[ליצירה]
ווי תודה!
לא הייתי פה כמה ימים, אז תודה על התגובות.פעם ראשונה שאני שולחת משו חזותי ולא ידעתי איך הולך כל הפרוצדורה...
...אז כן... הייתי בפנים. היה צריך לחתוך את הגג כדי להוציא אותי, אבל חוצמיזה ככה האוטו נראה.
ו...זה באמת עושה משהו כשמקבלים כזה רמז... ולא רק רמז להודות לו -זה פרט שולי. הרמז היה על החיים שלי.
במציאות התמונה יותר איכותית...
[ליצירה]
בס"ד.
מה ניזכרת עכשיו?? זה היה שנה שעברה לא??
ורק עכשיו אני מבינה את גודל הנס שהיה לך...
ממש השגחה פרטית...
{גם לתת לך למעוך את האוטו וגם להוציא אותך ממנו רק עם מכות קלות וכל זה כדי שאח"כ תגידי לו המוניי תודות... אמרתי כבר שהוא אגואיסט?!}... סתתתתאאאםםםםם.....
זה בסדר אני לא כופרת רק סקרנית קצת...
ברוך ה' שיצאת מזה!
אוהבת ומתגעגעת...
בת-חן.
[ליצירה]
האמת היא
שגם אני לא יודעת מה זה ניואנסים... אולי זה כמו קטע חדש שלא נלמד רק עם מ' בסוף... סתם... התכוונתי להגיד בזה שיש ביצירה הזאת מוטיבים ספרותיים ("מוטיבים" אפשר לומר?) יענתו דברים אומנותיים שמופיעים/חוזרים על עצמם/סוגרים מעגלים וכו' ודל"ב ודו"ק ואכמ"ל (ע"ע סוערה שתחי') וד"ש.
[ליצירה]
פשי הא!
אולי גם אתה שקוף, אבל הכנסת בי צמרמורת נעימה.
עכשיו, חוץ מהעניין הרומנטי, אולי זה גם מתאים לאלול - מה אנחנו, מה חיינו... כולנו הבל... אבל המעשים שלנו והדיבורים שלנו כ"כ משפיעים על אחרים.
דוגמא פעוטה לזה זה האתר הזה, שאתה כותב בו יצירות שממש משמעותיות לך, ומפרסם אותם בפני קוראים וירטואלים שאין לך שום קשר אליהם, אבל כל תגובה שלהם הכי קטנה יכולה להשפיע על המצברוח שלך וכו'.
בקיצור - זה טראגי. והיצירה הזו יפהפיה.אני מצרפת אותה ליצירות האהודות עלי.
[ליצירה]
תודה, עוף...
תיקנתי כמו שהצעת. עכשיו זה פסדר?
ובקשר למעבר בין המחשבות שלי לדיבורים שלה - אני מעדיפה להשאיר את זה ככה. צריך לקרא את הכל בשוונג אחד ואז מבינים...
תודה על הערותיך. אני אוהבת כאלה.
וגם תודה על תגובתך המגזיזה ליצירה העצובה שלי "לי יש זמן"...
[ליצירה]
אמממממממ!
אני מדמיינת את התמונה היפהפיה הזות על קיר ענקי בסלון מעוצב של וילה...
אבל ענקי... כי קטן זה לא אותו דבר.
איך עשית את זה? שילוב של תמונות קיימות? תמונות מהאינטרנט? פוטושופ? למדני.