בבוא היום,
עד רדת ליל,
כמעט בין ערב וערבָּיים,
עד רדת נשמה לשאול,
עד בוא גואל.
בין אשמדאי לערְבִיִים,
בין אור יהל לזפת משחירה,
תנוח נשמתי ותסובב אין קץ,
זה הוא עונשה...
נשמת מרה...
[ליצירה]
לא באתי לתאר את עולם
החסידות היפה.
באתי לתאר דברים שלצערי רואים היום. דברים מהחיים. אולי במקרה זה "נחת" על עולם החסידות, אבל בשום פנים לא בא לשייך את כולם ל"חסרונות" שעלו מהסיפור.
ודרך אגב, רובו באמת נכתב "מבפנים", ולא, איני חסיד.
[ליצירה]
נשמעות?
אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות?
לא ממש מחזקות.
כי כשקר בפנים, נורא, קר.
שום מילה לא תוכל לחמם.
רק רגש שפורץ מבפנים.
נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך!
[ליצירה]
מישהו היסב
את ליבי אבל לא היה צורך. כי כבר קראתי אותו ממש כשהתפרסם פה, ונהניתי מהזרימה של השיר.
מה זה, אביב? פארודיה על נ-נח-נחמ-נחמן- מאומאן.
תחמן.
תגובות