רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- אז זהו התחתנתי [בע
- אחת משישים בנבואה... [סיפור / חלום...]
- "כי קרבו לבוא..."
- "עוד היא שמה בהרי יהודה..." חלק ב'
- ...שהחזרת בי טהורה היא...
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [אם אני כבר בסבב שירים איך שהוא...] הנה דוגמא ליצירה לא מנוקדת... נו! אתם רואים איזה יופי זה יוכל להיות?? בלי כל מני ח ו למים שעושים רווחים נ ו ראיים באמצע המילים... ספציפית - אילו לא הייתי עייף... כמה זה נושא חשוב... אווירה קשה של יאוש בין השורות נקראת. אווירה כזו של 'הנה גם שעוזרים לי זה לא עוזר...' גם שעולים למיים - טובעים שוב בחזרה... זה כל כך קשה... כי זה כמה לא נכון.... כמה שלפעמים נפילה זה דבר חשוב... כמה לפעמים צריך להרוס בניין קטן כדי שיהיה מקום לבניין הענק שלנו.... רחשי לב קשים, מזעזעים. 'להנאתי'. הו - כמה שזה מוכר. להנות מהתלונה, מהיאוש, מההרגשה הקשה, מהצומי שנובע משידור המסכנות.... זה ממכר ממש. זה ארס של נחש. ברור שכיף ייותר להתלונן... הכי קשה זה להתמודד... בשביל זה צריך אומץ - גבורה - לתת איזו שהיא הקרבה מהעצמי אל האלוקי. כדי להוריד קדושה. מה גם, אופטימי מאוד. אם הגעת לחלק -הזה- כבר בתשס"ד - - מובטחני שהתשס"ה לא תהיה אפילו 'יותר טובה' כפתרון ותשובת המשקל ליצירה זו - אלא הרבה יותר מזה. כי הפתרון כבר כל כך קרוב..... [מצפה מאוד שהוא גם יצטרף איך שהוא ליצירה זו... לא אוהב כבר יצירות חסרות סוף או פתרון...:-)] [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה בסדר... הוא 'משלנו'...:) [ואפילו כשר לאפיית מצות לפסח...] [ליצירה]
- [ליצירה] המממ אוקי טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח... סתם סתם... זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית... טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'. היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:)) מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...] אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:) אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים... המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'.... ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...] ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה? התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם. ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון... חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו... נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי קונטרה בסגנון שמואלירושלמית...^_^ הגיע הזמן שבאמת תוסיף כאן יאיזה יצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו מזכיר לי בערך את מה שיצא לי איך שהוא לכוון [טוב, אפשר לחשוב..] ביו"כ ובר"ה בברכה השלישית - 'ופתחון פה למייחלים לך'... - יש כאלה שפשוט מייחלים, אבל אינם יודעים איך... הבקשה עליהם היא שלפחות פשוט שיזכו לקבל ולדעת את המילים... שיצליחו לפחות לדעת למי ניגשים ולמצוא את המילים לגשת אליו.... מעביר יפה תחושת התנתקות מול בעית החוץ-פנים ביחס לטרנסצנדנטאלי... [אקיצר, חלק מהרעיון שמביא שיר השירים...] יש על זה הרבה הרב זצ"ל והRב זצ"L גם...:)) אולי כדאי להבהיר חלק מהקונטרות באיזו מילת ניגוד [כמו בשורה 'לא מוותרים' לבין השורה שלפני/אחרי - או 'ואני לא רוצה' כנ"ל? וגם לגבי הפ'אנצ' ליין בסוף, קשה היה (לי לפחות) לראות לאן ה'ו החיבור' מקשר...:)) [ליצירה]
- [ליצירה] ד.א. זה נכתב מתוך עפיצות נוראה הכוללת חוסר בלחיצות על F7 בוורד, ואחרי שעתיים של 'המדריך לטרמפיסט' [כמובן...]... אז תיקוני שגיעות כתיב אשמח מאוד לתיבה האישית לשלוח... [ליצירה]
- [ליצירה] לאאאא מי ניקד את זה?? מה אתם לא יודעים שאנחנו 'דור בוגרי אלפי' לא יודעים לקרוא -עם- ניקוד?!?!? יש מילים בעיתיות שצריך, אבל -הכ-ל??? זה כל כך הרבה פתאום בעניים... [האמת, אני פשוט מתמרמר כֹל פעם מחדש על החולם המעצבן הזה שעושה רווח מעצבן באמצע המילה כאילו שחסר לו מקום....... זה ממש מפריע לקריאה החולם הזה... הכל רק לא חולם! תפסיקו לחלום!!] וחוץ מזה, הייתי מדגיש את הכותרות משנה. עכשיו שהכל נראה 'מלא נקודות' [טוב טוב! אני יודע שהרב זצ"ל כתב מלא דברים על ניקוד, בסדר בסדר!] אבל אז הכותרות נבלעות, ולו רק מעצם העובדה שהן גלמודות ללא אף חולם מעצבן... :-) האמת, היה לנו אחרי מנחה של ר"ה א' שיעור לנשים ע"י הגרימ"ש [הרב שרלו...] וכל הגברים הוכרחו לשמוע את השיעור מהעזרת נשים.. יעני 'נהפוך הוא' כדי שפעם אחת בשנה נדע 'איך זה לראות אנשים לבנים דרך בד לבן...' [האמת כל הנשים לבשו דווקא שחור... אז בקושי שמו לב...] אמנם בסוף מסתבר שחצי מהגברים ישבו פשוט בטור בצד ורק אני ועוד איזה אחד פרייאר ישב בעזרת נשים..... אזז.... ככה נראת תפילת מוסף מעזרת נשים?? פססס... וכל זה עוד בלי לראות כלום... [האמת אני אפעם לא הבנתי איך אפשר להתרכז בתפילה שמולך יש תצוגת כובעים ומטפחות כל אחת עם השגעון שלה... אצלנו הגברים הכל פשוט... חולצה, גג זקט... הדבר הכי מרגש אצלנו במקרה הטוב זה הכיפה... אין שום דבר שיסיט את כיכר לבך מהסידור [אולי חוץ מהאלה שמתלהבים שיש להם קיטל {אולי אם הם היו יודעים איזה מן בגד זה הם היו פחות מתלהבים...}] [ליצירה]
- [ליצירה] היי וווא עדיף מאוחר מלעולם לא. אחלה סיפור, אחלה מסר! [אני ממליץ! ג. פאלקון.] מה שכן, אולי היה כדאי להקצין, אולי להדגיש, את משפט הקונטרא, מה שקרוי בסיפורות שכאלו 'נקודת המפנה' [יעני השורה שאחרי 'אז הוא מת'...] כי ההמשך נראה עדיין כמו 'סתם' המשך של המחשבה הקודמת ולא באמת איזה שהוא שינוי בחיים... אולי גם את החלק שהוא חוזר היה עדיף להעצים [בפתח לא בצירה... עצים יש מספיק בסיפור..:)] שיהיה סוף אנרגטי. נקודת התמודדות עם שכול אישי טובה, מעבירה גם את הביקורת על היחס הלפעמים מעיק מבחוץ, וכן את הכעס העצמי מבפנים. [רק איפה הציטוטים של הרבזצ"ל? איפה??? {סתם סתם...} :--]]] [ליצירה]
- [ליצירה] כן אני בעד. אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר. שמואל - מותר לך להתבטא. אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך..... .... :-) [ליצירה]
תגובות