אדם נוסע ברכבו
(נוסע בקברו)
ורעש בקרבו
ולפתע
מופיע הקיר
בו
הכול מסתיים ומתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון חזק! הסוגריים קצת הפריעו לי.. אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה.. (ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו אופטימיות!! ממלא בכוח! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. נתפסתי לך בעט. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר פשוט מעולה! הוא שואב לאווירה כ"כ בלתי מוסברת! והאמירה בסוף "בלי לומר שלום", פשוט טוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה י'עיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. בעיקר את המשחק עם הפסוק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרדמת אותי. מעולה ממש, כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות! ותודה לגוד על הישירות! שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנה הרבה חמימות בשיר הזה! מפגש חם בין סבא פיקח לנכדה מחפשת. וכל הכבוד לסבא! בהצלחה ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים. אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני). ממש תודה לך על השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק, חד, אפילו כואב. תודה על הטילטול. [ליצירה]
תגובות