אמונה פשוטה.

אמונה פשוטה חיפשתי. אמונה פשוטה. ילדותית כמעט. אמונה המנצנצת כך בעניים, בידיעה ש'לית אתר פנוי מנייה', רכה ככר, נעימה כזר פרחים. אמונה המסובבת כל עלמין והממלאת... אמונה תמימה. המרחפת בספֶירות עליונות מעל מציאות, צופה עליה מגבוה. אמונה המתסיסה רגשות עזים, מבטאת אותם בפסוקים, באמירות -אמיתיות, מהותיות. היודעת את 'בעזרת ד', את 'כי בשמך בטחנו'... אמונה היכולה להגיד בקול 'ד' עוז לעמו ייתן' אמונה של 'מה רבו מעשיך'... אמונה המאירה, כמו קרני בוקר ראשונות, כמו אשמורת השחר הסוחפת בגאותה גלי אושר ושמחה... אמונה של תמימות, של סיפורים, של ציורים... אמונה המבינה - הכול אחרת. זאת חיפשתי. אמונה של האחדות הכוללת, של רצוא-ושוב לא שוב, אמונה השוגה באהבתו, פשוטה, ריחנית כאביב. אך במקום זאת, אמונה אחרת מצאתי. אמונה מורכבת , מסובכת. אמונה שמחשכת העניים, הזורעת בהם בלבול וחוסר הבנה... חדה כסכין, עזה כחמה. אמונה מורכבת - יש טוב ויש רע... אמונה המדשדשת בנבכי המציאות, המכריחה אותי אליהם. אמונה מלאה קשיים , מלאה סיבוכים, בשאלות אין ספור, בתהיות חסרות תשובה... באמירות קשות, שורפות כאש גהינום. אמונה הזועקת 'איכה', אמונה של 'דורש דמים אותם זכר', של 'המקום ינחמכם'.. . אמונה הטומנת בתוכה אף יאוש, הסוחף בסחף דמעות גדול של חוסר אונים... אמונה של עובדות, של מספרים, של משברים... אמונה שבה - רק אחפש - אחרת... וזאת מצאתי, אמונה דיאלקטית, מחלקת, אמונה מורכבת, מסובכת... אמונה שכולה בסבל ובחוסר הבנה. אמונה מציאותית... אמונה דורשת. סולם ארוך ניצב מולי. רגליו קבורות במציאות וראשו בעניים... אחלום חלום, על אמונה אחרת... אכסוף אליה, לאחוז בה, שם למעלה. אבל אחיה, אמונה מורכבת, מסובכת, כאן למטה - ואתבוסס בדמעותיי, בכישלונותיי, על שנים שעברו חינם, על שנות עבודה רבות בהם הוחלף שכרי לא פעם, שנים של חושך גלות, בצפייה סוף סוף אל פריחה תחילית, אביבית ומחודשת. ארצה לרוץ בשדות, לנשום את ניחוחות פריחתה... להרים כפי לשמיים ולדעת - שאתה תמלאני. להביט על שמיים כחולים ועל עננים לבנים – ולשמוע אותך. להרגיש בנוכחותך, לחוש בימינך... שאתה הוא מלך. לא כפסוקים, לא כנוסחות פיסיקליות או מחשבות ופלסופים... כי אם בנפש פנימה, בהתפרצות החוצה - שגם כשכה חשוך, כשאשבר כולי בסבל ובחבלים - אדע שאתה אור לי, מעודד ומחייה, שיש תקווה, שזכרת לי את חסד נעורי.. [ושאכן כזה גם היה...] האמצא אמונה פשוטה - בין כתלים מאפירים ומטים לנפול, בין דפים מצהיבים ובגופן דהוי? בתוך תוכה בוערת חיה ונובעת. כמעיין מקור חיים היא נמצאת – אך בתוך ארכז זכוכית - אליו לא הצלחתי לגשת... היכן אמצאה - והקירות אט-אט עלי סוגרים. היכן? והזמן מטה עלי את זקנותו, ממיתני בשגרת עצלות משוכללת... איך אוכל? פעם כה אהבתי, כמעט וחשתי, כמעת והגעתי, כמעט ויצאתי מכלאי אל אוויר צח כ"כ של אמונה אחרת... כמעט... אך נכשלתי, נפלתי עמוק אל בור תאי ועתה אני כואב, חלוש כוחות מדי, שוגה בדמיונות מדי, טבוע עמוק בשביל לנסות שוב... רק ידך, אם תשלח, מאי שם גבוה - ותגיע גם עד אלי. אם תשאני על כפיה - ותרפא את נפשי הבהולה... מלא בי רוח חדשה ודעת אחרת... דעת את ד', כוחות מחודשים - להתחיל, כאחרי תקיעת קרן היובל, אולי מההתחלה... ואתה ד'............. [עד מתי?!] ואני. אשכב שרוע בתחתית הבור, שבור ומרוסק, חסר כל כוח, ואחלום חלום... ארוך... ארוך... דמיון... על אמונה פשוטה - אמונה אחרת.