[ליצירה]
תקנו אותי אם אני טועה, אבל יש דברים שלא עוברים ונשארים איתך עד יומך האחרון, איך אפשר להשתחרר ממשהו שמחזיק אותך? הכמיהה לרחמים. להתבוסס בדמעות של עצמך. האוויר הדחוס לא מגיע לנחירך
וכן התמונה... יש את התמונה. הטביעות אצבעות שלך בכל סנטימטר והמחשבה שזה לא יחזור.
אולי את, לא שיחררת אותו... אולי המפתח לאזיקים הוא אותו מפתח שנעל את פיך ונזרק למעמקי הים.
בואו וניזהר טיפה אם השימחה
למרות זה כל מה שיש לנו בעצם. ומהשמחה נושרים עוד דברים
אבל עד כאן להפעם
[ליצירה]
[ליצירה]
פתחחחחחחתם פורום על היצירה שלי (:
המשיכו כך!!
[ליצירה]
ליורם
ליורם, יש לי עבר פסיכיאטרי די נכבד ככה שאני חושב שיש לי את הזכות לכתוב על המוות, אחרי אינסוף אישפוזים פסיכאטירם זאת זכותי לכתוב
אבנר אלקובי
[ליצירה]
גלעדי, אם אתה רוצה לפענח טקסטים כנס לאתר של חמיצר או משהו כזה,
אני לא מכיר את אסנת, אני לא יודע על מה זה מה כתוב. אני סתם מנסה לראות איפה יש שורה בשיר שקושרת חוויה שלי אליה.
כלל אין ברצונה לומר... הדבר נעלם, בא והולך ומלווה אותה כל הזמן...
שיר מצויין ואם לא הייתי צריך להוציא את הפינגוין שלי (אבבה) לטייל הייתי חושב קצת גם על השלוש שורות באמצע.
מי בכלל רוצה להבין?
[ליצירה]
אחחחחחחחח תחושת הנוסטלגיה זרמה במעצמותיי כשקראתי את השיר, כל הנופים והמקומות שבהם שיחקנו שהיננו קטינם שיכחו את כל הזכרונות הייתי משאיר רק את זה
סחתיין אמרה...
אבנה אלקובי
תגובות