הוא מאבאב לי
את הסתיו
הוא לא אוהב את בקשתי
לידום
לנשור
הוא רוצה שאהיה לבוש
לקראת החורף
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות! ותודה לגוד על הישירות! שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיכל! הסוגריים דוקא במקום מבחינתי, ולו לשם תחושת הסגירות כיאה לקבר. וה' ישמור שלא נשמע עוד מאותם המקרים. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי מאוד הפסיקים נותנים תחושה של תקיעות וזה מעצים מאוןד את הבקשה בסוף השיר לזרימה... תודה לך. (ואמן) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! תחושה חזקה של מטרה ללא אמצעים, מעין מה שאמר לי מישהו - "אני לא מבין, אבל אני יודע". תודה [ליצירה]
- [ליצירה] "כמה זמן עבר מאז 2008?" היצירה דיי ישנה אבל הגעתי וממש נהנתי! (אולי ישנה אפשרות לתמצת קצת את השיר...) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי באקראי וזכיתי! :) השיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב. ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכואב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. ממש נתן לי מוזה! [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
