל כך נהדרת כמו זו!
כי זו יצירה נפלאה, ממש. בגלל המשמעות.
ושירים כאלה אני אוהב.
זהו.
[ליצירה]
איזה מגניב!
מכיאל??? [סתםםםםם]
מזכיר את המחברות שלי... [טוב בעצם לא, אבל כולם אמרו את זה אז גם אני רציתי..]
רק שני דברים לא הבנתי..
איך זה שהמעבר מווקטורים לטריגו כל כך מהיר?
ולמה שחכת שם למטה מינוס?!?!
[או בקיצור - פיי סמח סמח סמח... 5 יחידות הא? מזכיר נשכחות ממש...]
[ליצירה]
חחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחח
ועוד קצת
חחחחחחחח
צוחק שעה!
ש-ו-נ-א את האנשים האלה!! שונא!!! זה פשוט אנשים נוראיים!! אני אומר לכם, יש להם איזו שהיא כת מיוחדת כזו וסודית - 'כת הסיפון' או משו כזה... שכל המטרה שלה היא להשליט את אידאולוגית ה'סופיות' שלהם בעולם ולגרום ל-כוווו-ללל---םםםם לדעת 'מה קורה בסוף' של מה שהם מתחילים! הם עד כדי כך נוראיים שאפילו שמעתי איזה דוקטור מביקורת המקרא [רחמנא לצלאן כמובן...] שהעיז ואפילו חשב שקהלת בעצמו הוא אחד מהכת הנבזית הזו.....
צריך לשים אותם בכלא!!! אין דבר יותר מרגיז משאתה יושב בסרט סוף סוף מתרווח והזו שלידך [אה.. אופס... הזה שלידך. לא יעלה על הדעת כמובן שתהיה לידך 'זו' כשמדובר בבית קולנוע כמובן... [אא"כ אתה אברך והיא האברכית שלך, אבל זה לא רלוונטי כי לא יכול להיות שהיית מתחתן איתה עם היא מהכת הזו.... {מצומרר}]] - ועל ההתחלה של הסרט זה שליידך ישר קוטל את כולם - 'טוב, זה מת תוך 10 דקות.' 'טוב, הזו תהיה עם ההוא לפחות עד אמצע הסרט', 'זה אבא של ההוא, והוא בכלל אח של ההיא'.. [טוב המשפט הזה יצא מאיזה טלנובלה בטעות...]
'אל תדאג הוא יתגלה שלא מת בכלל ושהטיל הגרעיני שירו בו לא פגע ממש בו אלא בתג השריף שלו והוא בעצם בכלל קרוב משפחה של ווקר, וזה שכולם עומדים פה בשורה ולא ישר קופצים עליו אלא אחד אחד זה בגלל זה....'
יופי! אז מה עם בסרט ה10023435 שאתם רואים אז אתם כבר יכולים לנחש את הכל! אז מה!! למה להרוס -לנו-- האנשים-- הרגילים -- התמימים - - והפשוטים את ההנאה מהסרט או מהספר!
למה?????
מעניין מה הסמל של הכת שלהם... סמל של 'STOP'?
או בטח כתוב על הכריכה של 'המדריך להורס הסופים המתחיל' באותיות גדולות וחברותיות 'THE END' או משו כמו 'GET NE1 PANICING [bcus uv just told them the end of the film...]'
אני פותח בעיצומים ושביתת רעב [וחבר'ה, זה רציני אני באמת לא יכול לעשות שביתה כזו הרבה זמן.. אני פשוט יעלם אחרי איזה שבוע...] עד שצה"ל יעשה איזה שהוא מבצע משו בסגנון 'להתחיל מבראשית' או שיקרא לו 'כל ההתחלות קשות - אז מה?!' או משו כזה, ויתפוס את חולית מחבלי המתח והפאן מהפיקשן!
נשבית את הנמלים! את הגמלים ואפילו את הסוסים והעופות כולם! לא נוותר על זכות השיבה - וגם לא על זכות השמונה, ואפילו לא על התשעה או השישה! לא נעצור עד שמנהיג הורסי הסופים 'יו-סופ-וס באד-אנד ארויינוס' יובא לדין!
:)) שווה סו. תביאי לנו אותה בקאמבאק!:))
[ליצירה]
WOW
ב-ד-י-ו-ק כמו שאני אוהב בקטעים כאלה..
שאלה....
ותשובה!
מעולה.
כמה זה נכון, וכמה אנחנו כותבים על זה שוב ושוב ושוב כדי שזה איךשהוא אט אט יכנס לנו פנימה....
ההתמודדות היחידה והחזקה והאפשרית עם המצב הזה... זה רק אמונה....
רק אמונה.
ומתוך אמונה שבנו, כשתתעצם תפרוץ היא החוצה ותשפיע על כל הסובב אותנו. כעל משקל 'חזק חזק ונתחזק בעד ה'...'
תגובות