היה חוזר אל העיר בידיים ריקות. בלי אישה, בלי כסף ובעיקר בלי תקוות.
המבטים היו סודקים את ליבו השבור. כולם כבר ידעו שהוא היה... מכור.
היה רגיל להיעזב בצד שבילי עפר. שם היה עומד כמו נטל מיותר.
ובאותה השעה שבא להתפלל עם הציבור. כולם כבר ידעו שהוא היה ... מכור.
היה חותך את עצמו כדי להפיג כאבים. אף-אחד לא הבין בעיקר לא ההורים.
ועם העיניים האדומות כולם עשו את החיבור. שהנער שמולם מכף רגל ועד ראש... מכור
היה צועק לאלוהים המחלקה חשוכת אל. וכשבאו לקשור אותו היה צועק ומשתולל.
הרופאים והאחיות כבר בכירו את הסיפור. הוא היה סתם עוד אחד שהיה... מכור.
היה חולם על פרצופה בלילות גשומים. ההזדמנות שלא ניתנה בנתה לו מבוכים.
והשמועה לאוזניה הזדחלה, הכול היה ברור. היא לא תרצה לראות שוב את פניו... של המכור
אבל אף-אחד לא שאל ולא ניסה להיזכר מה גרם לכל הסיפור להתפורר.
עכשיו כבר מאוחר הכול באדמה קבור, תנופפו לשלום ותגידו קדיש... על המכור.
תגובות