[ליצירה]
הממ...
אני לא חושב.. [בד"כ אני כן, עכשיו אני לא..^_^]
[מישו צריך לדבוק בעמדת הביינישים לא?]
אם באמת היה לנו איזה שהוא דבר כזה שנקרא 'דת', משהו קולטורי נחמד כזה, קצת 'יידישקייט' ותרבותיות וכל מני דברים יפים כאלה - אז אולי היה אפשר להגיד 'להתנתק ולראות מה קורה בחוץ'... אבל עם כל הכבוד ליהדות, היא לא נצרות או אסלם או בודהיזם או כל שאר הדתות שקיימות... אי אפשר פשוט להגיד 'טוב, אולי ביום שני לא בא-לי אז אני אשאיר את היהדות בארון ככה לאיזה שעתיים...'
כי, מה לעשות, תורה זה 'תורה חיים', נכון זה גימיק יפה ואיזו שהיא סיסמא נחמדה - אך נחשוב לרגע נראה שזה 'קצת' יותר עמוק מזה... אי אפשר להתנתק מזה אף לא ל'רגע' ולהגיד ש'למרות מה שהתורה שלי אומרת, אני אומר שהדבר הזה הוא כזה וכזה...' כי אנחנו והתורה הם דבר אחד, מה לעשות...
ובאופן יותר מסויים - - [ואוו אפשר לכתוב על זה המון!]
יכול להיות שזה יפה, האהבה שמתוארת כאן - אך זה לא אמיתי. דשים בזה עוד הרבה, עם זה 'פגם', 'פגם מולד' או לא, או מה שלא נגיד שזה - בכל אופן - זה לא -אמיתי-. שכן התורה גילתה לנו שאהבה כזו - כדי שהיא תהיה אמיתית- היא קיימת רק במודל או קבע הקב"ה.
ובאופן יותר ספציפי - הרב קוק כתב בהקדמה לשיר השירים דברים מפורשים לגבי יצירה - - המטרה של יצירה זה להוציא אל הפועל את הדברים שנמצאים בכח - וכל עוד לא ביטאנו איזה שהוא משהו כזה חובה על הספרות לבטא אותו - -- [אבל!] חובה עלינו לבטא את הדברים שצריך לבטא, שטוב לבטא - - אך -אסור- לנו להשתמש בכלים של הספרות ו'לגלות' את מה שצריך לחסות, להשתמש בספרות במקום בעת שיחסה - עט שיגלה... אסור לנו לעוות את ה=אמת= כשאנחנו כותבים.
לכן - יכול להיות שזה קיים, יכול להיות, 'אהבה' בין גברים באותה צורה עליה כתוב כאן - - אך זה יהיה -עוול- לספרות הישראלית במהותה אם לא נזכיר שזה -אסור-, שכן לכאורה נרמזת כאן גישה הנותנת לגיטימציה לדבר שהתורה אסרה...
ולגבי האהבה הזו בעצמה - לא נרחיב יותר מדי, הרב סולוביצ'יק ב'אדם וביתו' במאסה על 'גאולת יחסי האישות' מסביר הרבה על כמה שלבים של 'אהבה' ועל ההבדלים בין חיה/אדם/ישראל... אני לא בטוח איפה הדבר הזה נכנס להגדרה שם [כנראה באדם, אך לא כהמשך לחיה.]. למי שיש כח - שילמד את המאסה כבר...
וליצירה עצמה - אם זה היה בין גבר לאשה, זה היה קיטשי מדי אני חושב, אך עדיין בטעם טוב ו'חלומי' כזה. [וזו גם הבעיתיות הגדולה של זה, כזה -לא- מדבר על גבר ואשה.]
[ליצירה]
המממ....
מעניין - השאלה הגדולה היא - איך אפשר להרגיש את זה - גם במרכזו של בית המדרש...:)
[האמת - כשחושבים על זה - השולחנות שלנו בביה"מד באמת ירוקים... ^_^]
[ליצירה]
הממ..
בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו')
בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...])
בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב...
הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!]
(סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[
[סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)]
המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם.
[ליצירה]
ההה
כתוב מעולה.
מאוד מאפיין את סוג הדיבור הכואב במקרים כאלה - צעקות רבות וציניות רבה מאוד מאוד... [אהבתי את 'תהרגי אותי' ואת ה'בום'! ציני לחלוטין!] יש מקרים שציניות מאוד עוזרת להוציא כאב ולהתמודד איתו. [--אבל-- כשהיא מובעת ככה - כמו כאן, ביצירה איכותית - ולא בהאשמות עצמיות וביאוש!]
לצערי גם הבנתי את הדבר עוד ממש בהתחלה - אנחנו יותר מדי רגילים בזה כבר.
