בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי, באמת תחושה גרועה, אבל תוציא לך את זה מהראש, מהסיבה הפשוטה שהתשובה לשאלה "מה היה קורה אם רק לא הייתי אומר כן אני יודע" היא שהוא היה שואל מישהו אחר. חוצמזה הזכרת לי יצירה אחרת, מזעזעת לא פחות.: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=7110&code=1226 [ליצירה]
- [ליצירה] חביב,קצת דביק מדי לטעמי. "בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי... את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך" וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה" דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים? אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך" ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו. עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] . יפה מאד נביש יקר! שיבצת יפה פסוקים ומדרשים, ואפשר לזרום בקריאה יחד עם משחקי המילים ("כי ביתך בית תפילה יקרא בחופזה..." ודומיו). וביחד עם התיאורים הרמוזים (מי יותר מי פחות) של נופי גוש עציון בהחלט פירסמת פה משהו שווה. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אבל... הטקסט לא כל כך זורם לכיוון הקֶצ'. "הבחורה שהכירה בינינו"? בינך לבין מאכל? צריך שיהיה קשר בין הדוגמאות לבין הסיום... רק טוב. מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] . מהם דברי חז"ל המפורסמים? [ליצירה]
- [ליצירה] יורה יורה מקקוב היקר,אני רואה שהיה לך שירות מעניין... נהניתי מהקטע (אחרי הכל, אני מכיר מקרוב...) ובכל זאת הופתעתי מהסוף. שקוייעח. וכמו שכבר נאמר, כדאי להוסיף מילים כמו "נשק ארוך" "עמדת ה"תפוז" וכד' (ערוגה,מה זה "אבל לקורא מבחוץ אותי..."?) [ליצירה]
- [ליצירה] 122 "איזה חג תאהב מרב?" זוכה לתגובה מספר קב"ב. זו כמובן גימטריא ולא קציצת בשר טריה, (של כל מספר כשהוא לבד לא בחישוב המאוחד..) למרות שכאן לא אתנגד בסטייק בקר להתכבד... מה שאורי לא מכיר, על אף היותו כותב בכיר שלאחר מספר צפיות הן מאפס מתחילות ואכן כתבתי את דבריי כשיש גיבוי מאחוריי. מה שכן, אלפייםשלושמאות אכן ראוי למחמאות לשלל הכותבים החורזים והמגיבים שמול המסך בסבלנות יושבים, ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם (אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן") וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז ועל העתיד כך רצו הם לרמוז ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים (אף שכידוע היא ניתנה לשוטים) לא נדע מתי השרשור ייגמר אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר: האם לא מגיע אף לממזרים לכתוב את התגובה המאה ועשרים??????? [ליצירה]
- [ליצירה] "לפרטים והרשמה..." ראית אורי מה קרה? איך התרחבה החבורה? כותבים גם חבר'ה בלי "ייחוס" ומה זה,אלוקים, "הימבוס"? אז ברוכים הבאים לכל החורזים מדן עד אילת (אבל לא מהתנזים) ושאלת אורי, אם עברתי ת'גיל- אני בן 20 מאתמול! זה דבר לא רגיל! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, הייתי חייב.. אחח... עוד יום מחייהם של אנשי זק"א... [ליצירה]
- [ליצירה] . ארז?! איך הגעת לחוסמי כבישים?! לזה קוראים קריאה סלקטיבית. "סיסמאות במחלפים" יש לשני הצדדים הפוליטיים ושניהם גם יוצאים לכיכרות. לדעתי הכוונה בגדול היא שאם הדברים נכונים הם לא צריכים שיצעקו אותם. [ליצירה]
תגובות