חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
[ליצירה]
גדול - הבנתך עמוקה מני ים
רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!!
אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת!
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
[ליצירה]
וואוו!!!!
רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק.
ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת?
[ליצירה]
שמוליק שמוליק
נוחר, ישן - עלמנו
על חורבות העוויתות והאיוולת,
עֶלֶם חדש כבר לא יקום.
מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב
אבדון,
הניף, היכה,
ביונקי שדיים שלא חטאו.
יוצא לקרב העלם!
לחמו כחוקן - איחסה!
לא שוקט הוא
בעצירותו-
על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה.
שמש ההתחדשות והתקווה
תאיר - אולי אותו תקרע!
ואז,
הפתח יפתח -
פתחה של תקופה חדשה!
שמואל - דחילק - צא מזה.
תגובות