[ליצירה]
והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים.
סיפור חמוד.
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור.
ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן
שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון,
חבר - גופו נפרד מנשמתו,
וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה.
נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס.
[ליצירה]
איך אני אוהבת את זה... שפה עדינה, הבנה לעומק האישיות, עלילה קלילה וזורמת ותאור של חיבה טהורה ומתוקה מדבש...
אני כבר מחכה ל"והם חיו באושר ובעושר ד'"! (למרות שאפשר היה לתת שם יותר מקורי ומענין).
תודה רבה לך ובהצלחה!
[ליצירה]
מרגש ומרטיט! בכיתי.
בדיוק לפני שבוע הובלנו לקבורה צדקת בת 27 שנאבקה במחלה כמעט ארבע שנים ובסוף לא יכלה לה.
תודה רבה על הדברים שכתבת (או שהבאת לקריאתנו); הם היו בשבילי בדיוק הדבר הנכון ובזמן הנכון. קשה נורא ועצוב, אך מלמד פרופורציות של החיים, מלמד מה עיקר ומה טפל, מלמד להודות על כל ה"מובן מאליו".
הדברים גם מלמדים שצריך לפקוח את העינים דוקא בתקופה הקשה הזו ולראות את מי שיותר קשה לו - משפחה קרובה וכו' - ולהיות שם לעזרתו.
אסור להתמקד באבל - צריך להתמקד בחיים.
תודה רבה לך, גל.
[ליצירה]
ה' יעזור ויושיע.
עם הנצח עבר כאבים גדולים ואיומים, מבפנים ומבחוץ,
אך הוא אינו מפחד מדרך ארוכה.
בסוף (מתי, רבונו של עולם, מתי?) נאמר כולנו באמונה ובשמחה "אודך ה' כי אנפת בי".
בבנין ירושלים ננוחם, בקרוב בימינו, אמן כן יהי רצון.
[ליצירה]
אם אין לך רעיון למשהו שמח אז לי יש:
כתבת שאת לומדת לבגרות בהסטוריה. בטח בקרוב תהיה לך בגרות גם בתנ"ך, תושב"ע או מחשבת ישראל. שתפי אותנו גם בלימודים האלו שלך
- הם מאירי עיניים ומשמחי לבב. בסדר?
בהצלחה בכל הבחינות!