[ליצירה]
ואני חשבתי שאנחנו שכנים...
יש מלא פה בשכונה! (גם בדרך לבית כנסת יש) תסתובב יותר בנווה עוז החדשה ותתבשם מהריח הנפלא הזה... כל לילה האוויר מוצף פה בניחוח.
[ליצירה]
טוב נו.
אני מייצג את מה שאני מאמין בו... אני משער שזה עמדת הביינישים כי אני ביינישי נורא...:-]
העמדה הזו היא אכן כנראה כמו אלה שחושבים כמוני. לגיטימי לחשוב אחרת, לא כאן כנראה המקום לדיון מה נכון מה לא, ברם יש לציין את העובדה כשלעצמה.
וטל - נכון שיש לכולנו 'בעיות' עם התורה, אך השאלה היא איך אנחנו מתמודדים איתם. האם אנחנו מבטלים את התורה או את עצמנו? אין הכוונה ש'אה, אוקי, אז אין אני, אני לא חושב כלום!' - אלא שקודם כל אנחנו צריכים את המינימום הזה של הענווה הכי בסיסית שאומרת - 'עם כל הכבוד שיש לי לעצמי כאדם חושב ומשכיל - אנו מקבלים את התורה כאקסיומה עקרונית.' ז"א שכשהתורה אומרת דבר אחד, ואני חושב אחרת, קודם כל נראה למה טעיתי. [ויכול להיות גם שלא קראתי טוב את מה שכתוב בתורה.]
יחס בסיסי לתורה קוראים לזה, עיקר אמונה. 'תורה מן השמיים'. הרמב"ם היה די נחרץ לגבי העניין הזה - ורק אתמול הזכרנו בשיעור אחד שאחד המאפיינים של התנועה הרפורמית זה האמירה של תורה -לא- מן השמיים... אז באמת עם כל הכבוד למה שאנחנו חושבים - קורה לפעמים שהקב"ה חשב אחרת... אז נבטל את הקב"ה או שנשב ונבדוק 'איפה הבאג'?
לגבי שירי חשק - הם קיימים, נכון. ושוב - תלוי מה התוכן, המסר, היחס. כמה טוב ונכון לכתוב שיר על רצח או על רוצח שממלא את רגשותיו תוך כדי ירי באנשים, יש תרבויות בהם זה 'כשר' ואפילו 'למהדרין לא שרויה'... אם אני כותב את הדברים כדי להעלותם לסדר היום - צריך להדגיש, די בחוזקה, את הלבט. אם אכן אני מרגיש שיש, אולי, בין מה שאני חשוב לבין מה שהתורה חושבת התנגשות - אני צריך להביע את זה, אחרת האמת תהיה חלקית- תהא לשקר.
אפשר לכתוב על חשק מיני בין גבר לאשה, תלוי מתי איך ואיפה, יש צדדים שהחשק הזה שלילי, נכון. אך כשלעצמו הוא חיובי ומחויב. היכן הצד החיבוי בחשק הזה כשהוא בין גבר לגבר? [זה סתם בשביל הקטנוניות...]
^_^
[שמח שעוד שיר הפך להודעת פורום...]
[ליצירה]
אהההה
זה פשוט -זה-!! כמה זה מוכר... כמה... הרי תמיד ברגעים האלה הראש שלנו הכי מעופף שאפשר... קופצים מברכה לברכה, מ18 לברכת המזון, חשובים על דברים אחרים... כמה שזה קשה ל-ה-ת-ר-כ-ז...
חשבתם פעם למה זה קורה?
מאחר שבתפילה, בניגוד מוחלט לכל שאר הזמן בו אנחנו בהכרה - הראש שלנו 'שקט למחשבה'... פתאום יש לנו כמה דקות שאסור לנו לדבר, ללכת, לעשות, לאכול, לכתוב... פשוט זמן 'איכות' לעצמנו... בין כל המהומה הזו של המציאות כולה - מוצא לו האדם לפחות שלוש פעמים ביום - זמן 'ריק' [בחיריק] לעצמו....
...ובזמן הזה הוא מוצא את אלוקיו.
[לפחות משתדל...]
[ליצירה]
אהה
[אהה... דנדן - הסיפור כבר הסתיים די מזמן... את יכולה לקרוא את ההמשך דרך הדפיוצר שלו...:)]
וזה סיפור משו!! לא סתם הוא נכנס לחוברת של מפגש חנוכה...
[ליצירה]
המממ
ת'ם יכולים להסביר לי מה קרה פה עם היצירה הזו?? (בפעם האחרונה שראיתי דבר כזה זה היה ב'כתיבה ב-ה-מ-ש-כ-י-ם'! אתם בטוחים שזה הסווג הנכון ליצירה זו?
אני, אישית, אם כבר אז כבר, הייתי מחלק את התגובות ליצירות ולא משאיר אותם כתגובות... [ואני לא רוצה להגיד לכם מה קרה לשניים האחרונים שכתבו פה אחד מול השני יצירות ארוכות... {באמת שלא...}::}}_)
האמת, מהתגובה הזו ניזן משו אחר לגמרי ממה שחשבתי בהתחלה... לא חשבתי שיגיע ל'נוער הגבעות' ולאדיאולוגיות שונות באופן זה... מה שגם איני מכיר את הישיבה הזו שבה הוא לומד, זה יותר נשמע לי כמו ישיבת הסדר עם כבר (אז תרדו על הישיבה שבה למדתי שלא כתבתי ככה.. .בסדר...)
אני חושב שאין עוד יצירה פה עם תגובות ארוכות כה רבות (כולל היצירות שאני הגבתי להם.. ^_^)
[ליצירה]
יאלה
כמו שהחסיד המומר 'ניאו' במאטריקס הראשון [עוד שהוא היה טוב] אמר:
"ואוו..."
פעור פה יושב אנוכי מול כל מני דברים שבחיים שלי לא חשבתי על דייטי..אה...מספרים!
ולגבי הסגנון של 'ציטוט מפה' ו'פסוק משם' כולם יודעים עד כמה שאני אוהב...
מעולה!!
נכנס לרשימה הלבנה של הפוזיטיבי...בעצם מה הקטע שאני ינסה להתלהב עם איזה מושג מספרי כאן.... דר איז נו לייק דה מאסטר...
תגובות