זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואו זה ממש יפה. מזל שיש יצירה אקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"? טוב זה לא הדבר היחיד שלא הבנתי, אבל כנראה אין לי סיכוי לרדת לעומקים המרומזים כאן. די לי בקנקן היפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"= אנשים שבאים מ"שבא". ראה, מלכת שבא. אך סתם צוחק. נכון. תיקון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... לא אמור להיות 'שבאות'? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] / אכן, יפה מאוד. כמה כיף ויופי יש בתיאורים מרפרפים, שמכריחים אותך להשתתף בחגיגת האותיות ולא מגלים לך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ הבושה שחשים כשהדוקטור מחטט בתוך הפה שלך ועושה בה כבשלו - כמו להיות בין המון אדם ולשמוע את המארח מורה לך לצאת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] / חמוד מאוד. נדמה לי שחסר ליטוש אחרון. למשל "הגאולים מלחכים" לא נטעם היטב על הלשון. וגם הסיום עם פיתחת, שהוא יפה אבל לא סיגרת אותו [ליצירה]
- [ליצירה] הנה ההצעה שלי: הוא עמד בתחנת האוטובוס מחכה לקו הנכון שיביאו לעבודה בבית האבות. "היום שבת" אמרתי "אין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, כיצד מסבירים בסינית את זמני הנסיעות? * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא, כנפו האחת שמוטה. ניסה לעוף, ללא הצלחה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, החזרתי מבטי, כאילו לומר כי אין באמתחתי שיטה לעוף עם כנף אחת שבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה ראש יש לך. מגניב ומטריד כאחד [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
תגובות