[ליצירה]
תגיד, ה-
"ברק" הזה שהרס את האסם- זה היה אהוד או סתם ברק? אל תשים לב אליי, זו סתם בדיחה סרקסטית...
[ליצירה]
[ליצירה]
תשובה מאוחרת
אם חייב איניש לבסומי... הה, זו שאלה גדולה..! אבל בדבר אחד אין ספק: יפה בושם לאישה- כפרח לערוגה !(זו האסוציאציה שהתחברה לי ברגע זה... יש טובות ממנה, אבל המוח שלי לא עובד עכשיו...). ומכאן גם כאב הראש... אבל בקשר לוויסקי ושאר "מבשמים" ממין זה- מדוע לא..?
[ליצירה]
כן...
באמת מוסר בלי מסכות את ריקנותו הרוחנית של האדם המערבי הממוצע... ועל-כן, חייב האדם לחפש משמעות לחייו (ע"ע ויקטור פרנקל). אם תשאל אותי- חושב אני שמצאתי משמעות לחיי בתורה ובמצוות (וגם בסולידאריות אין-קץ לעמנו). ואתה?
[ליצירה]
טוב, אז זה הרבי מקוצק...
מה, אני צריך לדעת- הכל?! בכל-אופן: הוא וודאי התכוון לאהבת אדם לקונו, אבל- בהחלט אפשר להחיל זאת על אהבת אדם- לרעייתו. הלא-כן?
[ליצירה]
בהתחלה-
חשבתי שאתה מדבר על אלוקים, אבל אח"כ כבר לא הייתי בטוח. אודה לך אם תיתן לי (ואפילו ב"מכתב אישי" כאן באתר) איזשהו פירוש רש"י (או תוספות) על שירך זה. בתודה- החזן.
[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
כן, גם זה נכון,
ככל שאנו לומדים יותר, מבינים אנו כי איננו מבינים עוד
כ-ל-ו-ם! ואולי לזה כיוון שלמה המלך עה"ש כשאמר: "יוסיף דעת- יוסיף מכאוב". וזה גם כנראה מקור הביטוי: "מגלה טפח, ומכסה טפחיים". כרגיל- נפלא וקולע למטרה!
תגובות