החול באמת מדהים, אבל הקומפוזציה קצת מחופפת, אתה ממקם את הפרח במרכז התמונה, פחות או יותר, אבל בגודל של לכלוך. או שהפרח אמור להיות שם, או שלא, אבל הפשרה הזאת קצת מחופפת. אם הרקע הוא אנטי תזה לחול (כפי שיוצא מהכותרת, וגם כמו שלדעתי אמור להיות) היה כדאי לנסות זווית אחרת. מפני השטח ולא מעליו.
ככה לימדתי אותך?
אבל אתה משתפר. וזה נחמד.
אני לא כ"כ מסכימה עם ערוגה.
לדעתי זה יוצא מן הכלל.
מה שכן - (ערוגה - עם זה אני מסכימה..) - טיפטיפה להגדיל את המיקוד על הפרח. שיבלוט מעט יותר.
הכותרת מצויינת!
הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.)
לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה...
וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת.
[ליצירה]
החול באמת מדהים, אבל הקומפוזציה קצת מחופפת, אתה ממקם את הפרח במרכז התמונה, פחות או יותר, אבל בגודל של לכלוך. או שהפרח אמור להיות שם, או שלא, אבל הפשרה הזאת קצת מחופפת. אם הרקע הוא אנטי תזה לחול (כפי שיוצא מהכותרת, וגם כמו שלדעתי אמור להיות) היה כדאי לנסות זווית אחרת. מפני השטח ולא מעליו.
ככה לימדתי אותך?
אבל אתה משתפר. וזה נחמד.
[ליצירה]
אני לא כ"כ מסכימה עם ערוגה.
לדעתי זה יוצא מן הכלל.
מה שכן - (ערוגה - עם זה אני מסכימה..) - טיפטיפה להגדיל את המיקוד על הפרח. שיבלוט מעט יותר.
הכותרת מצויינת!
[ליצירה]
/
הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.)
לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה...
וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת.
[ליצירה]
אויש
אמנם התפרסם מזמן
אבל שווה תגובה בכל רגע נתון.
כתוב מעולה,סרקזם במקומות הנכונים, ואכן עצוב.
הרמיזה של "האבחון הפסיכיאטרי" הייתה מצמררת.
תמשיכי לרקום כל מה שנדמה לך.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
.
יש שני דברים שמעניינים את בני האדם:
הראשון הוא כסף
השני הוא איך להשיג אותו.
ואני מסכים עם נשוּמֶה, כדאי להוריד גימטריא אחד. (וכדאי גם להחליט איך לאיית אותו...)
[ליצירה]
אפצ'ילוג
ראו אחים, ראו זה פלא,
הסתכלו על שניים אלה
על מרב ועל אביה
(אתה אימה אי שם החביאה)
מטיילים הם בעולם
וטסים מפה לשם
את "צורה" לא שוכחים
וגם לא את "ממזר פרחים"
אז מה אם למרב חבר?
אביה הוא המשורר!
אליו אני עכשיו כותב
אך לא הופך למאהב...
ולך, פיצקית- זכרי את שמך
אל תשכחי מעמדך
לכתוב עליי שאין לי כתר?
כך מעל גלי האתר?
אינך יודעת מה זהוּב
כתרי שלי זה האהוּב
חבל רק שעליו כתוּב
"אני מונח לי על ראש כרוּב"
מרב, נראה, לא מסכנה
(איני נכנס למגננה)
משיטוטיי כאן באתר
גיליתי לי דבר מוזר:
כולכן הייתן מקוות
באיזה בוקר לגלות
שאביכן, גולש מוּכר
מוצא לכם כאן באתר
בחור נחמד וגם רווק
שבאישתו עוד לא דבק
וכך לכן היה מודיע
"אגור איתך בהרצליה"
אתן כותבות מתוך יאוש
על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק)
על כן ב'קשה תרדו ממני
אמנם אני רווק הנני
אך עוד לא תר להיות כבר בעל
כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ...
היה נחמד להתכתב,
(את זה אני ממש אוהב)
ונאחל כולנו יחד
כן, כולנו, די לפָּחַד!
לכל משפחת עמירם
למרב ואורי גם
שיחזרו לכאן מחר
ונפגש פה באתר,
כל הכותבים כולל כולם
ושלום יהיה כאן בעולם
[ליצירה]
כתבו עליך שיר!
תכנס לקטגוריה "יחסים", יש שם רק יצירה אחת.
תקרא אותה ותבין שמערכות יחסים הן דבר לא אגואיסטי.
מה שנראה שאתה מחפש הוא קשר שיקדם רק אותך...
בתור בת לא הייתי בא לגאול אותך מייסוריך...
כתיבה יפה ANYWAY...
[ליצירה]
.
שמעו אחי, אני עוד חי
ועוד לא תמו כל כוחיי,
אז שבתי כאן לחרוז ולגחך
ולהעלות בת שחוק על חיך.
איני טירון, אך לא אלוף
(אך כן, טעמתי מן הלוף...)
ומחג השבועות הזה,
לא יצאתי כלל רזה.
וזה בזכות המתיישבים,
שאת כלל צה"ל אוהבים,
ולחיילי חברון,
תרמו הם לא מעט מזון.
איזה חגב תאהב מרב?
אכן זו שאלה לרב,
כי מי מתיר מבין פוסקים
לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..)
לכן, אולי זה חג באב,
כי בו נולדתי (איזה "עניו"...)
הכינו את המתנות
כי עוד חודשיים ינתן האות
ואז תחלנה חגיגות
אך אוי, תיפחנה עצמות...
כי מגיל עשרים ומעלה
הרווקים ב"ביש" לאללה
וההוא ששם למעלה
(שיש שבשבילם הוא "אללה")
יש לו כמה תכנונים
על הבנות והבנים,
שמאז ששת ימי בראשית
לא מימשו את זכותם החופשית
ונשארו הם בודדים
"יוצאים" אולי, אך נפרדים...
אמנם, שוב, לי זה לא מזיז
על זאת כאן שוב ושוב אכריז
ואם תפחנה עצמותיי
אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אך אם לשדוכים כאן שבנו,
למרות שזה נגמר, (חשבנו...)
אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב
או על חופת מרב כתוב
על-כן ראיתי לנכון
בעניין השדוכים לטחון.
אשמח למצוא עוד זמן לכתוב
אולי בזכות אלי הטוב
שאת הדרור לעיפרון
יתן מעל הרי חברון.
שלום וכן להתראות,
ורק שלא נדע רעוֹת.
[ליצירה]
וחוץ מזה
ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון...
ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך.
[ליצירה]
.
"יותר דרומה" חכם גדול!
כדור הארץ הוא עגול!
ואם אדרים על-פי מפה
אגיע לאיזור חיפה...
ואם אני איני מגזים
אשמח עכשיו לרמזים:
מה אוכלים שם אנשים?
היש רודן שם? הם חופשים?
מקום יפה שם באיזור
יוכל ממש לי לעזור.
האם אצליח באתגר
למצוא היכן אתה שם גר?
גם כמובן, מרב בתך,
מתגוררת היא איתך
"הלכה עם פרנסת אביה"
אך לא ידעה לאן תגיע...
היא לא ידעה שתתרחק
מהחבר ומן החיק
(מזל שאבא משלם
על S.MS. של יום שלם)
וכך יושבת ומצפה
אל הטיסה (אל החופה?!)
כדי למצוא היכן אתם
לא אסתדר בלי עזרתכם
אחזור שוב על בקשתי:
לפתרון קרב אותי. ..
תגובות