[ליצירה]
פשוט מגנוב!
כתוב בסגנון נורא 'ילדותי', משפטים רבים מדי וקצרים מדי, יותר מדי 'נקודות'... פשוט מתאים!
המעבר בסוף לחיי כלב מפתיע למדי, לרגע חשבתי שזה יהיה סיפור סתמי כמעט, ברם - המעבר לא חלק מספיק [אני לא סגור על זה אם הוא מעומעם מדי או חד מדי...]
משלים די יפה את הרמיזות בהתחלה, חוץ מהשתיה שלא כל כך תפסתי ממתי כלבים יוצאים לשתות...
כך או כך - אני עליתי על זה ב'פריזבי'...:)
[בתהחלה זה נראה כמו קטע אמריקאי-בלאי-קלאסי-עד-כדי-לשים-בפרסומת-של-קינדר-או-קולגייט אבל אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות... אז זה בטח כלב... [והאמת - גם זה לא 'כזה' טיפוסי לנוף שלנו ויכול די בקלות להכנס לפרוסמת של מנטוס..]
ומעבר לכך - עם כל הכבוד - - -
^..^
CATS RULES!
[ליצירה]
טוב
אין כמו פרסומת טובה, תודה על העלאה מהאוב...
שווה במיוחד. חזק גם במיוחד - אפילו בלי להכנס לפורום הקטן שצמח לו כאן מזמן... כתוב מעולה. [ועם ניצוץ של תקווה! ועוד במבצע! :)]
טוב.. אמנם לי אין את העניין הזה של כיסוי ראש כל כך.. [אבל שיער מת יש...{טוב, יהיה...} - ועדיין אני מאחל את זה גם לעצמכי... {לא את הכיסוי ראש.. את הקפה הנס...} [כי באמת צדק מי שצדק... החיים הם כמו קפה.. או שזה שחור, או שאתה בבוץ ואם לא זה ולא זה אז זה באמת נס...]
.. ואני בכלל אוהב שוקו...]
[ליצירה]
הייי
נדלקת על ה [7] הא? ...
תחושת בדרך-לעונג-שבת-טוב-להודות-לשם?
פייט איט! ריד ברסלב'ז סטאף וויבאוט אול דה קאבויילה!!....
סתם סתם.
צודק בהחלט.
שמחה באה מזכרון, דבר שמעל הזמן. לפעמים חווים אותה מחדש, ולפעמים נזכרים בה רק בהקשר לעבר... ['שני סוגי זכרון', הרב סולוביצ'יק...]
[ליצירה]
הממ
אני לא מסכים. באותה קלות אפשר לדבר על דברים רבים אחרים שכפשט לא מועילים וככה 'לכעוס' עליהם. הקטע מוקצן מאוד.
יש מקום מסויים לביקורת מסוג זה, כמובן, אך היא לא מועברת נכון אם היא בצורה כזו - מאחר והיא מוגזמת...
[דוגמא טובה לביקורת - 'מיומנו של ישיבעט' למי שמכיר...:)]
וחוץ מזה..אין מה לעשות... כולנו תקועים כאן לנצח...:)
[ליצירה]
או.
מוכר מאוד מאוד מאוד, וקרוב מאוד מאוד מאוד... מרגיש כאילו אני כתבתי את זה למישהו בעצמי, או שמישהו כותב את זה בעצם לי... [אני עדיין מתלבט בזה..]
אפילו את השימוש ב'ילד' מזכיר לי את עצמי ואיזה חבר שלי...
המקרה עצמו נורא, למרות שהוא אול נפלא גם, אך הוא נורא... ולא סתם ישנו סיפור חסידי (שביססו עליו את האלכימאי) ש'תלך לסוף הודו תמצא אוצר מתחת לבית שלך בסוף...'... מצב שכזה הוא מצב קשה ומורכב, צריך הרבה סיעדתה דשמייא כדי לצאת בסוף מזה באמת ובשלמות...
מעלה נקודה אמיתית ונכונה.. עשוי טוב שיר!
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
היי סחה בפתיחה
על אף ש'אני' ו'שורות קצרות' או 'שירים קצרים' או בכלל כל דבר שקשור איך שהוא לשורש 'ק.צ.ר' לא הולכים טוב ביחד - אני חייב לציין שהבאת אותה בפתיחה על מושג התשובה הפשוט ביותר! פשוט מגניב.
בטח יש על זה א דוזנט אור מור פסקאות ברב זצ"ל... [רגע רגע רגע... תנו לי לנחש.... באורות התשובה!]
האמת יש על זה [טוב נו, זה אני אחרי הכל...] בRב זצ"ל, ב'על התשובה' בחלק מהמאסות שם.
העניין הזה של תשובה, להתקרב להתקרב, לאט לאט, אסור שיהיה יותר מדי... שחורה אני ונאווה בנות ירושלים... ולפעמים זה לא הולך - ומרגישים ריחוק.. ניתוק... בריחה..... - אבל חייבים לדעת תמיד לאן הולכים - - -
כי תשובה זה מסלול מעגלי!
[תבדקו למשל אצל שמואל איפה הוא הלך ואיך שהפועל שם איך שהוא הוא קשור למושג תשובה...]
גם כשמתרחקים - זה תמיד כדי להתקרב. ירידה לשם עליה. 7 יפול צדיק - וקם. שהנפילה היא חלק מהותי מהצדיק.
איך הצלחת לקפל את כל זה ויותר מזה בכל כך קצת שורות ומילים - אני באמת לא יודע... יש לפעמים אנשים עם הכשרון הזה.. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעשות את זה...
- ואם כבר, אז כמה וכמה הערות קטן טנות לשיפור המראה החזות והצורה -
שורה שלישית, 'אני נמשכת אל הנקודה' - מאחר ואין מרווח בין זה לשורה שלפני זה [כי זה סה"כ שורה שלישית..] זה נראה יותר מדי קרוב, אולי המשכי מדי לשורה שקמדה לו - ההפסקה מהשורה הקודמת קצרה מדי - אולי כדאי לחבר את זה כדי שזה גם יקרא טוב יותר - להוסיף ו' החיבור בהתחלה... 'ואני נמשכת...'
וכן בקטע החשוב, 'אף לפתע' - הוא מגיע 'קרוב' מדי, ההקצנה, או הקונטרה, אולי כדאי להדגיש אותם יותר - אולי שווה לשים רווח בין השורה הזו לקודמתה שידעו שזה 'חלק אחר' בקטע? או אולי להוסיף איזו מילת חיץ שתפריד בין שני החלקים...משו שיכניס עוד טיפה זמן בין שתי השורות הללו?
[ודבר אחרון - זה באמת יישר כח - אין אפילו פעם אחת את שלשת הנקודות! אמרו לי שאפשר לכתוב יצירות בלי שלוש נקודות בכלל ולא האמנתי... הנה דוגמא... ...:])
בהצלחה בקהילתנו! מהקטן שבעופות.
תגובות