החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תגידו... אמנם לפני כמה שבועות הגבתי על איזו אגדה- שלא מופיעים שם דרקונים... אבל עכשיו- יש איזושהי אינפלציה בהם...עכשיו אני מציע: תתחילו עם תמנונים (או לחילופין: עם דינוזאורים...). נו, מי יבוא אליי ראשון..? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד. גמני. [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח מדוייק ניתוח מדוייק ומעמיק של השמאל האנטי-יהודי הישראלי, הנגוע בשנאה עצמית ובשנאת-חינם. כעת מרשה אני לברך אותך: "ברוך הבא בצל קורתינו". החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא חושב שהיצירה מעולה, ד-ו-ו-ק-א מצד תוכנה: יצירה כמו זאת צריכה לשמש נורה אדומה לכולנו, ובעיקר- למנהיגינו, לאמור: "אם לא תתחילו לעשות כך וכך- זה באמת מה שיקרה למדינה היהודית!". לכן חושב אני שכבודה של היצירה במקומה מונח (וזהו מקום חשוב ביותר) ותפסיקו כבר עם כל הקיטרוגים למיניהם. יומנעים לכולם, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ה"אהוב" הזה... הוא במקרה- המחשב, נכון? רעיון ממש יפה, ומשובב-נפש! אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כמובן שפה אני מחוייב להעיר "חולק עליך"... נכון שאין לתת זכויות לעולים ע-ל ח-ש-ב-ו-ן אלה שנולדו כאן, אבל- יש לתת להם זכויות, אחרי-הכל... ו"שיבת עם-ישראל לארצו"- היא ממש לא 'שיחזור מלאכותי של תולדות שאבד עליהן הכלח'... יום יבוא (אני מקווה), ואפילו א-ת-ה תודה בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... וגם משפט כמו: "מצווה גדולה להיות בשמחה ת-מיד" (אגב, מאוד מעניין אותי: מי אמרו לראשונה?) אותו דין חל עליו, כנראה... [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט נכון ומציאותי לאללה. אך מה שאותי מעניין הוא- מה הביאך לצטט זאת? האם כשקראת זאת נדלקה אצלך פתאום איזושהי נורה עד שאמרת: "וואיי, זה כל-כך נכון"? מה היתה ההתנסות הסובייקטיבית שלך שגרמה לך להזדהות עם הדברים? אם רוצה אתה (מטעמים מובנים) לשלוח לי הודעה אישית בעניין- בבקשה. זה בסדר מבחינתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... עמוק לאללה... אבל עם המסקנה הזדהיתי כמובן! מושג התשובה ביהדות- עמוק הוא מני-ים (ובמיוחד בכתביו של הראי"ה קוק זצ"ל). שלא כמו בדתות האחרות, השטחיות... (תתוודה וזהו, עכשיו אתה יכול להתחיל לחטוא מחדש...). אהבתי מאוד, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ, יפה! גם שורות מ"הכבש השישה-עשר" והשורה האחרונה- שלוקחת אותך לספריו של יהודה אטלס ("והילד הזה הוא אני")- בערבול מוחלט עם מציאות ימינו. אהבתי את הרעיון! [ליצירה]
תגובות