[דמעות... כמה אפשר לכתוב עליכן? כמה אפשר לבכות עליכן? מתי כבר תבואו??] בבית של הרב... חשוך, חברים, גיטרה, שרים... הרב עם קול שבור, מתאמץ שלא נראה את גל הדמעות שעליו עבר זה לא מזמן... רב שלוימל'ה שר מגרונו... עצבעותיו פורטות בעדינות על הגיטרה. סיפור, ניגון, ועוד אחד... על 'ים של דמעות', הרב של פה, הרעבא של שם... בעל התינא והקוצקר... 'אורות המלחמה' ואפילו הגר"א... עוד ניגון... ועוד אחד... לאט לאט בשקט... מתנודנדים אנה ואנה... מהופנטים... מזמרים חרישית --- מנסה אני להחניק איזו יבבה.. בין קול שני לראשון... איזו שהיא תפיסה או הבנה... התחברות... התקשרות... בכח מנסה... ומשום מה, למרות הכל... הקול, אינו יוצא --- למרות שתהינו על הניצוצות מעל הר חברון... צחקנו שזה חייזרים... "מעניין מה הם איבדו" אמרתי, כשהסבירו שפצצות תאורה הם יורים... מזעזע שצדקתי – רק במשמעות אחרת... ולא רק הם איבדו – אנחנו. כולנו --- למרות תיאור חי מפי חבר... ששם היה, שבאוזניו היריות שמע... הפצועים ראה, וקרובים בוכים, בחברים שאיבדו חָזה --- למרות ההלם שבאחרים, במשמע השם של הגדול בנאבדים... גם הוא דתי.. זה מכיר, וזה ראה... אפילו הרב השבוע אותו הזכיר... ועכשיו דומע אף הוא בשקט --- מנסה... ממש באמת מנסה... איזו דימעה.. אפילו סתם לחלוחית רטובה... אפילו, רק מבחוץ, 'להראות כמבין' כמשתתף, כמתאבל... על המשפחות שנהרסו... גיבורים שנלקחו --- הניגון כל כך מושך... כל כך סוחף... מרטיט. קולו מפלח לבבות... מרסק עצמות... מלווים אנו לשלום את השבת. ועמה עוד כמה חברים --- רוצה לרוץ החוצה ולזעוק לשמיים 'ד-י!' אבל יודע שזה לא יהיה אמיתי. אז בשביל מה... רוצה ללכת למשפחות, לחברים, לישר מבט של 'זוכר אני!' אבל יודע שאת השמות עד מחר אשכח. אז זה לא שווה... רוצה להתחבר, רוצה להשתתף... רוצה לקבל, רוצה להבין... רוצה לראות, לפקוח... להאמין... לבכות --- אך כנראה בנתיים, רק הניגונים של קרליבך ודימעה של רב - אצלי יהוו את הפסגה... בנפש – שבאדישות טבועה... דרור ווינברג תומר נוב בני כהן נתנאל מחלוף גד רחמים איגור דרובצקי ישעיהו דווידוב דוד מרקוס יצחק בואניש אלקס דוחן אלקס צביטמן ועוד אחד שכבר עכשיו את שמו שכחתי. עוד 12 קדושים שנרצחו... רק בגלל שהם יהודים. עוד 12 לבנים, למצבה הענקית של מלחמת הקיום שלנו מלחמת הגאולה... עוד 12 שעליהם לא מצליח אני אפילו להוריד דמעה בודדה משום מה --- הי"ד. [דמעות... כמה אפשר לכתוב עליכן? כמה אפשר לבכות עליכן? מתי כבר תבואו?? "לא להתיאש" הם עוד אומרים... אילו רק היה להם מושג...] מוצש"ק, פר' ויצא, י"א כסלו ה'תשס"ג לפ"ג.