[ליצירה]
לנו המליצו
לא לבקר אותכם בביקורי חיילים [זתומרת, לא לעשות ביקורי חיילים עם אנשים מתחת לשיעור ג'...] בגלל שהם יקבלו שוק מאיך שהחיילים נראים, ואיך שהם מרגישים, ומה שהם עושים וכו' עי' שם שם שם...
אבל מה אני אגיד לך אש...
בביקורים שלך - אף אחד לא יקבל שוק.... אתה תהיה בדיוק אותו דבר.... [ואלה שאתך גם, אבל אחרי ביקורים רבים אצל הקב"ן של הגזרה...]
גיוס קל! מקווים לפלסטרים! [בשביל שיהיה לך מסיבת גיוס..] ובעצם גם לברזלים! [כדי שלא תגיד שאתה מבוזבז...]
בעצם מה אני עושה לך צחוקים...
גיום קשה!!! ואל תדאג, גם לנו זה יהיה קשה.. אז תשאיר את היחולים בבית... :-))) ^_^
[ליצירה]
היי...
חצי שנה שלימה עסקנו בנושא הזה שנה שעברה בסדרי עיון בישיבה.... אז זה ישר עלה לי מול העניים בסימן קריאה ביינישי שכזה.....
[ד.א. יש על זה 'קצות' נ-פ-ל-א!!] :))
אני לא יודע איך הצלחת לכניס את כל הסוגיא ככה לכאלה משפטים קצרים.. זה כשרון אמיתי.
מה גם - אני גם מצטרף לקודמתי כאן ולגדולה ממני בחודשים - חסר ביצירה הזו משהו -
פתרון.
[כי אני נורא אובססיבי בדברים האלה...]
נכון, המחשבה קשה, וגם ההרגשה...
אבל תמיד יש פתרון! תמיד יש מוצא!!!
אין דבר כזה מצב אבוד. אין.
ולא צריך לצטט את ר' נחמן בשביל זה.. זה ברור.
:)
[ליצירה]
חזק ובעייתי ביחד.
פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו"
המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק....
[ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...]
ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית -
ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']...
תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-...
ובסוף האף נשבר.......
הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...]
זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה.
אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך.
--- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו.
ואני אומר?
לא כעסנו, ולא כועסים.
בעיקר מעודדים.
-אל דאגה!- אומרים.
אט אט, החיים לוקחים זמן,
את תראי,
כמו כולנו,
איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה
מתענגים עליהם בנוסטלגיה
'היימים שהיו קשים לי'
'הימים שדרבנו אותי להתקדם'
'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'.
זה טוב יצירות כאלה.
<סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]>
[ליצירה]
המממ מעניין....
אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??}
מה שכן
את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור.
ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה...
וחוץ מזה...
שווה!
[ליצירה]
איזה נדהר
תמיד אומרים שהתמונות הטובות יוצאות תוך כדי טעות...
מעניין אותי עדיין פרטים.. [בקובץ שהמצלמה צילמה בטוח יש פרטים על הצילום! [לחצן ימני עליו - פרטים...]] החשיפה נראת ארוכה מהרגיל, באור יום החשיפה די מהירה כך שהיית צריכה להזיז ממש בכח... מה גם שהעומק של התמונה יצא מעניין... או שיש לכם אגרטל בגובה מטר וחצי וצילמת אותו מאלכסון מלמעלה כזה או שאני לא יודע... הצמצם בטח נורא גדול יצר עומק שדה קטן ושטוח ומעניין.
כל הפרחים זה אגרטל אחד?
[ליצירה]
מעולה!
קומפוזיצה מעולה!!!!
זה לא יכול להיות חשיפה ארוכה, התמונה לא מטושטשת מספיק בשביל זה, מצד שני מטושטשת מספיק בשביל להיות חשיפה ארוכה עם חצובה...
אולי זה צילום דרך חלון?
אולי זה בכלל ציור?!
מה זה הרקע מאחור - שמיים?
מה זה השני מלבנים הלבנים האלה למטה - דפים תלויים? זה בכלל דשא?!
מהיכן מגיע הגבעול של הפרח ההפוך? מתוך הפרח שמאחוריו?!
יללה, לשפוך פרטים! מי מה איך איפה, מהירות, צמצמם, מיקום, שעה ביום, מצלמה, עדשה, עיבוד...
[ליצירה]
כן אני בעד.
אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר.
שמואל - מותר לך להתבטא.
אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך.....
....
:-)
תגובות