![]("http://www.tzura.co.il/tshsd/Images/978.jpg")
מי שברך לחולות
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי איפה המדבר הזה? ואיך החול כל כך מסודר בגלים? למשהי/ו יש הסבר לתופעת טבע הזאת? יפיפה - אדם לא הלך שם. [ליצירה]
- [ליצירה] החול באמת מדהים, אבל הקומפוזציה קצת מחופפת, אתה ממקם את הפרח במרכז התמונה, פחות או יותר, אבל בגודל של לכלוך. או שהפרח אמור להיות שם, או שלא, אבל הפשרה הזאת קצת מחופפת. אם הרקע הוא אנטי תזה לחול (כפי שיוצא מהכותרת, וגם כמו שלדעתי אמור להיות) היה כדאי לנסות זווית אחרת. מפני השטח ולא מעליו. ככה לימדתי אותך? אבל אתה משתפר. וזה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואאאוו!! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי. ממש בא לי להיות שם, לשבת ליד אותו פרח. רק אני והוא. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יפהפה! אין מילים! [ליצירה]
- [ליצירה] התאהבתי. זה סביון? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כ"כ מסכימה עם ערוגה. לדעתי זה יוצא מן הכלל. מה שכן - (ערוגה - עם זה אני מסכימה..) - טיפטיפה להגדיל את המיקוד על הפרח. שיבלוט מעט יותר. הכותרת מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה! [ליצירה]
- [ליצירה] / הדס-, זה לא בסביון,למרות שגם שם רוצים לשים קראווילות- זה בחולות ניצנים... (עונה גם לבעז@). (להדס,צחקתי. הפרח עצמו הוא חרצית לדעתי.) לערוגה- רציתי לתפוס בתמונה רק את הקטע הבתולי, אם הייתי מצלם מפני השטח היו רואים עוד שיחים ושאר מרעין בישין שהיו הורסים את התמונה... וגם לאמונה ת"ח- הפרח תופס באמת מקום יותר מרכזי בתמונה המקורית והלא מכווצת. [ליצירה]
- [ליצירה] ג-ד-ו-ל !! בעיקר השם [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] 148 "אני מאמין" בתחיית המתים והכרעתי אחרי מספר לבטים לנסות להנשים כאן את שלל התגובות כחודש אחרי החג "שבועות". כי נכנסתי לפה עקב פרץ נוסטלגי לקרוא ת'שירשור שרבות בו עמלתי וחשבתי לקרוא רק דברים ישנים שהולכים ומשתבחים להם עם השנים ולמרות שבערך תשעים האחוז יחשבו שלקרוא את הכל זה ביזבוז מסתבר שפעם חשבו קצת אחרת ויש מי שחשב לעשות על זה סרט (האמת, קצת נסחפתי, שטפוני המים אך דברים הזויים כבר קרו פה כפליים) אז למי שמתחיל מזו התגובה המלצה לי קטנה, אך מאד חשובה מזגו לכם כוס של משקה מלאה כי צפויה לכם כאן קריאה של שעה היא שווה כל דקה,כך אעיד בביטחה כי אתם תרותקו, לא תזוז התנוחה אז יאללה, תהנו מכל מה שנכתב, אני צריך לישון קצת עכשיו. (אם אפשר, לי באימייל, פשוט להודיע שהשרשור ל149 הגיע הכתובת נמצאת בצירוף לתגובה אז אנא שלחו הודעה לי, [כתובה...]) [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון: לא מספיק ברור על מה אתה מדבר... [ליצירה]
- [ליצירה] . אחרי שכולן ברחו לך ב"-ללא-" אני שמח שהן חוזרות אליך ומקבלות צורות טעמים, ניקוד ותנועות. יהיה בסדר בסוף, נקמבן משהו :) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שבת בנאדם, חסר לך כדור בכוננות... [ליצירה]
- [ליצירה] חטפתי גול. יפה מאוד! יש לי כמה קושיות על הלימלום למינהו אבל נשאיר את זה לפעם אחרת. יש שיר של ג. חזן על "תפילות של תחנה מרכזית". שווה עיון. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח אלי, דבר ראשון, שנשמע רק בשורות טובות. דבר שני: תיקונים חיוניים: "קינה", לא "קנאה".כתבתי על זה גם ל"מערכת צורה", שהיו צריכים להעיר לך לפני אישור של דבר כזה רגיש. "נודענו בבשורה המרה" זה לא נכון בעברית. "נודעה לנו הבשורה המרה" או "נתבשרנו בבשורה המרה" או כל דרך אחרת שתרצה לומר את זה. "מי בחרב ומי בחיה", לא "בצרה". אני גם לא בטוח עד כמה תקין לומר "ואך כמו". אני חושב שכששולחים יצירה, במיוחד כזאת ובמיוחד כשמקדישים אותה למישהו, כדאי להקדיש לה יותר תשומת לב ולא ישר לשלוח. שוב חג שמח,ואני מקווה שטוב לך במקומך החדש. פויר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפצ'ילוג ראו אחים, ראו זה פלא, הסתכלו על שניים אלה על מרב ועל אביה (אתה אימה אי שם החביאה) מטיילים הם בעולם וטסים מפה לשם את "צורה" לא שוכחים וגם לא את "ממזר פרחים" אז מה אם למרב חבר? אביה הוא המשורר! אליו אני עכשיו כותב אך לא הופך למאהב... ולך, פיצקית- זכרי את שמך אל תשכחי מעמדך לכתוב עליי שאין לי כתר? כך מעל גלי האתר? אינך יודעת מה זהוּב כתרי שלי זה האהוּב חבל רק שעליו כתוּב "אני מונח לי על ראש כרוּב" מרב, נראה, לא מסכנה (איני נכנס למגננה) משיטוטיי כאן באתר גיליתי לי דבר מוזר: כולכן הייתן מקוות באיזה בוקר לגלות שאביכן, גולש מוּכר מוצא לכם כאן באתר בחור נחמד וגם רווק שבאישתו עוד לא דבק וכך לכן היה מודיע "אגור איתך בהרצליה" אתן כותבות מתוך יאוש על נישואין גם עם יתוש! (בעל זבוב אם לדייק) על כן ב'קשה תרדו ממני אמנם אני רווק הנני אך עוד לא תר להיות כבר בעל כי מתחתן אני עם צ.ה.ל. ... היה נחמד להתכתב, (את זה אני ממש אוהב) ונאחל כולנו יחד כן, כולנו, די לפָּחַד! לכל משפחת עמירם למרב ואורי גם שיחזרו לכאן מחר ונפגש פה באתר, כל הכותבים כולל כולם ושלום יהיה כאן בעולם [ליצירה]
- [ליצירה] אבד אולי הטעם הטוב מהתגובות,עינב. [ליצירה]
- [ליצירה] . מי ששמר בחברון ב97 אמור להיות היום לפחות בן 26 . אני מתקשה להאמין שיש היגיון מאחורי התנהגות כזאת בגיל הזה. ולעומר צמח נחום: "בסוף, זה בסך הכול שיר." אנחנו כבר מזמן לא מדברים על השיר,שיכתוב מה שבא לו, אנחנו מדברים על הפגיעה בבני אדם. תסתכל על הקונקרטיות והעדינות של הביקורות מול הארסיות והזוהמה בתגובות של מאיר. לא יודע אם אתה ומאיר מכירים אישית אבל כדאי שתפקח את העיניים למה שכתוב פה. [ליצירה]
תגובות