הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
אולי האחיזה הנוקשה בקסם של הטוב מבלבל אותנו כל כך ומכאיב... אולי כדאי להתחיל לבדוק אופציות של לעבור דרך הכאב ולעבוד דרך הכאב.
בהצלחה בכל אשר תפני!
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!
אני מרגיש שהבית הראשון איכותי פי כמה מהבית השני. כאילו הם נכתבו בשתי הזדמנויות שונות. הבית הראשון מעולה, מאוד מקורי והשני קצת לא ברור לי.
[ליצירה]
מעולה
ממש טוב. הזרימה המהירה של השיר גרמה לי לתחושה שאוזל לי החמצן בריאות! יש במבנה של השיר הזה מן תזזית שמחזקת מאוד את מה שנאמר בו.
זה פשוט טוב.
אז פשוט תודה.
[ליצירה]
אהבתי
אהבתי את השיר הסגנון ואת הרעיון. ממש יפה! (למרות שהיו כמה משפטים שמוצפים ביאוש בתוכו. אבל חבל לי עליך, לא על השיר כי לו זה הוסיף עניין ולך זה לא ממש מוסיף...) ואני ממש לא רואה את זה כהרצאה! מברוק אחי
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
תגובות