[ליצירה]
וואו. ממש אהבתי. כתוב טוב, סוחף, מרתק. אולי הייתי מנסה את הסוף לעשות קצת יותר מפתיע או עם טוויסט יותר חזק, כי הסוף היה קצת חלש לטעמי. חוצמזה - א-גרוייסה שכוייח!
[ליצירה]
לא באתי לתאר את עולם
החסידות היפה.
באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור.
ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד.
[ליצירה]
כתבת סיפור חסידי מצמרר שחודר עמוק עמוק ומחורר את חדרי הלב. השילוב של הפיוט מחדד את הסיפור ומוסיף לזעזוע שהוא יוצר בקורא. גם השילוב בין עבר להווה בסיפור הוא ממש מוצלח.
שכוייח!
רק רציתי לשאול האם הסיפור מבוסס על סיפור אישי של משהו או שהוא נכתב בהשראה מעדויות שונות?
[ליצירה]
הוא מבוסס
על מקרים ידועים שקרו בתקופת השואה. כתבתי אותו די בהשראת המקרה בו אב שאל את רבו אם ביכולתו לפדות את בנו מלקיחה להשמדה, רק שבמקומו ייכנס נער אחר - האם מותר על פי דין תורה לעשות זאת.
הרב שהצטמרר לשמע השאלה לא ידע את נפשו וניסה להתחמק מתשובה. כי מה כבר יוכל לענות לאב.
אולם האב שהבין אמר: אם הרב אינו מתיר לי - סימן שזה אסור, ועל כן אני נותן בנפש חפיצה את בני למיתה על קידוש ד'.
[ליצירה]
מדהים
השיר, המקצב החרוז!
איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל.
נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה.
והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון...
המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף...
:))))
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?