[ליצירה]
מה???
אני?!?!?!?!!? נודניק?!??!?!?!
ולא סתם נודניק אלא נודניק ישן??!?!?!? [אז מה אם אני כל הזמן יושן בשיעורים! אז מה!!!]:)
סתם סתם.. תודה:)
טוב לדעת שאיך שהוא אנשים מצליחים להגיע לארכיון אי שם במחסן איפה שהיצירות שלי נמצאות..:)
ונועה - נכון. ואפילו נכון מאוד. זה אפילו מזכיר לי איזה משו מאיזה שיעור שלמד...[טוב טוב בלי להתמרח סתם... ] - בקיצור... נכון.
[קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים...]:)
[ליצירה]
המממ מסכים גם
והאמת גם אני קפצתי [חוץ מבגלל שאני תמיד קופץ בזה...] כי זה הזכיר גם לי כמה וכמה יצירות שלי וכמה וכמה מצבים שאני מעדיף לא להזכר בהם כי ברוך ה' עברתי אותם..:)
מה גם צריך להיות גם מציאותיים ולראות שבאופן פרטי, ספציפי ממוקד וצר - היצירה שלך קיימת בעודה וקיימת בחזקה...
ואת יודעת מה? - צודקת! אין צורך להסיף מלאכותית פתרון. אם הוא לא בא באופן טבעי לא צריך לשים סתם.
-- ובשביל זה בעצם יש את התגובות:))
להוסיף דברים שהם לאו דווקא ממין היצירה:)
אמנם ביצירה לא מתאים לשים את הפתרון סתם כך - אבל כתגובה זה מתאים בהחלט! - כך גם ביצירה שמראה את הצד הזמני והמצומצם של הכאב הזה ומציגה אותו חזק ויפה כל כך - עדיין על ידי תגובה שמזכירה ומכניסה את היצירה הזו לגבולותיה והגדרותיה - כך ידעו שמצב זה הוא רק זמני והישועה והגאולה קרובה לבוא תמיד..:)
תודה שוב.
[ליצירה]
היי איזה מגניב!
חכיתי כבר זמן רב שתהיה פה איזה יצירה של סו... היה חסר לי באמת בזמן האחרון הסיפורים האלה...
[ד.א. נראה לכם שסו. כתבה את התסריט של 'פיינל פנטסי 7'?]
בקיצור - יפהיפה!
כמובן רק חוץ מדבר אחד שדורש תיקון מיידי...
מנגו-בננה-מלון!?!?! מי שותה את הרעל הזה בכלל?!?!?!
שוקולד - שוקולד - שוקולד...
אה כן,
ושוקולד - שוקולדצ'יפס...
^..^
[ליצירה]
המממ...
להגיד לך באמת מה זה מזכיר לי? אבל באמת באמת?
זה פשוט סגנון של 'דרשות יום ראשון'... כל הקהילה מתאספת בכנסיה ואז בא הכומר ודורש להם על 'רידאמפשן!!' וצועק עליהם 'סינררררז!!!' וכל מני צעקות אחרות... או להבדיל 1000^2 הבדלות את הסגנון הישן של הרב אמנון יצחק...
או במילים אחרות - מאד 'תוקפני'.. נורא 'צעקני'.
נכון, לפעמים צעקות ליכולות לזעזע בנדם, לפעמים שצועקים על מישהו הוא 'תופס את עצמו' באיזה שהוא שוק ושם לב לכל מני דברים... אבל כבר יודעים אנחנו שאין זו הדרך האמיתית ו/או הנכונה לעיקרן של דברים... כשם שביהמ"ק לא בא במלחמה אלא בשלום, גם תשובה לא באה ב'ריב' אלא באהבה... [רש"י על התוכחה של משה לבנ"י בסוף המסע.. צריך לדעת גם -איך- להעביר את הביקורת ולא רק לבקר. אין זה אלא הדבר הכי אנושי להגיב ל'ביקורת מטיפה' בהרחקה, בהתנגדות, בדחיה... אם רוצים לקרב ולעורר - צריך לעשות זאת באהבה. באופטימיות, בשמחה.
ב'יללה! בואו קידמה!' ולא ב'נווו!!' או ב'דייי כבר!!!'
בלקיחת יד ומשיכה, נתינת כתף מעודדת - ולא בדחיפה ובעקיצה... לעולם ירגיז אדם יצר -טוב- על יצר רע...
יש הרבה מן החיוב במה שכתבת, הרבה - אבל הוא 'מתכסה' בביקורת שמתחילה את הקטע, כל הנימה של הקטע מתחילה בעצם מהשורות הראשונות 'די!!'... הרבה יותר נכון יהיה להתחיל ב'יללה! בואו נצא אל הקודש! עד מתי נשארנה בחושך? עד מתי...'
אך הכי חשוב, הכי הכי, זה הגוף המדובר - - שכן אתה פונה אל כולם בגוף שני - אתם - לא 'אנחנו', לא כולל את עצמך בכלל... [ואם כבר אנחנו קרובים לפסח... 'לכם ולא לנו...' בגלל שהוציא את עצמו מהכלל....וכו' ואכמ"ל...] הדרך ה-אחרונה- לעודד ולדחוף אנשים לעשות טוב - זה לדבר איתם מבחוץ... ללא שיתוף... - ועוד יותר, כשמדובר בנושאים כלל ישראלים כגון אלו - איך יכולת לזעוק זעקות כנביא, שאין אתה מכליל את עצמך כחלק, אתמהה...
[ובכולופן, חזק וברוך על היצירה! שאלתי את עצמי כמה זמן יקח לך 'לחזור'...^_^ גוט טו סי יו באק...]
[ליצירה]
הממממ
אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
[ליצירה]
[ליצירה]
ואו
<בהלם טוטאלי>
זה פשוט מ-ש-ה-ו!!!
אני פשוט משתומם לנגד הפער שנוצר כאן פתאום, בין מה שחשבתי ל'טוב' לבין מה שאני מגלה עכשיו....
חשבתי שאת החיכוך בין הגוף לנשמה אפשר לבטא טוב בסיפור שכתבתי על כך.. [טהורה היא...]
אבל לא.
פשוט לא!
זה לקחת את הרעיון הזה ולהסביר אותו כל כך נהדר! להכניס את הדבר הזה כפשוטו למסגרת של דייטים זה פשוט ענק! [ועוד עם סוף כזה חיובי/ני]
המשל על בי מהר, 'משל לבת מלך שהתחתנה עם עני..' גם אם מביא לה את האוכל הכי טוב שלו - תמאס בו... שרגילה היא לדברים עליונים... ועוד כמה וכמה אימרות חז"ל שמבצבצות כאן בין השורות...
ובכולופן, שני נקודות שכדאי לשים עליהם את הלב...
- גודל גופן, עדיף לעשות גופן יותר קטן מגופן יותר גדול בטקסטים כאלה שאמורים להבדיל בין סצנות [מחשבה/קריינות למציאות וכו'] - פשוט הבשר של הסיפור בגופן גדול והשורות חתוכות בעקבות כך... [אא"F הם חתוכות בכוונה...]
- למה כתוב בהתחלה שזה 'הומור'?! זה רציני מאד... [באמת לא הבנתי...]
בקיצור - קליל ונפלא.
אני בנתיים אלך לנחם את היצירה שלי בעניין שיושבת לה בצד כאן...^_^
תגובות