בבוא היום,
עד רדת ליל,
כמעט בין ערב וערבָּיים,
עד רדת נשמה לשאול,
עד בוא גואל.
בין אשמדאי לערְבִיִים,
בין אור יהל לזפת משחירה,
תנוח נשמתי ותסובב אין קץ,
זה הוא עונשה...
נשמת מרה...
[ליצירה]
זווית מעניינת
יוחאי (שם נהדר, אגב),
השיר שלך תפס אותי לא מוכן, בקטע של הזווית השונה. ציפיתי בהתחלה לראות עוד שיר של כאב משפחתי על בן שנפל, ודי הפתעת אותי מהזווית ההפוכה.
בהחלט מקורי, וכתוב טוב.
ולמיכל "הנפלאה" - לא תמיד צריך להגיב. לפעמים אפשר גם לשתוק...
[ליצירה]
נשמע כמו משל
לשרון ונתניהו
(המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה)
יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה.
[ליצירה]
נשמעות?
אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות?
לא ממש מחזקות.
כי כשקר בפנים, נורא, קר.
שום מילה לא תוכל לחמם.
רק רגש שפורץ מבפנים.
נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך!
תגובות