[ליצירה]
מפרפר
השיר צריך להשאר פה רק בזכות התגובות כאן. מן השתלשלות אנושית מדהימה שבשיאה תגובותיהן של הפרפור ושל כנרת. אנשים, אל תנסו לעשות פה סדר בבלאגן - הוא מקסים כמו שהוא.
(ומי שימצא לנכון לתקן אותי באופן לשוני תבוא עליו הברכה! (; )
ופפור תודה גם כן על הקטע המעניין שכתבת.
[ליצירה]
השיר הגיע למולצים פתאום, ראיתי שהוא פורסם מזמן ואני מקווה שהנאמר בו יקרא על ידך במבט של אחרי, של נגמר.
בכל זאת הרגשתי צורך להגיב:
שבשבילי השירים שיכורים מדיי. בשבילי הם טובעים מדיי. בשבילי השירים זועקים אך מכוסים מדיי. ויותר מכל, בשבילי השירים קצת מוכרים מדיי, אמנם לא ברמות בהם מובאים הדברים אבל זה מספיק קרוב כדי שהם יהיו כואבים מדיי. (והתגובות - קצת מנותקות מדיי).
אני ממש אשמח לשמוע שכבר אין תוקף ממשי לכתוב פה. תודה לך.
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)