אדם נוסע ברכבו
(נוסע בקברו)
ורעש בקרבו
ולפתע
מופיע הקיר
בו
הכול מסתיים ומתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון חזק! הסוגריים קצת הפריעו לי.. אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה.. (ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. בעיקר את המשחק עם הפסוק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר פשוט מעולה! הוא שואב לאווירה כ"כ בלתי מוסברת! והאמירה בסוף "בלי לומר שלום", פשוט טוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וכואב. אנחנו צריכים להתפלל לישועתם של כל מי שקבור במעגל הזה. גרמת לי לחשוב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!! ריבנו של עולם כמה שהשיר הזה בא לי בזמן הנכון. אין פה תשובה, ולא מצאתי פה פתרון, אבל פשוט מנחם לראות את שיש עוד אנשים בעמדה הזאת (וכן אני שוטה). תודה רבה רבה לך השיר כתוב מדהים. ציורי וממחיש, מי יתן ותמצאי את הכלים שיעזרו לך להכיל את עצמך ואת העולם כולו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט חזק. ממש אהבתי! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כשרון... איך מוציאים דבר כ"כ אמיתי מדף ודיו?? אני ממש מרגיש צורך להגיב למבט שלה... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] סחתן! אני כל כך אוהב שירי ילדים. פשוט טוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה י'עיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שאני אספיק לקרוא את השיר הזה שוב רגע לפני שבת. תודה רבה! [ליצירה]
תגובות