שאלתי את כל הנקרים בדרכי:
מים חיים – לאיפה והיכן?
השיבוני בטון ממוזג ואף דיי ערכי
"לך ומצא לך מנוע מזגן"

עיניי אז הביטו בבוז מסוים
באותם הקפואים שותי מי סוסים
וליבי הבהילני לזוז מאיתם
אל מחוץ ליישוב המוגן, המרדים

אין נתיב מסומן בחולות המדבר
זאת למדתי בשכר צעדים
לא כל שביל שמתחיל בהכרח גם נגמר
במיוחד לא בעת נדודים

אז חבקתי ייאוש מרופט שמצאתי
(בקלות מחשידה - זאת מוטב לציין)
ולחפור בור לקבר בעצב התחלתי
בו אמתין עד לקץ מזדמן

וראו איזה פלא! שֹמו שמיים!
בלב שיממון ובתוך לילה קודר
החלו נובעים מתוך הבור מים
הפך לו קברי לבאר!