אני יושב בתוך עצמי מקופל לשלשות, לא מרגיש ולא יודע מה לעשות
יום מותי עבר חלף כמו עונות המעבר, מציץ בשעון של הקיץ שעבר
היה קשה עם הסביבה, לא קל להתאקלם, אבל עכשיו הכל בסדר ברוך ה´
עף על הגדרות יורד למצולות, חי בטבע לא מושחת כמו כל החיות
יש לי את טבעת המוות אותה ענדתי, וביום עצוב אחד מהמשחק פרשתי
וכעת מה עושים שואל אותי נער חושב  אמרתי לו :"כלום" והוא הסתובבב
ועכשיו אני רגוע פרא הגוף כבר עבר, כעת נחשוב על מה יביא מחר
 אבל מה הסיכויים שאני יקום, אחרי 30 כדורי שינה שנבלעו משיעמום
וטוב לי לראות אותך בוכה, זה מראה שגם את קצת נבוכה
שזה נגמר כ"כ מהר אפילו בלי שהתחיל, ואת רק הזכרת שזה קשור לגיל

 תמיד נגמר לי מהר, תמיד אני רק משתפר
הלב נהיה פחות כואב ויותר קל לשכוח, אז תנו למוח לזרוח

רואה חדשות, לא מבין מה רוצים, אני הולך למראה ועושה לי פרצופים
ודי קשה לי לכתוב כשאני לא עצוב ולא שמח, הדבר החמקמק הזה שוב בורח
או להיות שמח או להיות עצוב  אחד משניהם, העיקר שיבחר כבר בעזרת ה´
אני רוצה להחביא לך את ההפתעה שעשיתי, את לא תמצאי כי היא בתוך ליבי
ולשם את כבר לא יכולה להגיע, כי לא משנה כמה נשמתך תזיע
לא תוכלי את סליחת לעולם להשיב, זה נזק בלתי הפיך
אז עברתי כמעט על הנשים כולן, שנכנסו לי ללב  וא"חכ לא היה להם ללכת לאן
שטיח שחור מונח לכבודי כשחזרתי לבית, נכנסתי לחדר כיבדתי את האור ואמרתי good night
קמתי כמו חדש אפילו לא נרגש, זה כמו הזריקת הרגעה רק בטעם של דבש
וכפפות הגומי נדמו המכשירם הפסיקו לצפצף, נשארתי קשור למיטה חולה ועייף