[ליצירה]
פניה של הדובר אל הנמענת
מתוך הבטן.
שהרי הוא אינו רוצה להכאיב לה, באמת. (אני מקווה)
אך הוא גם אינו רוצה שלו יכאב
הוא רוצה שיווי משקל ביחסים, מעין בעלות על גופה ונפשה. שניהם בגוף אחד.
לי טוב = לך טוב
אני דואג לך = את דואגת לי
ואם לא כך, הרי מן הצדק הַיַּלְדִּי הוא:
לי כואב = גם לך ראוי שיכאב.
(לא מסכימה עם הראייה הזאת. אך בשיר מובעת תחושה. תחושה לא שקולה למציאות שהיא לא שירית)
אך מעבר לכך, בין השורות ומעבר לאמירה
מובעת ערגה וכמיהה אל הנמענת.