רקע חדש וארצי-ישראלי לווינדוס 2
עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- סבא, שלא הכרתי.
- פו"פ שלישי מהשמש - 1
- עט עפרון
- "כי קרבו לבוא..."
- בחזרה לבית הישן. / כי אני – לא בתומי הלכתי.
קשור אלי
- [ליצירה] באמת בא לרבוץ שם בכיף.. אבל בשני יותר! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה לדעתי. (שים לב, לשימושך, הנה המייל פה למעלה..^_^) [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה בגלל מגבלות טכניות שלא מאפשרות להעלות שום תמונה שתעלה על 1.5 קיי כנראה...:) המקור 'קצת' יותר גדול ו'קצת' יותר ברור..^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] גם את זה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך בא לי להיכנס לתמונה ולהתישב על הדשא... ממש יפה (וגם התמונה השנייה). [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. ממש מקסים. אהבתי. תמשיך כך, אין כמו ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מהמם [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד עכשיו זה הרקע לשולחן עבודה שלי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני פשוט תוהה איפה לעזה-וירחו-תחילה מצאת מנועל כל כך רקוב?! סתם... יפה. הפוקוס מעצבן קצת את העין, אבל זה עדיין יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ נכון מאוד, שתי התגובות [ותודה על הראשנה גם]. [טוב, אני קצת נשפח פה גלויות לעייני כל... אז למי שציפה למכתב ולא לגלויה שידלג הלאה...] קודם כל - רצון תמיד עוזר. רצון זה מדריך, זה אור ללכת אליו, זה אור ללכת לאורו... רצון לאמונה פשוטה הוא דבר חשוב, אין זה יהיה נכון לוותר על הרצון לדעת את הקב"ה דרך הדברים הפשוטים גם, דרך 'כל קרן אור, בכלך נבט ופרח, ברוח קלה של בוקר ובדממה של ליליה מכוכב' [כלשונו של הRב] אני לא יכול להגיד שאין בי מבטי קנאה פעמים בכל מני אנשים מהזרמים הנאו-חסידיים מבחינה מסויימת... אני לא יכול להגיד שאני לא משתומם למראה בחורה המלאה כולה זוהר רקיע בעודה נעצרת באמצע שדה בראשיתו של הקיץ המרימה עיניה אל-על במבט ובתנועות ידיים של 'האחדות הכוללת', מדברת על התגלותו של ריבון כל העולמות בכל דבר, 'יוצר אור ובורא את הכל' ומצטטת לי את הפסקאות מעין איה... כל כולה אש קודש ודביקות בד' [בד' לא בה'...] ואני עומד כך ממול מביט בגמרא שאוחזת אותי בידי, מנסה להבין איפה המלאך הזה שהבטיחו לי שיישב לי על הכתף וילחש לי בקולו של רב הונא ורב אשי את דבריהם... מנסה בקושי למצוא איפה שמותיו של הקב"ה מתגלים בתוך דיון ועיון על דיני ק"ש שע"ה או באחרונים אין-סוף בדיני ברכת התורה העושים כמעט מכל פול פיל ומכל פיל פול...[כלשון עגנון] אין זו הרגשה פשוטה כלל וכלל לחיות אמונה מורכבת, עד כדי כך שלא פעם מתגעגעים לאמונה הפשוטה, התמימה כל כך, של ילדה בת שנתיים של אברך הנגשת אל ארון הקודש עת הוא פתוח בקריאת 'שמע ישראל...!' בתפילת ליל יום העצמאות.. כולה אור בעניים וברק ילדותי שכזה בשמחת חיים שכזו... 