[ליצירה]
רעיון טוב! עומק השדה נראה לי אולי קטן -מדי-.. זה היה אולי אחרת אם היו רואים את כל החומה הולכת ומתמשכת לאי שם, אמנם לא בפיקוס אבל יותר מפוקס? (או שאולי היו ברקע דברים מפריעים לתמונה אז באמת היה עדיף להוריד את הפיקוס לגמרי...)
המיקום של הכוס והנטיה של התכולה שלה פשוט מתאים!
[ליצירה]
המממ אוקי
טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח...
סתם סתם...
זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית...
טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'.
היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:))
מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...]
אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:)
אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים...
המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'....
ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...]
ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה?
התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם.
ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:)
[ליצירה]
לאאאא
מי ניקד את זה?? מה אתם לא יודעים שאנחנו 'דור בוגרי אלפי' לא יודעים לקרוא -עם- ניקוד?!?!?
יש מילים בעיתיות שצריך, אבל -הכ-ל??? זה כל כך הרבה פתאום בעניים...
[האמת, אני פשוט מתמרמר כֹל פעם מחדש על החולם המעצבן הזה שעושה רווח מעצבן באמצע המילה כאילו שחסר לו מקום....... זה ממש מפריע לקריאה החולם הזה... הכל רק לא חולם! תפסיקו לחלום!!]
וחוץ מזה, הייתי מדגיש את הכותרות משנה. עכשיו שהכל נראה 'מלא נקודות' [טוב טוב! אני יודע שהרב זצ"ל כתב מלא דברים על ניקוד, בסדר בסדר!] אבל אז הכותרות נבלעות, ולו רק מעצם העובדה שהן גלמודות ללא אף חולם מעצבן... :-)
האמת, היה לנו אחרי מנחה של ר"ה א' שיעור לנשים ע"י הגרימ"ש [הרב שרלו...] וכל הגברים הוכרחו לשמוע את השיעור מהעזרת נשים.. יעני 'נהפוך הוא' כדי שפעם אחת בשנה נדע 'איך זה לראות אנשים לבנים דרך בד לבן...' [האמת כל הנשים לבשו דווקא שחור... אז בקושי שמו לב...] אמנם בסוף מסתבר שחצי מהגברים ישבו פשוט בטור בצד ורק אני ועוד איזה אחד פרייאר ישב בעזרת נשים.....
אזז....
ככה נראת תפילת מוסף מעזרת נשים?? פססס... וכל זה עוד בלי לראות כלום... [האמת אני אפעם לא הבנתי איך אפשר להתרכז בתפילה שמולך יש תצוגת כובעים ומטפחות כל אחת עם השגעון שלה... אצלנו הגברים הכל פשוט... חולצה, גג זקט... הדבר הכי מרגש אצלנו במקרה הטוב זה הכיפה... אין שום דבר שיסיט את כיכר לבך מהסידור [אולי חוץ מהאלה שמתלהבים שיש להם קיטל {אולי אם הם היו יודעים איזה מן בגד זה הם היו פחות מתלהבים...}]
[ליצירה]
...
קליל ויפה.
אבל נכון, יש הרבה מאפיינים ליהודי. זה תלוי ביותר בנימה של היצירה - מה אנחנו רוצים להדגיש.. [נו, ברור שלא -רק זה- יהודי נו בא'מת רדף..]
הרי שכחנו כל כך הרבה דברים.... [כמו היחס לרמזור אפור, בנקים, מכולת, בית כנסת.. נו יש מלא שטיקים יהודיים...]
זה פשוט תלוי איך היצירה כתובה - אם היא כתובה כמו מערכון של הגשש, או מערכון של החמישיה, או של משיב הרוח... או כקטע של שומאכר [למישו יש תרגום מידייש?] או לעומת זאת קטע רציני יותר, אז יש דברים אחרים... [או קטע מזעזע יותר, אני חושב שיש על זה איזה שהוא קטע של שומאכר - על ש'אתה יודע שאתה יהודי - גם בלי תלאי צהוב...' [לא יודע איך הצליחו לצחוק מזה אז... היום זה =נורא= עצוב... {אין כמו הומור שחור.. כ"כ יהודי...}]
[ליצירה]
פחחח
מתמטיקה... בעע...
טוב טוב סתם...
סו!!
א-ה-ב-ת-י את מה שכתבת!!! [מתמטיקאים - קבוצה שלילית]... זה פשוט מגניב! תשימי את זה ב'במשפט אחד'!! [ואפילו יהיה עוד יותר מגניב אם תנחסי את זה גם בסימונם המתמטיים... [מתמטיקאים = קבוצה ריקה או משו כזה...:))]
מצחיק להשם!!
ולגבי מורים למתמטיקה -
המורה שלי למתמטיקה הוא הבנדם, כבנדם, אחד מהאנשים הכי טובים וחבר'מנים שיכולים להיות. אדם נהדר.
