בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי וייי אויי ויייי אויי ויי אויי ויי אויי ויייי לנין - איך זאת עשית לנו? הלהרגנו אתה אומר? כי מתנו גם נשפכנו מצחוק - אינו גומר... בירושלים עיר בירה, ישנו שמואל אחד, בעת אשר אותו עזבת לבבו כה פחד... אויי לנין... אוי מנהיג מדוע מתת כה צעיר, 140 שנות חיים הם מוות כה מהיר... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי כלום חוץ מזה שזה ממש תיאור חי שלי כשאני רושם בציור! אהבתי את הרישום שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] שימו לב שימו לב ממה מורכבת האמת: האותיות א' מ' ת' שהם תחילת, אמצע וסוף הא' ב'. ואילו השקר מורכב משלוש אותיות אחרונות לפני הת' של האמת. ללמדך - כי דבר אמיתי הוא דבר שיש לו התחלה, אמצע וסוף, שיש בו היגיון והשכל, ואילו דבר שקר הוא זה התלוש, הלקוח מסופן של דברים בבחינת "חצי אמת - שקר". [ליצירה]
- [ליצירה] אצלי מתקשר השחר דווקא לרוגע ולא לאש. הנץ - אש. אבל כל אחד וטעמו הוא. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי, אביבי, שכיוון שחצות ומחצה כבר עבר חלף הלך לו, ולכן שקעה שמשו של ירושלמי בשיר ילדים מדהים זה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו!!!! רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק. ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת? [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל שמואל חדל לך - זרימת חלומות הללו נצור - אש היצירה, כי זה בזה - ובבא - באלו: הזה אם לא זהה הוא - יצור רע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בסדר? הכל בסדר, ירושלמי? מג'נון קטן שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים השיר, המקצב החרוז! איך לקחת רעיום כל כך נעלה כנחירה, והפכת אותו בהינף קולמוס לנחלת כל. נחירת האף - בו מצויה נשמתו של אדם, הפכה כמעט לנשמת האומה כולה. והשילוב המדהים של "נחרי, נעמה, נחרי, נערה" - גם נוחרת - גם נוערת. מדהים! מדהים! ותפתח האתון... המשך לנחור ידידי, כי נחירותיך כזהב הירוק שבתוככי האף... :)))) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד לא מקורי אמנם, כי כבר כתבו על זה קודם:)) אבל כתוב בצורה מקורית ויפה [ליצירה]
תגובות