חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
[ליצירה]
לא באתי לתאר את עולם
החסידות היפה.
באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור.
ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד.
[ליצירה]
נשמע כמו משל
לשרון ונתניהו
(המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה)
יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה.
[ליצירה]
הוא מבוסס
על מקרים ידועים שקרו בתקופת השואה. כתבתי אותו די בהשראת המקרה בו אב שאל את רבו אם ביכולתו לפדות את בנו מלקיחה להשמדה, רק שבמקומו ייכנס נער אחר - האם מותר על פי דין תורה לעשות זאת.
הרב שהצטמרר לשמע השאלה לא ידע את נפשו וניסה להתחמק מתשובה. כי מה כבר יוכל לענות לאב.
אולם האב שהבין אמר: אם הרב אינו מתיר לי - סימן שזה אסור, ועל כן אני נותן בנפש חפיצה את בני למיתה על קידוש ד'.
תגובות