בבוא היום,
עד רדת ליל,
כמעט בין ערב וערבָּיים,
עד רדת נשמה לשאול,
עד בוא גואל.
בין אשמדאי לערְבִיִים,
בין אור יהל לזפת משחירה,
תנוח נשמתי ותסובב אין קץ,
זה הוא עונשה...
נשמת מרה...
[ליצירה]
שמוליק שמוליק
נוחר, ישן - עלמנו
על חורבות העוויתות והאיוולת,
עֶלֶם חדש כבר לא יקום.
מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב
אבדון,
הניף, היכה,
ביונקי שדיים שלא חטאו.
יוצא לקרב העלם!
לחמו כחוקן - איחסה!
לא שוקט הוא
בעצירותו-
על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה.
שמש ההתחדשות והתקווה
תאיר - אולי אותו תקרע!
ואז,
הפתח יפתח -
פתחה של תקופה חדשה!
שמואל - דחילק - צא מזה.
[ליצירה]
זווית מעניינת
יוחאי (שם נהדר, אגב),
השיר שלך תפס אותי לא מוכן, בקטע של הזווית השונה. ציפיתי בהתחלה לראות עוד שיר של כאב משפחתי על בן שנפל, ודי הפתעת אותי מהזווית ההפוכה.
בהחלט מקורי, וכתוב טוב.
ולמיכל "הנפלאה" - לא תמיד צריך להגיב. לפעמים אפשר גם לשתוק...
תגובות