בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] או סוף סוף זה שיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה . [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה דימיון מעולים. אהבתי את ההקבלה שוזרמת בשיר כל כך נכון, יפה ומרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] השילוב של מערת קבורה (מוות) מול פרחים פורחים (חיים) הוא שילוב חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא מבוסס על מקרים ידועים שקרו בתקופת השואה. כתבתי אותו די בהשראת המקרה בו אב שאל את רבו אם ביכולתו לפדות את בנו מלקיחה להשמדה, רק שבמקומו ייכנס נער אחר - האם מותר על פי דין תורה לעשות זאת. הרב שהצטמרר לשמע השאלה לא ידע את נפשו וניסה להתחמק מתשובה. כי מה כבר יוכל לענות לאב. אולם האב שהבין אמר: אם הרב אינו מתיר לי - סימן שזה אסור, ועל כן אני נותן בנפש חפיצה את בני למיתה על קידוש ד'. [ליצירה]
- [ליצירה] . חמוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים השיר, המקצב החרוז! איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל. נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה. והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון... המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף... :)))) [ליצירה]
- [ליצירה] זווית מעניינת יוחאי (שם נהדר, אגב), השיר שלך תפס אותי לא מוכן, בקטע של הזווית השונה. ציפיתי בהתחלה לראות עוד שיר של כאב משפחתי על בן שנפל, ודי הפתעת אותי מהזווית ההפוכה. בהחלט מקורי, וכתוב טוב. ולמיכל "הנפלאה" - לא תמיד צריך להגיב. לפעמים אפשר גם לשתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי, אביבי, שכיוון שחצות ומחצה כבר עבר חלף הלך לו, ולכן שקעה שמשו של ירושלמי בשיר ילדים מדהים זה. [ליצירה]
- [ליצירה] סו קחי פסק זמן ותראי איך החיים מתוקים... מה הנמר, הטיגריס, האריה השחור שעבר ביניכן??? [ליצירה]
תגובות