'ספר תורה!!!!!!' היא רצה.. שכן, לפעמים אנחנו נורא מתגעגעים דווקא ל'בשוב ד' את שיבת ציון - היינו כחולמים...' לחלום הזה שקשה להאמין שהוא קורה, ולמצב של החלום, שבו הכל כל כך נהדר... כי החיים הם כבר מזמן לא סרט מצוייר... כבר מזמן למדנו שהקב"ה נמצא 'בורא את הכל', שזה גם 'בורא רע' כבר מזמן למדנו ש'הערבים לא יכולים פשוט להעלם מחר על הבוקר סתם ככה ואז בטח הכל יהיה בסדר...' כבר מזמן למדנו את האמביוולונטיות של 'כשאתה תגיע לצבא, כבר לא יצטרכו את זה...' [ואני יודע שגם אני אגיד את זה לילידים שלי, וגם הם...] כבר מזמן למדנו את הערך של ברכת הגומל, ובכינו את הקושי של 'המקום ינחם אתכם...' כבר מזמן ראינו וחשנו בבשרינו ששום דבר לא מובן מאליו, ששום דבר לא בא לבד, ששום דבר לא יעשה אא"כ אנחנו נעשה אותו ונעמול עליו קשה קשה קשה קשה, עם הרבה סבל יזע ודמעות. וככה זה הכל - לימוד תורה, אמונה, מדעים, מידות... וכן, אפילו אהבה... כבר מזמן חשנו את ההרגשה הזו של 'אוף נמאס!', כי כבר כמה אפשר. יכולו לחוש כבר את החוסר רצון של נשמתנו לרדת בכלל לעולם הזה, לצאת מהחלום על מיכאל מקריב קורבנות בביהמ"ק של מעלה, את הסבל הזה שנשמה סובלת כל הזמן שאין היא מקבלת את מה שהיא צריכה, שממעיטים כל כך במזונה, שמתעלמים ממנה ושוכחים אותה כל כך... [ואז גם כותבים על זה יצירה...] כבר מזמן הרגשנו את הרגש העצום הזה אותו מתאר כל כך נפלא הRב בספרו - "...ועם זאת, החברות והידידות אין בהן כדי להפיג את החווייה מליאת הסבל של בדידות המלווה אותי תדיר. אני בודד משום שמדי פעם חש אני שנעזבתי והורחקתי על ידי הכל, אפילו על ידי ידידי הקרובים ביותר...' של המפגש הבלתי אמצעי הזה עם הגילוי הקיומי עם הקב"ה - במרחק שבינך לבינו... על כך שהוא -כל-כך- רחוק, לאו דווקא במשמעות טרנסצנדנטאלית... אלא רחוק ממש... 'הורחקתי על ידי כל' ואת כל הדברים האלה, מזורם נמצא בתוך אותם דפים מצהיבים, או שצהובים הם מראש, עם הגופן המרתיע כל כך הקרוי 'וולינא' [עוד לפני גוטמן...] בתוך אותם מילים קשות להבנה המפוצצות כל כך באמת במשפטים ארוכים ארוכים בעלי תמורות רבות בתוך ספרים לבנים כשלג, בעוד ספרים רבים המונחים כאן מאחורי רק מחכים לתורם, אשר יגיע [אני מקווה...]. ומעל לכל, עדיין, הרצון נשאר. לאמונה פשוטה כזו, למשהו שקט כזה, עדין כזה, בתוך כל ההמולה הזו שמסביב.. בתוך כל הרעש הזה שמסביב... [בבחינת 'כולם מתחתנים סביבי ורק אני מחפשת רגע של שקט...' כמשל.] לרגעים קטנים כאלה של נסיעה ארוכה לייד נופים נהדרים ופורחים כשמוסיקה נהדרת מתנתנת לה ללא מילים באוזניות... בשירת ציפורים כה רבות על עצים גדולים המסככים את דרכך עוד לפני הנץ החמה עת אתה ממהר לבית הכנסת, ולמרות זאת עוצר לכמה שניות קטנות - לקבל קצת מהיופי, מהשלמות... מרגעים כאלה, קטנים כל כך וחולפים כל כך, שאתה יושב לך בבית המדרש ומביט באנשים שמסביבך, תופס פתאום כמה אנשים -טובים כל כך- מסובבים אותך, וכמה עגנון צודק בכל כך הרבה סיפורים... אנחנו חיים אמונה מורכבת כל כך שפעמים לא מעטות אולי יתישו אותנו ויעייפו אותנו - - דווקא אז נמצא, אולי, את הרגעים הקטנים האלה של האמונה הפשוטה, התמימה, שיפעלו בנו כמו תפילה בחסיד של ריה"ל, ויתדלקו אותנו להמשיך הלאה - בידיעה - שבכל מורכבות, ישנה גם אמת פשוטה. מסקנה מתבקשת - - כל שבת שלישית לעשות טיול לירושלים... [סתם סתם... ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ נשמע פרובוקטיבי מספיק:) רק הייתי מסגנן אולי יותר חד? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כבר עסק של 'אמונות ודעות'. השקר שלי סוביקטיבי, אתמהה. האם מה שהתורה אומרת הוא סוביקטיבי, אתמהה. גישת ה'אל תשפוט' כן מביאה ל'לית דין ולית דיין'. האמת סוביקטיבית, ואין לי שום גישה אליה. אז אין שום דבר שבעולם חוץ מהסכמות חברתיות. וכאדם דתי, אורתודוקסי, בייניש, איך שלא נקרא לזה אני שואל - היכן התורה בעסק? אם ניגשים ליצירה כאדם חילוני, נהדר. אך כאדם דתי אין דרך להסכים לדבר כזה. =========== לסיום, מה שאומרת טל בו אין מחלוקת בדברינו - אכן זה תלוי