[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.
[ליצירה]
קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו.
והמבין יבין?
[ליצירה]
אהבה,
אני מצטערת שהשימוש צורם לך, אולי זאת הצרימה. אם יש לו צדדים זכריים וגם צדדים נקביים למה השימוש בפניה נקבית צריכה לצרום? כי זה מה שהורגלנו? הרשו לי ליצור כאן משהו חדש בשבילי ולקרוא לאלוהים במקום טאטע, אמא. הרי הוא גם וגם. אני באמת לא רואה פה בעיה.
ובואי באמת לא ניכנס להבדלים בין עמים. (שאלוהים יעזור לי לפני שאני פותחת את תיבת הפנדורה הזאת... אני לא אצא ממנה לעולם...)
[ליצירה]
[ליצירה]
אני מצטערת, אני לא יודעת מה זה ניאו פאגניזם, אבל לפי דעתי אלוהים הוא גם גבר וגם אשה, ובגלל שהחלק הנשי שלו הוזנח כל כך הרבה זמן, מה רע בקצת אפליה מתקנת מה גם שאני מתחברת אליה מאד (אני אשה אחרי הכל) ובכלל, מותר לי לעשות מה שאני לעזאזל רוצה?
[ליצירה]
שביר,
מה כל כך אמיתי בזה? למה לא מספיקה אהבה? למה זה חייב להיות חוזה? ואם צריכים חוזה, אולי כדאי לא להתחיל עם זה וזהו. אתה אוהב אותי לנצח? מצוין! תשאר! אתה כבר לא אוהב? אז לך! מי צריך אותך ממילא?
[ליצירה]
אני חושבת שכל מי שמגיע לרמה של לרצוח ולאנוס סבל כל כך הרבה מהחברה (אבאמא, אנשים אחרים, וכל שאר ירקות) שההשתלחות הזאת היא תנאי הכרחי להמשך החיים שלהם. אין בי שנאה, זה יותר כמו חמלה (אחרי הכל לכל אחד יש נשמה). במקום לשלוח אותם לכלא תשלחו אותם לטיפול!!! הידד!! אני פותרת את כל בעיות העולם במחי מקלדת...