הבדידות, היא מפילה אותנו כמו זבובים, אנחנו נופלים ולא מבינים מה צריך להבין כדי להיות מובן. "שתוק ואל תבלבל לי את השכל" זה מחסום מספר אחד שלפעמים נעקף. אם רק הלילה אני לא אהיה לבד, אני אחיה, אני אחייך. אני מבטיח שאני לא אנסה למצוא לשום דבר הסבר. אני מוכן להסתכל לעבר בעיניים, אני מספיק חזק עכשיו. לחיות זה בסדר, לחיות בכיף, זה על הכיף כיפאק. לא לטעות, למוות אין גיל, צריך להספיק הכל וכמה שיותר מהר, לדחות את הקץ זה לכלוא את הנפש, לתת לה לגווע ברעב מול אלפי מכונות שמשמינות. החומות שאנשים בונים סביב עצמם כל-כך גבוהות שכבר אי-אפשר לראות. אף אחד לא ייתן לך להתקרב אליו אם לא ייצא לו מזה משהו. ה+ והמינוס, הטהור והטמא. במה לבחור? בחיים שרק הולכים ומסתבכים בשביל צר, או במרחב פתוח, לסובב את הראש, למעלה ולמטה.
זה ממש ליד, זה אפילו מתחת לאף -וביננו, לא כל מה שנוצץ זהב, כל מה שנוצץ מטעה! ולכן צריך להרגיש כל תחושה, להתעמק בכל נגיעה, להבין אותה זאת הפשטות "מאה אחוז טהור" לדבר עם אנשים במחשבות ונגיעות, להגיע לרמה כ"כ גבוהה, הכל יזרום כ"כ חופשי, בלי להיכבל בפסי האופק, בלי להישאר לבד. אני אברח מהלילה עד שיגיע הבוקר בלי להצטער, כי אין טעיות בעולם כ"כ מושלם
תגובות