בצידי הדרך
פגרים מפוייחים
של קרח
דְרוּס אגזוזים
ובובה עם גזר, חסרת חיוך.
עדים אילמים
למותם
של המשחקים
שאהבנו לשחק.
למותן
של מלחמות
ללא מתים.
ובכל בוקר כזה,
כשהכל עטוף
בשמיכה לבנה
וכולם חולמים עתיד,
אצלי,
הכל כבר נמס.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית הראשון, אבל גם באופן כללי השיר נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. גם אני לא אוהבת שלג. (למרות שפעם קיבלתי אחד במתנה ליומולדת) [ליצירה]
- [ליצירה] - אני רוצה להגיב, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה לתחיל לאכול את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של תיאור... [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילים כי אין מילים. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממז, תשמור על עצמך, הא? (לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת להשאיר אזשהוא חותם במקום שאני חוזרת אליו שוב ושוב.) [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שאני לא צריך לשמור על עצמי, יש מי שעושה את זה בשבילי טוב ממני. אני חייב לך ,ערוגת מלכות. פרינץ. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה ירון, הבית השני אכן ממוקם כרונולוגית לפני הבית השני אבל הטענה שבשיר היא שבכל בוקר לבן, כשיש שמיכה לבנה (ביטוי שמסמל קצת אופטימיות וגם אתה עלית על זה) אני יודע שהכל יראה כמו בית א'. אם אתה רוצה להמשיך לדון... ונשמח חוץ מזה לראות את יצירותיך באתר. רק לשם גיבוי לתגובותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב משהו... קראתי גם אחת מהתגובות שלך לאחת היצירות של חטף סגול...-וואי איך נקרעתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, הייתי חייב.. אחח... עוד יום מחייהם של אנשי זק"א... [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת... אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה" הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה" ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו" משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות... שבת שלום, חבר. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, וגם הוספת התמונה, אבל כמו שכבר כתבה הדס השלד/חייזר הזה לא כ"כ משקף את הגבר שעיניו נעורים... [ליצירה]
- [ליצירה] עיין ערך "ילדים סורגים" "אושר ללא גבולות ממלא לי את הלב. אושר ללא גבולות אין מקום לכאב אושר ללא גבולות החיים הם מתנה הלוואי ויימשך כל ימות השנה" הייתי מציע לנסח מחדש, הקטע לא מעביר מספיק את הפשטות שאת/ה מנסה לומר על השמחה שבאה "סתם כך". שבת שלום, ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד במסגרת ה"סיפור-מדרש"? משל חביב... מילא הכנעני והעברי,אבל זה השלוימל'ה האמורי הראשון שנתקלתי בו... [ליצירה]
- [ליצירה] . בדור הבא של המחשבים,כשכבר אפשר יהיה להרביץ ממש דרך המחשב, הולך להיות פה ממש נורא. מי שרוצה לתת ביקורת קונקרטית- שייתן.מי שרוצה לריב, שילך למסרישי ובטח שלא יראה לכולם את דעתו ב"המלצות העורכים". באנו להנות, אל תהרסו. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת, אני חולק על שן תותבת-הוא לא היה מפתיע וגם לא קולח, אבל אהבתי בו דברים אחרים: א. הצלחת להפוך שיר תמים ועליז למשהו קודר כל-כך ע"י התיאורים שלך וזה מעניין.(יש גירסה של ארקדי.ד. ל"ליצן קטן שלי",עצוב כמו שרק הוא יודע לשיר) ב. זה פתאום מעלה את המחשבה למה שלומית היא זאת שבונה ולא אבא שלה או בעלה. אישה גלמודה... ג. "הוא לא יחזיק מעמד עוד שנה"- מזכיר את "העלה האחרון" של או הנרי. כשהעלה יפול היא תמות. כשהסוכה לא תחזיק מעמד... בהחלט יפה,בברכת "ושמחת בחגך".... [ליצירה]
- [ליצירה] . מסתבר שלמרות תכנית ההנתקות ימ"ש היצירה ממשיכה ללבלב בגושקה, יפה. אגב,הייתה בעזריאלי מסיבה אלטרנטיבית על פי חזונו של מרן הרב קוק- "בין חושך ואורות"? לענייננו: תראי, אף פעם לא הייתי רווקה אז אני לא יכול לשפוט אבל אפשר וצריך להוציא את הרגש גם לפני שההוא יבוא ויאמר. אפשר להתרגש באירועים, אפשר למלא את הבפנוכו גם מריצה על החוף (מה יפה במריצה על החוף? לא משנה...). אלו לא דברים מיותרים. בחולופן בהצלחה בהמשך. ממז. (ובעז"ה מישהו גם יבוא ויאמר מתישהו. טפו טפו טפו. :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה השידוך! אוף, אני תיכננתי לכתוב משהו על ה"פאסט דייט" הזה אבל גנבת לי... לא נורא. מתי זה כבר יפסיק להופיע על המסך???? [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב יסתבר שקוציי קהו לזמן מה. (בדיחות פרטיות של אנשי המפגש...) מה אתם אומרים? להכניס את היצירה כדי שיבינו? [ליצירה]
תגובות