אני בדיפרסיה אהובתי עזבה אותי בפרהסיה
אבנר אלקובי
-
תנו למציאות אלטרנטיבה!!!!
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אילו רק הייתי יודעת מה זה דיפרסיה. למרות שהעיקרון מובן, וזה נחמד. רק משו צורם ממש - תוסיף פסיק אחרי הדיפרסיה, טוב? זה עושה לי רע לראות דברים, ובמיוחד באתר יצירה, שמנוקדים לא נכון. [או ליתר דיוק - לא מנוקדים...] [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, לא הבנת את העיקרון, זה אמור להיות, "אני בדכאון, אהובי ריסק עליי דאון". עכשיו תורך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בדכאון אהובי ריסק עליי שעון [ליצירה]
- [ליצירה] אני מרגיש נורא- אשתי מעליי עם חגורה [ליצירה]
- [ליצירה] ובנוסף גם מסכן, היא צירפה את השכן [ליצירה]
- [ליצירה] פתחחחחחחתם פורום על היצירה שלי (: המשיכו כך!! [ליצירה]
- [ליצירה] לאבנר , תאמין - לי : ההפסד כולו שלה...... יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמח לי יש שיער והשכן קירח [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחח אהבתי ממש את המשחק מילים הזה! "אני הרגתי יתוש, כל הלילה הוא חג סביבי וגרם לי לעיטוש" :) "אני לא כזאת נמוכה כשירדתי מהפלטפורמות נתתי צ'יף לנמלה" =) יומשמח לכולכם! [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מאבדים את העיקרון אתם מאבדים את העיקרון זה אמור להיות דברים עצובים ולא מצחיקים אני המקורי(: [ליצירה]
- [ליצירה] בתקווה שתמצא תא מה שאתה מחפש [ליצירה]
- [ליצירה] משאיר הרבה מקום לדמיון ואני הבנתי (אולי אני טועה) שיש כאן אחת לטובה ואחת לרעה [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מאבדים את העיקרון אתם מאבדים את העיקרון זה אמור להיות דברים עצובים ולא מצחיקים אני המקורי(: [ליצירה]
- [ליצירה] סכיזופרן או מעיל עור נעל בית או פרי הדר שיכרון חושים או לב טהור בעל בית או בתולה זקנה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אחי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי פינסול אין ספק שיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] מיין פיירעל , כולם כמוני ורק אני לא [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן אמת, היום אני כבר שבעה חודשים וארבע עשרה יום מאז שכתבתי את זה ויוליה יש המשך, פשוט לא רציתי לפרסם אותו כי הוא רק הולך ומתחזק בתאורים קשים אבל אם יש ביקוש אז סבבה, צפי להמשך [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מדבר על הפעם הראשונה שלא עשיתי מדורה בלג בעומר וסתם ישבנו כמה חברה בבית של מישהו ועישנו באנגים כמו מפגרים. אבל אין מה לעשות, לא נוכל לעשות מדורה כי אנחנו כבר אנשים מבוגרים [ליצירה]
- [ליצירה] תקנו אותי אם אני טועה, אבל יש דברים שלא עוברים ונשארים איתך עד יומך האחרון, איך אפשר להשתחרר ממשהו שמחזיק אותך? הכמיהה לרחמים. להתבוסס בדמעות של עצמך. האוויר הדחוס לא מגיע לנחירך וכן התמונה... יש את התמונה. הטביעות אצבעות שלך בכל סנטימטר והמחשבה שזה לא יחזור. אולי את, לא שיחררת אותו... אולי המפתח לאזיקים הוא אותו מפתח שנעל את פיך ונזרק למעמקי הים. בואו וניזהר טיפה אם השימחה למרות זה כל מה שיש לנו בעצם. ומהשמחה נושרים עוד דברים אבל עד כאן להפעם [ליצירה]
תגובות