[ליצירה]
מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים.
אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני).
ממש תודה לך על השיר הזה.
[ליצירה]
השיר הגיע למולצים פתאום, ראיתי שהוא פורסם מזמן ואני מקווה שהנאמר בו יקרא על ידך במבט של אחרי, של נגמר.
בכל זאת הרגשתי צורך להגיב:
שבשבילי השירים שיכורים מדיי. בשבילי הם טובעים מדיי. בשבילי השירים זועקים אך מכוסים מדיי. ויותר מכל, בשבילי השירים קצת מוכרים מדיי, אמנם לא ברמות בהם מובאים הדברים אבל זה מספיק קרוב כדי שהם יהיו כואבים מדיי. (והתגובות - קצת מנותקות מדיי).
אני ממש אשמח לשמוע שכבר אין תוקף ממשי לכתוב פה. תודה לך.
[ליצירה]
אני דוקא חושב שחוץ מכמה מושגים בודדים (שנראה שנועדו בכדי ליצור אווירה מהירה ומבלבלת) אפשר לקבל משמעות נוספת מכל שורה בשיר.
ושוב - אהבתי.
בהצלחה בהמשך פה!
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!
אני מרגיש שהבית הראשון איכותי פי כמה מהבית השני. כאילו הם נכתבו בשתי הזדמנויות שונות. הבית הראשון מעולה, מאוד מקורי והשני קצת לא ברור לי.
תגובות