אספוני, אני אהיה נאמן,לא אבגוד, לא אשקר, לא אזייף צ'קים דחויים.
אספוני, ליביב כה רך ותמים, לא ידע מראות קשים, לא הלך בעצת רשעים.
אספוני, מתבוסס בדמי, לוגם קצת מים ממעיין השיכחה הקרוב לצריפכם.
אספוני, הולך כעיוור ולא מדבר, מקשיב במבט מלא ציפייה ועטוף ברחמים.
אספוני, עובר רך כנולד אני שעוד לא עיקל את כל הרוע שמסביב שחובק את עולמי.
אספוני, דחף בלתי נשלט להתנצל ותמיד אבל תמיד לחפש את המחילה.
אספוני, אני פורס לכבודכם שולחן עם מפה לבנה ועורך אותה עעם מטעמי אימי.
אספוני, כדי שאוכל להפסיק עם כל השקרים מלאי הפרטים האלו.

שלחוני, גם ככה ידעתי שלעולם לא תיתנו לי הזדמנות באמת מליבכם.
שלחוני, המסכות נפלו, בהצגה הסוררת שלכם היו חסרים אנשי במה.
שלחוני, לא רק שננתם לי לישון במקרר הקפוא גם נשארתי רעב.
שלחוני, רווי עוצמה שקרית אני כעת ולכן הדחפים להשתולל בכעס.
שלחוני, אל תדאגו לקללות, הם יופיעו בסיוטכם בשעת חצות.
שלחוני, עינכם הרכות לא עושות עליי רושם עוד, רק המרשמים עפים.
שלחוני, תחנה הבאה- בית קברות. 2 בעשר, נרות נשמה ופרחים.
שלחוני, השטן מרקד שיכור על ליבי אב אנא סילו לי באמת ובתמים

עזבוני- כי לעולם לא אמצא מקום שאליו אני שייך

(מתוך "דיור מוגן")