ברוך השם שהרחיקני מידע זה.
ברוך ה' שנתן לי את הכח ואת היכולת לנסות להכיר ולהבין את זה, ללא נגיעות אישיות.
יקום.
יקום נקמת דם עבדו השפוך.
שלא לחינם הם נפלו.
[ליצירה]
אהה
[אהה... דנדן - הסיפור כבר הסתיים די מזמן... את יכולה לקרוא את ההמשך דרך הדפיוצר שלו...:)]
וזה סיפור משו!! לא סתם הוא נכנס לחוברת של מפגש חנוכה...
[ליצירה]
אאוץ'.
מדהים איך שהיצירות האלו מתחילות להגיע עוד ועוד עם הזמן... [האמת זה עוד בסדר... מישו פעם יצא לו לשמוע את שירי הפיגועים של חלק ממשוררי משיב הרוח??? משו מ-ז-ז-ע-ע-ז-ז-ז-ע-ע-ע!!!! איך הגענו למצב כזה??? זה מה שאתם מרגישים?????]
הרבה פעמים זה גם נוקף אותי, האם לכתוב על זה או לא... חשוב לכתוב על זה, לבטא את הרוחניות שבזה. את הזעקה לקב"ה.
הזעקה.
הבקשה.
התחינה.
אל מרומי השמיים.
שישמע. אולי דרך האותיות. השורות.
אבל בד בבד- - המילים האלו, התגים, הנקודות - מכוונות אלינו.
שנשמע אותן אנחנו.
חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד
עם היצירות האלה
שלא ישארו גלמודות,
[כי זה כמו להרדם באצמע האברבנל...]
לשים ולהוסיף
גם את הפתרון.
את התשובה.
התשובה האמיתית לכל זה
למצב הזה.
התשובה - שאנחנו נותנים לעצמנו
איך להתמודד ומה לעשות,
התשובה - שהקב"ה נותן לנו -
שהיא היא האמת,
והוא, רק הוא, המנחם.
'המקום ינחם אתכם'.
המקום.
הרבה אמונה צריך בדור הזה,
הרבה.
בשביל זה אנחנו פה-
לכתוב.
לכתוב אמונה.
[ליצירה]
...
מעניין שהסגנון הטיפוסי כל כך סטריוטיפי למקומות ההם יאלה... :)
רק רציתי להוסיף - את הקטעים שבסוף, [מקורות בלעז] כדאי באמת להקטין...
האם הם צריכים להיות שם - כמובן. מעולם לא אהבתי את היצירות של הביינישים האלה שכותבים מתוך כל מני מקורות במליון ו2 מליצות ורמזים ואולי כשתגיע לשיעור כ"ט תבין בכלל למה הם התכוונו. ומאחר ו,מה לעשות, הסיכויים שכל האנשים פה יגיעו לספרי חסידות מאוחרים באופן סדיר הוא די קטן [מה לעשות, יש עוד מלייארד ספרים בארון היהודי... לא כולם יכולים להתרכז באותה קבוצה...] טוב לדעת מה קורה בסיפור.
האם לסיפור יש כללים? כבר אמר הרב זצ"ל ש'אני לא יכול להסתגר בתוך הכללים המליציים בחרוזים ובדימויים...' [ציטוט גרוע ומשובש]. הנפש לא יכולה תמיד לתחום את עצמה לכללים כאלה ואחרים, ולא תמיד אנחנו יכולים להכנס לדרישות של כולם.. אז אם הרב לא יכל... אז מי אנחנו שננסה?:) ^_^ [סתם בצחוק...]
[ליצירה]
סניפ סניפ.
קשה השירים האלה... גם אני התחלתי לכתוב משהו היום אחרי 9 וחצי אבל בשלב מסויים ראיתי שאני כבר לא יכול לכתוב על זה...
נורא. פשוט נורא. הי"ד.
ד.א.
יש עניין מיוחד לניקוד? כבן של מורה ללשון אני אמנם חושב שזה נחמד ועוזר מאוד לקרוא - אבל, לנקד את כל המילים ניקוד מלא - ועוד במחשב - זה -נורא- מעיק על הקריאה. זה קוטע את הרצף של המשפט כי קוראים כל מילה בנפרד בגלל הניקוד. (חוץ מזה שיש כזה קטע עם חֹלם שעושה -כ-ז-ה- רווח שאי אפשר להבין כלום...)
בקיצור לגבי ניקוד - זה עוזר, אבל אם זה על הכל זה נורא מעיק... אפשר לנקד אותיות נבחרות ממילים נבחרות - ככה אני איך שהוא התרגלתי בשנתיים האחרונות...
תגובות