איך תופסים את המושג 'יצירה' - על זה התחלנו דבר במפגש בחנוכה שהיה איפה שהוא קרוב לביתי... מה יצירה באה לעשות - האם היא באה להעביר משהו מן הנפש, שמא משהו מסויים, האם יש לה מטרה כשלעצמה וכו'. אני הבאתי את דעתו של הרב קוק בעניין אז וגם היום, שיצירה צריכה לדבר על -הכל- וכל דבר שנמצא בנפש שיש לגלות צריך לגלות. רק עדיין יש לזה כמה מגבלות קטנות של הקב"ה. אז נכון, אם יצירה באה להעביר כל דבר שבא בליבי, וכל רחש שעובר בו - אז נכון, יש ליצירה זו מקום, אלא שאמרתי שלדעתי יצירה צריכה להיות משהו יותר מזה, גבוהה מזה, עמוק מזה. כל הזמן דנים בזה מחדש - האם יש מקום ליצירות 'ישנם 10 סוגים שונים של קורנפלקס' [למי שזוכר]. זוהי דעתי, ואותה אמרתי בנחרצות יתר אולי... ושוב - מה ההבדל בין יצירה כזו לבין יצירות שמצונזרות? [מבלי [!!] לעורר את שרשור הדיון על הצנזורא מחדש.] גם ריה"ל כתב דברים שנויים במחלוקת, נכון, גם היום הרבה אנשים כותבים דברים שנויים במחלוקת, נכון. לכתוב דברים שנויים במחלוקת זה לא בעיה... :) הרעיון הוא מה עושים עם הדברים האלה, ולמה הם משמשים... אמנם לא פגשתי את ריה"ל אף פעם - אך אני די בטוח שהוא -כן- עשה A Eילו תמורות בנפשו אחרי כל המחלוקות שהיו על שירו האלה, אין זה משנה לאיזה צד. אני לא חושב שיצירה כזו ראויה לפרסום, מאחר ואין זה מעשה שראוי לפרסום. לא כל דבר צריך להעלות על שולחן הדיונים [ובלי דוגמאות...]. [וד.א. אם התכוונת לגבי היצירה, נכון. אך אם התכוונת לגבי תוכנה - אשמח אם תאירי את עיננו היכן טמונה המחלקות, כמדומני שעוד לא קם הרב שאישר את מה שכתוב לעיל מבחינה הלכתית... {ו-גם- הרב שרלו שהולך בדרכו המיוחדת כתמיד.} ושוב, התחלתי את דברי מבחינה רעיונית ואמונית, הדברים שאומר הרב סולוביצ'יק חדים כטער בעניין, ואלכ"ל. [אין לי כח לצטט..] ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחחחחחחחחחח יאלה... כמה זה ----לא---- מצחיק!!!! יש לכם מושג כמה זה לפעמים קורה??? [אה... לא ש-לי- זה קרה פעם, ח"ו... אני בייניש פור גוד סייק! [תרתי משמע...], ביינישים לא יכולים להגיע למצב כזה אפילו... מיילא להקשיב לשיחה של מישו מאחורה ולספור כמה פעמים היא חוזרת על 'בע"ה' ו'בלי נדר', מיילא להביט כשהיא הולכת לזרוק את העטיפה [כשר למהדרין כמובן {העטיפה!}],ומיייילאאאאא לחשוב על להסתובב ולהגיד משהו מטופש.... [תגידי, אפשר שניה את הטלפון שלך? אני רוצה לקחת משם איזה שהוא מספר של קרוב משפחה שלך כדי לשאול אותו אם הוא מכיר אותך והאם הוא יכול לתת לי ת'מספר שלך, כי ה..אה.... צחוק מלא יראת השמיים שלך, נורא הלהיב אותי...] אבל -ה-ו-ד-ו-??? מה אנחנו בהלל?? [זה לא עמותה לחזרה בשאלה בכלל?] מה אנחנו מגדלי שיער ופרועי ראש ולענה??? [ועוד יותר... מה אנחנו יורדים מהארץ??!?!] כמובן שלא. לכן בייניש לא יכניס את עצמו למצב כזה, בכלל, ולא יעלה לאוטובוס כלל, שלא לדבר על לשבת מקום אחד לפני בחורה חסודה ויראת שמיים, כדי לא להכנס למצב שכזה כלל... [לגבי בחורה לא צנועה ולא יראת שמיים רח"ל, זה לא כל כך בעיה, כי בכל מקרה אין על מה לדבר או לעשות אז זה לא מפריע.....] ענק, בקיצור... בין דר... דאזנט אופ טיימז.. [לא שאני מעשן חסה וחלילה...] במקרים האלה עדיף להסתמכך על החברה הטובה שלה שיושבת במקרה לידה וכן שמה לב אל הבייניש החסיד והעניו [והחמוד...] [והכמעט-פלסרניק-לולא-היה-מגבלות-של-שנה-ו4-שירות-בצהל-בגלל-ההסדר]... וכבר שתעשה את הצעד בשבילה... [היו הרבה סיפורים כאלה.. נכון סו? היא תמיד מספרת את הסיפורים היפים האלה... [ואיפה -אתה- בסיפורים האלה אתה שואל את עצמך...] מגניב. [ליצירה]
