החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכים בהחלט! עם כל מילה של 'עופים'... ואוסיף: זה גם מזכיר יוצר אחר פה באתר, שמטיף ל'דת חילונית', שעברה מן העולם לפני 14 שנים בערך... בכלל, חושב אני ש'שירים מטיפניים'- איכותם ירודה בד"כ... והאש, כן, גם שלך, א.ש.- הרבה פעמים נהפכת בסופו של דבר ל'אש זרה', גם אם לא התכוונו לכך מלכתחילה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט מעולה! נישואין (או נכון יותר: חיי נישואין) כמסלול מפרך למטיבי-לכת... אה, איזה דימוי נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שמע-נא... חושבני שקטגוריית "שירי-ילדים" מתאימה יותר לשיר זה... אבל, נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] כיוונת לדעת גדולים דימויה של האשה (או הרעיה) ללחם כבר מוזכר בתנ"ך, בסיפור על יוסף ואשת פוטיפר: "ולא ידע את אשר עימו בבית כי אם את הלחם אשר הוא אוכל" [אני מקווה שמצטט אני נכונה את הפסוק כי נכון-לעכשיו- אין תנ"ך ברשותי]. מכל-מקום: שיר פשוט ונחמד. החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטיקה במיטבה, אבל... מבחינה הלכתית קצת קשה לי עם זה... וכמו ש'זר' רמז: יש פה, ככלות הכל- אלמנט של אגואיזם כלשהו... [ליצירה]
- [ליצירה] "בינגו", כמו שאומרים! ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כבר התחלתי להתלהב... הכל היה טוב ויפה, עד... החזרה בתשובה הכללית הזאת... חבל, ממך ציפיתי ליותר..! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מישי ומביט... פשוט ק-ר-ע-ת-ם אותי מצחוק... וזה ממש לא דבר של מה בכך!... אבל- יממה לפני תישבוף ('תשעה באב' למי שעדיין לא קלט) זה די בעייתי... מכל-מקום: סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי בחיתוליה וצריך למצוא מנחה לכל זה. מי מתנדב? [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגידי... את פנויה במקרה..? [ליצירה]
תגובות