נפתולי חיי נפתלתי, התפתלתי, בשביב חי אחרון, אור לראשון אור לראשונים, לא לי. פיתולי שביליי סובכו, כשפתיל עצמותיי ביכה את סופו, וראה, כמו מרחוק, את זרע עצמותיו כשהוא עולה מנבלותו, פורח ונושם, נשימות קצובות, שלוות, לא כמו שלי - מקוטעות, הולכות וכבות... נגמרות... נפתולי חיים, כה אכזרים הם, עיתים לופתים אותך בפרץ של חיות, עיתים חונקים את חיותך, כמו חיה, חונקים, חונקים, חונקים...