אלף מילים לא יתנו תמונת נפש... אני עוד אדם מבולבל שרוצה לפגוש אנשים
אחרים.
אני רוצה גם להשתפר בכתיבה, אז:אין דבר יותר שלם מלב שבור- תנו לי גם את המקל (ולא רק גזר)
[ליצירה]
ידידיה,
הכי טוב שלך שקראתי. הבאת אותי אל סף דמעות. המון חומר למחשבה.
כבר בהתחלה עם המפגש הראשון בפנינים ניסתי להגדיר אותן ואמרתי לעצמי שהרופא הזה פשוט רוצח.
הרי זה טבע הרוצחים להשתלט על נפש(?) הנרצחים, לשאוב מהם חיים.
אולי זה רק אני אבל, נדמה ש, המפגש עם האישה מבלבל בשל המעבר החד מאלמות של הגיבור לפרץ הדיבורים. הסיפור שינה מנגינה פתאום. גם המעבר בין התקפתה אותו להתחננות "תחזור בבקשה" הייתה לי מהירה מדי. נדמה שיכולת להעביר זאת בדרמתיות יותר. כשם שהחסרתי פעימה בחלק הראשון בפיסקה תשע, למשל, הייתי רוצה גם פה שחילופי הדברים (למרות שרק היא מדברת, כיודוע גם חוסר תגובה היא תגובה) יהיו כך שיהיה מרווח "עותק נשימה" בין דיבור לדיבור, . אני מניח שאתה מבין למה כוונתי...
בקיצור- יהלום אמיתי אך לא מלוטש.
[ליצירה]
זה לא מה שהתכוונתי
לא נראה לי שנכון להגדיר את הרופא כרוצח. לדעתי הוא זה שבעיקר סובל.
בכל אופן, חילקתי את הסיפור לפרקים. אני מקווה שעכשיו יותר אנשים יקראו ויגיבו.
[ליצירה]
התחיל טוב וקצת התפוגג לי.
הסיפור רק התחיל או ש- למשל, תספר על השקיעה בעקבות האסון בהדרגתיות ובפרוט מעניין. הייתי גם מצפה להתרחשות בסוף שתרגש יותר... (ולא מסר מעלה אבק)
עם עוד מאמץ ורצון זה יכול להיות הרבה יותר טוב.
[ליצירה]
כמה דברים שצדתי בקריאה מהירה: רחל אומרת לך ששקעת יותר מדי, התנתקת וכו' הקורא נפגש בזה פעם ראשונה. יותר מזה- הפסקאות הקודמות ממש הפוכות.. מלאות חיות. (התרוצצויות, מבט חד וסוקר את הסביבה מהר, מחשבות, אף פעם לא בודד. הוא נאבק ומתמודד! )
הצעה לפתרון: אם היו 'יחסי גומלין' ..דו כיווניים בינו לבין דמיות אחרות, זה היה יכול לתת פתח לספר את ההתנתקות מהן.
המשפט האחרון נשמע לי מיותר.
[ליצירה]
דווקא
בוגר.
איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין).
ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט),
ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות.
הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה.
בברכת פרוץ גדר,
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
שם זה לא מילה נרדפת להגדרה?
ידידיה תן לנן מעצמך, מעצם עצמך, ולא מהמחשבות המגדירות שלך. התחלת פה ושם להרביץ אותך ברגש "נסחף מפה לשם בחוסר שליטה" זה הרבה יותר מעניין מכתיבה טכנית. המילה אומרת לך מי אתה? כתוב איך אתה האישי נפגש עם זה, מה אתה מרגיש כלפי זה? בהצלחה.
[ליצירה]
תודה לך על גילוי הלב.
לכל אחד/אחת ה"ישיבה" שלו, הרהורי "כפירה" מסוג זה יום יום, הם לדעתי המניע לכתיבה, תהא מטרתה אשר תהא, ואנו נשלח את הקול ולא נדע לאן יולכו עוף השמיים, ומי בכלל יודע אם כלו המים..?! :))
נהנתי לקרוא.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אני איתך
להיות כל הזמן בקרב אנשים אהובים - ולשתוק.
לדבר, אבל לדעת שאתה שם בעצם רק כדי להקשיב לצרות של אחרים.
גם ביחד, בסופו של דבר תמיד לבד.
נראה שזה איזשהוא גורל. חיים עם זה.
וגם אם נדבר, ודאי לא אצליח להרגיש אותך באמת.
[ליצירה]
תגובת היוצר...
לא התכוונתי לומר שהאדם ברא את אלוקים (וזה גם לא כתוב). מה שנאמר הוא ש"אני" (ישות כלשהיא) הוא הדבר היחיד שהיה בהתחלה (בתודעתו) ואחר כך הוא הכיר/תפס/יצר את העולם מסביבו בהתפתחותו.
המושג "אלוקים" בקטע הוא לא התפיסה של יוצר הכל, הבורא הכל יכול, אלא של מושא האמונה הבסיסית שיש מטרה, ולכן צריך להתקדם, לשאוף ולעשות. "לברוא את אלוקים" משמעותו רק לתת לאמונה שם.
עיקר כוונתי היתה הפסקה האחרונה שאומרת שהדרך שבה האדם תופס את המציאות מסביבו קובעת את המציאות עצמה - וזו לא פנטזיה, אלא תפיסת עולם!
וכמו שכתבתי, אני מודע למגבלותי וחי איתם.
תודה לכל מי שהגיב - העשרתם אותי (אני מודה, קצת הגזמתי... אבל הקטע נכתב בין 3-5 בלילה) אשמח אם תוסיפו להגיב. מקווה שהבהרתי את עצמי...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
זה לא מה שהתכוונתי
לא נראה לי שנכון להגדיר את הרופא כרוצח. לדעתי הוא זה שבעיקר סובל.
בכל אופן, חילקתי את הסיפור לפרקים. אני מקווה שעכשיו יותר אנשים יקראו ויגיבו.
[ליצירה]
יש שבילים שמגיעים לאותו מקום גם בלי להפוך לאותו שביל.
ההרפתקנים תמיד מעדיפים דרך שלא הלכו בה מעולם.
יש אומנות שלמה לנגן את הצלילים הלא נכונים, את הקצב הלא נכון - ג'אז
רבים יגידו שהיא עדיפה על כל האחרות. אולי הם המבינים באמת.
ואולי אין שבילים בכלל, רק גאוגרפיה גדולה עם ידים מושטות?