והנה
כמו בסוף כל מלחמה שלי
אחרי שהפסדתי
היא באה לתעד
המוזה
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה אולי קצת דביק, אבל יש אלוקים בשמיים, ובארץ. הוא מטרה נעלה ממציאת הזיווג, בעצם מציאת הזיווג היא נגזרת של מציאותו כמו כל דבר אחר בעולם. אני לא בא להמעיט שרצון הזה למצוא את החצי השני, את החבר, גם לי הייתה תקופה ארוכה שעסקה בזה. ואני למדתי שאצטרך לתת הרבה יותר מעצמי ("לקנות" חבר)ופשוט לפתוח את העניים למה שכבר קיים. בהצלחה! בעיתך ובזמנך... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה. כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו." ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך. חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה, ועצוב, דרך הדיון על האלבומים משתקף התהליך של "פירוק החבילה". [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע הזה ממש הצחיק אותי, ה"אמרתי לך" ברגע כזה הוא בבחינת גהינום בפני עצמו. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה י'עיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] הבטתי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכואב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! מעין מאמר חז"ל "צדיקים במיתתם נקראים חיים וכו'...". וכמובן עוד מסקנה מתבקשת מהשיר - במרחבים האלה נשים תמיד צודקות... [ליצירה]
תגובות