[ליצירה]
כן, גם הפעם...
יוצא לי להסכים עם ממזי... יצירה טובה אינה חייבת להכיל בתוכה כל-כך הרבה מוות... ובכל-זאת: זה היה קצת מנחם לקרוא על מישהי, שנזכרת בחייה בעבר (שהוא למעשה- ההווה, תקופתנו אנו), כשהיא כבר סבתא-רבה. אם רוצים אנו למצוא אופטימיות בסיפור, אולי זוהי האופטימיות הגדולה ביותר..! ככל יתר יצירותייך, גם זו (כאילו שאת צריכה אותי לשם-כך...)- יצירה גדולה. שבוע טוב לך, הראל.
[ליצירה]
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אבל לצערנו... המציאות במדינתנו (לפחות), מתנהלת עפ"י חוקים אחרים לגמרי...
[ליצירה]
!!!
כך אמר ה'ממזר' והוסיף החזן:
יישר-כח לך, "ממזרון מדופלם"!
אך הרשה לי לך לייעץ 'קטנטנה',
בתקווה שבליבך היא תישכון בפינה (?):
בעת גיוסך, נא אמור לקצינת הפיקוד:
"רוצה אני זאת להיות- החרזן הרשמי של הגדוד!"
טוב, השיר מאולץ הוא, השורות מתארכות,
כי לא זו דרכי- סוג שירה שכזאת..
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
תגובות