[ליצירה]
בס"ד
מהמם ומשתיק. החוט הדק העובר בין "מעין עולם הבא" ובין חורבן עשן ועפר כל כך עדין, מכיל בתוכו את תמצית חיינו, כאב ועונג, חורבן ופאר.
היטבת לבטא תמצית זו
תודה
[ליצירה]
רק אחרי קריאה שלישית התחברתי, אבל אם קראתי שלוש פעמים זה אומר שעניינת, ואחרי שלוש פעמים גם הבנתי שאני מחובר לשיר ואפילו אוהב את העוצמות שלו.....
[ליצירה]
ואאאווו.
כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך...
[ליצירה]
אוי, כל כך יפה! כיף כ"כ לקרוא.
הצלחת לצמצם חוויה כ"כ גדולה למילים, ועדיין מרגישים את אותה עוצמה.. עוצמה מוכרת.
ומה שיותר מדהים, שזה מראה לי עד כמה הגבול דק. בין טוב לרע. וגם עד כמה הוא גדול. תודה לך
כיפה
[ליצירה]
ראיתי פעם מאמר שבו נכתב שפרושה של המילה דמעה הוא חיטה - כמו שכתוב שערימת חיטים שתרומה שהתערבבה בה בחולין נקראת מדומעת.
(ועוד ראיות נוספות) ועל פי הפרוש הזה פרוש הפס' הוא דו משמעי ואף מחדד את סיפורך.
[ליצירה]
באמת??
נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :)
מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך...
והלילה הזה רווי כוכבים
משמיים אלייך קורצים
אהבה, כּנרת
[ליצירה]
שאלה ליוצר-
כשאתה כותב 'התקווה'- אתה מתכון כסמל למדינת ישראל, או תקווה באופן כללי? כי אם כונתך לתקוה באופן כללי, אז חוששתני שאינך אלא טועה... אחרי כל כך הרבה זמן להרים ידיים? לא חבל, שניה לפני קו הסיום?...עד כאן לענין התוכן.
לענין הסגנון, מאד מאד אהבתי את השימוש במונחים של חירום וצבא. אצלי באופן אישי זה יצר תחושה של 'ישראליות' שממש הוסיפה.
בקיצור- ממש אמנות.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
תודה לך
נתת צורה למחשבות מול רבש"ע, שאנחנו המון פעמים מסתבכים בהם, ומתבלבלים, ורוצים, ונסוגים...
נגע בי. מאד נגע.
[אגב, יש משהו באינטימיות הזו של הרווקים מול רבש"ע, שהצלחת להעביר כל כך טוב. איך הבדידות פותחת צוהר אחר של כיסופים וקשר עם הקב"ה. שאני די בספק אם זה חוזר באותן העוצמות גם לאחר שנכנסים למסלול הקמת משפחה)
ושוב- תודה
[ליצירה]
זה סגנון החשיבה שלי
בלבד או שכולם פה בקריאה ראשונית הבינו את זה "צולל ועיני מאדימות" כסוג של טריפ עם פלאשבקים מהעבר???...
אם כי בתור שיר געגוע זה יותר עדין אבל ה'צולל' הזה מתקשר אצלי לקטעים פסיכודליים.
נו, שוין...
[ליצירה]
בוצר טוב!
השיר אמנם נכתב כאשר גלשתי בצורה לפני הקפה של הבוקר, ותהיתי בלבי למה על 80 אחוז מהשירים של היוצרים פה, שוררת אוירת לאות ועצבות.
(אולי בגלל שהמוזות נוחתות במלואן דווקא מתוך תחושת הצער. או שמא להפך- דווקא המרחבים של האמן גורמים לו ליפול לתחושת קטנות וחוסר אונים?)
העיקר שמוסר ההשכל ברור... :)
[ליצירה]
אי, אי, אי...
אין ספק. בהחלט מוציא את החשק להתחתן אי פעם... ממש מזכיר לי את המבנה הקבלי שהרב גיזנבורג מציג בספר 'ברית הנישואין', לענין ה'רצוא ושוב' וההבדלים בין הגבר לאשה בענין.