כמורה למתמטיקה- הוא התגלמותו של דארת-ווידר בעולם הזה... המבחנים שלו היו ק-ש-י-ם, הוא היה מ-ק-פ-י-ד על הכל ומתעצבן בצעקות רמות כשאנחנו לא מבינים או תופשים...
אבל הוא מורה מעולה שהשיטות חישוב שהוא לימד פשוט מצויינות.
ומתמטיקה - כמו כל מקצוע שקשור לידע או משו שצריך לאמץ בו קצת את הראש - כמעט אף אחד לא יאהב אותו כשם שהוא לא אוהב אף מקצוע. כי, מה לעשות, אנשים לא קולטים תמיד את הערך של 'ידע'.
אילו הייתי יודע לפני שנתיים את מה שאני יודע היום- הייתי משקיע -ה-ר-ב-ה- יותר למבחנים ולא הייתי צריך להתחפש בכל מני פסיכומטרים בגלל שהמצרף שלי היה מספיק לעשות לי את החיים טובים... [לא שזה משנה עכשיו משו.. הרי אני בייניש ודברים 'זוטרים' שכאלה לא מעיינים אותנו כמובן...]
[ליצירה]
זה כבר עסק של 'אמונות ודעות'.
השקר שלי סוביקטיבי, אתמהה. האם מה שהתורה אומרת הוא סוביקטיבי, אתמהה. גישת ה'אל תשפוט' כן מביאה ל'לית דין ולית דיין'.
האמת סוביקטיבית, ואין לי שום גישה אליה. אז אין שום דבר שבעולם חוץ מהסכמות חברתיות.
וכאדם דתי, אורתודוקסי, בייניש, איך שלא נקרא לזה אני שואל - היכן התורה בעסק?
אם ניגשים ליצירה כאדם חילוני, נהדר. אך כאדם דתי אין דרך להסכים לדבר כזה.
===========
לסיום, מה שאומרת טל בו אין מחלוקת בדברינו - אכן זה תלוי איך תופסים את המושג 'יצירה' - על זה התחלנו דבר במפגש בחנוכה שהיה איפה שהוא קרוב לביתי... מה יצירה באה לעשות - האם היא באה להעביר משהו מן הנפש, שמא משהו מסויים, האם יש לה מטרה כשלעצמה וכו'. אני הבאתי את דעתו של הרב קוק בעניין אז וגם היום, שיצירה צריכה לדבר על -הכל- וכל דבר שנמצא בנפש שיש לגלות צריך לגלות. רק עדיין יש לזה כמה מגבלות קטנות של הקב"ה.
אז נכון, אם יצירה באה להעביר כל דבר שבא בליבי, וכל רחש שעובר בו - אז נכון, יש ליצירה זו מקום, אלא שאמרתי שלדעתי יצירה צריכה להיות משהו יותר מזה, גבוהה מזה, עמוק מזה. כל הזמן דנים בזה מחדש - האם יש מקום ליצירות 'ישנם 10 סוגים שונים של קורנפלקס' [למי שזוכר]. זוהי דעתי, ואותה אמרתי בנחרצות יתר אולי...
ושוב - מה ההבדל בין יצירה כזו לבין יצירות שמצונזרות? [מבלי [!!] לעורר את שרשור הדיון על הצנזורא מחדש.]
גם ריה"ל כתב דברים שנויים במחלוקת, נכון, גם היום הרבה אנשים כותבים דברים שנויים במחלוקת, נכון. לכתוב דברים שנויים במחלוקת זה לא בעיה... :) הרעיון הוא מה עושים עם הדברים האלה, ולמה הם משמשים... אמנם לא פגשתי את ריה"ל אף פעם - אך אני די בטוח שהוא -כן- עשה A Eילו תמורות בנפשו אחרי כל המחלוקות שהיו על שירו האלה, אין זה משנה לאיזה צד.
אני לא חושב שיצירה כזו ראויה לפרסום, מאחר ואין זה מעשה שראוי לפרסום. לא כל דבר צריך להעלות על שולחן הדיונים [ובלי דוגמאות...].
[וד.א. אם התכוונת לגבי היצירה, נכון. אך אם התכוונת לגבי תוכנה - אשמח אם תאירי את עיננו היכן טמונה המחלקות, כמדומני שעוד לא קם הרב שאישר את מה שכתוב לעיל מבחינה הלכתית... {ו-גם- הרב שרלו שהולך בדרכו המיוחדת כתמיד.}
ושוב, התחלתי את דברי מבחינה רעיונית ואמונית, הדברים שאומר הרב סולוביצ'יק חדים כטער בעניין, ואלכ"ל. [אין לי כח לצטט..] ^_^
[ליצירה]
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
תגובות