הוא מאבאב לי
את הסתיו
הוא לא אוהב את בקשתי
לידום
לנשור
הוא רוצה שאהיה לבוש
לקראת החורף
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים. מעלתם של בעלי תשובה. יש בשיר הזה המון מתיקות (ולא במובן הדביק של המילה). [ליצירה]
- [ליצירה] לא אין פה עוד קוראים... דיי הזוי. שיר יפה, מהבית השני זה השיר שהוא כותב לה? [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך על התגובה! עכשיו גם אני שמח שתוקנה התקלה (והאמת שבכלל לא ידעתי על קיומה). ואת צודקת לגבי השיר, הוא מאוד בוסרי גם מבחינתי אבל קצת קשה לי לגשת לשיר ולשנות אותו אחרי שהוא נכתב. אולי בהמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים שהשיר יוצא מבפנים. מקווה שתמצאי את האומץ ואם תזדקקי לה - גם את הסבלנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מלא בעוצמה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצד אחד מקנא בתמימותו של האיש הזה, ומצד שני אני לא יכול לסבול אותו. בא לי לקחת סיכה ענקית ולפוצץ לו את הבועה, אבל מצד שני גם יש לי מן סוג של חלום לחיות בתוך בועה כזו בעצמי. בעצם לא. לא יודע. בלאגן. בכל אופן, אם אתה לא רוצה שאנשים יחוו, יתרגשו ויחושו את הכתיבה שלך אז למה אתה כותב סיפור? תפרסם תזה על - "דוסים בגיל שלושים וסוגיות בטהרת המשפחה". ולא עשית זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, זה מזכיר לי סיפור... אבל נכון, הקטע ממש לא מחייב. בכל אופן אני אשמח לעוד הבהרה קלה על הסיום. "שהוא לא דמיין בדעתו" משמע הקורא? או המספר? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי האחיזה הנוקשה בקסם של הטוב מבלבל אותנו כל כך ומכאיב... אולי כדאי להתחיל לבדוק אופציות של לעבור דרך הכאב ולעבוד דרך הכאב. בהצלחה בכל אשר תפני! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וכואב. תודה [ליצירה]
