פו"פ שלישי מהשמש: 05X1: The Undiscovered Country "… Of course I can! Im almighty Q!!" – Q… יומן הקפטן, תאריך עיברי כ"ט טבת ה'תשס"ג לפ"ק... כבר נטעמתי בקהילה ואני חושב שכבר מכירים את השם שלי שם.. התחלתי לנתח את האנשים שנמצאים בו וכבר נראת בפני תמונה אט אט של כל מני צדדים וכוחות, קבוצות ותת קבוצות...התחלתי קצת לשים ליבי למהלכי אותה אחת שעליה אמא ודאקס המליצו, ואני מתחיל לחשוב שאולי זה 'לא כזה נורא'.... מי יוד אולי יצא משו טוב.... רק השאלה היא איך אסתדר ביקום המקביל שבו היא נמצאת כמו כולם.... לאחר כמה ימים הועלתה הצעה בקולקטיב למעיין מעשה נדיר ומיוחד – של מענין 'ריטואל' של איחוד היקומים המקבילים, ומעין – מפגש בין הצדדים של שניהם. לא יכולתי לפספס הזדמנות פז זו וישר אישרתי את השתתפותי... אוכל ללמוד הרבה מטקס שכזה ולנתח הרבה.. ומי יודע.. אולי גם להכיר את הזהות השניה מהיקום המקביל של אותה אחת... כדי להסתדר גם ביקום המקבילי כצורך, לקחתי את חתיכת הפטריה שמאסטר שלולי נתן לי ואכלתי אותה... תוך כמה דקות של הרגשה מוזרה גופי החלך להצטמק ולהתכווץ ולהצטמצם למימדי בני אדם, והתחלתי להרגיש כמעט גם דבר הקרוי בפי המדענים 'תודעה אנושית'... אולם, ככל שהתקרב אותי תאריך של הטקס, אותה 'תודעה אנושית' החלה להעיק עלי יותר ויותר, שאלות תמיהות וחששות עלי בזו אחר זו, גחמות של זוטות כגון 'מה ללשוב' ו'מה להגיד' אפילו 'איך להגיע ואם בכלל'... אך המחשבה והזכירה של המשימה ותפקידי בה.. ושל אותה אחת שאולי אפילו התחלתי די לחבב נתנו בי את הכח להמשיך ולהתמודד – על אף כל הקשיים... בתקווה שאת משימתי בעניין אצליח למלא, נסעתי למקום החנויות הקרובה, 'קניון גדול' שמו, להתנחם בביגוד אשר שם ולבחור מחצלות טובות ונעימות לעין לאותו ריטואל חשוב.. לאחר שעת קניות קצרה ושלוש שקיות נסעתי לאותו מקום... לקחתי האוטו, לא שחכתי אפילו מצלמה כדי לתעד את הטקס, ונסעתי בדרך המהירה ביותר לאותו מקום. כמעט נכנסתי בנהג טירון וגם בנהג מתלמד, אף צלחה לי הדרך ולרחוב המדובר הגעתי. החנתי בצידו האחד של הרחוב, שכן חניה קשה למציאה באותו רחוב, מה שגם גשומה אותה תקופה באזור זה וביצות ומאגרי מים זמניים מילאו את הדרך, מצאתי המקום.... פתחתי את הדלת בזהירות.... נכנסתי פנימה... התרגלתי לאור..... וחשכו עייני........ To B Continue…