בבוא היום,
עד רדת ליל,
כמעט בין ערב וערבָּיים,
עד רדת נשמה לשאול,
עד בוא גואל.
בין אשמדאי לערְבִיִים,
בין אור יהל לזפת משחירה,
תנוח נשמתי ותסובב אין קץ,
זה הוא עונשה...
נשמת מרה...
[ליצירה]
נשמעות?
אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות?
לא ממש מחזקות.
כי כשקר בפנים, נורא, קר.
שום מילה לא תוכל לחמם.
רק רגש שפורץ מבפנים.
נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך!
תגובות