לגבי השיר, אין לי אלא להצטרף לקודמיי. יש לי בעיה עם שם היצירה. בתור מי שהיה חבר של חולה במחלה הארורה הזאת, לא הייתי קורא בשם זה, ליצירה כל כך נוגעת ללב. שכחה עקב תרחיש מתַסכל, איננה אלצהיימר.
זו היא מחלה של שיבוש כל מערכות הקוגניציה. אני לא מאחל לאף אחד שייתקל בתופעה זו. אישתו של נשיא אדה"ב לשעבר - רייגן - שחלה במחלה זו אמרה: "מי שלא ראה את זה, לעולם לא יוכל להבין ולהאמין שקיים דבר כזה." אני ראיתי חבר שלי עם גוף ובלי "מוח".
מי שחולה במחלה זו גם לא יוכל לכתוב שיר נפלא ונוגע כמו השיר שלך. אני מציע להחליף את השם, כמו למשל: "שכחה בעל כורחי" או משהו דומה. (אני כשלעצמי, הדבר היחידי שאני משתדל לשכוח, שקיימת מחלה כזו....)
[ליצירה]
וואי , שחף, סליחה ממש!
פשוט הייתי כ"כ מופתעת שמדובר על זה ,אז שכחתי שאם אני אכתוב את זה בתור תגובה זה יגלה לכולם..
סליחה שחפי..
דו יו פורגיו מי?
[ליצירה]
קודם כל אני מודה לדולפין שבזכות התגובה נכנסתי ליצירה .
זה אדיררר, חבל על הזמן , פשוטוב טוב טוב.
גמאני אהבתי ממש את הקטע עם השעון והשלוש דק',
אבל בכללי , וגם בפרטני זה מעולה,
למרות שלקח לי קצת זמן להבין שזה בכוונה לא חיוכים אמיתיים , וכל הזמן חיכיתי לאנשים שיעשו דברים טובים, או שהאישה תביא תכסף לקבצן..
אבל, בסופו של דבר איבנתי וזה, העיקר...
ואמרתי כבר שזה אדיר?..
חיוכייוכייוכייוכייוכייוכיוך.....ועוד היד נטויה... הוספתי לאהודים
[ליצירה]
אם לא היית סובלת לפני - היית מעריכה פחות את הטוב שיש אח"כ,
לדוג': את עובדת קשה על משהו ואז את רואה את התוצאה , את התוצר והסיפוק שלך אדיר - עבדתי קשה והצלחתי!
לעומת זאת אם היית מקבלת את התוצאה בלי העבודה הקשה - היית פחות מאושרת עליה,
יומ שמח!
תגובות