אדם נוסע ברכבו
(נוסע בקברו)
ורעש בקרבו
ולפתע
מופיע הקיר
בו
הכול מסתיים ומתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון חזק! הסוגריים קצת הפריעו לי.. אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה.. (ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי לשיר הזה במקרה ואני ממש שמח על כך! מחשבה מיוחדת מאוד, מחשבה מחייה. ויש משהו בכתיבה שהכניס אותי למן טראנס כזה בממדים של זמן. שיר שהוא חוויה שלמה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים. אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני). ממש תודה לך על השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכאוטיות... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה י'עיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי באקראי וזכיתי! :) השיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אולי קצת דביק, אבל יש אלוקים בשמיים, ובארץ. הוא מטרה נעלה ממציאת הזיווג, בעצם מציאת הזיווג היא נגזרת של מציאותו כמו כל דבר אחר בעולם. אני לא בא להמעיט שרצון הזה למצוא את החצי השני, את החבר, גם לי הייתה תקופה ארוכה שעסקה בזה. ואני למדתי שאצטרך לתת הרבה יותר מעצמי ("לקנות" חבר)ופשוט לפתוח את העניים למה שכבר קיים. בהצלחה! בעיתך ובזמנך... [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי לקרוא! אני מרגיש שהבית הראשון איכותי פי כמה מהבית השני. כאילו הם נכתבו בשתי הזדמנויות שונות. הבית הראשון מעולה, מאוד מקורי והשני קצת לא ברור לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שהרגשתי אותו בועט... ;) תודה רבה על שחר מיוחד מאוד. [ליצירה]
תגובות