סוס כזה בקיץ?
מה הפלא אין מילים
שוב אשיר לך בית
על חוות הנמלים
על חוות הפסיכולוגית
ולעיסות המסטיק הסטריאופוניות שלה
איך גרמה לנו אותה פילגש להבליג במי קישון
את זוכרת את הספר?
זה שנפתח תמיד בעמוד 69?
יום אחד, ראי זה פלא, נעלם הדף כלא היה
ועד שמסקנה אחת ברורה כבר נקפאה לה בראשי
הדי געגועייך שבו והמיסו את גזר דיני
כן, מתאים לי להיות אחד שמחכה בתחנת אוטובוס לאהובה שלא תבוא
מציץ לו בשעון, אדים, עשן כבר מגרונו
ומתחלף ציור בתעתוע ומקטרת במגירה
עדיין התעקשת להתפתל באיזו מחילה
מקומי אינו שלם, כמו בחירותיי, כמו הגיגיי
תמיד נשאר שם פתח, איזו חרטה מתחקמת בחשאי
מותירה בי עוד בילבול עם מכחול ודף בהול
שמחפש במקום מילים, צעקה בלי שורשים
שתעיף כבר לשמיים את הטוב ואת הרע
ואת אלה המחופשים שמאופרים בהגדרה
כמה צר על המשענת, היא מורחת הגסיסה
מזכירה לי איך פילחתי דרך במשבצת עמוסה
זה אותה הברך שבורכה אינסוף ברגים
מיוצבת כמו מחלקת סיכזופרנים בבית חולים של הגלדים
אני מורגש במבטיי ומתעלם לרגע דק
אך מה בזאת עשיתי פער עם חמשת רחוקיי
זה משחק בנאלי, הנאה זמנית, מעוררת בי הזעם ושבירת החפצים
האיפוק שלך הוא כאוס כמו דיסק שרוט המסרב להתנגן
שותה בשלוק בקבוק של קולה וחושפת את צבעך
כל מקום הוא אנדרטה, כל תמרור הוא עוד פרידה
כל מדרכה היא פיסת קבר, תלאי על בגד משופם
מצער אותי הפחד, שאין לי איך למדוד
את עצמי וכישוריי מולי ומול האל
אני נתון של סקר, צרכן בטבלאות
והדרך היא לא דרך, זאת מנהרת מילוט כזאת.