- [ליצירה] כןןןן Yes please (if you dont mind ofcourse...( בטח בטח לקבל למיייל להדפיייססס מגניב!!:)) [ולו רק בשביל לראות אם זה באמת לא ברווז.. {-] ] [וחבר'ה-- זה בכלל הכי מעניין לקרוא - 'התלבטתי אם לצבוע ככה או ככה וגם היה שיקול כזה' וכו'.... יש כאלה שסתם לוקחים דף ומקשקשים.. ויש כאלה, נו האמנים האלה, שגם חושבים מחשבות עמוקות עם הציור... מתקנים ומתכננים ומתלבטים ומביעים רעיון.... הנה דוגמא לעייניכם...] הייתי מזמין אותך אלינו לצייר פה על אחד הקירות [דבר שכמעט ביקשתי מאחת האברכיות אצלנו שעושה דברים כאלה ממש מ-ד-ה-י-ם] אבל ההורים שלי לא בדיוק אוהבים את עצם הרעיון... {כאילו... לצייר על קירות?? מה האנשים האלה לא התבגרו אף פעם??? לוקחים תחביב של ילד בן 4 ועושים ממנו עוד כסף???:))) } [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו') בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...]) בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב... הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!] (סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[ [סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)] המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כאחד שבזמן האחרון די נדלק על יפנית [על השפה!!] אני חייב להגיד שממש הפסדת...:) סאברו! לך ללמוד! ^_^ [ולמי שתמיד תהה מה זה האיקון הזה שאני תמיד שם - זה ילד יפני מחייך!] [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נו. אני מייצג את מה שאני מאמין בו... אני משער שזה עמדת הביינישים כי אני ביינישי נורא...:-] העמדה הזו היא אכן כנראה כמו אלה שחושבים כמוני. לגיטימי לחשוב אחרת, לא כאן כנראה המקום לדיון מה נכון מה לא, ברם יש לציין את העובדה כשלעצמה. וטל - נכון שיש לכולנו 'בעיות' עם התורה, אך השאלה היא איך אנחנו מתמודדים איתם. האם אנחנו מבטלים את התורה או את עצמנו? אין הכוונה ש'אה, אוקי, אז אין אני, אני לא חושב כלום!' - אלא שקודם כל אנחנו צריכים את המינימום הזה של הענווה הכי בסיסית שאומרת - 'עם כל הכבוד שיש לי לעצמי כאדם חושב ומשכיל - אנו מקבלים את התורה כאקסיומה עקרונית.' ז"א שכשהתורה אומרת דבר אחד, ואני חושב אחרת, קודם כל נראה למה טעיתי. [ויכול להיות גם שלא קראתי טוב את מה שכתוב בתורה.] יחס בסיסי לתורה קוראים לזה, עיקר אמונה. 'תורה מן השמיים'. הרמב"ם היה די נחרץ לגבי העניין הזה - ורק אתמול הזכרנו בשיעור אחד שאחד המאפיינים של התנועה הרפורמית זה האמירה של תורה -לא- מן השמיים... אז באמת עם כל הכבוד למה שאנחנו חושבים - קורה לפעמים שהקב"ה חשב אחרת... אז נבטל את הקב"ה או שנשב ונבדוק 'איפה הבאג'? לגבי שירי חשק - הם קיימים, נכון. ושוב - תלוי מה התוכן, המסר, היחס. כמה טוב ונכון לכתוב שיר על רצח או על רוצח שממלא את רגשותיו תוך כדי ירי באנשים, יש תרבויות בהם זה 'כשר' ואפילו 'למהדרין לא שרויה'... אם אני כותב את הדברים כדי להעלותם לסדר היום - צריך להדגיש, די בחוזקה, את הלבט. אם אכן אני מרגיש שיש, אולי, בין מה שאני חשוב לבין מה שהתורה חושבת התנגשות - אני צריך להביע את זה, אחרת האמת תהיה חלקית- תהא לשקר. אפשר לכתוב על חשק מיני בין גבר לאשה, תלוי מתי איך ואיפה, יש צדדים שהחשק הזה שלילי, נכון. אך כשלעצמו הוא חיובי ומחויב. היכן הצד החיבוי בחשק הזה כשהוא בין גבר לגבר? [זה סתם בשביל הקטנוניות...] ^_^ [שמח שעוד שיר הפך להודעת פורום...] [ליצירה]
תגובות