"כי קרבו לבוא"
אור לכ"ג אייר תרפפ"ו
[שירבוט חופשי]
יצאתי לגינה מסיבה עלומה
ריחה של יערת הדבש בירך את בואי.
התיישבתי בנדנדה
אני מביט סביבי.
בוקר אביב נעים הוא זה
השמש מחייכת מעל העצים
מטילה צללים מעניינים על הדשא
כמה עננים שלווים.
תמונה בידי
תמונה אפורה, ישנה ודהויה
ובתמונה חול,
כביש אחד,
שני גמלים...
[...מעניין.]
אני מרים מבטי ומונה כרוכל-
הנה תפוז,
לידו לימון.
גם תפוז סיני אחד,
ואתרוג ורימון...
ובניהם פרחים מלבלבים.
כלה,
אמנון ותמר
הנה יסמין
ציפור גן עדן
– ובצד גם סחלב מלבין...
ארים את הראש עוד מעט,
ואשזוף את עיני
במראה רחובות
ובתים ואנשים
מוכניות נוסעות,
חנויות שוקקות חיים...
אהפוך את התמונה ואקרא:
"מוות במקום הזה!" – דר´ זריקה
"ובכל זאת...?" – יואל משה סלומון. (תרל"ח)
[...חיוך.]
אצלם בפולארויד – ואכתוב מאחור:
"ואתם הרי ישראל
עַנְפְכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תשאו
לעמי ישראל
כי קרבו לבוא" - יחזקאל
[... ומה אומר,
כשהגאולה צומחת לי מול העיניים?...]
"הנה באנו!" - מוטי. (תשס"ו).
תגובות