הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
ייתכן שאתה מתאר פה את אורחותיו של יצאן...?
מצטער פשוט
ה"יצאתי",
ה"נשכר",
הבר,
הטעם המר,
הבחורה
וכביכול המחיקה של שביב התקווה ל"עתיד חדש" והפיכתך ל"בחור חדש" לפי הביקוש...
על כגון זה נאמר:
"אדם מפרשן שיר, והמשורר - מתהפך בקברו"
[ליצירה]
השיר הגיע למולצים פתאום, ראיתי שהוא פורסם מזמן ואני מקווה שהנאמר בו יקרא על ידך במבט של אחרי, של נגמר.
בכל זאת הרגשתי צורך להגיב:
שבשבילי השירים שיכורים מדיי. בשבילי הם טובעים מדיי. בשבילי השירים זועקים אך מכוסים מדיי. ויותר מכל, בשבילי השירים קצת מוכרים מדיי, אמנם לא ברמות בהם מובאים הדברים אבל זה מספיק קרוב כדי שהם יהיו כואבים מדיי. (והתגובות - קצת מנותקות מדיי).
אני ממש אשמח לשמוע שכבר אין תוקף ממשי לכתוב פה. תודה לך.
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
אני דוקא חושב שחוץ מכמה מושגים בודדים (שנראה שנועדו בכדי ליצור אווירה מהירה ומבלבלת) אפשר לקבל משמעות נוספת מכל שורה בשיר.
ושוב - אהבתי.
בהצלחה בהמשך פה!
[ליצירה]
אהבתי
אהבתי את השיר הסגנון ואת הרעיון. ממש יפה! (למרות שהיו כמה משפטים שמוצפים ביאוש בתוכו. אבל חבל לי עליך, לא על השיר כי לו זה הוסיף עניין ולך זה לא ממש מוסיף...) ואני ממש לא רואה את זה כהרצאה! מברוק אחי
תגובות