בבוא היום,
עד רדת ליל,
כמעט בין ערב וערבָּיים,
עד רדת נשמה לשאול,
עד בוא גואל.
בין אשמדאי לערְבִיִים,
בין אור יהל לזפת משחירה,
תנוח נשמתי ותסובב אין קץ,
זה הוא עונשה...
נשמת מרה...
[ליצירה]
וואווו ואווו ואווו
סליחה על הוולגריות, אבל אם אפשר הייתי גם מוחה כפיים ודמעה.
סוערה - פשוט מעולה, כמה משמעויות, כמה ניסוחי לשון שירשמו על שמך בעברית לדורות עולם.
אהבתי: "על אברת תוחלת"
"ובעת הגיע, לעת מגעת".
כשאת מוסיפה יצירה - נא הודיעי לי באי מייל או במסר או על כנפי יונה נחפה בכסף.
:))
(ד"א - חשבת אולי ליצור מחברת: "מהמחברת של סו")
אויש, בטח הרסתי לך עכשיו הכל.
(יו, איזה כיף)
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור.
ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן
שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון,
חבר - גופו נפרד מנשמתו,
וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה.
נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס.
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
תגובות