אדם נוסע ברכבו
(נוסע בקברו)
ורעש בקרבו
ולפתע
מופיע הקיר
בו
הכול מסתיים ומתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון חזק! הסוגריים קצת הפריעו לי.. אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה.. (ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הרדמת אותי. מעולה ממש, כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מעלתם של בעלי תשובה. יש בשיר הזה המון מתיקות (ולא במובן הדביק של המילה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אתם בהחלט צודקים ואני אסווג את זה כקטע. תודה רבה על הקריאה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. נתפסתי לך בעט. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! מעין מאמר חז"ל "צדיקים במיתתם נקראים חיים וכו'...". וכמובן עוד מסקנה מתבקשת מהשיר - במרחבים האלה נשים תמיד צודקות... [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני מאוד יצירתי! מיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך על התגובה! עכשיו גם אני שמח שתוקנה התקלה (והאמת שבכלל לא ידעתי על קיומה). ואת צודקת לגבי השיר, הוא מאוד בוסרי גם מבחינתי אבל קצת קשה לי לגשת לשיר ולשנות אותו אחרי שהוא נכתב. אולי בהמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] לא זמני בכלל! מעולה. יש בשיר הזה מן קסם. אני פשוט אוהב את מה שעשית לזמן! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי האחיזה הנוקשה בקסם של הטוב מבלבל אותנו כל כך ומכאיב... אולי כדאי להתחיל לבדוק אופציות של לעבור דרך הכאב ולעבוד דרך הכאב. בהצלחה בכל אשר תפני! [ליצירה]
תגובות